יהודי דמנאת על פי תעודות חדשות-אליעזר בשן-ברית מס' 30 בעריכת אשר כנפו

מושל דמנאת מתעלם מפקודת הסולטאןהמליץ. 9.1.1885

ב-9 בינואר 1885 פורסמו ב־JC הפרטים הבאים: לתושבי ארה״ב יש סיבה טובה להיות שבעי רצון ממאמצי הקונסול שלהם למען היהודים המושפלים. הוא הציע לסולטאן לפטר את המושל, אבל תגובת_ הסולטאן שלילית. כהן דת מוסלמי שבא מדמנאת סיפר על אכזריותו של המושל חג' גילאלי. ואם היהודים  יחזרו לשם אפילו עם פקודה מהסולטאן, הוא יתעלם ממנה. הוא אמר שמתעלם מהסולטאן ומהנוצרים. וכשהיהודים יחזרו לדמנאת יראה להם את נהת זרועו. הוא ינקום בכל המשלחת ובכל מי שהתלונן עליו

יהודי דמנאת נאשמים במרד

בשבועון היהודי בלונדון ב-9 בינואר 1885 נאמר בעמי 8: הגיע מברק מטנגייר דרך גיברלטר ללונדון עם הפרטים האלה בפרשה: הוזיר כתב לקונסול ארה״ב בו האשים את יהודי דמנאת במרד וחוסר נאמנותובעקבות זאת מתכונן הסולטאן להעניש את נציגיהם, ואת הסובלים מההתנכלות.

הפליטים מדמנאת שחטו כבש לפני השגרירות של צרפת כאות של כניעה ורצון טוב בבקשם את עזרתו של השגרירOrdega השגריר קיבלם לראיון. העורך דין ל״א כהן שהצטרף אליהם מסר פרטים על מצבם לשגריר, שהבטיח סיוע מיידי, והביע תקוה שכי״ח תטפל בחשיפת השקרים של הוזיר. מושל דמנאת הוזמן לפאס, והיעדרותו תאפשר חקירה על המצב בדמנאת.

חמישה בתי כנסת ריקים בגלל פחדם של היהודים

בכב טבת תרמ״ה – 9 בינואר 1885 פרסם 'המליץ' את הדברים הבאים: הוזכר הט'היר שנתן הסולטאן למשה מונטיפיורי ב-1864. באשר לפגיעות ביהודי דמנאת: המשה בתי כנסת ריקים בגלל פחדם של יחודי המקום. ראשי הקהל הגישו למושל את הט'היר, אך בבואם ציוה לתופשם ולאוסרם לשלושה חודשים, שולמו עשרים אלף פראנק לשחרורם. על הסופרים כפו לכתוב כי המושל רב חסד, ומי שסירב לכתוב זאת הושלך לכלא. הם מסרו לראשי הקהילה בטנגייר כי נאנסו לכתוב זאת. ראשי הקהילה בשיתוף פעולה עם נציגי מדינות אירופה ניסו לחלץ את האומללים.

יוזמת הדיפלומטים להביא לפיטורי המושל

לפי מידע מטנג'יר מה-14 בינואר 1885, אין זה נכון שיהודי דמנאת ביקשו לקבל חסותה של צרפת וכי אמרו לשגריר של צרפת שהם חוששים משחיטתם על ידי הילידים. הם ביקשו ממנו להפעיל השפעתו על הסולטאן למענם. שגרירי בריטניה, איטליה וארה״ב נקטו בצעדים כדי להביא לפיטורי המושל.

14 בינואר 1885 – יהודי דמנאת פנו לשגריר צרפת בטנגייר

השגריר של בריטניה במרוקו ג'והן דרומונד האי כתב ב-14 בינואר 1885 לשר החוץ הרוזן מגרנויל בין השאר, כי משלחת היהודים מדמנאת פנתה לאחרונה למר ORDEGA כדי לנצל את יחסיו הטובים עם הסולטאן למענם. והכותב מבין כי הנ״ל פנה לממשלה בפרים לקבלת הוראות לפני שהוא פונה לממשלת מרוקו בנידון

הפנייה של יהודים מדמנאת לשגריר צרפת בטנגייר נזכרת גם במכתב של משרד החוץ הבריטי לבארון  וורמס ב-31 בינואר 1885(7 (F0413/9, No

וזיר כתב לדרומונד האי ב-25 בינואר 1885- חקירת האלימות של יהודי דמנאת

הכותב מאשר את קבלת מכתבו בקשר ליהודי דמנאת בו כתב השגריר, שאינו מקבל את ההאשמה של מושל דמנאת או של שליחי הסולטאן שבאו לדמנאת כדי לחקור את הנושא, שיהודים רגמו מוסלמים באבנים  , בעת שההצהרה של הסולטאן נקראה ליהודים. חקרנו כל מה שאמרת על הנושא. העברנו את מכתבך לסולטאן שנותן אמון בכל מה שאתה כותב, אבל הסולטאן מופתע מכך שהקאדי של דמנאת הידוע כאדם ישר, כמו גם הממונה על ההכנסות ושני אנשים נוספים שנשלחו על ידי הסולטאן לחשוף את האמת הם אמינים בדוברי אמת.

חקירת האלימות בה נאשמו יהודי דמנאת

הסולטאן שלח לקרא לשריף שנפגע על ידי אבן, ואצבעו נקטעה ולמוסלם שנפגע בעינו השמאלית, ואדם אחר שנפגע, כדי שהסולטאן ישמע עדות ממקור ראשון. הסולטאן הורה לבובקיר שהוא אדם אמין,להגיע לדמנאת ולחקור מי האשמים ומי נאשם על לא עוול בכפו, והאם המושל אשם. על סמך זה יחליט הסולטאן באילו צעדים לנקוט. הסולטאן ציוה גם על חיים קורקוס להגיע לדמנאת לחקור את הנושא ולדווח על מסקנותיו קורקוס כבר נשלח על ידי הסולטאן הקודם לחקור נושאי מחלוקת בין המושל ובין היהודים, בעלי חשיבות גדולה מהנושא הנדון. לא רק יהודי דמנאת, גם יהודים בכלל בממלכה, פעלו באופן בלתי מוצדק כלפי מוסלמים. למרות זאת, הממשלה נתנה להם הגנה מפני אלימות, ואין הממשל מפרסם אם הם אשמים או לא. לעתים הם האלימים ולעתים הם הסובלים. אם הם נפגעים יטופלו בצדק בהתאם לחוק.

הצעה ששליחי דמנאת בטנגייר יבואו לסולטאן

הכותב מבקש שימליץ ליהודי דמנאת הנמצאים בטנגייר לבוא לחצר המלכות ולקבל את הוראות הסולטאן לטובתם. כי הם ייהנו מיחס חיובי מידיו של הסולטאן ויחזרו לדמנאת שבעי רצון. ב- Times of Morocco פורסם ב-26 בינואר 1885 טור שלם על יהודי דמנאת לפי הוזיר הראשי, יש לרחם על המושל של דמנאת חג' ג'לאלי. והסולטאן לא יראה עצמו אחראי אם האכזרים ישחטו את היהודים. זו דיפלומטיה נבונה אבל מסוכנת חג' אלג'לאי ניסה זאת בעבר כשהרשה ואף הסית לשדוד את חנויות היהודים. כשהתלוננו בפניו גם לבניו, מהם בגיל נמוך הולקו כמעט עד מוות ונאסרו עד שחבריהם פדו אותם, לאחר תשלום רב. כשהרבנים הציגו בפניו את ההצהרה של הסולטאן, כי היהודים ייהנו מממשל צודק, המשלחת נאסרה ונדרשה לשלם 4100 דולרים.

מעורבות קונסול ארה״ב למען יהודי דמנאת

לפני שהוזיר לעניני חוץ חג' מוחמד ברגאש הלך לפאס לראות את הסולטאן, והקולונל מתיוס קונסול ארה״ב ביקש לקבל משלחת של יהודי דמנאת. הוא קבע אתם את המועד לבוקר לפני מספר שבועות. בשעה שנקבעה הגיעה המשלחת לביתו של הוזיר המאורי אבל נאמר להם לחכות ברחוב עד שיקבלם. הם חיכו במשך שעות כשהם צמאים ורעבים, ירד גשם, אבל לא הלכו עד הערב וחיכו בגינה. למחרת בבוקר יצאו בתקוה כי רווח והצלה יעמוד לטפם ולנשותיהם, וחזרו לבתיהם רעבים וסחוטים. לאחר מספר ימים הם חיכו לקולונל מתיוס שהלך לוזיר והביע צער ששכח מהיהודים המסכנים. וקבע יום אחר כדי לפגוש אותם. המשלחת הגיעה בזמן שנקבע כשבידם ההצהרה של הסולטאן שניתנה למונטיפיורי. הוא קרא והביע תמיהתו שדבר כזה יכול לקרות. הם עזבוהו בהבטחה שיטפל בענינם והם יפוצו, וידאג לכך שבעתיד היחס אליהם יהיה הוגן.

מכתב הוזיר לקונסול ארה״ב

ב־17 בדצמבר 1884 כתב הוזיר מוחמד ברגאש לקולונל מתיום את הדברים דלקמן:

לאחר שדיברת אתי בידידות בקשר ליהודי דמנאת, וביקשת להרשות להם לפגוש אותך כדי לשמוע על מצוקותיהם, הם קראו לי וסיפרו לי על מצבם. ביקשתי מהם לרשום את תלונותיהם, דבר שעשו ועתה הדברים נשלחים לסולטאן, ואדאג כי כל מה שצודק יוענק להם. אתה בודאי מודע לכך ששאיפתנו כי ייעשה צדק לכל אחד וביחוד ליהודים שהוד מלכותו המליץ שיעמדו תחת השגחתי.

לאחר יומיים קיבל מתיוס מכתב מהוזיר הראשי בלשון זו:

לחברנו האהוב והחכם המבקש את טובת שני העמים פליכס מתיוס נציג ארה״ב.

לאחר חקירה שלח הסולטאן את סיד טאבר אלג'רארי כדי לחקור את המצב בדמנאת, במטרה להפסיק את היחס השלילי כלפי היהודים. הוא כתב כי קרא למנהיגיהם את ההצהרה שנשלחה על ידי הסולטאן. וכולם הגיבו כי אין הצדקה לתלונה נגד המושל.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 161 מנויים נוספים

יוני 2016
א ב ג ד ה ו ש
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  
רשימת הנושאים באתר