נוהג בחכמה- רבי יוסף בן נאיים זצ"ל

נוהג בחכמה

אוצר בלום של מנהגים על ד' חלקי שו"ע

שנהגו בכל קהילות ישראל במזרח ובמערב

רבי יוסף בן נאיים

רבי יוסף בן נאיים ויצרתו

הרב פרופסור משה עמאר הי"ו

ר׳ יוסף חיבר יצירות רבות ומגוונות בפרשנות למקרא, לתלמוד ולמדרש. בספרות ההלכה, שאלות ותשובות, מונוגרפיות הלכתיות וליקוטי דינים; דרושים שירה והגות; אנתולוגיות תורניות וכלליות. בחיבוריו הוא עושה שימוש נרחב בספרות הרבנית לתקופותיה, מכל ארצות הפזורה היהודית. תחומי התעניינותו ויצירתו, חרגו הרבה מעבר לצרכיו היומיומיים של תלמיד חכם המצוי, ועסקו אפילו בהיסטוריה ובטבע. יצירותיו גדולות בהיקפן, יש בהן הכוללות מספר כרכים וחלקן נכתבו במספר מהדורות. חלק גדול מיצירתו ערך במתכונת אנציקלופדית, וזו נועדה לשמש כספרות עזר לרבנים, דיינים, דרשנים, סופרים, שו״ב ולהפצת דעת בין חובבי ספר בתחומים תורניים וכלליים. למטרה זו רתם את שקידתו והתמדתו בלימוד תורה, את בקיאותו הגדולה ואת ספרייתו העשירה. בצניעותו המפליגה ראה בעבודתו זו מלאכה ולא חכמה.

את יצירותיו כתב על גבי דפים בודדים ופיסות נייר, אחר כך קיבץ וערך אותם במתכונת של קבצים. נראה, שזו אחת הסיבות לכפילויות של חלק מן הפירושים שביצירותיו. ר׳ יוסף הכין במו ידיו את הקבצים עליהם כתב מדפים בודדים, מאחר שהנייר היה מצרך יקר במארוקו, במיוחד בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. כמעט כל יצירותיו ערוכות וסדורות על ידו באופן סופי, כולל כתיבת הקדמה ושער. את רוב השערים עיטר בציורים נאים במגזרות נייר מעשה ידיו, המעידים על סגולותיו האמנותיות. בכותרות לחיבוריו שיבץ את שמו במפורש, כגון: צאן יוסף; ויקן יוסף; נמכר יוסר; תאמרו ליוסף או ברמז ואף בגימאטריאות כגון: ׳ספר הדרת פגים לזקן׳; עולה במספר קטן ׳המלקט יוסף בן נאיים׳.

 חלק מיצירותיו נכתבו על ידו בשני העתקים, העתק אחד כנראה, נועד למשלוח אל בית הדפום והאחר נועד להשאר תחת ידו לבטחון. ר׳ יוסף השתוקק להנציח את יצירותיו בדפוס ולהפיצם בישראל, כדי לזכות בהם את הרבים. ולזאת הרבה להתפלל לעת מצוא. שאיפתו זו ביטא ברשימת חיבוריו, אותה הציב כפתיחה להרבה מיצירותיו ואשר חתם אותה בתפילה, בבקשה ובתקוה שיזכה להוציאם לאור. לשם כך היה מוכן לשאת בנטל הכספי, אר אפשרויותיו היו מוגבלות. גם באותן היצירות שאת מחיר הדפסתן שילם, לא האיר לו המזל פנים וכל מאמציו עלו בתוהו^. הוא היה מאוד חרד שמא יהיה גורל יצירתו כגורל יצירתם של רבותינו חכמי המערב:

ותוחלתי לאל יעזריני להוציא לאור כל ספרי אשר בכתובים לאור הדפוס. ולא תהיה תורתי אשר עמלתי בה שנים רבות שלל לשיני העכברים הרשעים. או לעש המחרים כל מחמד עין, פנינים יקרים שם אותם כאין. וב״מ [=ובר מינן] כל יגיעתי תהיה לריק ומה שילדתי לבהלה. מעי מפלה ואני תפילה שפתי לא אכלה, שיהיו מעשי לפליטה גדולה… ויהי רצון שנזכה למלאת רצונו של אותו צדיק, בל יהיה עמלו ליגיעו בתורה ח״ו לריק. ובטח יהיה למליץ יושר בעולם שכולו טוב, בעד כל המטיב עמו ועם יצירתו בהפצתה ברבים.

תיאור היצירה

בשעה שנגשנו לערור את תיאור יצירתו העניפה של ר׳ יוסף, העדפנו לסדרה לפי נושאים, ובמידת האפשר גם לפי סדר כתיבתה, על פני סידור אלפא-ביתי של שמות היצירות. הכוונה היתה להקל על הקורא ולתת בידיו ריכוז מידע על היצירה, בכל תחום ותחום. להלן הנושאים:

פרשנות, הכוללת פרשנות לתנ״ר, לתלמוד ולמדרש; דרוש; הלכה_; אנתולוגיות תורניות וכלליות; הסטוריה וספרות.

אנו מספרנו במספור רץ את היצירות המתוארות. להלן רשימה של כל יצירתו, ערוכה לפי סדר אלפא-ביתא של שמות החיבורים, וליד כל חיבור המספר בו מתוארת היצירה.

א, פרשנות

1. ויקן יוסף חידושים ופירושים על התורה, נביאים וכתובים. הם בנויים על פי שיטת הפשט הדרש והרמז. לספר כתב המחבר הקדמה ארוכה, ובה מוכיח את החובה המוטלת על כל יהודי לכתוב כל מה שמחדש בתורה דבר גדול ודבר קטן. כמו כן כותב, שלפעמים מפרש המקרא דלא כפשוטו ולא כדרשת חז״ל, הדבר אפשרי מפני שלא מדובר בענייני הלכה. המחבר בהקדמתו מנמק את בחירת שם החיבור.

הערת המחבר : מעין מה שכתב הרה"ק מוה״ר חיים בן עטר זצ״ל, בפירושו לתורה: ״דע כי רשות לנו נתונה לפרש נתיבות הכתובים בנתיבות העיון וישוב הדעת, הגם שקדמונו ראשונים ויישבו באופן אחר. כי שבעים פנים לתורה ואין אנו מוזהרים שלא לנטות מדברי הראשונים אלא בפירושים שישתנה הדין לפיהן״,

וקראתי שם הספר ו י ק ן יוסף מפני ארבע סיבות: א׳ שקנייני מכל עמלי בעולם הזה הם חידושי תורה שחידשתי, והתורה נקראת קנין כמו שאמר הכתוב ה׳ קנני ראשית דרכו. ב׳ רמז למ״ש חז״ל וקנה לך חבר, שקנה הקולמוס יהיה לך חבר שלא תשכח מה שתחדש. ג׳ דאם לא יכתוב חידושיו ויוציא לאור אין מי שיחדשם דזה חלק נשמתו וזה פסידא דלא הדרא, וזה קניינו אשר קנה בסיני, ד׳ דעל ידי חידושי התורה קונה שמים וארץ במ״ש בזוהר הקדוש פרשת בראשית על פסוק כי כאשר השמים החדשים והארץ-החדשה אשר אני עושה עומדים לפני נאם ה׳ אלקים…