ארכיון יומי: 25 באפריל 2019


אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה חֲדָשָׁה   פיוט יסדתי לשביעי של פסח, רבי דוד בן אהרן חסין, מבואר ומנוקד

אשורר שירה חדשה כולל ביאור השיר

96 – אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה חֲדָשָׁה

 

לשביעי של פסח. לקדיש. שיר מעין אזור ובו מדריך בן טור אחד, המחולק לשלוש צלעות. הצלע השלישית משמשת כרפרין. בשיר שמונה מחרוזות, בכל מחרוזת שלושה טורים דו-צלעיים בחריזה סטרופית אחידה, והצלע האחרונה בחריזה מעין אזורית. בבית האחרון משתנה הרפרין.

חריזה: א/א/א ב/ג ב/ג ג/א ד/ה ד/ה ה/א ופו׳.

משקל: שמונה הברות בצלעית א, שבע הברות בצלעית ב.

כתובת: פיוט לז׳ של פסח. נועם ׳אני לדודי ובלבי׳. סימן: אני דוד חזק.

מקור: א- לה ע״ב; ק- לח ע״ב; נ״י 3097 – 23 ע״ב.

 

אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה חֲדָשָׁה / לְאֵל נַעֲרָץ בִּקְדֻשָּׁה / הָפַךְ יָם לְיַבָּשָׁה 
נָאוֹר
 אַדִּיר וּמְפֹאָר / הַגִּבּוֹר הַנּוֹרָא
אֵין
 לוֹ דְּמוּת וְלֹא תֹּאַר / גָּאַל אֻמָּה טְהוֹרָה
מִמְּצָרִים
 הָעֲכוּרָה מֵעֲבוֹדָה קָשָׁה
הָפַךְ
 יָם לְיַבָּשָׁה נָאוֹר אַדִּיר וּמְפֹאָר / הַגִּבּוֹר הַנּוֹרָא

5- יָעַץ
 תַּחְבּוּלוֹת בְּלִבּוֹ / פַּרְעֹה זָד יָהִיר לֵץ שְׁמוֹ
וַיֶאֱסֹר
 כָּל רִכְבּוֹ / וְאֶת עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ
וְיִרְדֹּף
 אַחֲרִימוֹ / בִּמְהֵרָה וּבִמְרוּצָה
הָפַךְ
 יָם לְיַבָּשָׁה נָאוֹר אַדִּיר וּמְפֹאָר / הַגִּבּוֹר הַנּוֹרָא

 

דָּבָר אֲשֶׁר בּוֹ הוּא זָדָה / שִׁלֵּם לוֹ צוּר נַעֲלָה
כִּי
 מִדָּה נֶגֶד מִדָּה / עוֹדָהּ לֹא נִתְבַּטְּלָה

 -10 רָמָה וְהִשְׁלִיךְ תּוֹךְ נַחֲלָה / תִּינוֹקוֹת מֵעֲרִיסָה
הָפַךְ
 יָם לְיַבָּשָׁה נָאוֹר אַדִּיר וּמְפֹאָר / הַגִּבּוֹר הַנּוֹרָא

וּפַרְעֹה
 הִקְרִיב אֶת עַמּוֹ / לָקַח אוֹתָם בִּדְבָרִים
עַמִּי
 רָעַד אֶחְזְמוֹ / וְגַם רְתֵת וּשְׁבָרִים
חָלוּ
 פְּנֵי יוֹצֵר הָרִים / בְּתִפְלָה וּבַקָּשָׁה
הָפַךְ
 יָם לְיַבָּשָׁה נָאוֹר אַדִּיר וּמְפֹאָר / הַגִּבּוֹר הַנּוֹרָא

 

דִּבֵּר בֶּן עַמְרָם נֶחָמוֹת / עַל לִבָּם : אַל תִּפְחֲדוּ
 -15 ה
' יַעֲשֶׂה מִלְחָמוֹת / לָכֶם וְאַתֶּם עִמְדוּ
אַךְ
 בַּה' אֵל תִּמְרֹדוּ / בְּעֵת יֶשַׁע יָחִישָׁה
הָפַךְ
 יָם לְיַבָּשָׁה נָאוֹר אַדִּיר וּמְפֹאָר / הַגִּבּוֹר הַנּוֹרָא

חֵיל
 פַּרְעֹה וְכָל מֶרְכַּבְתּוֹ / בְּתוֹךְ יַם סוּף נִטְבָּעוֹ
הֱקִיאָם
 יָם עַל שְׂפָתוֹ / אָז הִכִּירוּ וְיָדְעוּ
עַם
 בַּה' נוֹשְׁעוּ / וּזְכוּת אָבוֹת שְׁלֹשָׁה
הָפַךְ
 יָם לְיַבָּשָׁה נָאוֹר אַדִּיר וּמְפֹאָר / הַגִּבּוֹר הַנּוֹרָא

 

20 – זָהָב וָכֶסֶף בָּזָזוּ / בִּזָּה רַבָּה וּגְדוֹלָה
שָׁמְעוּ
 עַמִּים וְרָגָזוּ / אֲחָזָתַם חַלְחָלָה
מִיִּשְׂרָאֵל
 עַם סְגֻלָּה / הֵמָּה, אֶבֶן הָרֹאשָׁה
הָפַךְ
 יָם לְיַבָּשָׁה נָאוֹר אַדִּיר וּמְפֹאָר / הַגִּבּוֹר הַנּוֹרָא

קוֹלִי
 רְצֵה, אֲדוֹן עוֹלָם / כְּעוֹלָם וְכִשְׁלָמִים
הַשָּׁב
 מִשְׁמָרוֹת עַל תִּלָּם / כְּיָמִים הַקְּדוּמִים
25 – יִתְגַּדַּל
 שִׁמְךָ בָּרָמִים / תּוֹךְ אֶרֶץ הַקְדוֹשָׁה / אֶל נַעֲרָץ בִּקְדֻשָּׁה

ביאור לשיר

  1. 1. אשורר… חדשה: על־פי ברכת הגאולה. לאל… בקדושה: על-פי תה׳ פט, ח. הפך… ליבשה: תה׳ סו, ו. קריעת ים סוף, שהיא עיקר עניינו של יום שביעי של פסח. 2. נאור… הנורא: כינויים לקב״ה, על-פי תה׳ עו, ה, י, יז. 3. אין… תואר: על-פי הפיוט ׳יגדל׳ הבנוי על י״ג העיקרים לרמב״ם. אומה טהורה: ישראל שנשארו טהורים. ויק״ר, לב, ה: ׳ולא מצא ביניהם אחד מהן פרוץ בערוה׳. 4. מצרים העכורה: על-פי הזוהר: ׳אומה זו של מצרים מזוהמת ומטונפת׳(זהר א, קיז). והשווה תנחומא לך לך ה: ׳מצרים שטופים בזנות הן׳ וראה רש״י לבראשית יב, יט. 5. פרעה… שמו: כינויים לפרעה, על-פי משי כא, כד. 6. ויאסור… עמו: שמי יד, ו. 7. וירדוף אחרימו: שמ׳ יד, ח. במהרה וכמרוצה: על-פי תה׳ קמז, טו. 8. דבר… זדה: על-פי שמ׳ יח, יא. דבר… נעלה: על־פי מכילתא בשלח פ״ו: ׳שבדבר שחשבו מצרים לאבד את ישראל בו בדבר נפרע מהם שנאמר: ׳כי בדבר אשר זדו עליהם׳, וראה רש״י בפירושו לשמ׳ יח, יא. 9. כי… נתבטלה: הכלל של ׳מידה כנגד מידה׳ קיים ועומד, ולכן שילם הקב״ה לפרעה במידה שבה נקט והטביעו בים סוף. על-פי המכילתא לפרשת בשלח מסכתא דשירתא פ״ד: ׳במידה שאדם מודד בה מודדין לו. במידה שמדדו בה מדדת להם׳. וכן במדרש במדב״ר פרשה י, ב. 10. רמה… מעריסה: על-פי שמ׳ א, כב. 11. ופרעה… עמו: על־פי שמ׳ יד, י. לקח… בדברים: פרעה שכנע את עמו על-פי מכילתא לשמות יד, ו: ׳… אמר להם דרך מלכים להיות מנהגין בסוף וחילותיהם מקדמין לפניהם. אבל אני אקדם לפניכם…׳. 12. עמי… שברים: בני ישראל נתקפו בפחד ורעדה. רעד אחזמו: על-פי שמי טו, טו. 13. חלו… ובקשה: על-פי שמו״ר א, ה: ׳ומה ופרעה הקריב? אלא שהקריב את ישראל לתשובה שעשו… תלו עיניהם למרום ועשו תשובה והתפללו…׳. 14. דבר… תפחדו: על-פי שמי יד, יד. בן עמרם: כינוי למשה. 15. ה׳… לכם: על־פי שמי יד, יד. עמדו: שם, שם, יג. 16. אך… תמרודו: כפי שמתואר בשמי יד׳ יא-יב. והלשון על-פי במי יד, ט. 17. חיל… נטבעו: על-פי שמ׳ טו, ד. 18. הקיאם… שפתו: על-פי פסחים קיח, ע״ב: ׳… מלמד שהמרו ישראל באותה שעה ואמרו: כשם שאנו עולים מצד אחד, כך מצרים עולים מצד אחר. אמר לו הקב״ה לשר של ים פלוט אותן ליבשה׳, והשווה רש״י לשמי יד, ל. אז הכירו וידעו: על־פי תפילת ׳עלינו לשבח׳. 19. עם… נושעו: ע ל-פי דב׳ לג, כט. וזכות אבות שלושה: על-פי שמו״ר כא, ח: ׳בזכות אברהם אני בוקע להם את הים… בזכות יעקב אני בוקע להם את הים…׳. 20. זהב… גדולה: על-פי מכילתא לשמות יד, ל: ׳… וכדי שיקחו ישראל את הביזה, שהיו המצרים טעונים כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות….׳. 21. שמעו… חלחלה: על-פי שמי טו, יד. 22. עם סגולה: כינוי לישראל על-פי שמי יט, ה. אבן הראשה: על־פי זכי ד, ז. 23־24. קולי… וכשלמים: המשורר מבקש שה׳ יקבל את תפילותיו במקום הקורבנות. השב… תלם: על דרך תפילת מוסף לשלשת הרגלים: ׳והשב כהנים לעבודתם ולויים לשירם ולזמרם׳. כימים הקדומים: על-פי מל׳ ג, ד. 25. יתגדל… ברמים: על-פי תה׳ עח, סט. והכוונה ששמו של הקב״ה יתגדל בבית המקדש ובארץ ישראל. תוך ארץ הקדושה: באמצע ארץ ישראל, בבית המקדש. על-פי תנחומא קדושים י.

קהילות תאפילאלת/סג'למאסא-מעגל השנה-מאיר נזרי

תיאור המימונה בארפוד

מתפללים ערבית בבית הכנסת, המתפללים חוזרים לבתיהם ושותים תה. תה זה היה ערב במיוחד, ממנו התנזרו כל ימי החג, ואליו התגעגעו. מן הבתים הלכו האנשים ביחידות ובקבוצות לביקור בבתי החברים, ביקורים הדדיים שנמשכו עד לשעות המאוחרות של הלילה. ביתו של בבא צאלי היה פתוח כל הלילה וכל יום המחרת, ואליו נהרו רבים וגם שלמים כדי לקבל ברכה. כל בני הנוער, ילדים וילדות הולכים לכל בית. צהלולי שמחה נשמעים בכל מקום. בכל בית הוצב שולחן מרכזי ערוך מכל טוב, ובו קמח, דבש, חלב ושקדים, מצה עשירה הקרויה ׳ארגאיף די לבאיט׳ ומגש של תמרים יוקרתיים מסוג בושקרי. יש שחילקו חופן תמרים לכל מבקר, ויש שהעניקו שק של תמרים, תשורה לכבוד המימונה. שרים, שמחים ורוקדים כל הלילה. משה דוואח לוקח את התוף ומתופף לקול צהלולי הנשים ושירת הקהל, ובכללם הפזמון העממי הבא:

תרבחו ותסעדו!

נמשיו חתא לר׳ משה / מא נכאפושי

פליל ונצ אליל ומא נכאפושי

אלאלה מימונה / אמבארכה טסעודה

 

[=היו צלחים ומאשרים

נלך עד לר׳ משה / ולא נחשש

 בליל ובחצות ליל / ולא נחשש

 גברת מימונה / ברוכה ומאשרת]

 

הערבים היו מביאים תמרים ופולים ירוקים, פרחים וחלב, ובתמורה מתכבדים בתמרים ושקדים. מבית סבי ר' מכלוף היו לוקחים ׳להדיא׳ לדאר באבא צאלי: כּפאף של בושקרי. (=לוקחים את המתנה המסורתית לבית ר׳ ישראל אביחצירא, סלים מיוחדים המלאים תמרים משובחים מסוג ׳בוסקרי׳).

למחרת המימונה היו מתפיחים את הבצק לאפיית לחם משמרי הענבים, שמהם מפיקים מין תירוש הקרוי ׳לברכה׳.

בקצר א־סוק היו מנהגי מימונה ייחודיים כפי שתיארם משה בר אשר במאמר ייחודי שפרסם, כגון התחפשות של ילדות ונערות רווקות לנשים נשואות, התחפשות של בחורים וגברים נשואים לשד״רים מארץ ישראל, או מנהג האירוסין בליל המימונה כסגולה לאושר והצלחה של בני הזוג.

הערות המחבר:נראה שהכוונה לר' משה אתרג׳מן הידוע בשם בבאסי בן יוסף, רבו של בבא צאלי. אנשים ונשים בארפוד נהגו לפקוד את קברו שבריסאני(מפיה של דודתי עישא מכלוף, אחות אבי).

החשש היה מפני ימי העומר וקטב מרירי שהיה מהלך אימה ברחובותיה של ארפוד, ובמימונה האמינו שלא יאונה להם רע בזכות הצדיק ר׳ משה.

היו מפיקים תירוש יין מענבים. לוקחים צימוקים וכותשים. משרים במים, ותוך יומיים נהיה מיץ ענבים, משמרים במסננת ומגישים לנשים ולחלשים בשביל ארבע כוסות של ליל הסדר. את פסולת השמרים שנותרה מן הצימוקים משהים שלושה ימים ומנ^ה עושים שמרים. מסננים את השמרים, מוסיפים להם מים רותחים ואחריהם קמח.

תיאור המימונה בארפוד הוא על פי רחמא חזאן (רחמה בת חיא תרג׳מן, אשת דודי שלמה נזרי).

קהילות תאפילאלת/סג'למאסא-מעגל השנה-מאיר נזרי-עמ' 287-286

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 136 מנויים נוספים

אפריל 2019
א ב ג ד ה ו ש
« מרץ   מאי »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930  

רשימת הנושאים באתר