שבעים סיפורים וסיפור מפי יהודי מרוקו

שבעים סיפורים וסיפור –  מפי יהודי מרוקו – שנת הוצאה 1964

מבוא לספר " בתפוצות הגולה  עירית חיפה – המוסיאון לאנתולוגיה ולפולקלור – ארכיון הסיפור העממי בישראל.

מבוא, הערות וביבליוגרפיה – ד"ר דב נוי

הספר נכתב בשנת 1964. 

 מספר שלמה אילוז.

16- הקמצן הרשע והשליח מארץ ישראל.

מספר דוד אסולין

באחת מערי מרוקו היה חי יהודי עשיר מאוד, שהיה רשע גדול ורע לב, הוא לא רצה שקבצנים ן=ופושטי ידי יבואו אל ביתו, ולכן בנה אותו מחוץ לעיר. ולא זו בלבד, הוא הקיף את ביתו חומה גבוהה וליד השער האחד והיחיד בה הציב כלבים נושכים, כלבים רעים כמוהו.

כך העמיד מחוץ לחומה שני עבדים כושים, ואלה לא נתנו להיכנס לאנשים שבעל הבית לא רמה בהם. יהודי המקום אמרו על עשיר זה – מאז המן הרשע לא היה רשע כמוהו ; אך המן הרי לא יהודי היה, ועשיר רשע זה יהודי הוא….

פעם הגיע לעיר חכם גדול, שליח שהיה נודד ממקום למקום ואוסף כסף בשביל תלמידי חכמים, היושבים בארץ ישראל ועוסקים שם בתורה יומם ולילה. שמע החכם על העיר ועל העשיר הגדול בה, אך בהגיעו לעיר זו, אסף בה רק כסף מעט.

כשתמה על כך, סיפרו לו התושבים – יושב אומנם יהודי עשיר מאוד, אבל ביתו מוקף חומה, וכלבים שומרים עליו, כדי שלא יצטרך בעל הבית לתת צדקה.

שאל החכם – מה שם הרשע ? – וכאשר שמע את השם, נודע לו מן השמים, כי על יהודי רשע זה נגזרה מיתה למעלה, ורק הוא, החכם יכול להצילו.

לא גילה החכם דבר לבני העיר, ויצא אל ביתו של הרשע. בעזרת " השם המפורש " הייתה לחכם קפיצת דרך. אך משהגיע למקום ראה כי יחד אתו מגיע בזחילה נחש ענק, והא עושה את כל המאמצים כדי להקדימו, מה עשה החכם ? הוציא מפיו את " שם המפורש ", וכבר מוטל הנחש כמו מת בוואדי מבלי שיוכל לזוז קדימה או אחורה.

הגיע החכם הארצי ישראלי אל שער הבית של הרשע ונתקל בכושים שהתחילו לגרשו. אמר להם – יש ברצוני לשאול את בעל הבית שאלה אחת בלבד – אך השומרים לא רצו לשמוע דבר. ושוב הוציא החכם את " שם המפורש , מפיו, ומיד הוא היה בתוך הבית, מבלי שהכלבים הרגישו בכך.

ראה העשיר את החכם ניצב מולו בתוך החדר, וזעקה פרצה מפיו – איך הגעת לכאן בבגדים פשוטים ומלוכלכים אלה ? – הוא קרא לכלביו כדי לשסותם באורח. אך החכם התיישב על רצפת החדר ולא זז ממקומו. דבר לא איכפת לו.

והכלבים, נסתמו אוזניהם ולא באו. מה יכול העשיר לעשות ? נמאסו עליו הצעקות שלו, והוא הניח את אורחו בחדר, מבלי להסתכל בו. הגיעה שעת הערב. החכם הוציא סידור תפילה והתחיל להתפלל תפילת מנחה. בשעה זו בדיוק התחילו משרתי העשיר לערוך את השולחן לארוחת הערב.

העשיר, אשתו וילדיו הסבו לאכול. ביקש החכם חתיכת לחם לאכילה ( כמובן, שעשעה את עצמו רעב, כי האיש הקדוש היה שבע גם מבלי שיאכל ) לפחות כחתיכה זו אשר העשיר נותן אותה לכלבים. אך העשיר האכזר סירב.

המסובים גמרו לאכול והחכם יושב כל הזמן על הרצפה, וידו מושטת לשולחן, כדי לקבל קצת אוכל. גם על אשתו ועל ילדיו אסר הרשע לתת משהו לחכם.

כאשר אספו את האוכל מהשולחן הערוך, חזר וביקש החכם חתיכת לחם, אז השליך הרשע כמה פירורים על הרצפה ואמר בבוז – קח לפני הכלב – החכם התעקש ואמר – רק מידך שלך אני רוצה.

ביקשו האישה והילדים רחמים אצל הרשע, עד שזה נעתר להם ונתן לו לאורח פרוסת לחם.

החכם קם ממקומו, נטל את ידיו, בירך על הלחם, אכל כזית ממנו ואמר לעשיר – רוצה אני לגלות דבר מה.

נבהל העשיר והחכם הודיע לו – שלח מהר את אשתך ואת ילדיך למקום רחוק, כי סכנה גדולה נשקפת להם חלילה. גם אתה, אל תישן הלילה. עליך להיות ער כל הזמן. ואסור לך לפתוח את הדלת.

עשה העשיר המבוהל כפי שציווה עליו החכם, והשליח מארץ ישראל נשאר יושב על הרצפה ואומר פרקי תהלים. והנחש התחיל לזחול ולהתקרב לבית.

לפתע בא העשיר לחכם והוא מודיע לו – אשתי צועקת ומבקשת שאפתח לה, כי באים להרוג אותה. חזור לחדרך – ציווה עליו החכם – ואל תפתח.

העשיר עשה כן, אך חזר כעבור כמה דקות הודיע – עתה באו גם הילדים והם צועקים אלי : " רחם עלינו ופתח לנו, כי שודדים עומדים לרצוח אותנו " ואני הולך לפתוח.

אל תפתח ותשב בשקט – ציווה החכם על השעיר, וזה עשה כן. כעבור זמן מה חזר – גם אמי ושאר בני משפחתי באו, והם מתחננים ומבקשים על נפשם. כבר אני רץ אל הדלת. נתן החכם צעקה גדולה והעשיר חזר בו, כשהוא בוכה ומבקש רשות לפתוח את הדלת – ולא יהרגו את כולם.

כך נמשכו הבקשות כל הלילה.

סוף סוף האיר הבוקר. אז פנה החכם אל העשיר – בוא וראה מה חיכה לך בחוץ.

ראה העשיר נחש ענק שראשו גדול כחבית ואורכו כאורך החומה שמסביב לבית, והנחש מבותר לחתיכות. הסביר החכם – דע לך כי הקולות ששמעת היו של הנחש. הוא הוא שדיבר בקול האישה ובקול הילדים, כי בא כדי להרוג את כולכם.

אבל אני ראיתי זאת ובאתי כדי להצילך. אלמלא נתת לי במו ידיך את פרוסת הלחם, כי אז מרה הייתה אחרתיך ואחרית בני ביתך.

שלח העשיר עבדים שיחזירו את הילדים ואת האישה, הראה להם את חתיכות הנחש, וסיפר להם את קורות הלילה. מובן, כי בהיותם במרחקים לא יכלו, לא האישה ולא הילדים לדעת, מה קרה בבית.

מאז הלילה הזה נהפך לבו של העשיר. הוא הרבה לתת צדקה לעניים ולתרום כסומים גדולים לטובת ארץ ישראל ולטובת תלמידי חכמים העוסקים בתורה.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

יוני 2013
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30  
רשימת הנושאים באתר