ארכיון יומי: 1 ביוני 2016


שבועות אצל יהודי מרוקו – רפאל בן שמחון – קריאת הכתובה

שערי שמים נפתחים

הכתובה בין ישראל לתורה

הכתובה בין ישראל לתורה

במקומות רבים, רווחת אמונה חזקה, כי בליל שבועות, לפני עלות השחר, שערי שמים פתוחים " ביבאן אסמא מחלולין " , וזה לדקה אחת בלבד, ואשרי מי שיכול לכוון את הרגע הזה, כי כל משאלות לבו תתמלאנה. לכן רוב הלומדים התאמצו תמיד ונשארו ערים עד סוף הלימוד של ״תיקון ליל שבועות״, המכוון בראשי־תיבות למילים: ״תערוך לפני שולחך׳.

ובעלות השחר האמין ההמון כי השמים נבקעים כהרף־עין אחד וכעין מין ״כוכב לכת״ יעבור ביעף בשמים, אך לדאבון כולם, עוד לא היו מספיקים להוציא הגה מפיהם, הוא היה כבר נעלם, אבל מאחר וזו הייתה ״שעתא דרעאוין׳ (שעת רצון), לכן כל אחד היה עושה מאמצים ומנסה את מזלו, בשעה זו, כדי לבקש רחמים, על עצמו ועל בני משפחתו. אומרים שבשעת הפתעה זו, ניתן לבקש מהכל־יכול, כל משאלה והיא תתקבל ברעוא (ברצון).

לאחר הלימוד, נהגו היראים להתפלל עם הנץ (ותיקין) ולא חזרו הביתה לנוח, היו גם שנהגו לטבול במקווה טהרה, כדי לכוון את המועד לקבלת התורה כמו שכתוב: ״ויהי ביום השלישי, בהיות הבוקר, ויהי קולות וברקים וענן כבד על הר סיני״.

הערת המחבר :  ספר ״קריאי מועד״, סדר שבועות, עמי רד, רו. הפזמון הוא בארמית ושמו ״שבח לאל דעות״. הוא מאוד ארוך והבאנו רק בית אחד ממנו.

קריאת הכתובה

אנשים שלא יכלו להתפלל עם ״הנץ החמה״, נמו קמעא אחרי הלימוד, ובעלות השחר המו כבר בתי־הכנסת במתפללים. תפילת שחרית עברה בהתלהבות, ברגש ועם הרבה פזמונים. לפני קדיש של ״היוצר״ נהג שליח ציבור לפזם את הפזמון הבא:

קול מהלל יגדל היום, ושיר חדש פי יענה. תמיד ויתגדל, שמך ויתקדש במחנה כלו. לך דורשי לבי וגם עיני, ולזכרך כל תאות נפשי. ואתנה פני לדבירך ולהר מרום קדשי, חורב וגם סיני, ולעירך ציון יפי מגדל״…

בעת הוצאת ספרי תורה, שליח ציבור פיזם בנגינה ולחן מיוחדים את הכתובה לחג השבועות המסמלת את כלולות התורה הרומזת ל״כלה״ עם החתן הנעלה, ״כנסת ישראל״.

הכתובה של יום חג השבועות, היא כל כך חביבה על יהודי המגרב, עד שהרבה רבנים משוררים חיברו ״כתובות״ לכבוד יום זה וכל אחד לפי סגנונו, אולם הכתובה הידועה ושכל הספרדים רגילים לאומרה ביום שבועות, היא הכתובה שחוברה בידי ר׳ ישראל נאג׳ארא :

ירד דודי לגנו לערוגות בשמו, להתעלס עם בת נדיב ולפרוש עליה סוכת שלומו, אפריון עשה לו המלך שלמה:

בכמה בתי־כנסת במכנאס, נהגו לקרוא ביום השני של החג, עוד כתובה שחוברה בידי ר׳ חביב טולידאנו מעיר סאלי.

הערת המחבר : מלכי רבנן, אות ח׳, עמי לב: ר׳ חביב טולידאנו היה מו״צ במכנאס, מת ללא בנים, בשנת תע׳׳ו, היה גם איזה זמן בעיר סאלי ויתכן שזהו מחבר הכתובה שהיא מודפסת בכמה מחזורי ״שלוש רגלים״ שנדפסו בג׳רבה ובספר מועדים, הוצאת ליוורנו בשנת בר״כתי לפ״ק. היא ארוכה והבאנו רק כמה שורות ממנה.

כתובה ליום ב של שבועות:

בסימנא טבא יאיא ובמזלא מעליא, ושעת רצון ברכה והצלחה: בשישי בשבת אגיד את הרשום בכתב הנשתוון, להנחיל אוהביו תורה נתכיון, ששת ימים לחודש סיון…

גם לקהילת יהודי צפרו יש ״כתובה״ משלהם והיא חוברה בידי ר׳ רפאל משה אלבאז.

דודי שלח ידו לקדש אשת נעורים, בשני לוחות העדות זכים וברים,

ועליהם כל הדברים: ציוה שושבין ציר נאמן כי בו בחר, לך אל העם וקדשתם היום ומחר, כי מי זאת הנשקפה כמו שחר…

״כתובה״ נוספת לחג השבועות, אנו מוצאים במכנאס ומחברה ר׳ יוסף משאש:

יום ששה בסיון יום בו שבת צור קדם, באלף שלישי שנת חשק״ם וכבודם,

מן היום אשר ברא אלהים אדם (דברים, ד, לב):

איך השם הטוב חתן נעים וטוב תואר, גב״ר חכם בעוז שבחו הוא מפואר, ישראל אשר בך יתפאר (ישעיה מט, ג)…

קיימת עוד ״כתובה״ ליום ב׳ של שבועות מאת ר׳ דוד פארדו עם תרגום ללדינו, אך במרוקו לא נוהגים לאומרה:

דרך כוכב מיעקב היום הזה על הר המור, לזכר עולם הזמרה שיר ומזמור: וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמור״…

״כתובה״ נוספת ליום ב׳ של שבועות, חוברה ע״י אלמוני ומופיעה בכמה ספרי מועד:

יום ברוא אלהים היתה באמנה אתו; אלהים הבין דרכה השניה ממכון שבתו,

את הכל עשה בעתו: ה׳ מסיני בא וזרח משעיר; בגדול החל עד ראש הצעיר, כי בעשרה שליטים אשר בעיר״…

באלג׳יריה נהגו לשורר שיר מיוחד לפני קריאת הכתובה, הבאה לסמל את אירוסי ה״כלה״ (התורה), עם בחיר ליבה ה״חתן״ הנעלה (ישראל):

יום יצאה כלת עדנים,              לשישים רבואות חתנים,

בצבאות אראלי מעונים,           ורכב אלפי שנאנים,

מרוקחת בשמים וזנים,                        וכל ביתה אמונה בחיק אמון בבנים,

שמורה לעם אמונים,              היתה מקדם באמנה, עדות ה׳ נאמנה״.

בגמר קריאת הכתובה המתפללים רוקדים ושרים לכבוד יום מתן תורה:

לכבוד תורה ההדורה,            אשר ברון וצהלה,

לעוסה כשלמה אורה,            מזיו אורו אשר נגלה,

ברא עולמו ויקרא,               לאור יום ולחושך לילה. . . .

תפילת יום השבועות עוברת כמו תפילת יום שמחת תורה.

בשעת הוצאת ספרי תורה, מזליף שמש בית־הכנסת על המתפללים, מי­ודדים ושושנים, שעה שכל הקהל רוקד ושר :

נרדי נתן ריחו מלך במסיבו,         יום עשה ה׳ נגיל נשמח בו:

אל נתן לעמו תורה תמימה,          יפה כלבנה ברה כחמה,

נותנת לפתאים דעת ומזימה,        ירדה משחקים משמי רומה…

בזמנים קדומים, נהגו ביום שבועות בעת הרקדת ספרי תורה, להשליך תפוחים על המתפללים מגג בית־הכנסת (עזרת נשים) והילדים ליקטו אותם, גם החתנים נהגו להשליך תפוחים על הכלה בשבועות.

הספרייה הפרטית של אלי פילו – ישראל בערב 1946

קורות היהודים בחמיר ובחיג'אז – מחורבן בית שני ועד מסעי הצלב. חיים זאב הירשברגישראל בערב

נדפס בדפוס של גוטנברג של צ.כספ, תל אביב

הוצאה לאור מוסד ביאליק על ידי " מסדה " – תל אביב התש"ו

דרומית מזרחית לארץ ישראל משתרעים שטחי עברות, נאות, עמקים פוריים והרים גבוהים – ארץ רחבת ידיים, הלא הוא חצי האי ערב. הארץ הזאת, שכיום היא מדבר שממה  – הספר נכתב בשנת 1946 – ברובה ומנותקת מן העולם, הייתה, כמעט עד לשנים האחרונות, סגורה ומסוגרת בפני כל זר.

הרוחות המנשבות בעולם לא הגיעו אליה, השפעת המערב לא חדרה לכאן. עוד לפני דור אחד אפשר היה למצוא כאן צורות חיים ומנהגים, הדומים לאלו שתוארו במקרא, ולראות אנשים הנמצאים באותה דרגת התפתחות, שאבותינו הגיעו אליה בשעת כניסתם לארץ ישראל.

בחצי האי, ששטחו מגיע לשלושה מיליון ק"מ מרובעים, חיים כיום כחמישה – שבעה מיליונים של בני אדם. ערב שווה בגודלה כמעט לחצי האי הודו, אבל אוכלוסייתה אינה מגיעה אלא לאחוז אחד או שניים משיעור תושבי הודו. בדרום מזרח הארץ משתרע אזור ענקי – רֻבְּע אלח'אלי – הרובע הריק, הישימון הגדול -, הידוע פחות מארצות הקוטב הצפוני והדרומי, ועד כה עברוהו רק שני תיירים מבני המערב, ב. תומס וה. פילבי.

ואולם יש בחצי האי גם עמקים מרהיבי עין ובהן מימי ברכה שאין מנצלים אותם והם נהפכים למקור קדחת ממארת. בארץ הזאת, שהמים יקרים בה מזהב, מוצאים בארות שנחפרו בימי קדם ונסתמו. על נקלה אפשר גם היום לנקותן ולהתקינן לשימוש האדם והבהמה, אך אין הדבר נעשה.

יש בחצי האי ערבות רחבות, אשר רק לעתים רחוקות תדרוך עליהן גף רגל בֶדוי, הנודד עם גמליו. נודד כזה נתקל בשרידי בניינים מפוארים, עדים דוממים לתקופה שחלפה כבר, ובחורבות ערים אשר שמותיהן ידועים בעבר ובמרוצת הזמן שממו והיו למשל, כסדום וכעמורה.

וכה רמות הן החורבות הללו וכה נישאים עיי המפולת – האבנים גדולות, וחומות מיכלי המים הענקיים, מוצקות -, עש שעוברים ושבים נוטים להאמין, כי רק שדים ורוחות יכלו להקים בניינים כאלה וכי לא בכדי בנו אותם, בוודאי טמונים שם אוצרות קורח ומטמוני מלכת שבא. הישובים הכפריים הקבועים נדירים הם, המרחקים ביניהם גדולים, תושביהם עלובים, רובם עניים המתפרנסים בדוחק מיגע כפיהם.

יראים הם מפני הבּדווים, המתנפלים עליהם וחומסים וגוזלים את יבולם הזעום. הנתיבות משובשות ואבלות, רק לעתים רחוקות ישתמשו בהן באי מועד מוסלמיים בדרכם אל עיר קודשם, אל מכּה.

קהלות צפרו – מקורות ותעודות ר'ד.עובדיה-תעודה מס' 2 ו-3

תעודה מספר 2 .רבי דוד עובדיה 2 -בגיל הבינה

התקנ"א – 1791

בתלת כחדא הוינא ואסהיד קדמנא כבוד הרב מכלוף בן דוד ה"ן הרוש בתע"ג – בתורת עדות גמורה –  אן פזמן די כאן רבי שאול ישועה אביטבול ורבי שלמה אביטבול פלחבס ענד לקאייד אלחאז עבד אלקביר ע"א ומשא כבוד הרב מכלוף הנזכר יראהום רג'בו רבי שלמה קאללו תמשי מעאי תרג'ב אלקאייד באס יפאצל מעאיי ומשה מעאה לענד לקאייד.

קאללו מה יקבד גיר מייאת מתקאל ורגבו רבי שלמה הנזכר באס יטייחלו וואחד תלאתא ועשרין מתקאל, כאנת באקייא מן אתמנייאת די סעאד, ולא חבסי עד סוף העולם וקבלנוה כדחזי והתי' הכא מגו תלת והיה זה באחד ועשרים יום לחודש זיון המוכתר שנת ה' אלפים וחמש מאות וחמישים ושתיים ליצירה וקיים.

ישראל יעקב עולייל ס"ט.

מתי' כאנת עד ת' סעאד הקפנו בשני חצאי ירח לאיין ברר בעדותו באיין מא כא יערפסי מנאש הייא לבתר דחתים חד מנן וק"ש

שמואל מימון סירירו סל"ט.

תרגום תעודה מספר 2.

בתלת כחדא הוינא ואסהיד קדמנא כבוד רבי מכלוף בן דוד המכונה בן הרוש בתורת עדות גמורה וברורה שבאותו זמן שהיה רבי שאול ישועה אביטבול ורבי שלמה אביטבול בבית הסוהר על ידי השר אלחאז עבד לקביר יקר בעיני השם והלך רבי מכלוף הנזכר לבקרם.

והפציר בו רבי שלמה ואמר לו תלך אתי להפציר בשר שיתפשר עמי, והלך אתו. והשר אמר שלא יפחות ממאה מתקאלים והפציר בו רבי שלמה הנזכר שינכה מזה עשרים ושלוש מתקאל, שנשארה מן חפצי הערך של סעאד, ולא רצה עד כאן סתם עדותו וקבלנוה כדחזי וחתימנן הכא תרי מגו תלת והיה זה באחד ועשרים יום לחודש סיון המוכתר שנת חמשת אלפים וחמש מאות וחמישים ושתיים ליצירה וקיים.

סוף התעודה מספר 2

תעודה זו הינה המשך לתעודה מספר 1 שבה מפורט המקרה….

תעודה מספר 3

צפרו יע"א ה טבת והיית עטרת תפארת לפ"ק

שלום טובה וברכה, מאלקי המערכה, לאור עינינו, ורוח אפינו, הרב המופלא, המוכתר ומעוטר בכתר תורה וכתר שם טוב עולה, הדיין המצויין ורב טוב לבית ישראל, המלאך רפאל אנקוואה הי"ו יהי אלקיו עמו, ולפני שמש ינון שמו, אמן כן יהי רצון רוב שלום לבניו היקרים ולכל אשר באהלו והסרים למשמעתו השם עלהם יחיו, בני קהלנו ישמרהו צור ובפרט ארבעה מטיבי סע"ד – ארבעה מיחידי הקהל –  הי"ו דורשי שלמו וטובתו. סאלי יע"א.

הערת המחבר : מטיבי סעד : משלי ל כט ושם שלשה צטיבי צעד בצד"י וכאן הכוונה על ארבעה מיחידי הקהל שהלכו לקבול לפני השלטונות על הקהלה לה לסעד

רב נכבד !

לששון ולשמחת לבבנו קבלנו בשבוע החולף מכתבו היקר אשר כולו אומר כבוד ותוכו רצוף אהבה רבה לפני רוב הענוה, תשואות חן חן, עוד זה מבדר, והנה אחינו הנבחרים באים לשלם ופיהם מלה תהלותיו על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת אשר פעל ועשה עמהם לטובת הכלל כולו. ישלם ה' פעולו.

הננו בשמחת לבב, מגישים תודה ותהלה עם כל כוחותינו הגשמיים והרוחניים לפני מעלת כסא כבודו הרם על כל מיפעליו ותגמוליו הטובים אשר גמלם כרחמיו וכרוב חסדיו, נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים, למען יאריך ימים על ממלכתו והא ובנין אתו.

וזכות הרבים וזכות אבותם תהיה בעדו מגן וסתרה, צנה וסוחרה וכסא כבודו הנעלה ירום ונשא על גפי מרומי האשר וההצלחה, ונסו יגון ואנחה אמן כן יהי רצון.

זאת להודיע כי בבוא אחינו הנזכרים לעיר פאס יע"א נתעכבו שמה ימים אחדים אולי ישלח אחריהם הזיניראל אשר שם על אודות מבוקשם אשר שאלו בעיר רבאט יע"א ויוחילו עד בוש ואין קול ואין עונה, והן עוד היום לא לבד עדיין לא נגה אף שביב אחד מכל ההבטחות הטובות אשר הבטיחו שרי המעוצה בעיר רבאט יע"א.

אבל גם זאת כי כל השרים והמושלים מלא לבם בהם לעשות רע וכל מחשבתם ומגמת פניהם להתעולל עלינו ולהתנפל עלינו, ואנו ליה עינינו יתקננו בעצה טובה מלפניו ויפיר עצתם ויקלקל מחשבותם ולא תעשנה ידיהם תושיה אמן כן יהי רצון.

ולרום מעלת כתר התורה החיים והשלום כנפשך שובעך וכנפש אחיך דורשי שלומך בכל לב ובכל נפש.

שאול אזולאי סל"ט – אבא אלבאז סל"ט – רפאל עמרם מאמן יש"ץ – ישועה שמחה עובדיה ס"ט

יהודי מרוקו בעת צרה היא להם, עשו הכול למען ביטול הגזרות, והן לא היו מעטות, הכול לפי גחמת מושל זה או אחר, לפי רף שנאתו ליהודים כך היו הקנסות, ולרוב היו כבדים מנשוא ולכן פנו לכבוד הרב המלאך רפאל אנקאווה…ולהלן התוצאה העגומה של שהשליטים המוסלמים….
" זאת להודיע כי בבוא אחינו הנזכרים לעיר פאס יע"א נתעכבו שמה ימים אחדים אולי ישלח אחריהם הזיניראל אשר שם על אודות מבוקשם אשר שאלו בעיר רבאט יע"א ויוחילו עד בוש ואין קול ואין עונה, והן עוד היום לא לבד עדיין לא נגה אף שביב אחד מכל ההבטחות הטובות אשר הבטיחו שרי המעוצה בעיר רבאט יע"א. "

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 136 מנויים נוספים

יוני 2016
א ב ג ד ה ו ש
« מאי   יול »
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

רשימת הנושאים באתר