ארכיון יומי: 7 ביוני 2016


משחקי המים בשבועות- רפאל בן שמחון

משחקי המים בשבועות

הכתובה בין ישראל לתורה

הכתובה בין ישראל לתורה

מנהג משעשע קיים אצל יהודי המגרב בחג השבועות והוא קשור עם ניסוך המים ונקרא " אדרמאמי "

יהודי המגרב נוהגים בשני ימי החג, להתיז מים אחד על השני או על כל עובר ושב בשכונת ה־מללאח, ולא רק על היהודים, אפילו על הגוים, אם מזדמן להם לעבור או להימצא ב־מללאח, הם יזכו במקלחת של צוננים.

יהודי מרוקו, רואים במנהג זה סימן ברכה, כי לדידם, הוא בא לקיים את הנאמר: ״וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם״ (יחזקאל לו, כה). סיבה נוספת למנהג זה הוא שהתורה שניתנה בחג השבועות נמשלה למים ״ואין מים אלא תורה״. מנהג זילוף המים הוא מנהג מאוד עתיק בצפון אפריקה  ויש המייחסים אותו לפסוק: יערף כמטר לקחי, תזל כטל אמרתי, כשעירים על־דשא וכרביבים עלי־עשב (דברים לב, ב), היינו, כמו שהצומח אינו מתקיים אלא ביניקה של רביבים, כך האומה אין לה קיום בלי יניקה מן התורה, ומשום כך נוהגים מלפני דורות רבים להתיז ולשפוך מים על מנת לקיים את הנאמר: ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה (ישעיה יב, ג).

מה מקור המנהג

יש המייחסים את שפיכת המים בחג השבועות על עוברים ושבים, למנהגים ברבריים, על־כך כותב ח. ז. הירשברג:

חוקרים מודרניים העלו את ההשערה, כי מקור המנהג בחגיגות המים שעורכים הברברים באותו פרק זמן בקירוב (תקופת תמוז). ייתכן שיש כאן השפעה ברברית קדומה, כי רמז למנהג זה, מוצאים אנו באחת מתשובותיו של רב האי גאון. הוא מסביר, כי בדברי הברייתא (בבא בתרא, קמז, ע״א) ״יום טוב של עצרת ברור, סימן יפה לכל השנה״, הכוונה לחג השבועות, כמפורש בתוספתא ערכים פרק, א, שביום מתן התורה, כשהיו ישראל עומדים לפני הר סיני, היה היום ברור, כלומר השמים היו בהירים, ללא ענן, והיו ישראל משתלהין (או משתלהבים) מפני האש, ציווה הקב״ה לענני הכבוד להרביץ לפניהם טללים וגשמים״ .

דעה אחרת, מייחסת את שפיכת המים איש על רעהו, לענין משה רבנו שניצול על יד בת־פרעה מן השמים: ״כשנולד משה הצפינה אותו אימו במשך שלושה חודשים וכשלא יכלה עוד הצפינו, שמה אותו בתיבה והניחה אותה על־שפת היאור, כך ניצול על יד בת־פרעה״

כמו־כן, לדברי חז״ל, משה נולד בשבעה לחודש אדר, וביום שישה בסיון מלאו לו שלושה חודשים, היינו בחג השבועות, היום שבו קיבלו בני ישראל את התורה, לכן ביום הזה, אנו נוהגים להתיז מים אחד על השני כדי להראות את חיבתנו למים אשר בגללו, ניצול משה שקיבל את התורה. יש לציין, כי בימינו אנו, משחקים אלה היו נחלת אנשים ריקים, וראשי הקהילות לא ראו בעין יפה את הקרנאבאלים ההם ומיחו בכל הזדמנות, משום שראו בזה חילול קדושת החג, אך דבר לא עזר, כי זה היה נפוץ לא רק במרוקו, אלא בכל צפון אפריקה, וגם בטריפוליטניה, ועד טבריה וצפת בארץ־ישראל, ערים בהן עולי מרוקו העדיפו להתיישב בעליות הראשונות וכמובן, הביאו עימהם את המנהג של ארץ מולדתם.

הערת המחבר : אלמאליח, מנהגי שבועות, למועד, עמי 98 : בליל שבועות ממלאים יהודי טריפוליטניה, פחי מים ומלינים אותם תחת כיפת השמים, ולפנות בוקר באים כל אלה שעיניהם חולות ומשפשפים אותן במים שלנו והם מאמינים שהמחלה תתרפא, כי מימיו של שבועות מרפאות עיניהן. כ״כ, יהודי טריפוליטניה נוהגים לשפוך גס הם מים, על כל עובר ושב בשבועות. ספר המועדים, כרך ג, עמי 222 ; קורות יהודי לוב, עמי 196 – גם בלוב היה קיים מנהג שפיכת המים.

על התנגדותם של הרבנים למשחקי המים, כתב הרב יוסף משאש ז״ל:

מנהג זה של שפיכת מים בחג השבועות, היה בארץ מולדתי מכנאס יע״א (יכוננה עליון אמן), בזמן הקדום אצל אנשים ריקים דווקא, וחכמי העיר היו מוחין בכל שנה על זה, ובשנת התר״ל ליצירה, עשו תקנה לבטל מנהג זה, הנה היא כתובה אצלי, והודיעו בה האסורים הנמשכים מזה, הן אסור סחיטת בגדים ביו״ט (ביום טוב), הן אסור צערה דגופה דחבירו, ובפרט אם הוא עני והיא כסותו לבדה וכו'. . . ועכ״ז (ועם כל זה), לא נמנעו איזה יחידים בורים מעשות כמנהגם, אבל רק מעט מים שלא יפסידו כלום, וכן מנהג עד היום באיזה בתי כנסיות שלא ברצון חכמים״. לפעמים, שפיכת מים בבית־הכנסת ביום חג השבועות בשעת קריאת האזהרות, לא נתקבלה ברצון ובהבנה מאת ״הקרבן הנפגע״. היה בה גם הרבה רוגז וגם קובלנות לרבנים ודרישת פיצויים בהתאם, הוגשו כפי שמעידה השאלה הבאה:

מעכ״ת (מעלת כבוד תורתו) נשאל מעיר בצא׳ר (קולומב־בשאר) על אחד שטינף וליכלך במים בגדי חברו של משי ורקמה חדשים בחג השבועות בבית־הכנסת בשעת מנחה, יען נפלה עליו מפולת הפיסקא האחרונה של האזהרות, ונוהגים לשפוך מים על האחרון, והגישו עצומותיהם לפני מעכ״ת וכת״ר (וכבוד תורתו) חייבו לשלם בפשיטות, כדין מזיק ממון חברו, ואך שם היה, ושם נמצא לפני כתייר צו״מ (צורבא מרבנן) מערבי ואמר לפני כבודו, כי בערי המערב הוראה זו פשוטה אצלם לפטור המזיק מכח המנהג, וכך נמצא כתוב בפסקי הרבנים הראשונים רבני מערבא זיע״א, וכת״ר תמה על זה, ושואל אם אמת הדבר ומה טעמם, יען אני מבניהם, אדע כל מצפוניהם. התשובה היתה שאין מקלקל בגדי הנרטב במים חייב לשלם פצוי כלשהו לנפגע וזאת מכוח המנהג שהיה קיים במג׳רב.

גם בארץ ישראל קרו תקריות מסוג זה כפי שקרה פעם בטבריה וגם בצפת: ביום השבועות בשעת מנחה, עמד בחור. . . נתין אנגלי, על גג ביתו בברכת מימיו; עבר אז במקרה מושל העיר הטורקי בלוויית סגנו, ופתאום דלי מים נשפך על ראשם, רצו המושלים ונתנו צו לתפוש מיד את הפושע, אך זה ברח ומצא לו מחסה בבית הקונסול הצרפתי מר יצחק עבו. בכל זאת פקד המושל להיכנס בבית זה ולהוציא את יוסף, הפקודה נתקיימה, אולם התוצאות היו מרות כי המושל פוטר אחרי ארבעה ימים״.

מבצע מוראל-מקורות שונים- הקשר השוויצרי

 הקשר השוויצרימבצע מוראל-תמונה 1

בשבוע האחרון של ינואר הגעתי לדלת שהחלטתי כי תהיה האחורנה, דלת ארגון    O.S.E  ברחוב מון בלאן – Mont-Blanc – 11, ומצאתי את עצמי פנים אל פנים עם אישיותו הנערצת של פרופסור ג'אק בלוך הדובר אנגלית רהוטה, מנהל הסניף השוויצרי של  O.S.E רק לני ימים ספורים היה אצלו אורח יוצא דופן, ששאל אם ידוע לו על אדם צעיר ומוכשר המוכן לצאת למשימה מיוחדת למרוקו. עליית הנוער חיפשה דרכים להביא ילדים יהודים ממרוקו לישראל., ונשיאה בירושלים, משה קול, הצליח לשכנע את הגב' אלינור רוזוולט לכתוב מכתב בעניין זה לסולטאן מוחמד החמישי, שחזר לשלטון לא מכבר – אך ללא כל תוצאות.

פרופסור בלוך נענה מיד לבקשתי וקיבל אותי בהתנדבות ב- O.S.E .  כעבור ימים מספר הגיע מר נ.ב.א. ממחלקת העלייה של הסוכנות היהודית, על מנת לראיין אותי ולהסביר לי את טיבה של השליחות המוצעת, שהיית עדיין במצב התחלתי, ומחלקת עליית הנוער בסוכנות היהודית הייתה שותפה לו.

ג'יזל ואני שוחחנו על המשימה במשך ימים אחדים. כילידת מצרים, היא גדלה בקהיר בתקופה של תהפוכות רבות, בשנות ה-40 וה-50. כתוצאה מהעימות בין מצרים לישראל נעצרו ב*1948 בפקודת המלך פארוק 1300 יהודים, ואלפים גורשו על ידי נאצר ב-7 – 1956, לאחר מבצע סיני, בו נטלו חלק בריטניה, צרפת וישראל.

בגלל יהדותה פוטרה ג'יזל מעבודתה ב-1955, איבדה את אזרחותה ונאלצה עם משפחתה לחפש מקלט מחוץ למצרים, כמו עוד 25.000 יהודים. שלוש שנים אחר כך מצאה את עצמה, לראשונה בחייה, מנהלת אורח חיים נורמלי, ללא פחד, עם בעלה ובתה שזה עתה נולדה, בדירה מרווחת מעל לוזאן, מנסה לשכוח את סיוטי העבר.

בכל זאת, למרות שהמחשבה שתחזור לארץ ערבית עוררה בה חרדה, ולמרות הסכנה הטמונה בשליחות המוצעת – סכנה שהיא הבינה הרבה יותר טוב ממני – היו לה סיבות משלה להיענות להצעה. האושר שחשה עם הולדת דיאנה היה כה גדול, שהיא ביקשה להשתתף במעה אלטרואיסטי, " לכפר " על אושרה.

המקרה שחי היה שונה : ביקשתי לתרום למטרה נכבדה בהשראת מחקרו בן 1200 העמודים ל שירר, והייתי סמוך ובטוח שביכולתי לטפל בכל בעיה העלולה לצוץ. הנסיבות בהן חונכתי הפכו אותי לבלתי רגיש לסיכונים, ותחושת העצמאות שלי חיזקה את האשליה שבמקרה הצורך, אזרחותי הבריטית תגן על כולנו. הייתי תמים והרפתקן, בטוח בעצמי ונחוש בדעתי להצליח.

פדיון שבויים תקצ"ה- 1835-קהלות צפרו – מקורות ותעודות ר'ד.עובדיה

תעודה מספר 4 תקצ"ה. 1835.רבי דוד עובדיה 2 -בגיל הבינה

אלופינו מסובלים עמיתינו בתורה ובמצוות אחינו אנשי גאולתנו עם אלוקי אברהם קהילת קודש ונבחר אשר בצפרו יע"א ועטרותיהם בראשיהם, המה מלכיה ושריהם, החכמים השלמים הדיינים המצוינים גדולים ועצומים רבני אלפין יושבי כסאות למשפט ועל צבא יקר רוח איש תבונה, עומד בפרץ נשיא אליהם הנגיד המעולה ענף עץ אבות, רודף צדק וחסד כבוד הרב יצחק אביטבול ישצ"ו.

כולם כאחד יעמדו על הברכה, המשולשת בתורה שמורה וערוכה, אתה ה' תשמרם, כצנה רצון תעטרם, ועיניהם תראנה ה"ן משיח לישראל צדקת ה' יעשה ומשפטיו, וישראל ישכון לבטח שוכן לשבטיו בזמן קריב אמן כן יהי רצון.

מראש שוורים כפלינן שלמא למלכי על ישראל ועל רבנן ועל תלמידיהון אתם שלום ובתיכם שלום, וכל אשר לכם שלום מאדון השלום, כי״ר.

קול האות להודיע ולהשמיע במרום קדשם מאשר הוגה ה׳ ביום חרון אפו לקהל ועדה מישראל אשר היו בתינמלין  כי ביום ה׳ יד׳ לסבת ארמלתא דהאי – עיין תענית ו': והכוונה שנה שלא ירדו בה גשמים –  שתא חנם נמכרתם  לפמ״ה שפך ה׳ חמתו כילה חרון אפו בהם ויגדל עונם מחטאת סדום ההפוכה כמו רגע מעין חורבן ירושלים כי יותר ממאה נפשות שהיו בה נמסרו ביד אדונים קשים משנאי ה׳ ועבדיו אשר להרג להרג ואשר לשבי לשבי אנשים ונשים בחורים ובתולות זקנים עם נערים עוללי טפוחים הלכו שבי לפני צר ונדחפו בין מוכרים וקונים והנה באה ונהייתה  כת ראשונה מהם למחנה אלהים זה ע״י אלסרפא שלשם שקנאום מיד השנאים א׳ מעיר ושנים ממשפחה  שמנה עשר נפשות גדולים וקטנים אנשים ונשים וטף והביאום למחנינו זה ערומים יחפים רעבים גם צמאים חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות ועמדו בני קהלנו ישצ״ו ישלם ה׳ פעלם ופדאום מידם והלבישום והאכילום וקבעו להם מזונות מדי יום ביומו איש וביתו כי שוטטנו בבתים ובחצירות בשוקים וברחובות וגבינו איש כמסת ידו מתוך הדוחק וחסרון השפע לא נעלם מכם.

הערת המחבר : השם תינמלין לא מצאתי בגיאוגרפיה מרוקאית ויכול להיות שהכוונה על Ten-Melle העיר הידועה של al-Mahdi ibn Tumart ר׳ דוד קורקום לאופי יחסם של שליטי האלמוחדין ליהודים ציון 1967 עמי 137—160.

עוד זה מדבר והנה באה כת אחרת כ״ד נפשות ועמדנו ודיברנו עוד על לב בני קהלינו ואזרו היל עוד ופדאום והאכילום ככל אשר עשו לראשונים, אנחנו טרם נכלה גביית כסף הפדיום הב' והנה באה כת שלישית כד׳ נפשות אחרים ולא עצרו חיל בני קהלינו עוד ונתרשלו ידיהם אפי׳ להכניסם לעיר ונשארו כחצי יום לחורב ולקרח נטושים על פני השדה ברעב ובצמא ובעירום ובחוסר כל עד אשר קמנו ונתעודד  ודיברנו על לב הקהל בדברי פיוסים וניחומים להכניסם לעיר לפחות ולקדמם בלחם ובמים ולכסות מערומיהם עד נראה איך יפול דבר בענין פדיונם כי ראינו כי כבד המשא עליהם ובפרט בזמן הזה שכלתה פרוטה מן הכיס וכל בעלי מלאכות ירדו לטמיון ממש ורבו המקבלים על הנותנים. גם ידענו כי כבד הוציאו עליהם זה כשתי שנים עד הפדיון הב׳ הנז׳ ועד בכלל קרוב לשש מאות מתקאלים ואלה הצאן מה יעשו עוד וכבר נגזזו ונחלבו גיזה וחלב לא פעם ולא שתים בפדיון הקהלה הזאת מיד נושיהם ומיד שוביהם ומקנת כסף מאת בן נכר, ולכן דיברנו על לבם בפעם הזאת לאוספם הביתה לבד ואנחנו נחלץ חושים לשלוח לאחינו השכנים והקרובים אלינו אנשי פאס ואנשי צפרו ישצ״ו, להשתתף עמנו בצרה זו ובמצור. רבה כזו ולפדותם בפעם הזאת מיד קוניהם כי אנשים אחים אנחנו ואח לצרה יולד וכל ישראל חייבים לפדות שבוייהם והקרוב קרוב קודם, כל זה דברנו אליהם וקבלו והכניסום ביום הגשם ונשיאים ורוח אשר עבר בשבוע שעבר וגמלום כל טוב כאמור, ומיד שהכניסום באו אלסרפא המביאים אותם ותבעו לנגיד ולבדי״ץ ויחידי הקהל לפרוע להם דימי מקנתם שהוציאו עליהם כי טענו שמשהכניסום ושאלו למביאים בכמה קגאום והראו להם חשבונם הרי קבלו לפרוע, ונשארו הנגיד ויחידי הקהל מטפסים ועולים לפני השופט והשרים ולא עלתה בידם ולסוף נזקף עליהם בערכאותיהם סך ג׳ תקם— דמי מקנתם מיד השבאים ליד אלסרפא, ועוד לא יספיק הוצאות להאלסרפ׳א בשכר הבאתן ושאר הוצאות שיצאו בעליה לירידה עמהם סך תקם — ב״ה סך ד׳ וקבעו להם זמן הפירעון לשלשה ימים שהיום הזה שאנו עומדים בו ראשון לחשבון עונות20 ולא ידענו מה נעשה ואנה נפנה לעזרה.

 לכן אמרנו נבוא העיר  אוזן אחינו בני בריתנו המה רום מעלתכם לצאת לישע לעזרת ה׳ בגמרים ולסייע עמנו בדבר מצוה רבה כזו ולפרוע אתם וקהל פאס ישצ״ו דמי הפדיון הזה הג׳ כי כבר אנחנו עשינו מה שמוטל עלינו לא פעם ולא שתים, ואם תאמרו לסייע עמכם גם בפעם הזאת נעשה ונשמע, ובחסדיכם בטחנו שלא ליזקק לכך, וכבר היה עם לבב אלסרפא הנז׳ בראותם כמה הרפתקי דעדו עלן עמהם בפעם הזאת להוליך את השבויים השלישים הנז׳ למחנה קדשיכם ולא הסכימה דעתינו לזה לבל יהיו עליכם לטורח, וגם כי הילדים רכים והנשים עלות והרות וחיות ויולדות בתוך שלושים ללידתן ודפקום יום אחד ומתו, ואמרנו כי כתבינו זה יספיק כי ידענו גודל חסדכם, וחריצותכם, והתנדבותכם, לדבר מצוה בפרט מצוה רבה כזו שאין למעלה הימנה, והמבוקש מכם מצוה גדולה באה לידכם אל תחמיצוה כי הנוגשים אצים לא יתנונו השיב רוחינו ובאהבתכם ובחמלתכם מהד תקדמונו ברחמיכם כי דלונו מאד חזקו ידים רפות וברכים כושלו אמצו, ומינן ומנייכו יתקלס עילאה.

 ואת אחרונים, כולם רבי פעלים תחכמונים, הגברים הרמים רודפי צדק מחזיקי כל בדק, קריאי העדה כה״ר ישועה אלבאז והר׳ רפאל ואהרן אחיו הן׳ אלבאז ישצ״ו והחה״ש כהה״ר חיים ן׳ מאמאן והר׳ אברהם בן אחיו ישצ״ו, אלף עולות יעלה שלומם, בחסדם בטחנו להקהל ולעמוד ולהשתדל בהונם ואונם בדבר מצוה רבה כזו ולמהר יחישה מעשיהם יפה שעה א׳ קודם אולי תהוי ארכא לשליותין, ובשכר זאת אלהים חיים ידרוש בנים מיד שוביהם, ופדוי ה׳ ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשיהם, ולהיות היהודים עתידים ליום הזד. להנקם מאויביהם, הכ״ד עמוסי התלאות חותמי ברכות פה מכנאסא יע״א ביום לידת חלקת מחוקק ספון ויתא ראשי עם צדקת ה׳ עשה  בחדש אדר המהודר אשר נהפך לנו מיגון לשמחה אשר בו משמיעין על השקלים ומקדימין שקליהן לשלקי המן  לכפר על נפשותינו לפני ה׳ משנת ל׳ב׳ש׳ר׳ ענ׳ו׳י׳ם שלחני לחבוש לנשברי לב לקרוא לשבויים דרור ולאסורים פקח קוח לפרט האלף הששי לבריאת עולם ורב השלום מאדון השלום.

הצעיר ע״ה יעקב בירדוגו ס״ט        מ״מ ע״ה יהודה בירדוגו ס״ט          יוסף בירדונו ס"ט

 

יצחק אבן צור      חיים טולידאנו ס״ט

י״ץ ס״ט

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

יוני 2016
א ב ג ד ה ו ש
« מאי   יול »
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

רשימת הנושאים באתר