"קדוש וברוך"-מסכת חייו ופועליו של מנהיג יהדות מרוקו -הגאון רבי רפאל ברוך טולידאנו זצוק"ל- כניסת הצרפתים

קדוש וברוך

ויגזול את החנית מיד הצרפתי

הרב זאב הלפרין מלונדון

במרוצת השנים העמיד מקרבו ה׳צלאח׳ תלמידים שנעשו לתלמידי חכמים מופלגים בחכמה ובקדושה אך התנאים הגשמיים ששררו בו היו דלים. הלימוד נעשה באותו הסגנון ובאותם כלים כבימי קדם, זאת בשעה שהפיתויים והניסיונות של התרבות הצרפתית היו מלווים בכל שכלולי הטכנולוגיה. לחכמי מרוקו, שחשו בסכנה אל מול תקציבי העתק והיכולת הארגונית המשוכללת של האליאנס, חסרה אלטרנטיבה של ממש אותה יציעו להורים. צריך היה לשנס מתניים ולהקים מוסדות לימוד מאורגנים כדבעי שבהם יינתן חינוך יהודי בתנאים המעולים ביותר מבלי להתפשר על קוצו של יוד.

בשעת ערב מאוחרת, בח׳ בכסלו תרע״ב (1912), הופיע הרב זאב וולף הלפרין בשערי מקנס, הקהילה השמורה ביותר במרוקו שטרם נפגעה מרוח ההשכלה. הוא היה תלמיד חכם בעל שיעור קומה, יליד רוסיה שחי באותם הימים בלונדון. בנעוריו למד הרב הלפרין בישיבת וולוז׳ין. הוא הכיר היטב את שיטות הפעולה ההרסניות של המשכילים ואת הדרכים בהן הצליחו גדולי התורה בארצות ליטא ופולין להדוף אותם.

רבי זאב מצא אכסניה במעונו של יהודי מקומי, וכבר למחרת לאחר תפילת שחרית התחיל את סיורו במלאח על שלל סמטאותיו הרבות וי״ט בתי כנסיותיו. הוא תהה על קנקנם של בני המקום ובירר את זהותם של הרבנים ובעלי ההשפעה. ביום שבת קודש בחר להתפלל בבית הכנסת של הרב שלום עמאר, חמיו של רבינו. הרב עמאר כבר לא היה בין החיים ואת מקומו בהנהגת בית הכנסת תפס בנו, רבי מרדכי.

בתום התפילה הציג את עצמו הרב הלפרין בפני רבי מרדכי, וביקש ממנו כי יקהיל את תלמידי החכמים הצעירים שבעיר אל בית הכנסת בשעות אחר הצהריים. בשעה היעודה התקבצו הצורבים הצעירים כאשר בין הבאים היו רבינו ורעיו רבי יוסף משאש, רבי יצחק סבאג ועוד. הרב הלפרין הציג בפניהם את תוכניתו: להעתיק למקנס את מודל הקהילה החרדית, כאשר רק היא מסוגלת לחסום את השפעת ההשכלה.

הרב הלפרין ביקש להתחיל בהקמת כולל אברכים ללימוד ש״ס ופוסקים בו ילמדו מבוקר עד ערב. היה זה הכולל הראשון במקנס שהוקם במתכונת הכוללים המוכרים בימינו. את ההשראה לכך שאב הרב הלפרין מהדוגמה שראה לנגד עיניו בוולוז׳ין המעטירה. הניסיון שנצבר במאבק נגד נגע ההשכלה ברוסיה לימד אותו שהצעד הראשון בבלימת הסחף הרוחני הוא הקמת מעוז של תלמידי חכמים שכל עתותיהם קודש ללימוד התורה ללא הפרעה חיצונית וטרדות פרנסה. רק מתוך מבצר תורה ניתן לצאת ולהשפיע לטובה על הצביון הרוחני של הקהילה כולה.

נאה דורש היה הרב הלפרין ונאה מקיים. כבר באותו שבוע נפתח ׳בית המדרש לרבנים׳ בשם 'בית א-ל ועץ חיים׳ בו התקבצו כעשרים אברכים מטובי למדני העיר. הללו קיבלו מלגה שבועית בסך חמשה פראנקים אותם אסף הרב הלפרין מקרב סוחרי העיר.

מתכונת הלימודים המקובלת עד אז במרוקו הייתה של ׳בית מדרש׳ ־ צורבים צעירים היו לומדים בעצמם בחברותא בבית הכנסת או בקבוצה קטנה שהסתופפה בצלו של אחד מתלמידי החכמים המופלגים בעיר. כדי לכלכל את עצמם היו האברכים צריכים למצוא פרנסה כ׳כלי קודש׳ או מלמדי דרדקי. את תכנית הלימוד קבעו הלומדים על דעת עצמם, ולעיתים צריך היה לשנותה מפאת עיסוקיו האחרים של הרב שעל פי רוב שימש במקביל גם כדיין, פוסק וכדומה.

הרב הלפרין ביקש לשוות למסגרת שלו מתכונת מגובשת, מאורגנת ושיטתית יותר. לשם כך קבע חוקים נוקשים שהיו בבחינת מהפיכה לימודית. הלומדים נתבעו לעמוד בהספק קבוע שיוביל אותם במהרה לבקיאות רחבה בש״ס ופוסקים. בשעות הבוקר למדו גפ״ת עם ראשונים ובשעות אחר הצהריים ׳ארבעה טורים׳ עם בית יוסף.

הלומדים נדרשו למשמעת עצמית גבוהה, הן בהגעתם הקבועה לסדרים והן בצורת הלימוד עצמה:

הלימוד בבקיאות יהיה בלי פלפול ובלי איבוד זמן על איזה קושיה ואיזה פירוש בדברי רש״י והתוספות. רק כל דבר הקשה אחר מעט עיון ישאר כמות שהוא לעיין בו כל אחד בביתו, ולא יאבד בו הזמן בישיבה. (מתוך תקנון הישיבה)

רבינו נמנה עם קבוצת האברכים הראשונה שלמדו בכולל החדש. במשך כשלוש שנים למד בבית היוצר הזה שבו התחשלה דמותו הרוחנית. לימים נוהג היה רבינו לומר כי היו אלו השנים הטובות והמאושרות ביותר בחייו. רבי יצחק סבאג שהיה חברותא של רבינו באותם הימים, סיפר כי בלימודם המשותף סיימו את הש״ס ארבע פעמים וכמה פעמים את השולחן ערוך…

רווחה כלכלית לא הייתה בביתו של רבינו באותם ימים. חמשת הפראנקים הספיקו אך בקושי לצרכי המחיה הבסיסיים. אולם גם באותם ימים לא שכח רבינו את עניי העיר. מדי יום ביומו הייתה הרבנית אופה שני ככרות לחם: האחד – להשביע את רעבון בני המשפחה, ואת השני חילקה לעניים.[ הנהגה זו נלמדה מתקנות עזרא(ב״ק פב ע״א) שתהא אשה משכמת ואופה כדי שתהיה פת מצויה לעניים.]

אם הבנים – נשות מקנס מתגייסות למערכה

לאחר שהעמיד את ה׳כולל׳ על תילו, ניגש הרב הלפרין לשלב הבא בתכניתו: הקמת תלמוד תורה ברוח ישראל סבא שישמש תריס בפני השפעת בית הספר של ה׳אליאנס׳.

הרעיון היה מהפכני.

עד אז ה״מחדשים״ היחידים בתחום החינוך היו אנשי ה׳אליאנס; ואילו הנאמנים לדבר ה׳ לימדו בתנאים דחוקים. בעיני רוחו של הרב הלפרין הצטייר תלמוד תורה מסוג חדש שיהיה נאה ברוחניות והדור בגשמיות: יהיו בו כיתות מחולקות לפי גילאים, ורמה לימודית בהם ילמדו מלמדים יראי שמים בחדרים מרווחים מאווררים ומוארים כהלכה, המצוידים באביזרי הוראה חדישים כדוגמת לוח וגיר. בעיקרו של דבר, ביקש הרב הלפרין לכונן מערכת לימודים רשמית ומאורגנת שבה הלימודים יתנהלו תחת פיקוחם של אנשי חינוך מובחרים.

החזון היה מרנין לב ומרחיב דעת. אולם מנין יימצאו האמצעים הכספיים המופלגים הנחוצים כדי להוציא אותו לפועל? תחילה פנה הרב הלפרין לסוחרים ולגבירים האמידים, אך התקשה למצוא אצלם אוזן קשבת. הללו היו מרוצים מהתמיכה הנדיבה שהעניקו לכולל ולבית המדרש, ולא ראו צורך בהוספת סכומים מופלגים עבור תלמוד תורה מסוג שכמוהו לא ראו מעודם. צריך היה אפוא למצוא מאגר חדש של תורמים להקמת תלמוד תורה.

ואז התנוצץ במוחו של הרב הלפרין רעיון: כלום יש מי שדואג לעתידם הרוחני של ילדי החמד כמו האימהות המסורות? הלוא המה משכימות בטרם יעלה עמוד השחר לאפות פת עבור בני המשפחה, להכין את בגדיהם, לשלוח אותם ל׳צלאה׳ כשהם מסודרים ומאורגנים כהלכה. הן כבר בדור יציאת מצרים היו אלה הנשים הצדקניות שבזכותן נגאלו אבותינו, ובכל עת צורך היו הנשים הראשונות לנדב את עדייהן ותכשיטיהן למען דברים שבקדושה. האימהות המסורות תדענה להעריך את החזון הגדול של הקמת תלמוד תורה חדש.

״שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך״.

מהאימהות המסורות תצמח הישועה!!

"קדוש וברוך"-מסכת חייו ופועליו של מנהיג יהדות מרוקו -הגאון רבי רפאל ברוך טולידאנו זצוק"לכניסת הצרפתים

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 161 מנויים נוספים

נובמבר 2020
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930  
רשימת הנושאים באתר