פואמות הלב-סיפורי יוצאי מרוקו בשירים ובחרוזים -מלכה בן שטרית-אבוקרט
פואמות הלב-סיפורי יוצאי מרוקו בשירים ובחרוזים -מלכה בן שטרית-אבוקרט
שמי מלכה, ראיתי היום באתר "מורשת יהדות מרוקו" פרסום על ספר של אנייס בן סימון שנקרא "חסן השני והיהודים". כתבתי תגובה אך לא יודעת אם קיבלת. בספרי "פואמות הלב-סיפורי יוצאי מרוקו בשירים ובחרוזים" יש פואמה שנכתבה בעקבות ראיונות עם איש המוסד מאיר כנפו שהיה פעיל בארגון "המסגרת" שעסק בהעלאה בלתי לגלית של יהודים לארץ ישראל. כמו כן כתבתי פואמה על נספי ספינת "אגוז". אשלח פרסום של הפואמה לזכרם של נספי "אגוז" אשמח שתעלה אותה לאתר
לזכרם של נספי "אגוז"
במקום בו נפגשים
האוקיינוס האטלנטי והים התיכון,
למעפילי "אגוז" ממרוקו
אסון נכון.
בין אל חוסיימה לגיברלטר,
מאמץ חשאי רב היקף לעלייתם, נמוג לאלתר,
טבעה "אגוז" ובה ארבעים וארבעה מעפילים,
נכמר הלב על אובדן זקנים, נשים, גברים, ילדים ועוללים.
יונה הנביא בירכתי ספינה נם בעת סערה,
רב החובל אותו העיר והנחה במהרה:
"מה לך נרדם, קום קרא אל אלוקיך"- אמר,
נטש קברניט "אגוז" , מסורת ימית לא שמר.
זעקתם נבלעה בחשכת הליל,
נגוזה תקוותם לחיים בישראל,
עשרים ושתיים גופות מהים נמשו ונקברו באל חוסיימה, ביעד זר,
עשרים ושתיים גופות במצולות ים שקעו, גורלם נגזר.
בחלוף שנים עצמותיהם למולדת הועלו,
שערי מדינת ישראל לה כמהו, בפניהם לא ננעלו,
חלקם צוינו וחלקם הובאו לקבורה בהר הרצל בירושלים,
טמינתם חידדה כאב אובדנם שבעתיים.
"ממעמקים קראתיך יה, אדוניי שמעה בקולי"
שוועה, נאקה, תדהמה, בעתה ותפילה, נאלמו באופל לילי,
נזכור לנצח קרבנם התם וכאבם,
ינוחו בשלום על משכבם
כתבה: מלכה בן שטרית-אבוקרט
הספר "פואמות הלב-סיפורי יוצאי מרוקו בשירים ובחרוזים" מורכב מפואמות שנכתבו בעקבות שיחות אישיות וריאיונות שערכתי עם יוצאי העדה המרוקאית וצאצאיהם מרחבי הארץ. זהו למעשה תיעוד היסטורי של פיסות חיים דרך פואמות. יש כאן תיאורי מציאות העבר מכפרים וערים שונות במרוקו שנכתבו באהבה ובמסירות מתוך כוונה לשמר את המורשת ולחשוף אותה לקהלים שונים בעם ובעולם. אנו בישראל מהווים כור היתוך המורכב מחלקים ייחודיים ולמען אחדותנו עלינו להטיב לדעת ולכבד את תרבות ומורשת כל חלקי העם. הכתיבה נעשתה תוך שמירה על התוכן האותנטי של הסיפורים ובצורה פואטית. הספר מורכב משבעה פרקים : בפרק הראשון, העלייה, ניתן דגש על סיפורי העולים המשלבים מסלולים, אמצעי תחבורה, תחושות, קשיים, מאוויים, הצלחות, כמיהה לארץ, אמונה, עלייה וקליטה. בפרק זה מופנה זרקור לפעילות הסוכנות היהודית בהעלאת יהודי מרוקו לישראל, ששמה לה למטרה לקבץ את כל נדחי ישראל למולדת, לבנות ולהיבנות בה. הפרק השני, הקדושה, כולל פואמות המעידות על אמונה תמימה וצרופה של יהודי מרוקו ברבנים ובבעלי ניסים גדולי שם. בפרק השלישי, הווי ופולקלור, נפרשת מניפה רחבה של טקסים, אירועים, התנהגויות ופעולות יומיומיות. בפרק הרביעי, יחסי יהודים-מוסלמים, יש פואמות על דמויות אותנטיות והתייחסות ליחסי הגומלין בין בני דתות שונות שגרו בסמיכות זה לזה. לעיתים שרר ביניהם קשר טוב ומכיל ולעיתים ניכר הקושי בקבלת האחר. בפרק החמישי, חפצים אותנטיים, אנו נחשפים לכלים שימושיים, לחפצי נוי, לתכשיטים, לביגוד ועוד. הסביבה הפסיבית משמעותית ונותנת נופך אותנטי, ולעיתים סיפורי החפצים מובילים לסיפורים מרתקים על בעליהם. בפרק השישי, היצירה, ניתן ביטוי ליוצרים ותיקים ומוכרים, אבני היסוד של תרבות הזמר, היצירה והפיוט. במקביל ניתן מקום ל"דור ההמשך" הפועל ויוצר כיום ובליבו מפעם הרצון להתחקות אחר המורשת ולהביאה לכלל האוכלוסייה. בפרק השביעי, מתכונים, מובאים מתכונים למאכלים ייחודיים שהוזכרו בפואמות. הטעמים והריחות הרחוקים מעוררים געגוע.
פואמות אלו נכתבו כדי להרוות את הצימאון לידע ולעורר התרפקות נוסטלגית.
קריאה מהנה!
כתיבת תגובה