ארכיון יומי: 5 במרץ 2016


Amsili – Amzallag

une-histoire-fe-famillesAMSILI

Nom patronymique d'origine berbère, ethnique de lieu, localité d'Amasala, située à l'ouest de Bab-Maroudj, près de Taza, à l'est du Maroc. Il existe également dans l'Oranais et le Constantinois des localités portant le même nom de Msila dont le sens est inconnu. Autres orthographes: Amseli, Amesseli, Anseli. Au XXème siècle, nom peu répandu, porté au Maroc (Debdou, Boujad, Sefrou, Rabat, Meknès) et en Algérie ( Oranais, Algérois).

AMZALLAG

Nom patronymique d'origine berbère, indicatif d'un métier: faiseur de azlag, colliers, par extension bijoutier, métier juif par excellence en pays berbère. Une tribu berbère de la région de Fès porte le nom de Ait Zallag, Autre explication vraissemblable: nom d'origine arabe indicatif d'une particularité physique: l'homme parfaitement chauve. Le nom est attesté en Espagne dès le XlVème siècle et au Maroc dès le XVIème siècle, figurant sur la liste Tolédano des patronymes usuels de l'époque. Dès le début du XIXème siècle, plusieurs membres de la famille s'étaient installés à Gibraltar. Cette famille de pionniers du Maroc s'est particulièrement illustrée dans la construction d'Eretz Israël, et un livre vient de lui être consacré sous le titre anglais de: "The Amzallag Family, sepharad entreprenors in Eretz Israël, 1816-1918". Autres orthographes: Amsaleg, Amsellek, Amseleg, Amzalleg, Emselleg. Au XXème siècle, nom peu répandu, porté au Maroc (Mogador, Rabat, Salé, Safi, El-Jadida, Tanger, Marrakech, Casablanca) et par émigration à Gibraltar, au Portugal et en Eretz Israël, ainsi qu'en Algérie (Alger, Oran)

  1. MOCHE: AMZALLAG

 Rabbin à Fès, mort en 1621. Son contemporain, le grand rabbin Shaul Serero, lui consacra une belle élégie chantant ses louanges. 

YEHUDAH: AMZALLAG

Un des disciples de rabbi Hayim Benattar à Salé, qui se joignit à son maître lorsqu'il décida de fonder une Yechiva à Jérusalem en 1742, "Knesset Israël".

  1. ITSHAK: AMZALLAG 

 Rabbin-juge de Salé. Il fut désigné comme un des trois membres du Tribunal rabbinique de la ville par le grand rabbin Issakhar Assaraf, avant son départ pour Jérusalem en 1880.

 MOSES AMZALLAG  (1750-1858): 

Fils de rabbi Itshak. Né à Tanger, il immigra à Gibraltar et, de là, il partit pour le Portugal où il fut un des premuers juifs autoruses a s'y unstaller  avant la levée de l'Inquisition par le Marquis de Pombal en 1821. En tant que citoyen anglais, il fut en effet autorisé à pratiquer librement son culte. Riche commerçant, il fut un des fondateurs de la première synagogue de Lisbonne depuis l'expulsion, "Sha'aré Tikva" (la Porte de l'Espoir). Il eut 20 enfants. En 1816, il monta à Jérusalem avec son parent Joseph, où il mourut à l'âge de 108 ans.

JOSEPH (1779-1845):

 Un des pionniers sionistes avec son proche parent, le millionnaire Moses Amzallag. Né à Gibral­tar, d'une famille très pauvre originaire de Rabat, il s'enrichit dans le commerce avec le Maroc, l'Espagne, l'Angleterre et les Antilles. En 1839, fortune faite, il décida âe s'installer à Jérusalem où il fut consi­déré comme le plus grand richard de la ville et un philantrope dont la générosité et l'hospitalite etaient devenues legendaires .

 HAYIM:

Grand commerçant, né à Gibraltar en 1824, il monta avec son père Joseph en Terre Sainte en 1839. Il s'installa ensuite à Jaffa. Vice-consul d'Angleterre, il mit sa fortune et ses relations au service de l'immgration juive, aidant les pionniers en achêtant des terres à Jaffa, Richon-le-Sion et Yessod Hama'ala en Galilée. Mort à Alexandrie en 1916. Son fils, Joseph, continuaa dans la même voie de la diplomatie et des affaires. Il fut le pionnier de la commercialisation des agrumes Jaffa, jusque là vendus sur pied aux commercants arabes. Mort en 1944.

ISAAC

 Natif de Tanger, il fut un des ers juifs marocains à immigrer au Bresil. Il s'installa à Bahia comme atant de la maison de commerce Azoulay et Irmao" et fonda une e fort connue dans la commmunauté du Brésil.

MOSES BEN SABAT-AMZALLAG

1892-1978 : Universitaire, né à Lisbonne famille originaire du Maroc. Après des etudes au Portugal et en France, il fut a tour professeur à l'Institut Supérieur Commerce de Lisbonne, recteur de l'Universite Technique, et à partir de 1962, presudent de l'Académie des Sciences. Auteur de nombreux livres d'histoire et d'economie (18 au total), ainsi que sur des juifs. Très religieux, il fonda la communaute juive de Lisbonne en 1916 et à la diriger pendant de nombreuses années, restaura la synagogue Tikva et encouragea le retour au judaisme des derniers Marranes. Il fut un des participants au premier Congrès des Communautés sépharades a Londres en 1935, à l'occasion du 800ème anniversaire de la naissance de Maïmonide. Abraham Elmaleh, le prési­dent de la communauté des originaires du Maghreb à Jérusalem, qui fit sa connais­sance au Congrès de la Fédération Sépharade Mondiale, lui a consacré un livre publié en 1962: "Le professeur Moses Amzallag: sa vie, son oeuvre économique, historique et scientifique".

 AHARON:

Militant sioniste à Marrakech dans les années trente. Il représenta sa ville à la Commission Exécutive de la Fédé­ration Sioniste de France, section du Maroc en 1939. Il fut dans les années soixante le président du Comité de la communauté de Marrakech. Elu en 1950 membre de la Chambre de Commerce et d'Industrie de Marrakech.

JACQUES AMIR:

 Fils d'Eliahou. Syndicaliste et homme politique israélien. Né à Mogador en 1933, il fit partie du groupe de haloutsim du mouvement Dror du Maroc, qui monta au kibboutz Ein Guev en 1952. Après la scission de l'Ahdout Havoda du Mapaï et du mou­vement kibboutzique, il se joignit au kibboutz Guinossar, de l'autre côté du lac de Tibériade. Après six ans au kibboutz, au cours desquels il se lia d'amitié avec les chefs du parti de l'Ahdout Havoda, dont ïgal Alon, il descendit aux entreprises de la Mer Morte, à Sodome, comme forgeron (métier qu'il avait acquis à l'école ORT de Casablanca avant sa alya) et devint rapidement chef du syndicat local, puis maire-adjoint de Dimona à partir de 1965, et premier maire de la ville élu directement par les habitants en 1978 et 1983. Il entra à la Knesset en 1974 et resta quatre législatures au Parlement jusqu'en 1988 sur la liste du Parti Travailliste. Représentant de la Knesset auprès du Parlement euro­péen à Strasbourg. De 1990 à 1993 il fut le représentant de la Histadrout en Europe (Bruxelles). Il revint en Israël au cours de l'été 1993 pour préparer sa campagne comme candidat du parti travailliste au poste de Secrétaire Général de la Histadrout, mais il y renonça, reportant son soutien sur le secrétaire-général sortant, Hai'm Haberfeld, qui fut lui-même éliminé par la lame de fond amenée par le tandem Haïm Ramon-Amir Perez. Après cet échec, il s'est retiré de la vie politique active, tout en continuant ses fonctions au sein de la Fédération Sépharade Mondiale.

 SAMY ELMAGHREBI:

 Le plus populaire des chanteurs juifs du Maroc au XXème siècle. Après avoir connu une très grande gloire au Maroc, en particulier après l'indépendance, tant auprès des Juifs que des Musulmans, il immigra à la fin des années soixante au Canada, où il devint officiant dans la grande synagogue sépharade de Montréal. Parallèlement, il continua à donner quelques concerts exceptionnels en France et en Israël. En 1990, il a immigré en Israël et il a fondé, à Achdod, un conservatoire pour transmission de la tradition musicale  marocaine. A produit un grand nombre disques et de cassettes qui ont connu une large diffusion

ABRAHAM AMZALLAG-ELAN

Musicologue et compositeur israélien, ne a Casablanca en 1939. Eduqué dans le cadre des institutions de la Alyat Hanoar. Apres des études classiques au Conservatoire de Tel-Aviv, il s'est attaché à la diffusion de la musique juive marocaine par des tournees de conférence et la fondation d'un orchestre de musique andalouse. Auteur d'un ouvrage sur la tradition musical andalouse chez les Juifs du Maroc, édil par l'Union des olim Originaires du Maroc en Israël. Il a reçu en 1997 le prix de compositeurs israéliens pour sa syrnphonie sur thème marocain, prix décerné par ls auditeurs de l'Orchestre Symphonique d'Israël. Professeur de musicologie l'Université de Beer-Chéva.

AMSALLAG ou AMZALAG ou AMZALLAG ou AMZALEG : nom d’origine berbère (azlag) désignant des  colliers ou des cordes; le préfixe am signifie fabricant. Ces noms désignent soit un  bijoutier soit un fabricant de lacets.

שירתו ר' ש. חלואה-מכנאס ה-18-יוסף שטרית

שטרית יוסף

באוטאט שבאזור תאפילאלת כתב שיר על הצדיק ר׳ יחיא לחלו, הקבור סמוך לקצר א־סוק. בקהילה זו הוא נתבקש לחבר פיוט עבור העולים לקברו של ר׳ עמרם בן דיוואן סמוך לוואזאן, וזאת שנים מעטות – ואולי אף שנה אחת – בלבד לאחר פטירתו של השד״ר. הוא ביקר גם בכפר בוחאמיד ושר שירי שבח לנגיד הקהילה, ה״שיך״ של המלאח כנראה, אברהם בן משה. הוא שהה גם בקהילות הגדולות כגון מראכש, ושם חיבר פיוטים לכבוד הדיינים ר׳ יצחק ור׳ אברהם פינטו, בניו של המקובל ר׳ יעקב פינטו. כן הוא כתב פיוט לכבוד ר׳ אברהם אזולאי מצאצאיו של המקובל ר׳ אברהם אזולאי, לבקשתו של ״הנכבד וחשוב״ דוד בן דוד ויוסף. הוא ביקר קרוב לוודאי גם במוגאדור ובמאזאגאן. בפאם הוא שהה כנראה תקופה די ארוכה שאפשרה לו לשהות במחיצתם של רבני הקהילה ר׳ אליהו הצרפתי, ר׳ חיים דוד סרירו, ר׳ שאול סרירו, ר׳ יהושע סרירו ור׳ יעקב הצרפתי. שהייה זאת והיכרותו העמוקה עם קהילת פאס ורבניה הן שהביאו אותו כנראה להקדיש קינות רבות כל כך לזוועות שעברו על יהודי המקום בימי מולאי יזיד, אף שלא היה עד ראייה להן, ואף לכתוב פיוט שבח לכבוד הקהילה לאחר שנודע לו על החזרת בניה למקום מושבם ב״מלאח״ עם מותו של המלך הצורר.

  • הערת המחבר : ״שיר חדש יסדתיו וכוננתיו בהיותי מתגורר חוץ לארץ מולדתי, ולשמע אוזן שמעתי מדי עוברי בכפר וואטאט יע״א [=יכוננו עליון אמן] שיש צדיק גדול אחד קבור בגבול אחד מגבולי תאפילאלת העיר המהוללה יע״א, והגבול הנז[כר] הוא הנקרא בפה קצאר אשוק. וכשומעי מפי מגידי אמת הרבה צדקתו חברתי שיר זה […] לאומרו בע״ה [=בעזרת האל] בהגיעי לקבורתו […]״ – הכוונה היא לקברו של ר׳ יחיא לחלו. הכפר אוטאט המוזכר כאן נמצא באזור תאפילאלת, ואין הכוונה כאן לעיירה בשם דומה – אוטאט אולאד לחאג׳ – השוכנת בצפון מזרח מרוקו. הטור הראשון של השיר הוא ״צדיק מדבש לחכי מתוק, גדול בישראל״.

הערת המחבר : ״נדרשתי ולי שאלו קהל קדוש קהל לקסאר יע״א […] לפי שהם מזומנים לבקר קבורת החכם השלם והכולל שד״ר [=שלוחא דרחמנא] כמוהר״ר [=כבוד מורנו הרב רבי] עמרם דיוואן זלה״ה [=זכרו לחיי העולם הבא] שנלב״ע [=שנסתלק לבית עולמו] בוואדג׳אן, ולזה בקשו ממני לחבר שיר זה בדרך תפילה ובקשה לאומרו על קבורתו […]״. השיר הוא ״היום הזה הנה באתי / לשחר זוהר פנינה, // לשמע אוזן שמעתי / בתפלתי אתחננה״. ר׳ דוד חסין, שהכיר אישית את ר׳ עמרם בן דיוואן מביקורו במכנאס, כתב בחייו פיוט לכבודו וקינה לרגל פטירתו בשנת תקמ״ב (1782). שני השירים מופיעים בדיוואן שלו תהלה לדוד, דפים מו, ב – מז, א; פה, ב – פז, א.

  • בכתב־היד הראשון המצוין בהערה 17 לעיל, שנכתב במוגאדור, בדף 201א מופיע הפיוט עם חתימתו של ר׳ שלמה חלואה לכבודו של ר׳ מרדכי ן׳ לבחאר – ממאזאגאן שהיה קרוב למלכות, לצד פיוטיהם של ר׳ דוד חסין ור׳ חיים בן משה (חלואה) בשבחו של אותו נדבן. הפיוט של רש״ח ״אשירה בשיר מזמור לכבוד צרור המור״ אינו מופיע בדיוואנים שלו. על מרדכי ן׳ לבחאר ראה לקמן, וכן משא בערב, עמי 114-104.

כמעט כל השירים המתייחסים לקהילות אלה מופיעים בדיוואן הראשון שלו, הנושא בראשיתו את התאריך של שנת תקמ״א (1781) ובסופו תקמ״ז(1787). את ביקורו בגיברלטר הוא ערך בשנות התשעים, כנראה שנה או שנתיים לאחר תום זוועות מולאי יזיד במרס 1792. השירים המתייחסים לנסיעה זו מופיעים בדיוואן השני שלו בלבד, שהוא ערך לאחר מאורעות אלה, ובכתיבה שונה מזו של יתר כתבי־היד. את התרגשותו הרבה מביקורו בגיברלטר ואת התלהבותו מהליכותיהם ומנדבנותם של בני הקהילה וגביריה הוא תיאר כך באחד משירי השבח המעניינים ביותר שלו:

אֱלֹהִים חַי, אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ, / בּוֹחֵן כְּלָיוֹת, לֵבָב חוֹקֵר;

 בִּקְהַל עַם אֲנִי אָשִׁיר עֻוזְּךָ, / חַסְדְּךָ אֲרַנְּן לַבֹּקֶר,

כִּי רַב טוֹב עָשִיתָ עִם עַבְדְּךָ, / נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר;

 יוםֹ עִירֲ אֲשֶׁר לָהּ יָם חוֹמָה עֵינַי / רָאוּ, אֶפְצַח שִׁיר, אוֹמְרָה כָכָה

5 ״מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂ[י]ךָ יְיָ! / מאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ ! "

מקורות וביאורים

  • בוחן…: על פי תהלים ז, י.
  • אשיר עוזך… לבקר: על פי תהלים נט, יז.
  • נצח ישראל…: שמואל א טו, כט.
  • עיר אשר לה ים חומה: הכוונה למושבה גיברלטר, הממוקמת על צוק שהוא לשון יבשה בלב ים! התיאור על פי שמות יד, כב, כט ״והמים להם חומה״.
  • מה גדלו… מחשבותיך: על פי תהלים צב,

כ. הטקסט של ״מעשה נסים " ותרגומו

כ. הטקסט של ״מעשה נסים " ותרגומויהדות מרוקו - פרקים בחקר תרבותם

(בשער החוברת כתוב): ספר מעשה נסיש זמיע די יקרא האד למצחאף ירא זהד דנסים ונפלאות דצדיקים די כא יעמלו מעאנא פכול ווקת יה״ר זכות הצדיקים תעמוד לנו ולכל ישראל אחינו ויבא משיח צדקינו במהרה בימינו אכי״ר.

הפקיד משה ואזאנא הי״ו דרב לפנדק נו' 115

אדונים יקרים אתה ה׳ תשמרם ובצנה רצון תעטרם כיר״א :

סניוריס נעלמוכום באיין לקדושים די בוחלו הייא מערה כבירא וקדימא אפשר מבית שני ופיהא חכמים וקדושים לאין קץ׳ בלחק, מא מערופין ענדנא מן גיל לגיל גיר זוז דלהכמים ר׳ מוסא בן ישי ור׳ ינאי מול למכפייא ונסים די עמלו די כיף תה יעאוודו לווליין מן גיל לגיל ר׳ מוסא ע״ה נהאר חבת תנבנא ״דמנאת״

תרגום:

כל מי שיקרא ספר זה יווכח בכוח הנסים והנפלאות של הצדיקים שהם עושים למעננו בכל הזמנים. יהא רצון זכות הצדיקים תעמוד לנו ולכל ישראל אחינו ויבוא משיח צדקינו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.

אדונים יקרים אתה ה׳ תשמרמ וכצנה רצון תעטדם כיר״א:

אדונים, אנו מודיעים לכם שהקדושים של בוחלו שם יש בית קברות גדול ועתיק, אולי מתקופת הבית השני ושם טמונים חכמים וקדו־ שים לאין קץ. אבל ידועים לנו מהזמנים הקדר מים רק שני חכמים. ר׳ מוסא בן ישי  ור׳ ינאי מול למכפייאוניסיהם שעשו כמו שסופרו לנו על ידי הראשונים מהזמנים הקדומים. בזמנו של ר׳ מוסא ע״ה, ביום בו רצו להתחיל בבנית ״דמנאט״

הערות המחבר : a קיימות שתי מסורות מפי יהודי דמנאט על המקומות בוחלו ואלמדין הקרובים מאוד לדמנאט.

"Dans les temps anciens, nos familles habitaient à Bou-Hlou (à quatre kilomètres de là, où se voient encore les traces d'une agglomération). D'autres, dont le rabbin palestinien Moïse Jacob Tolédano appellent ce lieu Çor Mûsa, c'est à dire Mur de Moïse. Lors d'un mariage célébré là, les convives se jetèrent au visage du berkouks. Ils furent sur le champ transformés en pierres pour

avoir jeté de la nourriture, don de Dieu. Et les survivants fuirent leur village, désormais maudit, pour venir habiter avec les Arabes dans la qaçba de Demnate. D'après une autre version de la tradition orale, la

fondation de Demnale serait due eu Sultan Noir. Ce piince aurait groupé des Juifs de diverses localiiés voisines

Aimedin, Bou-Hlou .

 "Un mellah en pays berbère: Demnate", Pierre Ram- mand, Paris 19S2, p.

פלאמאן הביא מסורות אלו מפי יהודי דמנאט, אבל, כדרכו, הוא לא טרח לבדוק אם ישנן מסורות אחרות אצל יהודי דמנאט וכן לא הביא בשלמותן מסורות אלו. לא ברור מאין שאב את האינפורמציה אודות עדותו של טולידנו, בספרו ״נר המערב״ (ירושלים תרע״א). והרי תיאורו של Voinot ביהס למקום:

A quelques kilomètres de Demnate, près et au-" dessus de la dechra Bou-Hallou. Aucun Juif n'habite cette dernière, où il aurait pourtant existé un mellah autrefois. Dans un terrain pierreux et nu, au milieu d'une douzaine d'oliviers et de figuiers, se trouve une pierre ronde, posée à plat, dont la face supérieure présente un léger creux, cette pierre marque l’emplacement consacré". L. Voinot, .Paris 1948, p ׳Pèlerinages judéo-musulmans

ד. על ר׳ מוסא (משה) בן ישי לא ידוע לנו דבר. ידועים לנו מספר ,חכמים במרוקו ששמם מוסא. השמוש במוסא מופיע גם כשם פרטי וגם כשם משפחה: ר׳ מוסא בן דוד אוחיון, חכם ממרקש שנפטר בשנת תקע״ז (1817). ר׳ מוסא אבוטבול — מחכמי צפרו. ר׳ מוסא הלוי. שלשת החכמים האחרונים הוזכרו ע״י יוסף בן נאים, מלכי רבנן, ירושלים, תרצ״א.

מוסא כשם משפחה נפוץ יותר. נציין את ר׳ מסעוד בן־מוסא אפלאלו (הקבור במערת אופראן), ד׳ דוד בן מוסא, ר׳ אברהם בן מוסא (מחכמי מאראקש), ר׳ אברהם בן מוסא (מחכמי סאלי), ר׳ דוד בן מוסא, ר׳ אברהם ה״ן מוסא בר שלמה (מחבר השיר ״נרדי נתן ריחו״), ר׳ יהודה בן מוסא (מרבני מאראקש), ר׳ יצחק בן מוסא (בן נאים משער שהוא ממאראקש), דוד קורקוס במאמרו  Les Prénoms״  des Juifs du Maroc ״מחקרי המרכז לחקר הפולקלור, כרך ג/ בעריכת בן־עמי, ירושלים תשל״ג, עמי 207—208, מציין ביחס ל״מוסא״ שהשם היה מקובל, ושכינו כך את הבן הנולד ביום הברית, בעליה לתורה וכו'. ביחס לישי (עמי 203) הוא מציין שהוא מצוי כשם פרטי בקהילת צפרו, אבל הוא אינו קיים בקהילות הדרום.

כאמור, ר׳ מוסא בן ישי אינו נזכר במקורות שלנו. בן ישי כשם משפחה אינו מקובל על יהודי מרוקו ואף חכם בשם זה אינו ידוע. החוקר פלאמאן (דמנאט, עמי 108) מביא כציטוט שר׳ מוסא בן ישי הוא צאצא ישיר של המלך דוד, אך אינו מגלה את מקורותיו. סיפור הנס שהוא מביא עליו, גם כן בצורת ציטוט, הוא מ״מעשה נימים״ אם כי הוא אינו מזכירו.

  1. מכפייא (רבוי מכאפי) פרושו: צלחת גדולה ושטוחה.

 

47 – מוחמד – محمد

 أُوْلَئِكَ الَّذِينَ لَعَنَهُمُ اللَّهُ فَأَصَمَّهُمْ وَأَعْمَى أَبْصَارَهُمْ 23

העושים זאת הם אשר קיללם אלוהים ועשה אותם חירשים, ועיוור את עיניהם

 أَفَلَا يَتَدَبَّرُونَ الْقُرْآنَ أَمْ عَلَى قُلُوبٍ أَقْفَالُهَا 24

למה זה לא יתבוננו בקוראן, או האם נעולים הלבבות על מנעול ?

إِنَّ الَّذِينَ ارْتَدُّوا عَلَى أَدْبَارِهِم مِّن بَعْدِ مَا تَبَيَّنَ لَهُمُ الْهُدَى الشَّيْطَانُ سَوَّلَ لَهُمْ وَأَمْلَى لَهُمْ 25

אלה אשר נסוגו אחור לאחר שכבר התבררה להם דרך הישר – השטן הוא אשר השיאם ומילא את לבם תקוות שווא.

אלה אשר נסוגו אחור : מפרשים שהם המתחסדים, או לפי אחרים, היהודים.

מילא את לבם : או : נתן להם ארכה, המפרשים כך גורסים כי הנושא הוא אלוהים

ذَلِكَ بِأَنَّهُمْ قَالُوا لِلَّذِينَ كَرِهُوا مَا نَزَّلَ اللَّهُ سَنُطِيعُكُمْ فِي بَعْضِ الْأَمْرِ وَاللَّهُ يَعْلَمُ إِسْرَارَهُمْ 26

הם אמרו לאלה שמאסו באשר הוריד אלוהים במרומים, נישמע לכם במקצת הדברים. ואלם אלוהים יודע את אשר יסתירו.

אמרו לאלה שמאסו באשר הוריד אלוהים : הפרשנים מסבירים שהדוברים הם המתחסדים הפונים אל היהודים בהצעה לשתף פעולה נגד מוחמד. ויש המפרשים שהדוברים הם היהודים הפונים אל הכופרים – בני קורייש-.  

מקצת הדברים : הנוגעים למעשים נגד הנביא

فَكَيْفَ إِذَا تَوَفَّتْهُمْ الْمَلَائِكَةُ يَضْرِبُونَ وُجُوهَهُمْ وَأَدْبَارَهُمْ 27

כיצד ירגישו כאשר יאספו המלאכים את נשמתם וילקו אותם על פרצופיהם ואחוריהם ?

ذَلِكَ بِأَنَّهُمُ اتَّبَعُوا مَا أَسْخَطَ اللَّهَ وَكَرِهُوا رِضْوَانَهُ فَأَحْبَطَ أَعْمَالَهُمْ 28

זאת על שום שנהו אחר הדבר אשר הכעיס את אלוהים וסירבו להפיק רצון מלפניו, לכן יכשיל את מפעלותיהם

أَمْ حَسِبَ الَّذِينَ فِي قُلُوبِهِم مَّرَضٌ أَن لَّن يُخْرِجَ اللَّهُ أَضْغَانَهُمْ 29

האם חושבים אלה אשר פשה הנגע בלבבם כילא יגלה אלוהים את טינתם ?

وَلَوْ نَشَاء لَأَرَيْنَاكَهُمْ فَلَعَرَفْتَهُم بِسِيمَاهُمْ وَلَتَعْرِفَنَّهُمْ فِي لَحْنِ الْقَوْلِ وَاللَّهُ يَعْلَمُ أَعْمَالَكُمْ 30

אם נרצה, נוכל להראותם לך ואתה תכירם על פי קלסתר פניהם ועל פי נימת דיבורים המגונה, אלוהים יודע את אשר תעשו

קלסתר פניהם: יש אומרים שפרצופם של הרשעים שחור ועיניהם כחולות

وَلَنَبْلُوَنَّكُمْ حَتَّى نَعْلَمَ الْمُجَاهِدِينَ مِنكُمْ وَالصَّابِرِينَ وَنَبْلُوَ أَخْبَارَكُمْ 31

נעמידכם במבחן, למען נדע מי בכם הקמים להיאבק ומי עזי הרוח. כך נבחן את אורחותיכם

إِنَّ الَّذِينَ كَفَرُوا وَصَدُّوا عَن سَبِيلِ اللَّهِ وَشَاقُّوا الرَّسُولَ مِن بَعْدِ مَا تَبَيَّنَ لَهُمُ الهُدَى لَن يَضُرُّوا اللَّهَ شَيْئًا وَسَيُحْبِطُ أَعْمَالَهُمْ 32

הכופרים והמרחיקים אנשים מעל נתיב אלוהים, והחולקים על הנביא לאחר שהתבררה להם דרך הישר, לא יזיקו לאלוהים כמלוא נימה, והוא יכשיל את מפעלותיהם.

يَا أَيُّهَا الَّذِينَ آمَنُوا أَطِيعُوا اللَّهَ وَأَطِيعُوا الرَّسُولَ وَلَا تُبْطِلُوا أَعْمَالَكُمْ 33

הוי המאמינים, הישמעו לאלוהים והישמעו לשליחו, ואל תסכלו את מעשיכם

אל תסכלו:אל תגרמו לאלוהים לא להתחשב בהם בגין חטאיכם.

إِنَّ الَّذِينَ كَفَرُوا وَصَدُّوا عَن سَبِيلِ اللَّهِ ثُمَّ مَاتُوا وَهُمْ كُفَّارٌ فَلَن يَغْفِرَ اللَّهُ لَهُمْ 34

הכופרים והמרחיקים אנשים מעל נתיב אלוהים, והמתים בעודם כופרים, לא יסלח להם אלוהים לעולם.

فَلَا تَهِنُوا وَتَدْعُوا إِلَى السَّلْمِ وَأَنتُمُ الْأَعْلَوْنَ وَاللَّهُ مَعَكُمْ وَلَن يَتِرَكُمْ أَعْمَالَكُمْ 35

אל תרפינה ידיכם ואל תושיטו יד לשלום, כי ידכם על העליונה ואלוהים עמכם ולא יגרע משכר מעשיכם.

ידכם על העליונה :  יש המפרשים כי במצב שבו ידם של המאמינים אינה על העליונה הרשות בידם לעשות שלום עד אשר ישובו ויתחזקו ויגברו על אויביהם (כמו שעשה מוחמד בחודיביה). ברוח זו יש לתרגם: ״…כל זמן שידכם על העליונה״.

إِنَّمَا الحَيَاةُ الدُّنْيَا لَعِبٌ وَلَهْوٌ وَإِن تُؤْمِنُوا وَتَتَّقُوا يُؤْتِكُمْ أُجُورَكُمْ وَلَا يَسْأَلْكُمْ أَمْوَالَكُمْ 36

חיי העולם הזה הם רק משחק ושעשוע. אם תאמינו ותהיה בכם יראה, ייתן לכם את שכרכם ולא יבקש מכם את רכושכם.

ולא יבקש מכם את רכושכם: למעט מס הזכאת(צדקה).

إِن يَسْأَلْكُمُوهَا فَيُحْفِكُمْ تَبْخَلُوا وَيُخْرِجْ أَضْغَانَكُمْ 37

אילו היה מכביד עליכם בבקשו אותו, הייתם מקמצים, והיה מלבה את טינתכם

هَاأَنتُمْ هَؤُلَاء تُدْعَوْنَ لِتُنفِقُوا فِي سَبِيلِ اللَّهِ فَمِنكُم مَّن يَبْخَلُ وَمَن يَبْخَلْ فَإِنَّمَا يَبْخَلُ عَن نَّفْسِهِ وَاللَّهُ الْغَنِيُّ وَأَنتُمُ الْفُقَرَاء وَإِن تَتَوَلَّوْا يَسْتَبْدِلْ قَوْمًا غَيْرَكُمْ ثُمَّ لَا يَكُونُوا أَمْثَالَكُمْ 38

בזאת נקראים הנכם להוציא ממון למען אלוהים, ואולם יש בכם מקמצים. כל המקמץ, מקמץ רק על עצמו. אלוהים הוא העשיר ואתם הנזקקים לו. אם תפנו עורף, יחליפכם באחרים תחתיכם, והם לא יהיו כמותכם.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

מרץ 2016
א ב ג ד ה ו ש
« פבר   אפר »
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

רשימת הנושאים באתר