ד"ר דן אלבו-כי כן- שיר תאוה-לזמן מה

שִׁיר תַּאֲוָה

אֲנִי חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת תַּאֲוָה עַל נְשׁוֹת בָּתֵּי אוּנְגָּרִין

מְקוֹנֵן עַל יָפְיָן הַהוֹלֵךְ לְאִבּוּד בְּחַצְרוֹת מֵאָה שְׁעָרִים

וְעַל חַמּוּקֵיהֶן שֶׁאֵינָם מֻצָּגִים לְרַאֲוָה כְּמִדַּת עֶרְכָּם, לְכָל מַרְבֶּה בַּמְּחִיר,

כַּמָּה וְכַמָּה זִקְפוֹת רְחוֹב

אֲנִי זוֹקֵף לִזְכוּת אוֹתָן נָשִׁים מְשֻׁבָּסוֹת

לִזְכוּת שְׁדֵיהֶן, עַכּוּזֵיהֶן וּבְשָׁרָן הַטָּהוֹר

הֶחָשׁוּךְ זִיּוּן מִסּוֹרֵר

לְכַמָּה אִפּוּק אֲנִי נִדְרָשׁ, שֶׁלֹּא לְשַׁלֵּחַ

יָד מִתַּחַת לַחֲצָאִיּוֹתֵיהֶן לְמַשֵּׁשׁ

אֵינִי יוֹדֵעַ לָמָּה הַזָּיוֹתַי בָּאוֹת לִרְתִיחָה

דַּוְקָא, לְמַרְאֵה יָפְיָן הֶעָטוּף

כְּשֶׁעֵירֹם נָשִׁים מִתְגּוֹלֵל

עַל מִדְרָכוֹת הָעִיר כִּסְחוֹרַת סוֹף עוֹנָה,

כַּמָּה קָשֶׁה לְזָכָר מְיֻחָם בַּקַּיִץ, בְּעִיר הַקֹּדֶשׁ

בֵּין שָׁרָב, הִרְהוּרֵי חֵטְא

וְזִקְפוֹת רְחוֹב לְלֹא סִכּוּי.

לִזְמַן מָה

בִּשְׁעַת הַפְּרֵדָה, אָמַרְתִּי לָהּ שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לְחַפֵּשׂ אֶת עַצְמִי לִזְמַן מָה

עָנְתָה לִי בְּהִתְפָּרְצוּת, בְּנִבְזוּת מָה

יוֹם אֶחָד אַתָּה תִּמְצָא אֶת עַצְמְךָ

וַדַּאי שֶׁתִּמְצָא אֶת עַצְמְךָ,

בְּאֶחָד מִן הַיָּמִים, וַדַּאי זֶה יִקְרֶה

זֶה יִקַּח חֹדֶשׁ, שָׁנָה, עֶשְׂרִים שָׁנָה,

אֲבָל זֶה יִקְרֶה, אֵין סָפֵק בַּדָּבָר,

יוֹם אֶחָד אָכֵן תִּמְצָא אֶת עַצְמְךָ קָבוּר מִתַּחַת לָאֲדָמָה

ד"ר דן אלבו-כי כן- שיר תאוה-לזמן מה