מ. ד. גאון-יהודי המזרח בארץ ישראל-חלק שני-אלשיך-אלקלעי

משה דוד גאון

יוסף בן שמואל אלקלעי

יליד ירושלים. סבל כל ימיו וחי ע״פ עצותיהם והוראותיהם של רופאים. לשם החלמה נסע בלוית אביו לאזמיר. בהיותם שם, החזיקם והספיק להם כל צרכיהם הגביר יוסף חמצי במשך עשר שנים תמימות. בינתים גבר חליו וימת בעיר הנ״ל. חבר ספר ״אמר יוסף״. והוא חידושים על רמב״ם והש״ם, ודרושים לפי סדר הפרשיות. נדפס אתר מותו בשלוניקי שנת תקצ״א, ע״י הרב רפאל פנחס די שיגורא. אוצה״ם א. סי, 783 . קונטרס התשובות לר״ב כהן סי׳ א 1286

 

מאיר אלקלעי

מרבני אזמיד בראשית המאה הששית לאלף זה. בן לויתו של הרה״ג חיים ב״ר יעקב אבולעפיה, במסעו לאה״ק בשנת תק״ב. יחד עמו התישב בטבריה, ויעזור להנחת יסודות לישוב העברי החדש שם. חתום עם רבני העיר על אגרות הכוללות לנדיבי חו״ל בשנת תקמ״ה שבהן מדובר על סבל התושבים מפקידי הממשלה וכו'. ״ציון״, מאסף החברה הא״י להיסטוריה ואתנוגרפיה, ספר ה. עמ. קסא ואילך.

 

משה אלקלעי

מרבני שלוניקי, ואחד מיחידי הסגולה בעיר הנ״ל. וכתב עליו הר״ד קונפורמי שחבר פסקים רבים ודרושים, וכלם גשרפו בתבערה הגדולה שהיתה שם בשנת שפ״ה (שממה), שאז עלו על המוקד כמה אלפי בתי יהודים, מחוץ לעשרות בתי כנסיות ובתי מדרשות. אח״כ כתב פסקים ודרושים וחידושים. מלבד חכמתו וחסידותו היה עסקן צבורי נעלה לכל דבר מצוה, הן לפדיון שבויים, להשיא יתומות, עזרה לעניים ולעוברי דרך, והן לענין בעלי תורה. הוא היה ראשון לכל דבר שבקדושה. הרביץ תורה בישראל והעמיד תלמידים מפורסמים בחכמה ובמעשים טובים. ביניהם הרב דניאל אישטרומשא, מורו של ר״ד קונפ׳ורטי, יהודה בנבנישתי, יוסף פרץ, יוסף צרפתי, ידידיה קארו וכו'. קוה״ד, עמ. ברלין תר״ה.

 

משה אלקלעי

יליד ניש. סרביה. בימי עלומיו בא לעיה״ק ללמוד תורה ואח״כ נמנה בין תושביה ורבניה. בשנת תקצ״ז נסע בשליחות קופת רמב״ה לערי המערב ובהיותו ברבאט, מרוקי, הגיעה אליו השמועה ע״ד מות אשתו ובניו בחלי רע, שבא בעקב רעידת האדמה החזקה שהורגשה בשנה ההיא בערי הגליל. ידיעה זו הדאיבה את לבו מאד והחליט להשאר בחו״ל. שם נשא אשה אחרת ונולדו לו בן ובת, ויתגורר בעיר הנ״ז ל״ח שנה. בסוף ימיו חזר לטבריה עם כל בני ביתו, ומקץ חדש ימים גוע ויאםף אל עמיו. נלב״ע כ'  תשרי תרל״ד. בנו הוא הרה״ג ב״צ אלקלעי, ובתו נשאה להראב״ד חביב חיים דוד סתהון בטבריה.

 

משה בן דוד אלקלעי

נולד בבלגרד בשנת תקצ״ד. המשיך את דרך אביו בהפצת התרבות בישראל. שנים אחדות ישב בשאראיו, בירת בושנא, ואח״כ עבר לוינה ויפעל בה במרץ רב בשדה החנוך. יובל להחשב בצדק למחוללה הרותני של אגודת המתלמדים היהודים ״קדימה״ בוינה, שהשפעתה היתה רבה ועצומה בחוגי המשכילים שם. כמה מספריו הדפים בפרשבורג הסמוכה לבודפסט, ושם היה לו בית דפוס פרטי בשותפות עם יהודי אונגרי. נפטר בוינה בשנת תרס״א. בהקדמה לס'  ״פלא יועץ״ לר' אליעזר פאפו הוצאה ב. שנת תר״כ כותב: במה אקדם פניך ה' כי עד הלום הבאתני ולהתעסק במלאכה קדושה כזאת זכיתי, ולהדפיס ספרי חכמיך הקדושים התשקתני״. שם מודיע ע״ד הדפסת ספר ״שבט יהודה״ לאבן וירגא בספרדית, וחותם —המצפה לישועת ה׳ אורי וישעי משה דוד אלקלעי. אשכל ח״ב עמ. 325 , אוצר ישראל ב עמ.72

 

חסדאי אלשיך

מגדולי רבני שלוניקי שהתישב בירושלים. חי בה כעשרים שנה על התורה ועל העבודה. נמנה בין עסקני העיר. חתום ראשון על כרוז לנדיבי הגולה שהוא קריאה להתנדבות לטובת בית החולים ״משגב לדך״. הובא בעתון החבצלת לשנת תר״נ. נפטר בניסן תרנ״ז. ונספד בעתון החבצלת לשנת תרנ״ז גליון 31.

 

יעקב יצחק אלשיך

חכם ומשכיל בשלוניקי. נולד שם בשנת תרכ״ד. יסד בראשית תר״מ בתי ספר עברים למופת שבהם התחנכו כמה אלפים יהודים מתושבי העיר. בתי אולפנא אלה קימיס עוד היום ומתנהלים עתה ע״י בניו יצחק ואברהם אלשיך. בשנת תר״צ חגגה העיד ברוב פאר את יובל החמשים ליסודם. על בית ספרו הגדול עברו אסונות רבימ, שרפות וכו'. אביו היה ממיסדי ישיבת בית אברהם לחיים, הוא בית החנוך הצבורי הראשון ברחוב היהודים. נלב״ע ט' חשון תרע״ט. בין פעולותיו התרבותיות, ראוי להזכיר את תרגום סדר תפלה ללאדינו, בהשתתפות שני אחיו עמו, כפי עדותם בהקדמה. התרגום מוקדש לאמם האלמנה מהדורא א. ממנו יצאה בשנת התרל״ח.

 

משה ב"ר חיים אלשיך

נולד באדרינופלה ה״א רס״ח, ונלב״ע בשנת ש״מ. רבותיו היו הר״א טיטאצאק והר״י קארו. בצעירותו עלה לא״י והוא אז כבן י״ד לערך. עסק בהלכה ובקבלה, והעמיד תלמידים הרבה. ביניהם הרב חיים ויטאל. הצטיין כדרשן גדול ופסקן מפורסם. נחשב בין גדולי רבני צפת במאה הט״ז. דרשותיו היו תמיד מושכות אליהן קהל רב. עמד בכתובים עם כל רבני תקופתו. חבר ספרים רבים במקצוע הפרשנות, וכן שו״ת ופסקים. בפירוש על התורה אמר על עצמו: ״מנעורי גדלוני בתלמוד מרבה בישיבה, הלילה עיון והיום הלכה. לבי לא הלך לעשות קבע מדרשות ופשטים, רק לעת מצא מנוחה מהלכות, יבא אלי העם לדרוש ע״פ התורה מקראי קדש״. דרשותיו מיוסדות על המוסד, להודות תשובה ומדות טובות, ולנטוע תקוה בלבבות על הגאולה העתידה. דרך הסברתו וםגנון לשונו הועילו הרבה, שדרשותיו תתקבלנה בין המוכיחים, וכמעט אין מגיד ודרשן אחריו, אשר לא נשא את ״האלשיך הקדוש״ על שפתיו בדברו לפני קהל ועדה. בעקב התנפלות הערבים על צפת והמתלות שהתפשטו אז בסביבה, עקר דירתו לדמשק בשבת שכ״ט, ושם סמך את תלמידו הותיק ר' חיים ויטאל אשר נתפרסם כמקובל נודע לשם. אח״כ נסע לוינציה להדפיס מספריו ויתעכב שם. במשך כל העת ההיא כהן בוינציה כר״מ ואב״ד. בהתאם למסורת המקובלת, הוא היה הראשון אשר תקן את בקורי השדר״ים בערי חו״ל לטובת ישיבות צפת, וזה אחת לשלש שנים. במכתבו אשר כתב לרבני וינציה בשם חזות קשה, מדבר על המצב הכלכלי המעיק של אחינו בני ישראל באה״ק, ומזכיר את הצרות והתלאות העוברות על תושביה היהודים. כן קבע בערי חו״ל קופות לתמיכת יהודי צפת שנקראו בשם ״חותם תכנית״, או ״סוכת דוד״. קופות כאלו נקבעו ראשונה בוינציה.

 

שלום ב״ר יוסף אלשיך

נולד בצנעא בירת תימן בשנת תרי״ב. שם נודע כאחד מטובי רבני המקום. עם עלית התימנים הראשונה בשנת תרמ״ב, עלה לא״י והתישב בירושלים. בראשית תרס״ח נמנה לאב״ד של עדת התימנים, ומשרה זו ממלא עד היום. חברי בית דינו הם הרבנים: חיים עראקי, יהודה חבשוש ודוד קפאח.

 

מ. ד. גאון-יהודי המזרח בארץ ישראל-חלק שני-אלשיך-אלקלעי

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 163 מנויים נוספים

נובמבר 2020
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930  
רשימת הנושאים באתר