ארכיון יומי: 23 באוקטובר 2021


יוסף אליהו שלוש – פרשת חיי-1870-1930 פרק ח': בקורי אנשי שם בביתנו

פרשת חיי שלוש

פרק ח': בקורי אנשי שם בביתנו

הנסיך מחבש * מיוצאי ירך שלמה המלך * בקורו בארץ-ישראל * מטוב הארץ לחבש * בקורו בביתנו * המלויו [מלויו] כל הזמן בעמידתם * עושה הכרה עם משפחתנו * מראה את פצעיו מחזית המלחמה * בקורו של מ. אוסישקין בבית אבי בשנת תרס"ג * אספת ההכנה בבית אבי * יסוד ההסתדרות הכללית ליהודי ארץ ישראל * משפחתנו במסחר השעורה בעזה * פתרון שאלת הפרוטסט אצל הבדוים *

מהמאורעות החשובים בחיי משפחתנו מתקופה זו בשנת 1900, אני רושם דבר זה מה שנקלט היטב במחי, בקורו של הנסיך מחבש בן המלך מאביסיניה שבקר את ביתנו בנוה-צדק ביום שבת יחד עם כל מלויו.

בכבוד גדול קבלנו את בן מלך זה מיוצאי המלכת שבא שלפי האגדה בקרה את חכם המלכים אשר בירושלים, ולפי המסורה בעמם ובארצם מתגאה משפחת המלכים מחבש בשלשלת היוחסין שלהם משלמה המלך עד היום הזה.

וכפי שראינו זה לא כבר אחרי מאורעות הדמים בשנת תרפ"ט איך בא-כח ממשלת חבש בחבר הלאומים בג’נבה מחה בשם מלכו היוצא ירך שלמה המלך נגד העמים על הדם העברי הנקי הנשפך בחוצות ירושלים ובארץ הקדושה.

ע"ד משפחתנו ביפו נודע להנסיך לפני בקורו מהסוחר העשיר והנכבד בעדן מבנין מנחם משה סוחר גדול במסחר כלו עם הודו, חבש, פרס וערב ועוד מארצות המזרח שסחר גם עם משפחתנו ביפו, במשך שנים רבות לפני זה.

לפני בקורו של הנסיך בארץ-ישראל הודיע למשפחתנו בנין מנחם משה שבקרוב יבוא הנסיך מחבש לארצנו ובקש מאתנו שמשפחתנו תופיע ותלך בשמו לפני הנסיך ותתן לו את שרותו ולמסור גם לידו פנקס של צ’יקים להבנקים שימשוך עליהם סכומים שאולי יצטרך בהם.

בבואו של נסיך עם מלויו ליפו נתקבל בכבוד גדול על ידי הממשלה והצבא, והתאכסן במלון דה-פרק בשכונה האמריקנית [המושבה הגרמנית ביפו].

כאשר אחד ממשפחתנו הופיע לפניו עם מכתבו של בנין מנחם משה ועם פנקס הצ’יקים על שמנו, הודה מאוד, אבל השתמש במעט מהם. והוא רק בקש את אחי אברהם חיים המנוח שילוה אותו בדרכיו בארץ שיסע אתו לירושלים ולכל הסביבה בכל אשר יסע. הנסיך מנה את אחי שידאג למשלוח הסחורה שקנה והכין בארץ-ישראל על מנת לשלחם לחוף יפו, ומשם על האניה להחוף הקרוב לחבש.

מה היתה טיבה של סחורה זו? מים בפחים, מכל מעינות הארץ משני עברי הירדן, כל מיני חול ואבנים ממקומות הקדושים בארץ, ואני זוכר את מאות התבות והפחים שקבלנו ביפו על מנת לשלחם לחבש.

אחרי שובו בתיור הארץ בא הנסיך לבקרנו עם כל מלויו לביתנו בנוה-צדק. ואני זוכר קו אופיוני זה מבקורו בביתנו. כל השמונה המלוים את הנסיך עמדו על רגליהם כל זמן בקורו בביתנו שנמשך יותר משעה. כמה שבקשנו אותם לשבת בשפת רמזים, כי הם מלבד השפה החבשית לא הבינו שפה אחרת, לא פעלנו כלום עליהם, הם המשיכו בעמידה כל הזמן מבלי להסיר אף לרגע את עיניהם מנסיכם ושמרו עליו כבבת עין.

הנסיך רצה להכיר את כל אחד ואחד ממשפחתנו ושאל פרטים על כל אחד ואחד. במשך השעה וקצת יותר של בקורו זה הרגיש הוא את עצמו כל כך באופן ידידותי אינטימי עד שהראה לנו שני פצעיו ברגל ובצואר, הפצעים האלה שבאו לו במלחמת עמו וארצו, ושהוא הנסיך בתור ראש-צבא נלחם בחזית ממש.

בשנת 1903 זוכר אני בקורו בבית אבי המנוח בנוה צדק מר מ. אוסישקין, זאב גלוסקין שבאו אז מרוסיה על מנת לארגן בפעם הראשונה את כל יהודי ארץ-ישראל מכל העדות מהערים ומהמושבות להסתדרות כללית ארצית אחת.

ולפני שנפתחה הכנסיה הגדולה הזאת בזכרון-יעקב, כל העבודה הארגונית שנעשתה קודם לפני פתיחת הכנסיה, כל האספות המכוננות היו ביפו שהיה אז מרכז הישוב החדש. ואחת מהאספות החשובות ביותר בארגון זה היה בבית אבינו המנוח בנשיאות מר מ. אוסישקין.

אבי המנוח שהיה – כפי שהקורא ראה כבר בפרקים הקודמים – חובב-ציון לא רק להלכה אלא במעשה, ושחשב שעל ידי ארגון חזק של כל יהודי ארץ-ישראל להסתדרות כללית מאוחדת ומוצקה טובה, תצמח מזה טובה רבה לבנין הישוב והרחבתו, נתן את ידו למר אוסישקין ועוזריו בזה, ועזר לו בהרבה בהשפעתו על נכבדי היהודים הספרדים וההמון עם שגם הם הצטרפו בנקל להסתדרות כללית של יהודי ארץ-ישראל זו.

מפני הרבה סבות שונות שלא פה המקום לפרטם [לפרטן] לא החזיקה מעמד הסתדרות כללית זו. חיי שנות קיומה היו קצרים, ומפני סכסוכים וחשדים התפוררה, אבל הרעיון של אחוד כללי של כל יהודי ארץ-ישראל באגודה אחת אך ורק לשם בנין יותר טוב ויותר מהיר של ארץ-ישראל, ברעיון זה הלכה תמיד משפחתנו בדרכי אבינו, ותמכנו ואנו תומכים בכל רעיון של אחוד אמתי של יהודי ארץ-ישראל, איחוד בלי הבדל עדה וכתה חברה ומפלגה, עד היום הזה.

משנת 1902 והשנים אחריהם אחרי שמשפחתנו ואחי אברהם חיים המנוח בעיקר התחילו לסחור בתבואה בעיר עזה במשטב [קנה מידה] רחב מאוד הייתי גם אני העוזר בזה על ידו במשלוח ובהבאת לו הכספים ועוד, שזה היה בזמנים ההם בקושי רב.

אחי היה מבלה כשלשה ארבעה חדשים, החדשים אחרי הקציר של השעורה בעזה. והוא היה קונה על ידי סוחרים קטנים אצל הבדוים מהנגב ממחוז עזה ובאר-שבע כמעט החלק הגדול ביותר של השעורה שלהם. ושעורה זו היינו שולחים לחו"ל שלוש ארבע אניות טעונות מלא שעורה בכל שנה.

בזכרוני נרשם חזק נסיעה אחת עם סכום גדול של כסף מיפו לעזה בדרך היבשה שהיתה בחזקת סכנה תמיד של שודדים וגנבים, אבל הצלחתי להעביר בשלום את הסכום הגדול כסף בזהב שהגיע להרבה אלפים לירות תורכיות ונפוליונים. ועוד דבר אחד נשאר נקלט במוחי מנסיעה זו. כאשר הבאתי את הכסף לאחי לעזה, אז הוא חלק את הכסף כמעט לא ספור להסוחרים ולהבדוים שסחר אתם. וכאשר העירותי לו איך הוא עושה דבר שכזה, ועוד בלי קבלה אז הוא ענה לי שהוא סומך תמיד על ישרותם של הערבים בזה, שאחרי שכל אחד יספור את חבילתו יגיד לו את מספר הסכום הנכון.

וכך באמון מלא להערבים ולהבדוים שסחרנו אתם כמה שנים לא קרה אף פעם שהערבים והבדוים ירמו או יבגדו בנו באופן מסחרי. ואף פעם לא קרה לנו במסחרנו בעזה או שההתחייבות או שטר של הערבי או של הבדוי ילך לפרוטסט [אישור רשמי על אי פדיון שטר חוב במועדו, המאפשר הגשת תביעה משפטית נגד הלווה]. ופה אולי כדי [כדאי] לספר את העובדה האופיונית והמענינת על יחסם של בדוי הנגב מחוז עזה ובאר-שבע לשאלת הפרוטסט. אז היה המנהג היפה הזה נהוג אצל אנשי המזרח אלה. להאיש שהיה בא לרגלי אסון שלא עמד בהתחיובותו על השטר בזמנו, היה בעל החוב שמגיע לו פורש אוהל על אם-הדרך לפני הכניסה למקום מגוריו, ובאוהל היו תוקעים איזה מין מטפחת שחורה שהתנוססה מרחוק כדגל שחור מבשר רעות. וכל העוברים על יד האוהל היו שואל על מי מכריזים שחור? וכאשר נודע להעוברים והשבים על פלוני שלא שלם בזמנו, אז היו תיכף מתאספים מכיריו והיו פודים אותו מעת צרה. מנהג מזרחי, אבל יפה בתוצאותיו. והלואי היה שמור בעולם המסחרי כך גם אצלנו. המסחר שלנו בקנית השעורה בעזה נמשכה כך יותר מעשר שנים עד התפרצות המלחמה.

יוסף אליהו שלוש – פרשת חיי-1870-1930 פרק ח': בקורי אנשי שם בביתנו

La famille Marciano -La famille L’herher

debdou-1-090

Rabbi Eliahou Marciano L’herher

Ce grand Sage embrassa la Torah et ses voies, méditant «nuit et jour» sur les enseignements Di-vins. Il fut un érudit brillant qui mena une vie exemplaire. Son élan de générosité le poussa à soutenir financièrement la publication des livres Lékha David et Lédavid Baronkh de Rabbi David Hacohen Scali. Ses enfants se nomment :

Moché-Yéhouda-David-Rafael-Aharon-Maha-Aouicha-Stira

 

Rabbi Yossef Marciano L’herher

Ce rabbin candide et intègre s'appliqua à faire régner la vérité. En outre, il n’eut pour toute passion que le travail. Ses enfants s’appellent :

Itshac-Tsion-Aharon-Mrima-Aouïcha-Nouna..

Rabbi Mordékhaï Marciano L’herher

Cette personne appliqua à la lettre et sa vie durant les commandements de D-ieu. Cependant, il n’a laissé aucune progéniture.

 

Rabbi Rahamim Marciano L’herher

Cet être fut un homme pratiquant l'altruisme mais effacé. Ses enfants se nomment :

Itshac-Aharon-Rafael-David-Aouïcha Nouna.. Stira    

 

Rabbi Itshac Marciano L’herher

Cette personne fut un homme laborieux et prodigue. Le nom de ses enfants est :

David-Chlomo-Saâdia-Juliette

 

Rahbi Rafael Marciano L’herher

Cette personne fut un modèle d’intégrité et de zèle. Il n’a cependant laissé aucune progéniture.

 

Rabbi Chmouel Marciano L’herher

Cette personne vécut en appliquant à la lettre les com mandements de D)־ieu. Il eut une âme charitable. Ses filles se nomment :

Saoûda-Maha      

 

Rabbi Eliahou Marciano L’herher

Ce personnage fut un homme avide de mitsvot et qui fut d’une grande prodigalité. Ses enfants sont :

Aharon-Yaâkov  

 

Rabbi Rafael Marciano L’herher

Cet homme, fidèle trésorier, se distingua dans la communauté de Outat El Haj. Il acquit un grand prestige qu’il dut sans doute à son esprit humanitaire et tolérant. Ses enfants se nomment :

Yéhouda-Mrima-Saoûda-Léa-Aouïcha-Nouna    

 

Rabbi Mordéldiaï Marciano L’herher

Cette personne fut un vétéran au comportement exem plaire, assoiffé de bonnes actions. Le nom de ses enfants fut :

Yéhouda-Aharon-Avraham-Mrima-Aouïcha      

 

Rabbi Yossef Marciano L’herher

Cette personne fit preuve de qualités nombreuses. Il fut un généreux commanditaire. Le nom de ses enfants est :

Yéhouda-Saoûda

 

Rabbi Rahamim Marciano L’herher

Cet être fut un esprit fin et subtil. Il fut également généreux. Ses enfants se prénomment :

Yéhouda-Yossef-Aouïcha      

 

Rabbi Chimon Marciano L’herher

Cet être fut un personnage honorable et dévoué. Il n’a cependant laissé aucune progéniture.

 

Rabbi Yossef Marciano L’herher

Cet être fut un sujet valeureux qui rendit toujours les honneurs suprêmes aux dépouilles. En outre, il fut généreux et accueillant. Ses entants s’appellent :

Moche-Avraham-Maha-Fortune-Léa -Marie … Pnina…. Suzanne Esther…

 

Rabbi Tsion Marciano L’herher

Rarement vit-on un homme aussi empressé de faire les mitsvot, surtout l'aumône. Ses enfants se nomment :

Moche-Mordékhaï-Eliahou-Rahamim-Avraham-David-Maha-Saoûda-Aouïcha  

Rabbi Chimon Marciano L’herher

Cette personne honora les Sages. Le nom de ses enfants est :

Aharon-Louïha-Aouïcha-Stira

 

Rabbi Yaâkov Marciano L’herher

Cet être fut pénétré des commandements de D-ieu qu’il appliqua toute sa vie. Ses enfants s’appellent :

Avraham-Mordékhaï-Camille-Juliette-Lissa-Rosette

 

Rabbi Itshac Marciano L’herher

Cet homme rechercha toutes les occasions lui permet tant de faire la charité. II prit également soin des morts. Il eut un garçon et des filles qui sont en vie.

Au XIXe siècle, une branche de cette famille se rendit à Safi.

 

Rabbi Yéhouda Marciano L’herher

Cette personne fui un notable honnête et scrupuleux, qui pratiqua la charité et l’hospitalité. De plus, il honora la Torah et ceux qui s’en réclamèrent. Ses enfants furent :

Menahem-Prosper-Meïr-Moché-Yaâkov-Miryam-Fibie-Hanna-Rosa

 

Autre branche de  la famille

Autres ancêtres de la famille : Rafael et Esther

Rabbi Yossef Marciano L’herher

Cet être fut un grand altruiste et eut le coeur sur la main. Il admira passionnément les Sages. Ses enfants furent :

David-Mordékhaï Yaâkov-Yéhouda-Chouna   

 

Rabbi Yaâkov Marciano L’herher

Ce rabbin fut une grande personnalité» un étudiant sagace et assidu, qui encouragea l’étude de la Torah et prêcha la tolérance et la générosité. Parmi les premiers à oeuvrer ouvertement en faveur du peuplement et de l'aménagement de la Terre d’Israël, il y participa volon tiers à même ses propres fonds. Ses paroles, dit-on, furent toutes pesées et aussi précieuses que des diamants. Il fut l’un des rabbin en titre de Safi (comme le suggère la présence de sa signature en regard des rabbins de Safi dans l’approbation du livre Guiv'ât Chaoul de Rabbi Chaoul Nahmias z.ts.l). Ses enfants se prénomment :

Chimon-Chlomo-Aharon-H’nina-Freha     

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 184 מנויים נוספים

אוקטובר 2021
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

רשימת הנושאים באתר