דמויות בתולדות היהודים במרוקו

 

יהודי החצר

שמואל פלאץ'

1616-1549

לאחר"קרב שלושת המלכים" המפורסם  (1578  ), בו נכשל הנסיון של פורטוגל לכבוש את מרוקו, בו נפלו מלך פורטוגל – דון סבסטיאן ושני הסולטנים, מרוקו הפכה למעצמה, אשר מדינות אירופה חפצות בידידותה. המלך המרוקני החדש, מולאי אחמד אל־מנצור, המכונה ׳המזוהב', שנענה לחיזורים האירופאים, הטיל על בני משפחת פאלאץ', שמואל ויוסף, לפתוח בשיחות עם מלך ספרד. המשא ומתן לחתימת חוזה שלום ומסחר, נכשל בגלל היריבות ההיסטורית בין שתי המדינות, ובשל איבה אישית של שמואל לספרד, שגרשה את אבותיו.

שמואל פאלאץ', צאצא למשפחת מגורשי ספרד, נולד בפאס ועבר להתגורר בטיטואן, לרגל מסחרו הבינלאומי. המלך מולאי זידאן, יורשו של אחמד אל־מנצור, מינה בשנת 1608, את שמואל פאלאץ', כשגרירו הראשון בהולנד. בשנת 610 ו, חתם שמואל פאלאץ׳ על חוזה שלום וברית ידידות, לראשונה בין מרוקו למדינה נוצרית. המאורע מסמל מהפיכה ביחסים הבינלאומיים. היתה זו ברית ראשונה בין מדינה מוסלמית ונוצרית, כנגד מדינה נוצרית אחרת, ספרד, כאויב משותף. הברית עשתה רושם עז על אומות העולם ועל היהודים. בספר ׳תחיית ישראלי, מציין מנשה בן ישראל, את הכבוד הרב שנפל בחלקו של הדיפלומט היהודי מרוקני, כאחד מסימני תחייתו של העם היהודי והתקרבות הגאולה הנכספת.

המלך העניק לפאלאץ׳ מונופול על הסחר עם ארצות השפלה: בניית אוניות לצי המרוקני, יבוא רובים ותותחים, יצוא חיטה ואשלגן לתחמושת. שמואל פאלאץ׳ ואחיו יוסף, שמילא את מקומו כשגריר, נמנו עם מייסדי המניין הספרדי הראשון בהולנד, שהתקיים בבית שגריר מרוקו. ידידותו עם הנסיך מוריס נאסו, שהעניק לו בטובו, את תואר האבירות ׳רוזן׳, ומעמדו, אפשרו את פתיחת שערי הולנד בפני היהודים, וכן סיוע לאנוסים, שברחו מפורטוגל כדי לשוב בגלוי ליהדותם.

שמואל פאלאץ׳ עסק, באישור המלך, בלכידת אוניות ספרדיות שהיו עמוסות זהב בשובן מאמריקה. הספרדים התנקמו בו על כך, כאשר נקלע לסערה בנמל אנגלי. בחורף 1614, לחצו הספרדים על מלך אנגליה, להעמידו לדין בעוון שוד ימי ושיבה ליהדות. בהתערבות אסיפת המעמדות של ארצות השפלה, ומחשש לפעולות תגמול של מלך מרוקו, הוא זוכה מעוון, שוחרר וחזר לכהונתו. שמואל פאלאץ׳ נפטר בהאג בפברואר 1616, ונקבר בכבוד בבית הקברות היהודי החדש. שליט הולנד, ידידו הנסיך מוריס נאסו, הלך אחר ארונו. פאלאץ׳ השאיר אחריו שני בנים, יצחק ששב למרוקו, התיישב בעיר סאלי, שם ייצג את האינטרסים של הולנד, והבן השני, יעקב קרלוס, היה שגריר מרוקו בבירת דנמרק.

לאחר מותו, ירש את תפקידו אחיו יוסף, ששרת כשגרירם של שלושה מלכים, עד פטירתו בשנת 1638. אך בכך לא תמה השושלת. אחד מבניו, משה, השתקע במראקש והיה מזכירם של הסולטנים. שימש כעין שר־חוץ והיה בעל השפעה מכרעת על מדיניות הסעדים, וחתם על חוזה השלום הראשון עם צרפת. תפקידה של משפחת פאלאץ׳ במרוקו, הסתיים עם שקיעת שושלת הסעדים. צאצאי המשפחה במראקש שבו לאלמוניותם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

אוגוסט 2012
א ב ג ד ה ו ש
« יול   ספט »
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  
רשימת הנושאים באתר