רבי ישראל נג'ארה
שטר כתובה שנתן הקב"ה לעם ישראל בחרוזים.
ירד דודי לגנו לערוגת בִשׂמו
להתעלס עם בת נדיב ולפרוש עליה סֻכּת שלומו
אפריון עשה לו המלך שלמה.
שרפים ואופנים נטש ופרשיו ורִכבו
ובין שדי אילת אהבים שם מסבו
ביום חתונתו וביום שמחת לבו
רעיתי יונתי בואי אתי לדביר ואוּלם
כי למענך אעזוב כל המוני מעלה וחֵילָם
וארשתיך לי לעולם
אמרה איומה אֶת שִמעַת דוֹד שמעתיהו
ואהבת עולם אהבתיהו
ישָקני מנשיקות פיהו
לחופה נתרצתה מחולת המחנים
וכנגד נעשה ונשמע לקחה ששים ריבוא עדי עדיים
בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים
ויהי הקשר אמיץ עִם עַם זו קנה בסיני
ואת ספר המקנה והֶחָתום אקרא באזני המוני
הנה היא כתובה לפָנָי
בששי בשבת אגיש את הרשום בכתב הנִשְתֵוָן
יום להנחיל אוהביו תורה אל חי נִתְכַּוָן
ששה ימים לחודש סיון
ביום מסיני בא וזרח משׂעיר אל נעלם
הופיע מהר פָראן על מלכֵי גוים כולם
בשנת אלפים וארבע מאות וארבעים ושמונה לבריאת העולם
למנין שאנו מונין וקהל עדתי בכל תפוצֹתֶיהָ
פה בארץ הַלֵזוּ ביד אל נתלו אָשיותֶיהָ
כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננהָ
איך החתן שר שרים ונגיד נגידים
יחיד ומיוחד הוא מושיב יחידים
חִכּו ממתקים וכולו מַחֲמַדים
אמר ליקרה ונעימה הבת רבת מעלות
נָשְׂאָה חן בעיניו מכל הנשים והבתולות
יפה כלבנה ברה כחמה איומה כָּנִּדְגָּלוֹת
ימים קבים תהיי לי ואני אליך לגואל
הנה שלחתי לך פִקודים נחמדים מזהב על יד יקותיאל
הֳוי לי לאִנְתו כדת משה וישראל
ואנא אוקיר ואֵזון יָתיִיכי וַאֲסֶּה
כי אהיה עִמָך למסתור ולמחסה ולמִכסה
והוכן בַחֶסֶד כסא
ויהיבְנָא לֵיכי מֹהַר בתוליכי
תורת חכם מקור חיים, תחיי את ובָנַיְכי
הרופא לכל תחלואָיכי הגואל מִשַחַת חַיָיְכִי
וצביאַת כַּלָתָא דָא וֵהֲוַת לֵיהּ לְאִנְתּוּ
וברית עולם לקשר אמיץ ביניהם שוֹת שָתוּ
יומם ולילה לא ישבֹתו
וצבי חֲתָנָא דְנָא והוסיף על עיקר כתובתה
מש שתלמיד ותיק עתיד לחדש באורַיתא
וסִפרא וסִפרֵי ואגדה ותוספתא
הקדים לה בתורת מֻקדָם רְמַ"ח מצוות עשה מהן לא ימישון
כי אותם יום יום ידרשון
את הדרך יֵלכו בה ואת המעשה אשר יעשון
ועוד כתב לה בתורת מאֻחר מצוות לא תעשה נקדָשו
למנין שלוש מאות וששים וחמישה פָשוּ
מעשים אשר לא יֵעַשו
וְדָא נודניא דְהַנְעֵלַת לֵיהּ כַּלָּתָא דָא לעלות ולֵרָאות
מאת אביה אדון הנפלאות
לב לדעת ואזנים לשמוע ועינים לראות
נמצא סך הכל בין כתֻבה ונדוניא וחֵקֶר כבודם
ותוספת מאֻחר וּמֻקדָּם
את האלוהים יְרָא ואת מצותיו שמֹר כי זה כל האדם
ורצה החחתן לזַכּות את ישראל עַם גורלו
ולהעלות נכסים אֵלּוּ בפרי יִשְוֶה לו
שאם פִחַתוּ פִחַתוּ לו ואם הותירו לו
וקבל עליו הֶחָתָן אחריות שטר כתֻבה
לְאִתְפְּרָעָא מכל שְפַר ארג נכסין, איש לא יֶהְגֶה בָּהּ
מָחַץ ראש על ארץ רַבָּה
וקבלו תֵרְוֵיהון תנאים נאים הכל בכתב נאספו אָסֹף
על אחד מהם כאשר יכסֹף
תנאי בית דין מראש ועד סוף
מעשה ידיה לו ועליו כל תכשיטיה
בלילה שירֹה עמה וביום חוט של חסד מָשוּך עליה
תנו לה מפרי ידיהָ ויהללוהָ בשערים מעשיה
והירֻשה כמנהג דת ודין על לוח חרותה
מטובה הצפונה לצדיקים עין לא ראתָה
עלֹה נעלה וירשנו אותהּ
והדירה תורה בקרן זוית מעונה
כל הרוצה לִטוֹל יִטוֹל סֲחַרָהּ ואֶתְנַנָּהּ
וממדבר מתנה
ושלט ישא אשה אחרת עליה מילדי נכרים הנלוזות
כי אם בְּבַת שעשועים ידבַּק ואותהּ ישים בַלֵב ובֶחָזוֹת
לזאת יִקָּרא אשה כי מאיש לֻקָּחָה זאת
ושלא יניחֶנה מתוך כעס והתרשלות
ולא יאכל עִמָה לחם עצלות
נוהג בחכמה ולאחוז בַסִּכלות
ושלט ימשכן כלי חמדה ולא ימְכֹּר
אַך להרבות ספרים תמיד יזכֹר
אמת קְנֵה ואַל תמכֹּר
ולא יצא לְמָקום רחוק או בים ישים נתיבו
כי אם ספר תורה מֻנָח נגד לִבו
והייתה עִמו וקרא בו
וכל התנאים הללו שרירים וקימים
בצבא השמים בֵּשָחַק נרשמים
לֵעַדי עד ולעולמי עולמים
נשבע החתן לקים כל דבר להמונו
ולהנחיל י"ש לאוהביו ולעושי רצונו
נשבע אדֹנָי בימינו
וקנה החתן קנינים חמישה
ומהם תורה ותעודה וסגולה מאֹרָשָׂה
והוציא האבן הראשה
יראו צדיקים וישמחו ויאכלו את פִריָם
בתעודה ארֻכָּה מארץ מִדָה ורחבה מִנִי יָם
והכל שריר ובריר וקים
וֵיָקֶם עדות ביעקב ותורה שָם בישראל במֶרֶץ
ואמר להקים גְדֵרֶיהָ מאין פורץ פֶרֶץ
אעידה לי עדים נאמנים את השמים ואת הארץ
ישמח חתן עם כלה להקָחָהּ לו ולגורלו
וישמח לב כלה בבעל נעוריה ותאמר לְמַהֲלָלוֹ
אשרי העם שככה לו.