ברית- בעריכת אשר כנפו..אמנון אלקבץ העיר תיטואן – ירושלים הקטנה

אמנון אלקבץ

העיר תיטואן – ירושלים הקטנה

טמודא – Tamouda)

חוברת ברית מספר 29

חבל ארץ זה של תיטואן ובנותיה, ידוע כאזור חקלאי פורה ביותר. שפע מימיו הרבים, ושדות אדמות-הסחף הרחבים שבין עמקי-ההרים, עשוהו למעין אסם תבואה של צפון מרוקו. כל האזור טובל בירוק-עד של יערות, מטעים, עמקים וגאיות, פארקים טבעיים רחבי ידיים ונופים עוצרי נשימה. ניחוחות ההדר והיסמין, הזכירו למתיישביו שבאו מקסטיליה, מאנדלוסיה, מגרנאדה ומוולנסיה, את ארץ מגוריהם אשר גרו בה עד לא מזמן.

מגורשי ספרד ופורטוגל, לא היו צריכים להתאמץ הרבה על מנת להתאקלם בסביבה. כאן הם מצאו את האווירה הים- תיכונית שאפיינה את מולדתם ממנה גורשו. הבתים הלבנים, הגינות המטופחות על שלל צבעי-פרחיהן, מזרקות המים הרבות ומעל לכל, השפה הספרדית השלטת בכל האזור, היא שפת האם שלהם, הקלו על קליטתם המהירה. לא בכדי בחרו המגורשים לקבוע את מקום מושבם דווקא במקום זה.

האזור העשיר בהיסטוריה ובתרבות שהותירו אחריהם הכובשים השונים לדורותיהם, היווה בשבילם מקור לא אכזב לעינוג נפשם ורוחם. מוסדות הממלכה חותרים כיום להפוך חבל ארץ זה של תיטואן, לאחד האזורים המתויירים ביותר במרוקו. האזור עשיר במערות רבות שבסביבה ההררית, בהן נמצאים ציורי קיר, יפים ומרהיבים, מהתקופה הפרה-היסטורית.

השלטונות מקווים שהגופים הפראיים, הצמחייה, יערות העד, המים הרבים והאקלים הים-תיכוני הנוח, יחד עם "חופי-הזהב" בהם מוקמו "מועדוני-הים-התיכון" המפורסמים שבעולם, הם שיביאו את התיירות המקווה. ברם לא סגי בכך, הגדילו ובנו גם תשתיות לפעילות פיסית. הוקמו פרוייקטים רבים בהם, מועדוני גולף המשתרעים על מדשאות רחבות ידיים. מועדוני קליעה, איצטדיון קריקט, מועדון רכיבה על סוסים, מרכז יציאה לטיולים במסלולים רבי-הוד ונופים עוצרי נשימה, וכמובן גם ארמון מיוחד למלך שנבנה על אחת הגבעות היפהפיות.

לצורך קיצור דרכי התחבורה הפנימית והובלת סחורות, הרחיבה הממלכה את שדה התעופה Sanya R Mel שליד תיטואן, ונסלל כביש-אגרא מהיר בעל ארבעה נתיבים, מטנגייר עד מראכש, באורך של יותר מ-800 ק"מ, ובקרוב הוא יגיע גם לעיר אגדיר שעל חוף האוקיאנוס האטלאנטי, בסה״כ כ-1000 ק"מאורך. אלה חלק מהפרוייקטים שנבנו על מנת לעודד את הערים לכיוון התיירות הבינלאומית המתפתחת, וכן לגרום לכך שחלק מאוכלוסיית מרכז המדינה, במיוחד זו המשכילה, תעתיק את מקום מגוריה, ממרכז הארץ אל צפונה.

כבר כיום נהנה האזור מתמריצים ממשלתיים ומהנחות מס שונות, על מנת לעודד את אוכלוסיית המרכז הצפופה שמסביב למטרופולין הכלכלי שבקזבלנקה, לעבור לצפון המדינה. המצב בקזבלנקה הגיע להתפוצצות אוכלוסין. העיר ופרבריה מונים כיום למעלה מ-12 מליון תושבים, כ-25% מכלל תושבי המדינה, והיא ממשיכה לגדול בקצב מדהים.

יחד עמה ובמקביל,' קיימת אבטלה עולה וגואה. הפתרון היחיד לכך הוא פיזור האוכלוסין, ואין מקום מוצלח יותר לקליטת עודפי כוח האדם, מאשר בחבל הארץ הצפוני המשווע לידיים עובדות. עידוד החברות התעשייתיות לעבור לאזור תיטואן, מלווה בהנחות מס של 50% ובעוד הטבות מפליגות אחרות. כגורמי משיכה, נבנו בה מרכז הכשרה טכנולוגי המפורסם בכל מרוקו, וכן מכוני יישום להכוונת בוגרים בעלי ידע מתקדם לתחומים רבים, אוניברסיטה ע״ש

Abdelmalek Essaadi, ו־ Universite des deux Rois ("אוניברסיטת שני המלכים", כנראה ע״ש מוחמד החמישי וחסאן השני). פרט לאוניברסיטאות, נבנו מכוני-מחקר אקדמיים רבים עבור השכבות המשכילות לכלל תושבי המדינה, ובהם Ecole superieure Roi Fahd de Traduction, המכון הגדול ביותר לתרגומים מדעיים במרוקו. הידוע והמפורסם מכולם הוא מכון סרוונטס לשיתוף הפעולה הבינלאומי ,Institut Fran9ais de Tanger – Tetouan המשותף לתיטואן וטנגייר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 136 מנויים נוספים

פברואר 2013
א ב ג ד ה ו ש
« ינו   מרץ »
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
2425262728  
רשימת הנושאים באתר