משנתו הקבלית–מוסרית של רבי יעקב איפרגאן- עמרם בן ישי

החלק השני בעבודה עוסק במשנתו הקבלית-מוסרית של רבי יעקב איפרגאן . בפרק שהוא הקדמה למשנתו המוסרית-קבלית של רי"א, אני בוחן את הרקע לתפיסות מוסר ומהי תפיסת מוסר באופן כללי. מועלות בו שאלות כמו מהי מוסריות? מהי מוסריות יחסית ומוסריות מוחלטת? מהו המוסר הטבעי שאינו נגזר מדת או פילוסופיה והוא קדום להם וטבוע באדם, כמו האיסור לרצוח? מיהו האדם המוסרי? מהו המוסר ביהדות? מה הם כללי המוסר על פיהם על האדם לנהוג על פי הפילוסופיה והקבלה? מהם עקרונות המוסר הכלליים? מהו מקור הסמכות של ערכי המוסר? האם כללי המוסר הם ציוויים שמקורם אנושי או אלוהי? האם הם יחסיים ולא מוחלטים? האם הם משתנים מחברה לחברה, מזמן לזמן, בהתאם לנסיבות, ואפילו מאדם לאדם ? בחלק זה אני דן בשאלת הבחירה החופשית, בשאלת הבחירה והידיעה, התשובה ויכולת האדם לעשות שינוי, ובמקומם של הדטרמיניזם הדתי, הסיבתי והאסטראלי, שלכאורה הם סוג של ג זרה בתהליך הבחירה של האדם?

[אסטראלי (או אסטרלי) מתייחס לרוב למסע אסטראלי – חוויה חוץ-גופית שבה הנפש או "הגוף האסטרלי" מתנתקים לכאורה מהגוף הפיזי ומרחפים בעולמות רוחניים או מישורים בין-ממדיים.[א.פ  
הדטרמיניזם הדתי והסיבתי עומדים בליבת הגותו של רי"א בעניין ההשגחה והבחירה. עם שאלות אלו הוא מתמודד באמצעות גישות מעניינות בשאלת הבחירה והידיעה, דטרמיניזם דתי כקובע מראש אם האדם יהיה צדיק או רשע.

נושא התשובה ויכולת האדם לעשות שינוי בהם דן רי"א, הם בלתי נפרדים משאלת הבחירה החופשית שבלעדיה לא קיימת יכולת התשובה .

לפי ההיררכיה של הספירות בתהליך הבחירה, רי"א קובע כי לאדם יש בחירה חופשית ומקום הבחירה של האדם בספירות גבוה ממקום ידיעת האל – מקום הבחירה של האדם הוא בספירת חוכמה, ידיעת האל את העתיד היא בספירת דעת, וההכנות שהאדם הגיע איתן לעולם הן בספירת תפארת. לכן, לדעת רי"א, האדם הוא תמיד בעל בחירה. כך הוא עוקף את שאלת ידיעת האל מראש את העתיד כמשפיעה על יכולת הבחירה של האדם.

רי"א מרחיב בשאלת צדיק ורע לו רשע וטוב לו, כדבר שנקבע מראש, עוד בירידת הנשמות לעולם בזמן טוב או רע לשכינה ומביא את משל הלענה והדבש, שהוא חדשני וייחודי להסתכלות אחרת על הגזרה האלוהית. הלענה שהיא מרה, מבטאת את הפוטנציאל של האדם שנולד להיות רשע;. הדבש מבטא את הפוטנציאל של האדם להיות צדיק. בתפיסתו של רי"א אין קביעה מוחלטת אם האדם יהיה צדיק או רשע, אלא קיים הפוטנציאל להיות צדיק או רשע, והבחירה נשארת תמיד בידי האדם. המשל, בפירושו של רי"א, מגלם את הרעיון של הסתכלות לא דיכוטומיתי בשאלה אם יש בחירה חופשית או לא. רי"א דן במה שאני קורא לו "מרחב הבחירה החופשית", מרחב שהוא אינדיבידואלי לכל אדם בהתאם ליכולות ולנתונים איתם הגיע לעולם. הנקודה שרי"א מדגיש היא, כי לכל אדם יש אפשרות בחירה גם במסגרת האילוצים איתם הגיע לעולם, והוא יכול תמיד להמתיק בדבש את הלענה, קרי, לתקן ולעשות טוב גם אם מועט, או לבחור ברע ולקלקל את הפוטנציאל להיות צדיק על ידי הוספת לענה לדבש. לפי רי"א, על האדם מוטל לעשות מה שהוא יכול במסגרת הכלים והאילוצים איתם הגיע לעולם, והבחירה לעולם קיימת, גם אם תהיה מועטה.

נושא משיק לבחירה החופשית הוא התשובה והיכולת של האדם להשתנות, שהם נגזרות של שאלת הבחירה. השאלה הגדולה האם האדם יכול לעשות שינוי, או שהוא כפוף לאילוצים ששוללים ממנו את יכולת הבחירה והשינוי, עומדת בבסיס ההגות הפילוסופית, האתית, הפסיכולוגית והקבלית-מוסרית. מהשאלה בדבר יכולתו של האדם לעשות תשובה ושינוי, נגזרות שאלות תיאולוגיות חשובות של בחירה חופשית, השגחה ושכר ועונש . רי"א רואה את ה"תשובה" כהוליסטית, כעבודה בגוף ובנפש, במחשבה, במידות, בתרי"ג איברים פיזיים בעולם התחתון, שפועלים על תרי"ג האיברים הרוחניים בעולם הרוחני העליון. רי"א חוזר ומדגיש בפירושיו, כי לאדם יש תמיד יכולת לתקן ולשנות גם אם נולד עם הכנות גרועות, ומכאן שהוא מאמין ביכולת האדם לעשות שינוי, ולו קטן, גם תחת האילוצים איתם נולד והגיע לעולם.

אני מצביע על ערך החופש שמקבל מקום חשוב בהגותו המוסרית-קבלית של רי"א. יכולת הבחירה והשינוי דורשים בחירה מתוך חירות; על האדם לבחור מתוך רצון חופשי ולא מתוך כפייה. המניע לשינוי אצל האדם לא יכול להיות פחד, אלא רצון לצמיחה והתפתחות . בהקשר לכך אני מציין את דברי רי"א באחד מפירושיו בעניין התשובה והבחירה, "כי נראה שהאדם הכרחי במעשיו", קרי, לאדם אין בחירה והוא פועל על פי אילוצים דטרמיניסטיים. מצד שני, רי"א ממהר לתקן ולהוסיף כי בכל זאת יש לאדם בחירה. כיצד ניתן אם כן לפרש משפט שסותר את עצמו? האם משפט זה מבטא אמביוולנטיות של רי"א בשאלת הבחירה החופשית? האם רי"א מטיל ספק בקיומה של הבחירה החופשית, ומתיישר לפי ההשקפה השמרנית שקובעת את קיומה המוחלט של בחירה חופשית בכל מצב? האם התיקון לכאורה של רי"א בעניין "שהאדם הכרחי בכל מעשיו" בא למנוע מפולת בהשקפתו בדבר שלילת הבחירה החופשית, דבר שמייתר את העבודה הרוחנית של האדם? שהרי ללא בחירה חופשית אין תשובה, השגחה ושכר ועונש, ואין ערך לעבודה הרוחנית של האדם .

משנתו הקבלית–מוסרית של רבי יעקב איפרגאן- עמרם בן ישי

עמוד ה