ארכיון יומי: 9 בדצמבר 2016


בס"ד מוסר בלערבי פרשת ויצא בערבית יהודית-תוניסאית

בס"ד      מוסר בלערבי פרשת ויצא 

רבני תוניסיה

רבני תוניסיה


פלפרשה מתאע הזמעה אלי פאתת. לפסוק חכאלנה. אלי יצחק אבינו ורבקה אמינו. קאלו ליעקב אבינו באש ימשי יאכד מרה מן ענד לבן. ופלפרשה מתאע הזמעה האדי יחכילנה לפסוק. אלי יעקב שמע כלאם בו ואמו ומשה. לאכן פלאוול משה לישיבת שם ועבר יקרא התורה 14 אן סנה. ומן באעד משה לחרן. ופתנייה תעדה עלא הר המוריה. ובאעד מה עדאהו. כמם קאל. לבלאצה אלי צלאו פיהה בוייה וזדי ותקרב פיהה בויה נעדיהה ומה נצלישי פיהה. וכמם באש ירזע ויצללי מנחה גאדי. ולאכן רבבי קאל צדיק כיף האדה יזי חדאיה ומה נבייתושי בחדאיה. ובהאדה וצה עלא השמש באש תגיב. וגאבת השמש אקבל וקתהה. ויעקב וקתלי וצל לקא עלא גפלא גאבת השמש ומאזאל מה צלאשי מנחה. ובהאדה תקן צלאת ערבית וצלא ערבית זוז עמידות. לאוולה מתאע ערבית והתאניה מתאע מנחה. וחב ינעס ויאכד חזרה ויחטהה תחת ראשו. ולאכן לחזר קעדו יצ'ארבו. כל ואחדה תקול יחט ראשו עלייה. ופלאכר תפאהמו אלי ולאו חזרה ואחדה וחט יעקב ראשו עליהה ונעס. וחלם סלום מן לוטה לסמה. ומלאכים אלי כאנו מעאהו פי ארץ ישראל טאלעין. והאבטין מלאכים אלי חימשיו מעאהו לחוץ לארץ. אלי כל ואחד מעאהו מלאכים יחפצ'ו מן למזיקים. ושאף אלי למלאכים השרים מתאע לאומות העולם. טאלעין האבטין. מענאהה מרה יחכם האדה ומרה יחכם לוכר ויטיח לוכר. ופהם אלי לגלויות אלי חנמשיו פיהה מוש טואל יאסר. ולאכן וקתלי טלע השר מתאע עשו. טלע יאסר ומאזאל יטלע. וכאף יעקב. אלי מענאהה לגלות מתאע עשו טוילה יאסר. ופי וקתהה רבבי תזלה עליה וקאלו. מה תכאפשי. אלי חתה השר מתאע עשו יזי נהאר ונהבטו. ותופה לגלות. ובארכו. וקאלו אלי חיחפצ'ו וירזעו לארץ ישראל שאלם. ופאק יעקב וכאף יאסר. וקאל לבלאצה האדי הייא בואבת הסמה. אלי בית המקדש לבלאצה מתאעהה קבאלת כסא הכבוד אלי פסמה. וועד לרבבי. אידה כאן ירזע שאלם ידפע למעשר. ועמל קרבן פוק למצבה אלי תכה עליהה ראשו. אלי מה כאן ענדו כאן זית. ומשא לחרן. ופי נהארתהה וצל לחרן. כיף אליעזר וקתלי משה יכטב רבקה ליצחק. ולאכן אליעזר לוטה רפעתו. ויעקב אבינו חרן זאתו. והווא דכל לחרן ורזעת חרן לבלאצתהה. ולקא ביר פשאניה ופוק מנו חזרה כבירה. ותלאת רעאיה בזלובאת מתאעהום קאעדין יסתנאו. קאלום מנין אנתון. קאלולו מן חרן. קאלום תערפושי לבן. קאלולו נערפו והאו בנתו זאיה תווה תרעה בלגנם מתאע בוהה. קאלום האשביכום קאעדין הוני. הנהאר מאזאל טויל. שקיו לגנם ובארו זידו רעאו. קאלולו לחזרה כבירה ומה נזמו נקימוהה כאן מה נתלממו לכל. באש נשקיו לגנם. הומאן מאזאלו יחכיו ורחל זאת בלגנם מתאע בוהה. ווקתלי שאפהה יעקב דז לחזרה גרגבהה ואחדו. ושלם עלה רחל. וקאללהה אלי הווא יעקב ולד עמתהה. ושמע לבן וזא יזרי. קאל אליעזר זאב 10 זמולאת. יעקב תלקא זאב 100. ולאכן לקאהו ואחדו. קאל האדה ענדו פלוס פי זיבו. ענקו לקאהו פארג. קאל האדה ענדו צ'יאמנט פי פמו. באסו שיי מה לקא ענדו. אלי יעקב וקתלי כרז מן ישראל. עשו בעתלו ולדו אליפז באש יקתלו. ולאכן אליפז מה כאנשי יחב יקתל יעקב. מה יללו כאן עמו. ולאכן בו וצאהו. ובהאדה יעקב עטאהו אלי ענדו לכל. וקאלו עני חשוב כמת. מענאהה הזאואלי יסתממה כיף למיית. ויעקב קאל ללבן מה תמאשי עלאש תברבש. סבקך אליפז וכדה כל שיי. 
וקעד יעקב ענד לבן ירעה בלגנם שהר. וקאלו לבן חתקעד תכדם בלאשי ומן באעד תזי תקולי נחב ונחב. נתפאהמו מן תווה. קדאש תחב אלי תרעה בלגנם מתאעי. קאלו נכדם 7 שנין פי בנתך רחל. קאלו באהי. ווקתלי ופאו ה7 שנין. קאלו עטיני מרתי. קאלו חאצ'ר. ולבן לם נאס לבלאד

 וקאלום. האו שפתו מלי זא יעקב לברכה  נזלת פלבלאד. ואידה כאן חנעטיהו רחל חיאכדהה וימשי. ובהאדה הלילה חנבייתלו הצ'וו. ואנתון קולו אלי פי בלאדנה מה נשעלושי הצ'וו פלעראס. ונעטיהו לאה באש יזיד יקעד מעאנה 7 שנין אוכרין לדמת רחל. ועזבתהם לפכרה. וזאו הנאס לכל ללערס. וכל ואחד חט ברנוצו לברה ודכל באש יקעד מרתאח. ולבן כדה לבראנץ לכל באעהם ועמל ביהם לערס. והומאן מה פאקושי ביה עלא כאטר צ'לאם. ועטא לאה ליעקב. ווקתלי כרזו קאלולו וין לבראנץ. קאלום כליתו ביהם. ופצבאח יעקב לקאהה לאה. משא ללבן קאלו מוש תפאהמנה פי רחל. קאלו צחיח. ולאכן אחנאן מה נעטיוושי הזגירה אקבל לכבירה. ותווה כמל שבוע מתאעך. ונעטיך רחל באלי תזיד תכדם מעאיה 7 שנין ועמלו איכאך. 
וכדם יעקב 7 שנין אוכרין. וולדתלו לאה ראובן שמעון לוי ויהודה. ווקתלי שאפת רחל רוחהה אלי מה זאבתשי זגאר. עטאת ליעקב כדימתהה בלהה וקאלת תזיב הייא זגאר ונתבנאהם האנה. וזאבת בלהה דן ונפתלי. ולאה חתה הייא עטאת כדימתהה זלפה ליעקב. וזאבת גד ואשר. ומן באעד זאבת לאה יששכר וזבולון. וחבלת מרה אוכרה. וכממת אלי תערף אלי יעקב חיזיב 12 זגיר. ותווה ענדו 10. וכאן הייא תזיב ולד. רחל תזיב ואחד ברך אקל מלכאדמאת. ובהאדה צלאת עליה ותקלב וולאת בנת. ומן באעד זאבת רחל יוסף. 
ווקתלי תואלד יוסף כמלו ה7 שנין. וקאל יעקב ללבן שייבני כללי נרווח. קאלו עלאש תשלם פינה. ואנתין מלי זיתנה לברכה נזלת פלבלאד. קולי השנווה תחב כראך. קאלו דור פלגנם לכל. וכל עלוש אלי הווא מנקט ומברקט נחיהו. וכל כבש אלי הווא אשכם נחיהו. ואלי יתואלדו מנקטין האו מברקטין האו אשכם מתאעי האנה. ועזבתו לפכרה לבן. וקאלו באהי וכדאהם רפעהם בעיד עלה יעקב משיי 3 הייאם. ולאכן לברכה אלי כאנת ענד לבן מן סירת יעקב. ובהאדה אלי תואלדו לכל כאנו מן נוע אלי תפאהמו פיה ליעקב. ובדל לבן להתיפאק מעה יעקב 100 מרה. ויעקב נאדה רחל ולאה לשאניה. וקאלום אלי הווא יחב ירווח. וקאלולו אחנאן מעאך ואלי תעמל מברוך. וכלה יעקב נהאר לבן משה ישז לגנם אלי קאעד בעיד 3 הייאם. וקאם לם רוחו וכדה נסה וזגארו וספר. ורחל שרקת למעאבד מתאע בוהה. ולבן שמע אלי יעקב הרב כלט עליה. ופליל רבבי זאהו פלמנאם וקאלו רד באלך תמש יעקב. וכלט עליה וקאלו האשביך הרבת. באהי נקולו הרבת עלא כאטר תווחשת דאר בוך. ולאכן האשביך שרקתלי למעאבד מתאעי. קאלו הרבת עלא כאטר כפת מה תכלינישי ותחווצלי אלי כסבת לכל. ולמעאבד מתאעך אלי סרקומלך מה יעישי. ויעקב מה יערפשי אלי רחל סרקתהם. וברבש לבן ומה לקא שיי. פי וקתהה עמלו גדש חזר. וחלפו אלי חתה חד מה יעדי לחזר האדה ללוכר לדוני. ורואח לבן. ויעקב משא לארץ ישראל. ופתנייה שאף אלי מלאכים חוצה לארץ טאלעין. וזאיין מלאכים מתאע ארץ ישראל. וסמה לבלאצה האדיך מחנים. 
פלפרשה מתאע הזמעה האדי. כתבלנה לפסוק וצול יעקב לחרן לקא ביר ורעאייה גאדי וכו'. ואחד יזי ישוף ילקא לחכאייה האדי זאיידה. כאן ינזם יכתב לפסוק אלי יעקב וצל ענד לבן והאכהוו. השנווה חנתעלמו מנהה אחנאן יעקב תקאבל מעה הרועים ונשדום וכו' מה חתזיד שיי פלחכאייה מתאע יעקב אבינו מעה לבן.

לחכאייה האדי פיהה יאסר מה יתכתב עליהה. ופיהה יאסר מה נתעלמו מנהה. לאכן אחנאן חנשדו זוז חאזאת. לחאזה לאוולה אלי כתבלי לפסוק אלי כאנו יתלממו בעצ'הם הרעאייה באש יקימו לחזרה מן לביר. נלקאו לפסוק מן באעד כתבלנה יעקב קאל לרעאייה אחי מאין אתם. יעקב אבינו וקתלי שאף לאחדות

 אלי בינאתהם. סמאהם אחי. לחאזזה התאנייה. וקתלי נשדום עלא לבן השנווה חוואלו. קאלולו לאבאש ובנתו חתזי תווה מעה הצאן. הוני הרועים גלטו דואוו לשון הרע עלא לבן. יבעת פי בנתו באש תרעה בצאן. וקתהה יעקב אבינו קאלום מה ענדכום מה תעמלו תדויוו עלא לעבאד. בארו שקיוו לגנם ורעאוו. הלוגה תבדלת. וקתלי קאלולו אלי ילזמהם יתלממו באש יקימו לחזרה גרגב לחזרה וקאלום שקיוו ובארו כדמו עלא רוחכם כיר מן הדווה עלא לעבאד.

אכוואני לעזאז. לאחדות ולשון הרע חאזאת מתנאקצ'ין ומה יתקאבלושי מעה בעצ'הם. לאכן לחאזה האדי מוזודה פי בלאדנה. אלי בלחק קד מה תממה מחלוקת וקד מה תממה הרז. ענדנה אחדות. והנאס לכל תחס בלחאזה האדי. אלי וקתלי נסמעו כבר מוש באהי לא אליכם עלא ואחד מן לקהל. הנאס לכל תתחייר. ווקתלי נסמעו כבר באהי עלא ואחד מן לקהל. הנאס לכל תפרח. חאזה מוש מפהומה. פי בלאדנה אחדות כבירה. מעאהה מחלוקת כבירה. אחדות כבירה. לשון הרע כביר. מוש מפהומה בלכאמל. האדי אלי יקולו עליהה לגויים ישכר ויצללי. לאכן נבדאוו מתפאהלין וקתלי נלקאוו לאחדות אלי בין לקהל. אלי ימש ואחד מננה כיף אלי משנה לכל. ואלי יפרח ואחד מננה נפרחולו לכל. האדה יביין עלא למעדן הנצ'יף מתאע לקהל. גיר השטן מראת יוקף בינאתנה ויכלינה לחאזתין לוכרין למחלוקת ולשון הרע יתווזדו. ומאדאמנה ענדנה אחדות. נזמו נקולו אלי נזמו נצאוובו רוחנה ותתנחה למחלוקת ולשון הרע. ונזיבו הוני מעשה יצחק ענדו פלאחה כבירה יאסר עשיר גדול. השיכה מתאעהו וקתלי יקעד מעה מרדכי אלי כאן עייאש. ישרבו קהווה מעה בעצ'הם ויקעדו קראבאת השעה והומאן יחכיוו ומה יקומו כאן מה יצ'ארבו. ומן גדווה יעאוודו יתקאבלו ימשיוו ללקהוה וישרבו קהוותהם וכיף לעאדה יצ'ארבו. הנאס ולאת ענדהם חאזה עאדייה. מערוף אלי כל לילה יצחק ומרדכי חייצ'ארבו באעד לקהווה ושעה חכאייאת. חתתה חד מה כמם כיפאש מן גדוה חייעאוודו יתקאבלו. ועלאש יעאוודו יתקאבלו מאדאם ליום צ'ארבו. הנאס מה חטת פי באלהה כאנשי הצ'אריב. נהאר מוש כיף לעאדה מתאעהם מה צ'רבושי. קאמו סלמו עלא בעצ'הם ומרדכי קאל ליצחק גדווה נתקאבלו פי דארך באעד ערבית. קאלו באהי. הנאס מה פהמתשי השנווה תבדל. לאכן יא כבר בפלוס גדווה בלאש. מן גדווה לכבר כרז אלי ולד מרדכי כטב בנת יצחק. לעבאד מה תכללי חד פי ראחה. ובדאוו ידויוו אלי ולד מרדכי טאמע פי פלוס יצחק. ולאכן מן גדווה רזעו לעאדתהם. באעד לקהווה ולחכאייאת מעה בעצ'הם צ'רבו וכרזו מגששין. הנאס כממת אלי תווה לכטבה חתבטל. ולאכן לא לכטבה בטלת ולא לעאדה מתאעהם תנחאת. נהאר הרבי מתאע השכונה קאל ילזמני נפהם לחכאייה האדי. נאדאהם הזוז. משאוולו. קאלום נחבכם תפאהמוני. קאלולו עלא השנווה. קאלום עלא לכצאם מתאעכם. קאלולו אחנאן מוש מתכאצמין. קאלום כל יום צ'ארבו ותקולו מוש מתכאצמין. קאלולו האדאך מוש כצאם האדאך צ'אריב. קאלום האש למענא. קאלולו אחנאן צחאב מלי כננה זגאר. יצחק משאת מעאהו וולא עשיר. ומרדכי עייאש. ולאכן וקתלי יתקאבלו ינסאוו. לא תממה עשיר ולא עייאש. יחכיוו ויתנאקשו פי כל למוואצ'יע. ומאדאם כל ואחד וראיו. יצ'ארבו. ומן גדווה יעאוודו יתנאקשו פי מוואצ'יע אוכרין. קאלום בטלו הניקאש. קאלולו המאלה כיפאש נווליו צחאב. ילזמנה נתנאקשו ונצ'ארבו. פהמתוש חאזה. בטבע לא. לאכן האדה אלי נתמננה פי בלאדנה. למחלוקת ולשון הרע עלא כאטר צחאב. מוש עלא כאטר מתכאצמין. יהי רצון. אלי רבבי יעטינה לכיר ולהנה וצחה. ויבעתלנה משיח צדקינו. במהרה בימינו. אמן סלה.

Presence juive au Tafilalet

%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%a1%d7%a4%d7%a8-31Ses fils

Rabenou Yaacov a eu quatre fils tous férus en Thora et pieux. Rabbi Massoud, Rabbi Aharon, Rabbi Avraham et Rabbi Ytshak. Le grand Rabbin Massoud a remplacé son père au Rabbinat au Tafilalet. Il a composé des poèmes qui furent imprimés dans le livre Yaguel Yaacov. Il était en correspondance intellectuelle avec Rabbin Chlomo Even Danan. Rabbin Massoud est décédé le 12 du mois de Iyar en 5668 (1908) et a été enterré dans sa ville Rissani. Il a laissé trois fils :

Rabbi David, hassid et kabbaliste. Il a écrit des livres sur la morale selon la Kabala. Sa méthode se basait sur le Remez et le Pchat. Il dirigeait la Yechiva à Rissani et a été assassiné en 5680 (1920) pour la sanctification de D.

Rabbi Israël, dénommé Baba Salé, était un juste, pieux et faiseur de miracles. Il a exercé les fonctions de rabbin à Erfoud et ses environs. Il a fondé des cercles d'études de Thora et vers la fin de sa vie s'est installé à Netivot. Il était célèbre pour ses grandes connaissances en Thora et pour sa piété extraordinaire. Des personnes de toutes origines et de tous genres venaient le voir tous les jours. Il y avait parmi eux des rabbins, des étudiants et des chefs de Yechiva qui voulaient avoir le privilège d'entendre des enseignements de sa bouche, recevoir une bénédiction et demander conseil, d'être à ses côtés et d'observer ses manières saintes. Il est décédé 3 Chevat 5743. Sa tombe, à Netivot, est devenue un lieu important où tous adressent leurs prières et leurs suppliques dans les temps de joie et d'angoisse. Et le jour de sa mort est devenu un jour de Hilloula pour tout le peuple d'Israël.

Rabbi Ytshak Abehssera était directeur de Yechiva et le bras droit de Baba Salé au Maroc. Peu de temps après l'avènement de l'Etat d'Israël, il a fait son Alya et a été élu Rabbin des villes Ramlé-Lod et le chef des Juifs d'Afrique du Nord en Israël. Il est décédé dans un accident le 25 Adar 5730 (1970).

Le grand Rabbin Aharon était le deuxième fils de Rabbi Yaacov. Dès 5645 (1887), il est arrivé en Israël pour faire imprimer les livres de son père. Il a reçu pour cela des recommandations des rabbins d'Israël. Il déploya beaucoup d'efforts auprès des donateurs afin d'obtenir des fonds pour l'impression des livres. Il réussit à faire imprimer une partie des livres. Il retourna au Maroc où il mourut jeune en 5661 (1901) lors d'un de ses voyages au village Talouat. Le lieu de sa sépulture sert de lieu de pèlerinage.

Son petit-fils est le grand Rabbin Makhlouf Abehssera qui était grand Rabbin et juge à Marrakech. Vers la fin de sa vie il est monté en Israël. Son fils Rabbi Yossef était juge dans la ville de Fès. Arrivé en Israël, il a été nommé Rabbin de Yavné. À sa mort, il a été remplacé par son fils Rabbi David.

Le grand Rabbin Rabbi Avraham est arrivé en Israël en 1873 et s'est établi à Tibériade. Sa tombe dans le cimetière de Tibériade a été réparée dernièrement.

Le grand Rabbin Rabbi Ytshak était le Benjamin du Rabbin Abir Yaacov. Il a été nommé chef de Yechiva. Du temps de son père, il a été envoyé par celui-ci afin d'organiser des collectes pour la Yechiva. Il a continué cette mission après la mort de son père. Pendant un de ses voyages dans la ville de Toulal il a été assassiné. C'était en 1912. C'est à Toulal qu'il est enterré. C'était un poète très sensible et il a laissé des poèmes et des compositions de son cru. Chaque année est organisée une Hilloula près de sa tombe. Les fils de Rabbi Yaacov honoraient et respectaient beaucoup leur père, et ils ont composé beaucoup de poèmes en son honneur. Chez les Juifs du Maroc, Rabbi Yaacov occupe une place si prépondérante que son nom et sa Hilloula paraissent aussi importants que la Hilloula de Rabbi Chimon Bar-Yohaï et de Rabbi Méir Baal Hanés. Dans un des poèmes connus qu'a composé son fils Rabbi Massoud, cette popularité arrive à son apogée. Ces poèmes sont connus et chantés dans beaucoup de communautés au Maroc pendant chaque fête et chaque événement. Les petits-fils de Rabbi Yaacov aussi sont célèbres pour leur piété et ont rempli des sacerdoces au Rabbinat et ont eu le rôle de chefs de communautés dans différentes villes du Tafilalet. Quelques- uns de ses fils et petits-fils ont vu leur souvenir honoré par une Hilloula, par certaines familles, à la suite d'un miracle qui leur est advenu grâce à l'invocation de Rabbi Yaacov et ses descendants.

Mon trajet de Casablanca à Montréal en passant par Paris – Jacob GARZON

%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%a1%d7%a4%d7%a8-32Témoignage

 Jacob GARZON

Mon trajet de Casablanca à Montréal en passant par Paris

Ma jeunesse d'abord, au Maroc, fut magnifique. Des parents extraordinaires, sept frères et deux sœurs absolument super… Même si comme aîné, je devais m'occuper des plus jeunes.

Avec ma mère c'était l'enseignement à outrance… Le style marche ou crève comme dans la légion étrangère…Donc c'est l'université, et moi son aîné, my son the doctor…why does it sound so jewish.

Avec mon père c'est le sport : marche, natation. Et puis ensuite le rugby avec Félix et Haim, mes frères. Ce fut aussi l'époque du scoutisme, bylou, éclaireur Israélite de France.

En 1955, c'est la séparation, je pars à Paris faire médecine…Je rentre dans l'équipe de rugby de la fac de médecine de Paris et j'ai failli accepter de jouer professionnel. Cette utopie n'a duré que quelque instant car ma vie aurait été de très courte durée.. .ma mère… D. ait son âme.

En 1959, j'ai épousé Ruby, et de retour à Paris elle s'est embarquée à l'école Polytechnique Féminine.

Eric naissait en 1960.

En 1961, nous sommes de retour au Maroc, bien décidés à y rester.

Ce fut une époque héroïque à Casablanca.

Ma première expérience chirurgicale fut déplorable étant arrivé en retard en salle d'opération, péché capital. Le docteur Comte m'envoya promener quand je dis que je n'avais aucune expérience chirurgicale.

Et je me retrouve au laboratoire d'anatomie pathologique où j'apprends à disséquer, à suturer, seul.

Ma première expérience antisémite fut de me retrouver exilé à la léproserie de Casablanca. Mon premier contact fut cette jolie fille qui me sauta au cou pour me remercier de venir les aider. Je n'avais pas reconnu qu'elle était lépreuse et quand je l'ai su, j'ai paniqué. J'étais prêt à me jeter dans le premier stérilisateur venu. Mais j'ai vite appris que c'étaient des êtres humains, qui avaient besoin d'aide, ce fut trois mois d'apprentissage magnifique.

En 1962, Laurent naissait.

Après Casablanca, je fus exilé à Kenitra :

JAMAIS AUCUN EXIL N'A ÉTÉ AUSSI BÉNÉFIQUE.

Les hôpitaux du Maroc à cette époque fonctionnaient un peu comme médecins sans frontières. En tant que juif, j'ai été toléré, sans plus. Mais j'ai appris à me battre… Après tout je faisais partie de l'équipe nationale et internationale de rugby du Maroc.

Comme résident, il fallait faire tout soi-même : l'anesthésie, la chirurgie… L'affaire était que if you did not do it, nobody will do it. La chirurgie avec ou sans aide…et surtout sans expérience mais heureusement que les bouquins étaient là, un peu comme un GPS aujourd'hui. L'apprentissage était du style: you see one, you do one, you teach one. Incroyable mais vrai, surtout que je n'avais pas tellement de casse.

Une anecdote mémorable, en deuxième année de résidence à Kenitra, une nuit de Ramadan, s'amène à dos de mulet une jeune femme enceinte à terme avec une rupture utérine. Un bébé mort, une femme exsangue et je n'avais aucune expérience devant une telle situation. Mes patrons musulmans refusent de venir… Je l'endors, je l'ouvre, je sors le fœtus mort, j'enlève l'utérus déchiqueté, contrôle l'hémorragie, et pendant tout ce temps là pas de sang disponible de la banque… Le Ramadan… Ni une ni deux, je m'allonge sur une civière à ses côtes et je demande à l'infirmière de me brancher pour une transfusion directe… Avec une telle vigueur, cette transfusion, que je perdais conscience, mais la patiente a survécu. Le résultat de ce petit fait :

Beaucoup de sang recueilli, une protection instantanée pour ma petite famille, et pour la population musulmane de Kenitra, j'étais devenu le bon D.

Un an après, il était clair qu'il fallait quitter le Maroc, où j'ai tant appris, pratiquement tout seul, où j'ai travaillé comme un forcené, nuit et jour, sauf quand il y avait un match de rugby.

J'avais calculé le nombre de cas majeurs que je faisais seul à Kénitra : 235 cas par mois, ce qui fait une moyenne de 8 à 9 opérations par jour ou nuit, unheard off, quand on pense qu'un chirurgien très occupé à Montréal, va faire un maximum de 40 cas majeurs par mois.

Suite……..

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 157 מנויים נוספים

דצמבר 2016
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

רשימת הנושאים באתר