ארכיון יומי: 31 ביולי 2022


סאלי וחכמיה-אורי חנניה אלנקוה- התשס"ד.

סאלי וחכמיה

המשפחה

רבי אפרים ב״ר אליהו אלנקאוה.

רבי אפרים, מתלמידי החכמים החשובים במשפחה בדורות האחרונים, קרוי ע״ש של רבי אפרים הקדמון. הוא נולד בשנת התרמ״ו. רבי אפרים, יליד סאלי, למד בישיבתו, של רבי רפאל ונתעלה בה מאד. הוא נשלח למרקש כדיין ומאוחר יותר נתמנה לראב״ד אוג׳דה. בערוב ימיו זכה לעלות לארץ ישראל והתיישב בירושלים בשנת התשט״ז. התיידד עם הרב סלמן מוצאפי זצ״ל והתפלל עימו בבית הכנסת ״אהל רחל״. רבי אפרים הותיר אחריו משפחה מפוארת של רבנים ואברכים יראי שמים המפיצים תורה בישראל ובראשם הרב עמרם בנו, ראש כולל ״שער אפרים בית רפאל״ שהוציא לאור רבים מכתבי רבני המשפחה. אחיו הרב מאיר עוסק אף הוא בתורה וממשיך בדרך האבות הקדושים.

רבי מרדכי ב״ר יוסף אלנקאוה

רבי מרדכי הוא בנו של רבי יוסף, בנו של מו״ז רבי מסעוד. רבי מרדכי הוא מתלמידיו החשובים של רבי רפאל ובישיבתו למד תתגדל.

כאבותיו וכיתר תלמידיו הנבחרים של רבי רפאל, למד לרבנות ולדיינות ונשלח לעיר טאנג׳יר במרוקו הספרדית, שם שימש כרב ראשי וכדיין.

בשנים המאוחרות יותר הגיע לקראקס שבוונצואלה, שם שימש כרב עד שנלב״ע .

תפילת חנה

קטע זה אייחד לאישה נדירה בצדקותה, במידותיה ובהנהגותיה, סבתי הרבנית חנה, אשת רבי עמרם אלנקאוה. בילדותה נתייתמה מאביה רבי יעקב סבע, צאצא של רבי אברהם סבע ממגורשי ספרד מחבר ״צרור המור״. אימה הצדקת עיישא, נסעה אל רבי רפאל אלנקאוה עם שני בניה וביתה. רבי רפאל לקח אותה ואת משפחתה תחת חסותו, הקצה לה בית ודאג לכל מחסורה.

בנה רבי אברהם, אודותיו ידובר לקמן, למד בישיבתו של רבי רפאל. בראות רבי מסעוד את אצילותה של הבת חנה, השיאה לבנו רבי עמרם.

זכורני בילדותי את מסירות הנפש שלה בניצוח על מלאכת הבית, על הטיפול בנכדים. בכל עת היה שם שמים שגור בפיה ושלוש תפילות ביום התפללה ליד החלון.

ביתה בסאלי היה פתוח לרווחה, לעניים, לתלמידי חכמים ולשדר״ים מארץ ישראל. בין באי ביתה החשובים היו בקבע הרב רפאל אלנקאוה, בנו הרב מיכאל, השד״ר הרב רפאל ביבאס, הרב אפרים חסאן ועוד. בכל שעה ידעה את השעה המדויקת מבלי להסתכל בשעון, כי ליבה היה מתכונן לחילוף האשמורות כדי להתפלל בביתה [בנץ ובשקיעה] .

זכורני כילד שלאחר שראיתי יהודי מבוגר משה אבוקסיס ז״ל קופץ על גחלי המדורה [במוצאי סוכות כששרפו את ענפי הסוכה], החלטתי גם אני לקפוץ על הגחלים עם חברי. אחת מעקבי רגלי נכוו והגעתי לביתי בוכה ומתייסר. סבתי הרבנית חנה, במתק לשונה ובתבונתה, טיפלה בי בצורה מיוחדת שלא אשכח. היא נלב״ע ללא יסורים ב-י״ט בשבט התשכ״ז.

לאחר שנפטרה הגיעה לביתנו, חברתה הטובה אסתר וסיפרה בהתרגשות רבה שנצלה בזכותה. בליל שבת ישנה בביתה גברת אסתר והנה היא חולמת שחברתה הרבנית חנה מעירה אותה ואומרת לה: ״קומי, נרות השבת נפלו ויש שריפה בביתך, קומי והנצלי״. גברת אסתר קמה ואכן מצאה שהבית החל לבעור, היא נמלטה ושכניה סייעו לה. זכות חנה הצדקת שתפילותיה אינן שבות ריקם, תעמוד לנו ולכל ישראל.

רבי יעקב סבע

מו״ז רבי יעקב, הינו צאצא של רבי אברהם סבע הרב המקובל הדגול ממגורשי ספרד מחבר ״צרור המור״, ״אשכול הכופר״ ועוד. רבי יעקב היה איש תורה ועבודה, אוהב הבריות וממנהיגי עדתו. הוא נפטר בקדושה בצעירותו בביהכנ״ס בשעת מוסף של יוה״כ, בהותירו את אשתו הצדקת, עיישא עם שלושת ילדיהם – הרב אברהם סבע, אודותיו נקרא להלן, סבתי הצדקת חנה ובן נוסף שנפטר בצעירותו.

האלמנה עיישא באה אל רבי רפאל אלנקאוה וסיפרה לו שבעלה נפטר. רבי רפאל הקצה בית עבורה בסאלי, לקח את משפחתה תחת חסותו, דאג לכל מחסורם ואת בנה אברהם הכניס לישיבתו. מו״ז רבי מסעוד בראותו את מידותיה הנעלות של ביתה חנה [סבתי] לקח אותה לכלה לבנו רבי עמרם.

כאן נולד מנהג המשפחה לקרוא הפטרות ביוה״כ. מפאת מות אביו רבי יעקב, נהג דודי רבי אברהם לקרוא את הפטרת שחרית ביום הכפורים. חתנו, סבי, רבי עמרם, נהג לקרוא לעלוי נשמתו את הפטרת יונה של מנחת יוה״כ.

שם המשפחה

את שם המשפחה אנו מוצאים בצורות שונות: אלנקוה, אלנקאוה, אלנקאוא, אנקווא, אנקווה.

הסדר בו רשמתי את הצירופים אינו מקרי, הוא יכול לרמז לתהליך שחל ברבות השנים.

ידוע שספרד בה ישבה גלות יהודה מחורבן בית שני, נשלטה תקופת מה ע״י שלטון ערבי שהשפיע עליה מבחינה לשונית ותרבותית. בשפה הערבית, כאשר תבוא ה״א הידיעה הערבית – אל, לפני אותיות מסוימות, תישמט הלמ״ד וכך נתקבלה הצורה א – נקוה במקום אלנקוה. כמו כן ה – וא״ו בערבית (כמו בעברית בהיגוי הנכון) נהגית כ -W הלועזית.

למקור השם אלנקוה, נמצאו כמה הוכחות וכן סברות המתקבלות על הדעת.

גלות ספרד הגיעה מארץ ישראל והשמות היו עבריים, כפי שנשתמרו כמה שמות כבן עזרא.

רבי אברהם אלנקאוה מביא בספרו ״קול תחינה״, קינות שכתב. בד״כ, בראשי הבתים חתם אני אברהם אנקווא חזק (למשל בקינתו ״אללי לי ואויה לי״) והנה באחת מתחינותיו למנחת תשעה באב – ״אומרה לך עיר הצדק״, חתם שמו בראשי הבתים – אברהם אלנקוה חזק.

כך בספרו ״בינה לעיתים״ כתב פיוט לפדיון הבן – ״אבי צור פודה״ וסימנו אברהם אלנקוה חזק. כך הוא גם חותם בהקדמתו לספרו שו״ת ״כרם חמר״.

יש בזה שם צליל של תקוה לתשועה כדברי הנביא: (א) ״מקוה ישראל מושיעו בעת צרה״

מִקְוֵה, יִשְׂרָאֵל, מוֹשִׁיעוֹ, בְּעֵת צָרָה-ירמיהו י"ד ח'

כך היו רבני המשפחה תקוה, תוחלת ומרפא לקהילה. המשך הפסוק מגלה לנו את גלות ישראל וסבלו לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ, וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן״, כאן מתאר הנביא בנבואתו את מצב ישראל לפני חורבן ביהמ״ק הראשון ונמצא תיאורים דומים לסבל שעבר על יהדות ספרד. בהמשך אומר הנביא ״הלא אתה הוא ה׳ אלוקינו ונקווה לך״.

סאלי וחכמיה-אורי חנניה אלנקוה- התשס"ד-

עמוד רטו

קדוש וברוך- רבי יעקב טולידאנו – קברניט בעין הסערה-מאת נינו רפאל ברוך בן לא"מ רבי גבריאל טולידאנו

קדוש וברוך

חלומות פלא וחזיונות

רבינו ממשיך ומספר על שורה של חלומות פלאיים להם זכה לאחר הסתלקות אביו:

בלילה שנתבקש לישיבה של מעלה כשקמתי ממיטתי נפל בפי פסוק זה: ״ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלקים את יצחק בנו". ובלילה שני וארא בחלומי את המאור הגדול צדיק יסוד עולם, ים התלמוד, איש אלוקים קדוש כמוהר״ר חיים הכהן זצוק״ל, כולו לבוש שחורים ומעוטף שחורים, ובא ונכנס לביתו של מו״ר אבי, וישב שם ודומם, ואח״כ קם ורצה לצאת. אמרתי לו: ״רבי, לא תצא מפה עד שתברכני!״ ובירכני בברכת מי שבירך. אמרתי לו: ״ברך מו״ר אבי!״ ולא רצה. אמרתי לו:

"רבי, לא תוכל לצאת עד שתברך למו״ר אבי!" פתח פיו הקדוש: ״מי שבירך… הוא יברך הבנים בניו של ר׳ יעקב זצ״ל״ 

בלילה השלישי סיפר לי מר אחי כמוה״ר חביב הי״ו, שראה בחלומו שבא אליו משרת מן הממשלה ובידו מכתב ואמר לו: "תקח זה המכתב מן הממשלה״. לקחו ומצא כתוב בו: ״מן השמים תנוחמו״. ובתוך השנה הייתי רואה לעט״ר ואומר לי: ״דע בני, שאני מכובד בשמים הרבה, ובפסקי דינים שלי חשובים הרבה!״

עוד פעם אחת ראיתי בחלומי להרב הקדוש כמוה״ר יצחק בן וואליד זצוק״ל בעיר טאנג׳יר יע״א, בבית הכנסת של הרב אברהם טולידאנו זצ״ל, וראיתיו ב׳ פעמים: פעם א׳ כחכם צעיר זקנו שחור, ואמר לי: ״צדק צדק תרדוף״, ופעם ב׳ כזקן וקרא לי ואמר: ״בא בני, אל תירא, אביך מישיבתנו!״ והניח ידו על ראשי וברכני בברכה המשולשת בתורה, וסיים לי: ה׳ ישמרך מכל רע וכו', ישמור צאתך ובואך, מה ביאתך לעולם בלא חטא – אף יציאתך מן העולם בלא חטא.

לא רק בניו, אלא גם מקורביו ומיודעיו של רבי יעקב זכו לחלומות מופלאים שהעידו על גדלותו של הצדיק(שם):

״סיפר לי גביר אחד ממיודענו ומאהובינו, שהיה לו דין לפני עטרת ראשי בדיני ממונות, והוציא אותו חייב, והאיש הזה היה בליבו עליו – שנראה לו שעיקם עליו את הדרך. כשנתבקש לישיבה של מעלה ראה אותו בחלום במקום אחד גבוה ויפה אף נעים ומלמד לדיינים דיני התורה. אמר לו: ״ראית כבודי – על שלא החנפתי והייתי דן דין אמת!״ ומאותו זמן נח דעתו והכיר קדושתו".

♦ ♦ ♦

הערכה רבה רחשו בני קהילת מקנס לרבם הנערץ. את הערכתם הגדולה ביטאו במילים שנחקקו על גבי מצבת קבורתו בבית העלמין שבעיר מקנס, באוהל של רבני משפחת טולידאנו:

"יעלזו חסידים בכבוד. פה נטמן אור ישראל וקדושו, נזר אלקיו על ראשו,. שר וגדול בישראל, ותהי על שכמו המשרה, דן אמת לאמתו, כדת וכשורה, תומך דין יתום ואלמנה בצדק ואמונה.

אהבתו והתמסרותו אל האמת היה עד להפליא, לא ישא פני איש ולא יחת מפני כל גבור ואיש מלחמה, פניו כפני חמה, עט״ר וצ״ת הרה״ג מע״ו מוהר״ר יעקב טולידאנו זצ״ל, הוא הגבר הוקם על לרב ראשי וראב״ד, בשתי קהלות קדישות, בעוב״י מארקש ובעוב״י מקנס. כל העם מקצה הורידו כנחל דמעה, וזעקו הוי הוי אבד חסיד מן הארץ, צדקת ה׳ עשה.

ובכן היה לאין, מחמד כל עין, ויעקב הלך לדרכו בן ס״ז שנה, עש״ק ביום שריפת התורה יוד אב תרצ״ב, ש׳ יפיפית מבני אדם, על כן ברכך אלקים לעולם לפ״ק תתענג בדשן נפשו ובטוב תלין וזרעו ירש ארץ,

אכי״ר״.

כיבוד אם

לאחר פטירת אביו זכה רבינו לקיים ביתר שאת את מצוות כיבוד אם. הוא הביא את אמו, הרבנית חנה, להתגורר בביתו, שם זכתה לכבוד מלכים עד יומה האחרון. רבינו בעצמו היה מטפל בה ודואג לכל מחסורה.

כדי לשמח את אמו, ולהשכיח ממנה מעט את מכאוביה ויסוריה, היה רבינו ניגש אליה מדי בוקר וערב, דורש בשלומה ושואל לרצונה, תוך שהוא ממהר למלא בשמחה ובמאור פנים כל משאלה אשר עלתה על דל שפתיה, קטנה כגדולה. לעיתים די היה לה באוזן קשבת, ובמקרים אחרים זקוקה הייתה לעזרה מעשית, אותה הגיש רבינו בלב חפץ, תוך שהוא שש על הזכות אשר נפלה בחלקו.

באחד הימים התנצל רבינו בפני תלמידיו ואמר להם:

צר לי אם אני עייף מעט היום, אך לא הספקתי לנוח כלל בצהריים.

אפילו לסעוד את ליבי לא מצאתי פנאי. היום בבוקר ביקשה ממני אימי לקנות עבורה נעלי בית. לשם כך עליתי לרובע המוסלמי ־ למדינה – שם ניתן למצוא מבחר של נעלי בית שישביעו את רצונה וישמחו אותה. שעה ארוכה התרוצצתי מחנות לחנות עד שמצאתי נעלי בית בדיוק כפי שביקשה. רק אז שבתי אל ביתי להביא לה את הנעליים, אולם היה זה כבר מאוחר מכדי שאספיק לאכול את ארוחת הצהריים…

יתכן שבאותו היום היה רבינו מרוכז מעט פחות בשיעורו, אולם דבר אחד ברור: מראה פניו השמחות על זכייתו במצווה הנפלאה של כיבוד אם, היה שיעור נפלא עבור תלמידיו שלא נמחה מליבם כל ימיהם.

רבינו ניצל את ההזדמנות היטב. הוא הקדיש פרק זמן ניכר כדי להאריך בפני תלמידיו על חשיבות מצוות כיבוד הורים, תוך שהוא מפליג בשבח מצווה יקרה זו.

הנהגה נוספת הוסיף רבינו כדי לכבד את אמו כראוי: המנהג בביתו של רבינו היה שבשבת סעדו המסובים סביב שני שולחנות. בשולחן אחד הסבו רבינו ואורחיו ובשולחן השני הסבו שאר בני הבית – הרבנית והילדים. את מקומה של אמו קבע רבינו לצדו, עמו בשולחן, כאשר הוא עצמו נוהג בה כבוד מלכים, ועומד הכן לשרתה ולמלא אחר כל מבוקשה.

כך, שבת אחרי שבת, יום אחרי יום, עד לפטירת אמו, כלכל רבינו את שיבתה בכבוד ובשמחה, במסירות ובאהבה. מלבד קיומה של מצוות כיבוד אם בשלמות הגדולה ביותר שניתן להעלות על הדעת, זכה בדרך זו להנחיל מורשת זו לדורות הבאים, בצורה של דוגמה אישית מוחשית מאין כמותה.

קדוש וברוך- רבי יעקב טולידאנו – קברניט בעין הסערהמאת נינו רפאל ברוך בן לא"מ רבי גבריאל טולידאנו

עמוד 106

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 186 מנויים נוספים

יולי 2022
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

רשימת הנושאים באתר