עליית הנוער ותנועת שרל נטר-י.שרביט

הנוער בעלייה.

תנועת שרל נטר במרוקו – יוסף שרביט.

התברר כי מגרש זה נתון במחלוקת משפטית של סוכנויות ביטוח. דאגו לבנות בתוכו צריפים יחד עם תלמידי אורט, והוחלט כי ברגע שיידרש המגרש ייפנו אותו באופן מיידי. בתוך גדרות המגרש, שנשתמרו היטב, הותקנו גינה, ברזיות, וכלוב ציפורים לבנות יענה, ובתווך בית מדרש ובית כנסת שהתקיימו בו תפילות.

מועדונים אלה אף קלטו תלמידים שנפלטו מבית הספר של אליאנס כיוון שלא הצליחו בלימודיהם. גדג' ראה במפעל זה מפעל הצלת דור העתיד, שכן הממסד הבית ספרי הרשמי שלא יכול היה לתהליכים חברתיים חינוכיים אלה.

אחד עשר מחנכים של שרל נטר נרתמו למפעל זה : הם מיסדו מסגרת חינוכית הקצרה בשתי שעות לימוד מתוכנית הלימודים הרשמית. אלא שכאן שמו את הדגש בעיקר בשיקום הרגשי ובדימוי העצמי של הנערים.

עסקו במלאכה, בספורט ובלימודים יהודיים וכלליים. כל ישראל חברים ואורט סייעו מאוד למפעל חינוכי זה. גדג' ביקש מהם לראות במפעל זה בשר מבשרם, ובכך לקדמו ולהכירו. בכל שנה הגיעו ללמוד במגרת זו כ-150 חניכים בני אחת עשרה.

השלב השלישי : אותרו נערים ובוגרים בני 17-25, בעלי מלאכה ופועלים, ועבורם הוקמו בקזבלנקה שבעה עשר מועדונים ייחודיים להם – Foyers juifs Ouvries. שולבו בהם פעילויות חינוכיות, כמו לימוד קרוא וכתוב, ופעילויות ההולמות תנועת נוער, והודגשו לימודי ספורט, מלאכה ויצירה. כמו כן הוקמו שבעה מרכזים קהילתיים, שנוהלו באופן עצמאי עם הקאדרים של שרל נטר.

השלב הרביעי : עם כינון העצמאות של מרוקו המירו את תנועת הצופים מ- E.I.F    ל- E.I.M  על מנת שזו תקבל הגנה ואף הכרה של שלטונות מרוקו, אם כי נשמרה הזיקה ל – E.I.F    אדגר גדג' עשו כמיטב יכולתם שלא להיכנע למגמתו של בן ברקה, לאחד כל תנועות הנוער במרוקו תחת קורת גג אחת ואחידה.

קבריניטי הצופים, – אדגר גדג' ואמיל סבן – סברו שישי לשמור על ייחודיות. הם נפגשו עם בן ברקה והוא קיבל את עמדתם, לפיה התנועה תשמור על ייחודה ולא תיבלע אל תוך אנונימיות של מונח כמו " הנוער המרוקאי ".

הם הצליחו לשוות לתנועה הנוער שרל נטר מעמד שווה ערך לתנועות הנוער וזכו להכרה של השלטונות. כדי לציין זאת באופן רשמי ארגנו תהלוכה מרשימה של כארבעת אלפים בני נוער, במעמד הנסיך חסן השני – בנו של המלך מוחמד החמישי, הרב שלום משאש – אב בית דין של קזבלנקה, והרב אפרים חזן. 

אדגר גדג'.

התהלוכה התקיימה בשבת, 1 במאי 1957. בכל אופן, יש פעיל ות רבה מצד הערבים לשיתוף פעולה מלא, אשר מגמתה אולי לא כל כך לחסל את הארגונים היהודיים אלא ללמוד מהיהודים ולהיבנות מהם. – כך מנתח אשר אוחיון את פני הדברים בראשית עצמאותה שלמרוקו.

בני הנוער היהודי גם נטלו חלק בסלילת כבישים של המדינה החדשה והצעירה ( Chantiers de la jeunesse), תוך שמירה על כשרות והוויה יהודית בצוותא.

מכל מקום זה שלב החורג מעט מהסקירה הנוכחית, שכן מעתה ואילך – דהיינו לאחר כינון עצמאות מרוקו – עברה תנועת שרל נטר, תהליכי התפרקות, תוך עלייה לישראל והגירה לצרפת.

השלב החמישי : למעשה היה זה המשך טבעי של החיים בתנועת הנוער – כינונה של רשת חשאית בת כ- 700 נפש שפעלה ברחבי מרוקו, בעיקר לטובת ההגנה העצמית והעלייה החשאית ממרוקו לארץ ישראל. חלקם הוכשרו בארץ

פעילות ספורטיבית, תמיכה הדדית, יחסי גומלין בין אישיים, סודיות אינטימיות – המאפיינים תנועת נוער – היו המסר הטבעי לפעילות חשאית מסורה עבור הקהילה : זיוף מסמכים ( על ידי הצייר המחונן קלוד סולטן ) בתוך דירה עם שתי כניסות לשני רחובות שונים, מלווים, מעברים חשאיים בגבול הסמוך לאוג'דה, למחוז אוראן באלג'יריה ;

השבתת הנמל שממנו יוצאת אנייה ; הסחת הדעת של המכס ; דאגה לרכוש העולים ; ארגון כוח אדם איכותי שמקורו, בין היתר, בתנועת שרל נטר, ששיתפה פעולה עם שליחי ארץ ישראל. הפעילים היו ניגשים ומחכים למוצא פי השליחים והנחיותיהם.  

מאחורי פעילות חשאית זו רחשה פעילות דיפלומטית של הקונגרס העולמי היהודי, בזיקה לכתר המלכות המורקאי, המוכרת לאדגר גדג'. הייתה הנחת יסוד, לפיה לא מן הנמנע שמדינת ישראל הצעירה תכונן יחסים דיפלומטיים עם מרוקו ובכך תהווה מרקו את החלוץ לפני המחנה בקרב מדינות ערב. על כן הוסכם שאין " לשבור את הכלים " עם מרוקו, גם בקשר לעלייה ב'.

אדגר גדג' מדגיש לטובה את עמדתם הרגישה מאוד של השליחים הארץ ישראלים לסיטואציה שיש בה אמביוולנטיות רבה: מצד אחד, הכל ידוע כי יהודים המוכרים את רכושם עולים ארצה, ומצד שני היה מובן מאליו שאין לדבר על כך.

עם זאת, בשלב מאוחר יותר 1958 – 1960, הסתייג אדגר גדג' משליחי ארץ ישראלי שנקט עמדה אחרת, והעדיף דווקא לחולל מהומה גדולה ולחשוף יותר מנהיגים יהודים למעצרים של כוחות הביטחון המרוקאיים, שהנחה שהסכסוך עם מרוקו ייטב עם העלייה החפוזה.

גדג' סבר כי את אנשי הכפרים מדרום מרוקו, שהיו חקלאים ברובם, יש להעלות לארץ ליישובים חקלאיים – מושבים מיוחדים – ולא למרכזים עירוניים. ביחס לילדים ולנוער ממרקו מחה נגד תופעה שזיהה כתהליך יצירת מנגנון בית ספרי פריפריאלי מ " סוג ב', והציע פתרונות להתמודדות. מבחינה זו נכזבה תוחלתו.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 160 מנויים נוספים

יוני 2013
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30  
רשימת הנושאים באתר