מנהג שירת הבקשות אצל יהודי מרוקו-דוד אוחיון-הוצ' אוצרות המגרב-תשנ"ט-קובצי הפיוטים של הבקשות

קובצי הפיוטים של הבקשות

בערבי ״שירת הבקשות״ נעשה שימוש בקובצי פיוטים שחוברו בערים השונות במרוקו.

כך קרה שבערים הותיקות, כמו מוגדור, מרקש, פאס, מקנס, טיטואן ועוד השתמשו בפיוטים שונים; ומובן מאליו שלא היתה אחידות בין הקהילות השונות. כל זה קורה עד להופעת הקובץ ״רני ושמחי״.

א. קובץ הפיוטים ״דבי ושמחי״ 1890, מוגדור

בקובץ זה נעשה ניסיון לכלול בו את כל מנהגי ״שירת הבקשות״ שהתגבשו בקהילות השונות ולהפוך אותו לקובץ אחיד לכלל הקהילות.

הוא נערך במוגדור ב־1890 והודפס בוינא. הקובץ נערך ע״י שלושה:

יצחק בן יעיש הלוי (מוגדור, 1850-1895) [היה ידידו הקרוב של ר׳ דוד אלקיים ממוגדור.]: פעיל בחוג המשכילים במוגדור. הוא ידע בעזרת מכתבים את העיתונים העבריים ״הצפירה״ ו״המליץ״ על מצבם הקשה של יהודי מרוקו. הוא אף שלח עצומות לארגונים יהודיים כדי להזעיק את יהדות מערב אירופה למען זכויותיהם של יהודי מוגדור ומרוקו.

דוד יפלח (מרקש, 1943־1867) : היה לו ידע רב במוסיקה הערבית המוסלמית האנדלוסית ובמאות שירי קצידה. בקיאותו היתה ידועה לערבים וליהודים כאחד. הוא המשיך בפעילותו המוסיקלית עד לשנות ה־40 של המאה ה־.20נוסף לזאת נחשב דוד יפלח לגביר מכובד במוגדור (לשם עבר מאוחר יותר), השתתף בחוג של משכילים עבריים והתמנה ל״שיך״ היהודים (״נגיד״) הרבה גם בזכות עושרו שצבר מעבודתו כצורף. הוא היה שליח ציבור וניהל בקשות בבתי הכנסת שבעיר.

[סיפור עליו אומר, כי עפ״י בקשת המלך מוחמד ה־5 ליוה וניגן רבות בתזמורות אנדלוסיות שערכו מופעים בארמונות המלך במרקש וברבט. הוא ליוה את עצמו בתזמורת המלכותית ה״סתארה״.]

מנחם אבן חיים .

הספר ״רני ושמחי״ אינו ערוך לפי סדרות של פיוטים לכל שבת. הוא כולל בתחילתו את הפיוט ״ידידי נפש״, ברכות השחר, פרקים מספר ה״זוהר״ ומסיים בסדרה ארוכה של בקשות ופיוטים.

ב. קובץ הפיוטים ״שיר ידידות׳/ 1921, מרקש

העיר מוגדור היתה בראשית המאה ה־ 20 עיר של תורה ושל פיוט. החיים בעיר תססו במפקד של ה־ 29 באוקטובר 1917 נמנו במוגדור 7.697 יהודים. אוכלוסיה זו, קרוב ל־ 8000 נפש, חיה במלאח ובסביבתו. מוסדות תורה נפתחו ותלמודי תורה סיפקו את שרותי החינוך בעיר זו פעלו פיטנים מוכרים כמו: ר׳ שלמה בן יוסף אביטבול, ר׳ דוד אלקיים, ר׳ חיים אפריאט (עבר לאחר מכן למרקש) ועוד.

מנהג ״שירת הבקשות״ בעיר זו ובמרקש היה קיים באופן מודגש. בערבי ״שירת הבקשות״ במוגדור ובמרקש נעשה שימוש בקובץ ״רני ושמחי״. לקובץ זה היה ביקוש רב ולאחר זמן הוא אזל. הוחלט כי יש לערוך קובץ פיוטים נוסף כדי לספק את הדרישה.

שלושת העורכים של הקובץ החדש היו:

״שיך״ דוד יפלח, מעורכי ״רני ושמחי״.

חיים אפריאט, היה ידוע כפיטן בעל עצמת קול. יליד מוגדור בה חי עד ראשית המאה ה-20 לאחר מכן עבר למרקש. היה מורו של המשורר והפיטן המלומד ר׳ חיים עטר ממרקש, [לימים מורו לפיוט של המשורר והפיטן הדגול ר׳ דוד בוזגלו.]מומחה למוסיקה האנדלוסית ואת ״שירת הבקשות״ למד במרקש מהמשורר הותיק ר' יצחק אוחנה אותו החליפו חיים אפריאט לעת זקנתו.

ר׳ דוד אלקיים, משורר ידוע, מחבר פיוטים וקצידות מהעיר מוגדור.

שלושת העורכים הנ״ל הנהיגו בקשות נפרדות, כל אחד בבית־הכנסת שבו הוא התפלל.

הם התבססו על הקובץ ״רני ושמחי״ כאמור, קובץ הפיוטים שקראו לו ״שיר ידידות״ הוצא כדי לספק את הדרישה כי ״רני ושמחי״ אזל. הקובץ נערך בהשתדלותו של החכם והפיטן הידוע ר׳ חיים עטאר.

הערת המחבר:״שיר ידידות״ ־ המילים הרבות המשתמעות בשורש זה מקורן מ״שיר השירים״. הן מופיעות בו 39 פעם. במקור ״שיר ידידות״ הוא ספר שירים שחיבר יצחק אצבאג שהיה מחכמי פאס וחי במאה ה-18 בימיו של המשורר הידוע ר׳ יעקב אבן צור (יעב״ץ). מידע זה ליקטתי מ״מלכי רבנן״ שכתב ר׳ יוסף בן נאים.

ב״שיר ידידות״ הם כללו פיוטים עם לחנים מהמוסיקה האנדלוסית. העורכים נעזרו בספרי פיוטים שונים ובכתבי יד שהצליחו להשיג: ״זמירות ישראל״ שכתב המשורר ר׳ ישראל נג׳ארה מצפת, קובצי פיוטים מאלג׳יר ומתוניס ופיוטים ממסורות שעברו מאב לבן במוגדור ובמרקש. נראה כי ישנה תרכובת של פיוטים שהיו נהוגים, מקובלים ונפוצים בקהילות השונות. הדבר מצויין בהקדמה ל״שיר ידידות״ ״והוא מלא משירים קדמונים חדשים גם ישנים כמנהג כל עיר מערי המערב״.

במה שונה ״שיר ידידות״ מ״רני ושמחי״?

ב״רני ושמחי״ מופיעים בפתיחה הפיוט ״ידיד נפש״, ברכות השחר ומספר פרקים מה״זוהר״ לעומת זאת, ב״שיר ידידות״ מופיעים כל הקטעים הנקראים כיום בפתיחה של מעמד הבקשות: ״תיקון לאה״ בשלמותו, תוספת של הפיוט ״דודי ירד לגנו״, ״שיר השירים״.

ב״רני ושמחי״ הופיעו בקשות ופיוטים ללא הגיון בסדר וברצף. ב״שיר ידידות״ מופיעים, לעומת זה, הבקשות והפיוטים עפ״י הגיון מוסיקלי ברור: לכל סדרה של כל שבת הצמידו רצפים מוסיקליים הבנויים כשרשור ארוך מתוך אחת הנובאת האנדלוסיות. כך יוצא שכל פיוט קשור בסופו של הפיוט שקדם לו. שרשור זה בין הלחנים של הפיוטים נשמע לכל אוזן קשבת.

התיחסות לנקודה זו יש במקור הבא:

"וכשראינו שנפלו בו ( ברני ושמחי) טעויות הרבה אם ממעתיקים אם מדפוס ועוד כי ספו תמו הספרים הנז(כאים)….ואז קמנו אנחנו הבאים בחיותם להגיד ולסדר השירים ההם על מתכונת הדקדוק והנגונים לרוח העת והזמן כאשר קבלנו מחכמים ומלומדים בגוונים שונים מעיר מרראקיס (מרכש) הבירה, אשר יש להם תורה קדומה בזה והמה הראשונים כמנהג הזה כאשר קבלו גם הם מהראשונים השם עליהם יחיו, ועוד יתירה עשינו להשוות ניגון כל שיר ושיר, סוף כל שיר קשור במשנהו השני בניגונו עד שנראה כל סדר שבת אחד כשלשלת אחת ונשמע ונערב לכל אוזן שומעת ועוד לבל ילאו הפייטנים סדרנו מספר השירים לכל ליל במידה ובמשקל כפי עיתו ורגעיו"

הנה אנו רואים כי יש כאן התאמת הפיוטים לזמנם מבחינת הדקדוק והלחן. הלחנים נלקחו ממקאם אחד של אחת הנובאת בשרשור ארוך, כך שכל הסדרה לשבת תישמע כלחן אחד מתפתח.

עורכי הקובץ ליקטו 559 פיוטים ושיבצו אותם בין פרשיות השבוע שבין שבת ״בראשית״ לשבת ״זכור״, בסך הכל קיימות 20 שבועות, וכל פרשה נקראת ״סדרה נוסף  אליהם צירפו 4 סדרות לאדר ב׳ בשנה מעוברת עד לשבת ״זכור״ השבת שלפני פורים. יוצא שב״שירת הבקשות״ קיימות 20 סדרות בשנה רגילה ו־24 סדרות בשנה מעוברת. בשבת יתרו הסדרה הארוכה ביותר ובה 32 פיוטים. לעומת זאת, בשבת ״תרומה״ הסדרה הקצרה ביותר ובה 16 פיוטים.

יוצא אפוא כי כמות פיוטי הבקשות חולקה באופן שווה, פחות או יותר, אם כי לא בדיוק רב, בין השבתות השונות, זאת כנכתב בהקדמה ע״י העורכים ״לבל ילאו הפייטנים סדרנו מספר השירים לכל ליל במידה, במשקל, כפי עתו ורגעיו״.

מאחר שנותר זמן רב עד התפילה, החליטו העורכים להוסיף שירי ״קצידה״ שחיבר ר' דוד אלקיים לכל סדרה וסדרה בין ״בראשית״ ל״תצוה״ (שבת ״זכור״).

האם הקצידות של ר׳ דוד אלקיים חוברו לפני עריכת ״שיר ידידות״ ללא כל זיקה לקובץ, או שמא חוברו על ידו בעקבות עריכת הקובץ?

אם הקובץ נערך ב־1921, נמצא כי הקצידות חוברו בסוף המאה ה־19 ובראשית המאה ה־ 20, כשר׳ דוד אלקיים היה צעיר יותר. סימוכין לכך נמצא ב״שירי דודים״ שם כתוב על הקצידה שחיבר ר׳ דוד אלקיים מפרשת ״וארא״(״אל יושב שמיימה ארך אפיים חנון הוא כי נכתבה בשנת 1900 וכך כתוב: ״שיר זה היה בשנת 5660 (1900) וכל העולם היו מצפים לבוא המשיח״

סברה אחרת אומרת, כי יתכן ור׳ דוד אלקיים חיבר את הקצידות לצורך חבורת הבקשות שהתכנסה בלילות שבת בבית הכנסת בו התפלל במוגדור. צירופם ל״שירת הבקשות״, אם כך, נבעה מנסיון לצמצם את מרווח הזמן שבין סיום ״שירת הבקשות״ לתפילת השחרית של שבת. הוספת הקצידות הארוכות והאורכות זמן מנעה הפסקה ארוכה עד לתפילה.

המבנה הרב גוני של פיוטי ״שירת הבקשות״ בקובץ ״שיר ידידות״ אילץ את העורכים להוסיף דברי הסבר במספר מקומות על הלחן בו יש לבצע את הפיוטים שבחלקם היו בבחינת חידוש.

לדוגמה, בשבת ״בראשית״ עמ׳ קט״ו, לפני הפיוט של ר׳ אברהם אבן עזרא, מפנים העורכים, לאחר הבית הראשון, את תשומת לב הפיטן להערה הבאה: ״האד לוסט נועם מציאותו ואחדותו דצביהאן, ביות לוכרין פחאל אשמחה״. בתרגום מהערבית המרוקאית המדוברת לעברית: ״בית שני בלחן של מקאם צביהאן, שאר הבתים כמו הלחן של בית ראשון״.

הקובץ ״שיר ידידות״ הפך לספר מוביל ב״שירת הבקשות״ בדרום ־במוגדור ובמרקש, לאחר מכן עבר לערי החוף שבאוקינוס האטלנטי ־ אגדיר, סאפי, מאזאגן ואזמור. דחף לכך ניתן ע״י יוצאי מוגדור שישבו בערים אלה. לאחר מכן הופץ הקובץ בקזבלנקה בשנות ה־30, ולאחר מכן עבר לערי הצפון פאס, מקנס, טטואן וטנג׳יר.

הקובץ יצא בשתי מהדורות: ב־1921 וב־1931 ובשתי מהדורות נוספות בירושלים ב־1961 וב־1968. לאחר יציאתו לאור של הקובץ ״שיר ידידות״ החלה דעיכה מסויימת בכתיבה של הפיוט של יהודי מרוקו כשאחרון המשוררים והבולט שביניהם היה, כמובן, ר׳ דוד בוזגלו שהמשיך בכתיבה של הפיוט והשירה עד סמוך למותו באוגוסט 1975.

מי היו מחברי הפיוטים בקוב. ״שיד ידידות״ ?

חיים זעפרני, חוקר ידוע של השירה היהודית בצפון אפריקה ובמרוקו, סיכם במשפט קצר את זהותם של כותבי הפיוטים במרוקו: ״כל משכיל היה משורר״. יוצא אמנם, שהמשוררים והפייטנים במרוקו, אותם אפשר למנות במאות, כללו ביניהם את ראשי הקהילה ואת ההנהגה הרוחנית שלה: שוחטים ודיינים, צדיקים עושי נסים וחכמים וסתם אלמונים שזהותם מסתכמת בשמם בלבד,ולעיתים, רק בשמם הפרטי.

559 הפיוטים והקצידות המופיעים ב״שיר ידידות״ בנויים מרובדי כתיבה מתקופות שונות:

עשרות פיוטים נכתבו בתקופת ״תור הזהב״ בספרד (מאות 12־10) ע״י משוררים דגולים, כמו ר׳ יהודה הלוי, ר׳ שלמה אבן גבירול ור׳ אברהם אבן עזרא.

עשרות פיוטים נוספים הם מתקופת המקובלים בצפת (המאה ה־16) ונכתבו ע״י ר׳ יצחק לוריא, הלוא הוא האר״י הקדוש, ר׳ ישראל נג׳ארה, ר׳ אליעזר אזכרי, ר׳ חיים כהן.

מאות פיוטים שחוברו ע״י יהודי צפון אפריקה בכלל ומרוקו בפרט(מאמצע המאה ה־17 ועד תחילת המאה ה־ 20) ביניהם ניתן למנות צדיקים כמו: ר׳ חיים פינטו ־ 6 פיוטים ו־8 קצידות, ר׳ יעקב אבוחצירא ־ פיוט אחד.

משוררים מקצועיים שעיקר עיסוקם היה בכתיבה כמו: ר׳ דוד חסין ־ 5 פיוטים, ר׳ יעקב אבן צור ־ 3 פיוטים, ר׳ דוד אלקיים ־ 14 פיוטים וקצידות, ר׳ רפאל משה אלבז ־ 7 פיוטים.

פיטנים פחות מוכרים לציבור הרחב, כמו ר׳ יעקב בן שבת ־ 2 פיוטים וקצידות, ר׳ משה בן ר' יצחק אבן־צור ־ 6 פיוטים, ר׳ מרדכי טרזמן ־ 6 קצידות, מנדיל ־ 5 פיוטים, ר׳ סעדיה שוראקי ־ 3 פיוטים.

כמובן, שהשתתפו בכתיבה גם פיטנים עלומי שם, אלמונים שכתבו את שמם בראש הפיוט, ולעיתים הסתפקו בשמם הפרטי.

יש לשים לב כי פיוטים רבים של משוררים, משייכים למאות ה־19־18. מאות אלה מרשימות ביצירתיות שלהן בפיוטים, בספרות שו״ת, בפרשנות מקראית ובפרשנות קבלית.

אין הדבר כך לגבי המאות ה־17־16. מתקופה זו חסרים כתבי יד רבים. האם ייתכן וגםבמאות אלה היתה פריחה תרבותית? בפיוטים רבים חסרים פרטים על זהות הכותבים. שמות, כמו ״עמרם״, ״חיים״, ״מסעוד״, ״סעדיה״ ועוד מופיעים בקובץ ״שיר ידידות״. שמות אלה אינם אומרים דבר, וזה מקשה על זיהוי מחברי הפיוטים, כמו גם על מועד חבורם.

קובע הפיוטים ״אעירה שחר/ 1980, באד שבע

מהדורה חדשה ומשופרת של הקובץ ״שיר ידידות״ יצאה לאור ע״י הרב חיים רפאל שושנה ז״ל בבאר שבע ב־1980. המחבר הוציא לאור שלושה כרכים ונתן להם את השב ״אעירה שחר״.

הרב שושנה נולד בסוף שנת 1912, שימש כמורה ב״חדר״ ואחר כך בבי״ס ״אליאנס״ של כי״ח שבמרקש, ב־1951 מתמנה לרב בעיירה דמנאת וב־1955 לדיין בקזבלנקה. בניסן תשכ״ו אפריל 1966 עולה ארצה ומתישב בבאר־שבע.

בהקדמתו על הסיבה לכתיבת המהדורה הוא כותב ״קנאת השירה אכלתני מאז באתי במגע איתה״. והוא מתכוון לימים שבילה בבתי הכנסת במרקש. בימים אלה הוא לומד את תורת ה״אלא״ והופך לבקי במוסיקה האנדלוסית. כך עברו עשרות שנים עד שהחליט לכתוב ב־ 1973 מתחיל את כתיבתו, אותה הוא מסיים ב־1980.

הרב שושנה גילה חסרונות רבים שנעשו ב״שיר ידידות״, והוא מתקן את כל הטעויות בגירסתו המשופרת: הפיוטים נוקדו וסודרו עפ״י צלעות, נעשתה הגהה ופיסוק לכל הפיוטים על כל פיוט הובא ציון של צורת הפיוט והחריזה שבו. בעמי 29 למבוא שכתב הוא מציין ״בא להשלים ולמלא את החסר…ונעים לאוזן״.

נוסף לזה הוא מוסיף שני פירושים משלו למילות הפיוטים:

״כנפי שחר״ ־ ביאור מתומצת על הפיוטים המלווה כל פיוט ופיוט.

״מעשה חרש״ ־ ביאור מורחב על הפיוטים.

בשני פירושים מגלה הרב שושנה את בקיאותו במקרא ובמקורות חז״ל.

הכרך השלישי לא הושלם ע״י המחבר שנפטר בינתיים. כרך זה, מאמצע פרשת ״משפטים״, הושלם ע״י ידידו ר׳ אברהם חפותה מפתח תקוה.

מנהג שירת הבקשות אצל יהודי מרוקו-דוד אוחיון-הוצ' אוצרות המגרב-תשנ"טקובצי הפיוטים של הבקשות

עמוד 84

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 161 מנויים נוספים

נובמבר 2020
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930  
רשימת הנושאים באתר