נשים יהודיות ורכוש במוגדור (1902-1861) תעודות 20-7 – אליעזר בשן

נשים יהודיות ורכוש במוגדור (1902-1861) תעודות 20-7נשים יהודיות

לפי מקורות עבריים וזרים היו במרוקו נשים בעלות רכוש אשר היו מעורבות בפעילות כלכלית. את הרכוש קיבלו מאביהן כנדוניה או ירשו לאחר מות ההורים. היו שהתנו בכתובה כי אין לבעל כל זכות ברכושה של האשה או בהכנסותיה מעבודתה. היו מהן שעסקו במתן הלוואות, מכרו או השתכרו למחייתן ממלאכתן, כאשר הבעל לא היה מסוגל לפרנס את משפחתו, נעלם, או נפטר, או עקב גירושין. הנשים הנידונות בפרק זה כולן ממוגדור.

את מוגדור (בערבית: אצווירה) יסד הסולטאן מוחמר אבן עבדאללה (שלט בשנים 1790-1757). הוא בנה בה נמל חדש ופיתח אותו לשמש נמל ייצוא לחומרי הגלם בדרומה של מרוקו למדינות אירופה. ואכן, במאה ה־19 היה הנמל שבמוגדור לנמל הסחר החשוב ביותר בחוף האוקיינוס. הסולטאן רצה שסוחרים אירופים יתיישבו בעיר ויפתחוה, וכפיתוי העניק ליצואנים הנחה במכס. הוא בחר עשר משפחות יהודיות עשירות ממקומות שונים בארצו, וכל אחת מהן נדרשה לשלוח נציג לעיר החדשה. אלה היו מתווכים לסוחרים האירופים וכן יצואנים ויבואנים עצמאיים שניהלו קשרי מסחר עם לונדון, עם מנצ׳סטר ועם ארצות אירופה; מהם שהיו ׳סוחרי המלך׳ (תג׳אר אל־סולטאן), חוכרי מונופולים ממשלתיים.

משקלם היה כה מכריע, עד כי לפי מקור מהעשור השני של המאה ה־19 את רוב הסחר עם בריטניה ניהלו ארבע משפחות יהודיות. בתחילת שנות החמישים פעלו במוגדור 24 יהודים מתוך 39 ׳סוחרי המלך׳. לפי דוח מ־1866 פעלו שם 30 חברות יהודיות, לעומת 7 של מוסלמים, 11 של אנגלים, שתיים של ספרדים, אחת איטלקית ואחת צרפתית. בראשית שנות השמונים פעלו בה 50 חברות, מתוכן 30 יהודיות. מהשגשוג הכלכלי נהנו משפחות מסוימות, והעושר היה עובר בהן מדור לדור — מהם יהודים שהיגרו ממרוקו לגיברלטר או לאנגליה וחזרו ובידם אזרחות בריטית, או יהודים ממרוקו שקיבלו תעודות חסות של בריטניה או של מדינות אחרות, ומכוחן היו פטורים מתשלומי מס גולגולת ומן ההגבלות הנובעות מ׳תנאי עומר׳. המשפחות האמידות קיבלו מהסולטאן מוחמד אבן עבדאללה דירות למגורים ומחסנים בקסבה — הרובע שבו גרו גם הסוחרים האירופים, אבל על יהודים אחרים אסר הסולטאן לגור מחוץ למלאח. לפי מקור מהעשור השני של המאה ה־19, חיו בקסבה 20 משפחות יהודיות עשירות. לפי דוח מ־3ד18 התגוררו שם 800 עד 1,000 יהודים, לעומת 7,000 עניים במלאח. התעודות הבאות נוגעות לנשים יהודיות ממשפחות אמידות שגרו בקסבה בבתים שהעמיד הסולטאן לרשות משפחותיהן.

תעודה 7

מסגן־הקונסול של בריטניה במוגמר לשגריר בטנגייר על בתים בקסבה שגרים בהם סוהרים יהודים שאינם עוסקים עוד במסהר וגרות בהם נשים

Mogadore February 21, 1861

  1. H. Drummond Hay Esq[uire] C. B.
  2. M,s Minister

Tangier

I have the honour to inform you that several British subjects here have requested me to obtain for them houses in the Kasba fit for mercantile purposes larger than those they now occupy, no such houses are vacant and the acting Governor states that he cannot eject merchants from the houses they occupy (whether they are trading or not trading) or persons not merchants from houses which have been granted to them by the Sultan, without an order from His Majesty so to do, but as the parties who have applied to me seem to consider that native merchants not at present trading, and persons who occupy houses granted to them by the Sultan, ought to be ejected in order that they may occupy their houses, I beg to refer the question to you…

I have the honour to be (signed) William James Elton

…Two large houses the property of the Moorish Government in the possession of Mr Joseph de Amram Elmaleh one of the houses is occupied by him, and in the upper part of the other his sister and her husband (a Rabbi) also a British subject (Elmaleh's wifes brother) reside, Mr Elmaleh is not at present trading…

One house the property of the Moorish Government occupied by Mrs Blida Buzhnah (a widow) and another, now a ruin, formerly in the possession of her deceased husband..

 

 

תרגום

מוגדור 21 בפברואר 1861

יש לי הכבוד להודיעך כי מספר אזרחים בריטים ביקשו ממני להשיג בעבורם בקסבה בתים גדולים יותר מאלה שהם מחזיקים בהם עתה למטרות מסחר, אבל אין בתים כאלה ריקים, והמושל־בפועל אמר שאינו יכול לגרש סוחרים מבתים שהם מחזיקים בהם, שהוענקו להם על ידי הסולטאן(בין שהם עוסקים במסחר ובין שלא) בלי לקבל הוראה על כך מהסולטאן. ואולם הפונים מניחים שאפשר לפנות סוחרים מקומיים שאינם עוסקים עתה במסחר ואנשים המחזיקים בבתים שנתן להם הסולטאן.

ויליאם ג׳ימס אלטון.

…שני בתים גדולים רכוש הממשלה המאורית הם בחזקתו של מר יוסף דה עמרם דה אלמאליח. הוא גר באחד מהם ובקומה העליונה של הבית השני גרים אחותו ובעלה (חכם), גם הוא אזרח בריטי(אחיה של רעיית אלמאליח)… בבית אחד, רכוש הממשלה המאורית, מתגוררת האלמנה בלידה בוג׳נאח ובית אחר, עתה חורבה, שהיה לפנים בחזקתו של בעלה המנוח…

עמרם אלמליח – היה מן הסוחרים החשובים במוגדור בשנות העשרים של המאה ה־19, ו׳סוחר המלך, נציג קונסולרי של נאפולי. בראשית שנות השישים החלו עסקיו להידרדר, היה חייב סכום רב לסולטאן, ומכר חלק מנכסיו. משוכרי בתים של הממשל בקסבה לפי רשימה מ־1865. בסוף אותה שנה נפטר, ראו: אביטבול, תשנ״ד, מס׳ 70,66 !,1988 ,.Schroeter, 1982, p. 385; id 33 .

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

דצמבר 2016
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031
רשימת הנושאים באתר