היהודים בקזבלנקה-אליעזר בשן אורות המגרב תשע"ח-הלקאת נשים וזנות בקזבלנקה

עדות מקויימת של שלושה יהודים, כי אסתר עמאר פרוצה: א׳ אדר תרמ״ג(מרס 1883).

אנו החתומים מטה מצהירים שיוסף בן יהושע בן שאוואן, ודוד בן מסעוד גיפראי הצהירו בנוכחותנו: שאסתר עמאר ידועה להם כפרוצה, וכי היא היתה הידועה בציבור של בני יוסף עמיאל, מאז שנישאה ליעקב בן דבאג, עד המאסר של בני יוסף עמיאל. וכי החנות שבן דבאג תפס, היא רכושם של בני עמיאל. חתומים בי״ד אדר תרמ״ג (מרס 1883):

לעומתם העידו שבעה יהודים לטובתה, כפי שנכתב ב-3 במרס 1883. גם מתיוס כתב לדרומונד האי, שאסתר היא בעלת שם טוב. שי״ך היהודים דוד בן מרדכי אלבאז, הצהיר ביום ה׳ בניסן תרמ״ג – 12 באפריל 1883, שלא ציוה ולא ביקש שהנשים יולקו. שני הרבנים סלימאן בן יצחק צבאח ור׳ אלעזר בן אברהם בן עבו, אישרו שדבריו נכונים (99/207 FO).

סגן הקונסול הבריטי בקזבלנקה כתב לקונסול White בטנג׳יר את הדברים הבאים ב-6 במרס: הלקאת הנשים לא בוצעה בעקבות ההסתה של עמיאל. אבצע את ההוראה של ג׳והן דרומונד האי לפטר את עמיאל מתפקידו כתורגמן, ומהחסות, ממנה נהנה עד עתה, וזו תיפסק בסוף החודש הזה. יש קבוצת יהודים שפועלת נגד עמיאל. הכותב מאשים את השי״ך דוד בן ג׳ומעה, בכל הפרשה הכאובה.

משרד החוץ הבריטי כתב לדרומונד האי ב-10 במרס 1883 כי נשאלה שאלה בפרלמנט על ידי הקולונל אלכסנדר, על האירועים. יש לחקור את התנהגותו של סגן הקונסול לאפין. מה אומר הדין המוסלמי בקשר להלקאת נשים. כשעמיאל והמושל פוטרו, הנקודות העיקריות בנושא זה צריכות להיות: התנהגותו של הקונסול לאפין, דרישת הקונסול של ארה״ב שעמיאל יישפט בפני בית משפט קונסולרי, לפני שהחסות של בריטניה תוסר ממנו. השאלה האם תינתן הוראה לדרומונד האי לדרוש ביטול החוק של המוסלמים, המאשר הלקאת נשים .

ג׳והן דרומונד האי דיווח לשר החוץ של בריטניה על הנושא, בשבעה מכתבים בתאריכים שבין 10 במרס 1883 – 13 במאי 1884. הוא טען שאסתר אינה זכאית לחסות בתור משרתת של בן זקן. לפי סעיף 9 בהסכם מדריד משנת,1880  וציוה על חקירת חלקו של עמיאל במלקות – 8 בנובמבר 1883. דרומונד האי הסיר את החסות מעמיאל, כשזה עמד לעזוב את מרוקו, כדי לעלות לארץ ישראל, ובכך לסיים את הפרשה הכאובה. ב-23 במרס 1883 כתב לשר החוץ, בהיותו קרוב לגיל 80, כי הוא מתכונן לעלות לירושלים, אולי כצעד של כפרה על התנהגותם של בניו. במרס 1883 כתב משרד החוץ הבריטי לשגריר דרומונד האי, כי המשרד מתיעץ עם מומחי משפט, לגבי הצד המשפטי של הפרשה. חוות דעתם של המשפטנים היתה, שעמיאל לא עבר עבירה על חוקי בריטניה, למרות שהיה נוכח בעת ההלקאה. מרס 1883 – עד 25 במאי .1884

[1] ב-3 ביולי 1880 נערכה במדריד ועידה בה נדון גורלה של מרוקו על ידי המדינות האירופאיות המובילות. השתתפו בועידה נשיא צרפת, מלך גרמניה, מלך אוסטריה ־ הונגריה, בלגיה, דנמרק, בריטניה, אירלנד, איטליה פורטוגל, שוודיה, נורבגיה ונשיא ארה״ב.

ב-10 במרס 1883 כתב דרומונד האי לקולונל מתיוס: כששמעתי על התביעה נגד עמיאל, סוכן של בן זקן, לא הובאה שום עדות על ידי בן עבו, שעמיאל העליב את מר בן זקן. באשר להערתך בדבר מאסרה של אסתר עמאר, מבלי להודיע על כך לסגן הקונסול של ארה״ב, הממשל הודיע על כוונת פקידו של סגן הקונסול, להעסיק אשה כמשרתת לאחר שובו מטנג׳יר. בהמשך מכתבו של דרומונד האי: לפי בקשת עמיאל, אסר המושל של קזבלנקה את שני בניו. למחרת בבוקר הולקו. לאפין אמר כי משלחת של יהודים נכבדים חיכתה אצל המושל, כדי לבקשו שיגרש את הנשים בעלות שם רע מהעיר. שי״ך היהודים וראש המשטרה קיבלו שוחד מנשים אלו, כדי שיעלימו עין ממעשיהן. אבל כשנודע הדבר למושל, החליט להלקות את הנשים, בין אם הן מוסלמיות או יהודיות. שלמה בן עבו תבע לדין את יוסף עמיאל, על מלים גסות שנאמרו מפיו עליו. עמיאל ממלא תפקיד של תורגמן במשך שמונה שנים, בשירותו של סגן הקונסול. הוא יפוטר ממשרתו, ועומד לעלות לירושלים עם משפחתו, אבל עוכב על ידי הכותב.

קונסול ארה״ב במרוקו כתב ב-13 במרס 1833 לדרומונד האי, כי מר בן זקן תבע לדין פקיד בקונסוליה בריטית, הנהנה מחסות דיפלומטית, ונאשם במעשה פלילי-פגיעה בנשים. מר עמיאל שמועסק ע״י פקיד קונסולרי בריטי, נאשם בהיותו נהנה מחסותה של בריטניה, בעבירה חמורה. דרומונד האי כתב לקולונל מתיוס – קונסול ארה״ב במרוקו ב-15 במרס 1883, כתשובה למכתבו של מר בן זקן, המנהל תביעה נגד עמיאל. הכותב מבקש שיתנהל נגדו משפט הוגן .

הקונסול הכללי של ארה״ב בטנג׳יר כתב ב-15 במרס 1883 לדרומונד האי: מר בן זקן הודיע לי, כי עמיאל הגיע לג׳יברלטר בדרכו לארץ ישראל. עליו להיאסר או להשאיר סכום מסוים, במידה ויובא למשפט, ויוטל עליו קנס. מוצע כי יועמד למשפט כאן או בג׳יברלטר. סגן הקונסול הבריטי בקזבלנקה כתב לדרומונד האי ב-16 במרס 1883. עמיאל היה אצל הקאיד בזמן ההלקאות, ואין אפשרות להוכיח כי הוא הסית להלקאת הנשים. התורגמן יוסף עמיאל הפליג עם משפחתו. יש שתי קבוצות שמייצגות גישות מנוגדות. יש לגנות את הקאיד טוראס שיצג אותו, ושידע כי יוסף עמיאל מכהן כתורגמן בשירותה של בריטניה. מצורף מכתב בו סעיף שהעיר את תשומת לבי. משלחת של יהודים נכבדים הודתה לו, על שהעניש נשים כאלה, והמוכיח כי התנהגותן מנוגדת לדת. הענישה היתה הולמת, ואושרה על ידי בני דתו של עמיאל .

היהודים בקזבלנקה-אליעזר בשן אורות המגרב תשע"ח-הלקאת נשים וזנות בקזבלנקה

עמוד 52