ארכיון יומי: 21 בפברואר 2013


הווי ומוסרת במחזור החיים-ר. בן שמחון

 

  הווי ומוסרת במחזור החיים-ר. בן שמחון

רומאנלי שביקר במרוקו בסוף המאה הי"ח ותיאר את המנהגים שראה, כותב :

ויתנו באצבעות ציונים על הספים, בחומר ובזפת להפחיד את השדים, ויתלו על הפתח פיסת בלויי סחבות ורקיקי מצות להיות מנת חלקם, מאכלם ובגדם ללבוש. זה דרכם כסל למו, באמרם כי זה חלק וגורל לעזאזל, וזובחים את זבחיהם לשעירים להחזיק במנהג אוולתם כאמור….

על מנהגי דפי השמירה, הוא כותב : אם תלד בן, וימהרו ויתלו מגילות רשומות בשני משולשים הנקראים מגן דוד, בפסוקים ובשמות מלאכים לשמור היולדת מ " לילית ".

 רבי יעקב משה טולידאנו בספרו נר המערב עמוד שו מוסיף : פעולות שמירה מוזרים בתור מגן מעין עין הרע ורוחות רעות, את בית היולדת יקיפו מיד בשת הלידה בסכינים ובציורי לחשים ושמות מלאכים.

ראוי לציין כי מכל המנהגים שהוזכרו, לא נשאר אף אחד היום, זולת דפי שמירה שעדיין נהוגים במרוקו עד ימינו. נוסף לדפי השמירה האלה ננקטו עוד אמצעים יעילים כפי שיסופר להלן :

1 – אל-כ'ממוסא : המיילדת צבעה על מצחו של התינוק " קו שחור " במאונך, אחר כך ציירה בין שתי עיניו חמש נקודות שחורות, לציון המספר חמש שהוא נגד עינא בישא, גם המלה כ'ממוסא, מזכירה את הכ'מסא ( חמישה )

2 – לכחול : בין תפקידיה הנוספים של המיילדת, עליה לייפות את גבוטת עיניו של הרך בצבע שחור הנקרא לכחול ( כחל ) זהו מין פיח שחור הנשאר מפתילות נרות חנוכה ונרות של שבת. אחרי שהנרות דולקים ונשרפים, נשאר מהם פיח הנאסף בדרך כלל על ידי המיילדת.

את הפיח הזה מורחים בעזרת המרוויד כמין חוט עשוי מכסף טהוא או מפליז. ה" כחול " שומר על מאור עיניו של התינוק ומוסיף לו חן ויופי. המרוויד יש בו ברכה ומרחיק את המזיקים.

3 – אשיב ולחרמל : כורכים סיב יד התינוק שקית קטנה מבד לבן, בצורת רצועה ובה צריף ( אלום ) מלח כפול המכיל סולפט ויון חיובי תלת ערכי (כמו אלומיניום, כרום או ברזל) ביחד עם יון חיובי חד ערכי (כמו אשלגן, נתרן ) מילון אבן שושן, הנקרא אשיב ( זהו מלח גבישי בעיקרו מגופרית אשלגן ), מעט " חרמל " ( זרעי עשב יבש טחון המשמש לכל מיני תרופות מסוג זה )

4 – אודיעת : לוקחים כמה צדפים הנקראים " אודיעת " ומשחילים אותם לידו של התינוק כמו צמיד, ויש גם העונדים לו סרט שחור בידו. באזור החוף ובצפון, קוראים לצדפים האלה : אל בובוס ( בריבוי )

5 – שקיות שרפים מעל מיטת היולדת : לוקחים שקיות קטנות, ובהן תערובת של " חזאמא " ( פרח אוזובין, " זעתאר ( קורנית ), " זאווי " ( שרף ריחני ) " אל כברית " ( גופרית ) משחילים אותם בחוט עבה ותולים אותן מעל מיטתה של היולדת.

הנשים מכינות דם כן מין קטורת עשויה מקורנית זעתאר ולענה ומשתמשות בה לטקס התחדיד. שוראקי : בתאת התינוק לאוויר העולם, מכינים שקית אדומה מבד קטיפה בה : חרמל, אלום, מלח וסכין פתוחה. קית זו מניחים ליד הרך ומשאירים אותה לידו, ואם מחליפים מקום לתינוק, לוקחים את השקית עימו ותמיד תהיה על ידו.

6 – גילוי השם : אסור לגלות את שמו של היילוד עד לברית המילה, מחשש עין הרע והמזיקים. עד יום הברית, הוא בחזקת " דיף " ( אורח ) כדי שלט יחטפו אותו השכנים ( השדים ) ולא יחליפו אותו חס ושלום.

7 – הפחד מבועמירא – התנשמת –LA CHOUETTE . אם האֵם הצעירה לא תיזהר ותאחוז את עוללה על ברכיה ותשב עמו בערב תחת כיפת השמים, לאור הירח והכוכבים, היא עלולה לסכן את חייו. ציפור ידועה בשם בועמירא ( התנשמת ) עלולה לעוף מעל התינוק ותטיל את צואתה עליו, דבר שיגרום לו מחלות כמו שלשולים ודלקות עיניים. לכן נמנעו גם מלייבש חיתולים לאחר שקיעת החמה. 

הערת המחבר.

לג'י עמוד 108. כדי למנוע סכנה זו, השתדלו הנשים הערביות להשיג ציפור זו התנשמת, לפתוח את המקור שלה ולהטיל לתוכו כמה טיפות חלב מדדיהן, אחר כך, ללטף אותה, לנשקה ולשחררה.

הנשים היהודיות נהגו גם כן להשיג ציפור זו, למשוח את רגליה בחיננא, ללחוש לה כמה משפטים מאגיים, לבקש ממנה לשמור על הילד ולא להזיקו, לנשק אותה ולשחררה נוהג בחכמה, ערך יונקי שדים. סוף ההערה.  

8 – כף נחושת – במכנאס תולים מעל משקוף הדלת של חדר היולדת, כף נחושת המסמלת את המספר חמש או הכ'מסא כנגד חמשת החושים של המסתכל בעין הרע, וכך תצא למסתכל " היין " ואומרים : אם יסתכל בין הרע, " תכ'רזלו עינו " , תצא לו העין או תתפוצץ לו העין

9 – סגולה לרך נגד העין הרע וכישוף – מחבר " מראה הילדים " מביא שורה ארוכה של סגולות ושמירה על הרך מעין הרע, ואחת מהן היא :

אם רוצים שהילד שנולד זה עתה לא תשלוט בו עין הרע ולא כישוף לעולם, יקחו הוריו עפר מקרקע המקום בו נולד וישימו אותו בתוך שקית קטנה מבד פישתן, ויתלו את השקית על צוואר הילד ויהיו בטוחים שבנם לא יוזק ( סגולה זו היא בדוקה מבטיח המחבר )

10 – הזמנת מלמד תינוקות – בדבדו נהגו להזמין בימים שלפני הברית את מלמד התינוקות עם תלמידיו, לאמירת פרקי תהלים בית היולדת, ובסיום הקריאה הגישו להם ארוחת ערב. במקומות אחרים המלמדים מוליכים יום יום במשך אותו השבוע, את תלמידיהם לבית היולדת, לקורא בו " שמע ", " המלאך הגואל ", והם מקבלים דברי מתיקה.

הערת המחבר.

ספר מטעמים , עמוד 47 סימן ך' : אצל האשכנזים קיים מנהג דומה : קורין קריאת שמע בבית היולדת כל השבוע, מחלקין לתינוקות קליות ואגוזים. קריאת שמע כדי להבריח את המזיקין, והבל פיהם של תינוקות של בית רבן, אין בו חטא, לכן מחלקים להם מגדנות שיתרגלו לבוא.  סוף ההערה.

אלה רק מעט מזער מהאמצעים הרבים הננקטים נגד הסכנות של עין הרע. יש לציין שהאמונה בעין הרע רווחת כמעט בכל תרבות בעולם, ועל אחת כמה וכמה בקרב יהודי צפון אפריקה ויהודי מרוקו בפרט.

בשל הפחד מעין הרע, ביקש האדם אפילו המשכיל ביותר, אמצעי הגנה שונים. משום שלפי האמונה הרווחת, עלולה עין הרע לגרום למחלה ואף למוות, והתינוקות חסרי המגן חשופים במיוחד לפגיעה ממנה.

טיפול קוסמטי אחרון בתינוק – לפני שהמיילדות נפרדו מהאימא הצעירה, הן עשו עוד " תיקון ובדיקה " אחרונה לעולל. המיילדת הראשית קשרה סביב ראש התינוק סרט בד, כדי שהראש לא יגדל עקום ועבה, חיתלה את כל גופו, ידיו ורגליו בצורה חזקה, כדי שאיבריו ועצמותיו לא ינקעו ויהיו חזקים, משכה את אפו של הרך, הלוך וחזור, כדי לתת לו צורה נאה.

גם את שפתיו לא שכחה ומשכה וסידרה אותן, כדי להוסיף חן ויישרה כל מיני בליטות בגופו ובידיו. אחרי שגמרה עם התינוק, בא תור האם, המיילדת לחצה בצורה קלה ולאט על דדיה של האם הצעירה, כדי להוציא מהן את הטיפה הראשונה של החלב ומשחה בשמן זית זך, את הפטמות הזעירות, כדי שתתרגלנה לנשיכת העולל, ורק אחר כך היא מסרה את הבן לאימו.

מושאם – כדי שלילד תהיינה שפתיים אדומות, מיד אחרי היניקה הראשונה, אימו מעבירה על פיטמות דדיה, שיכבת ששר ( צנובר ) כך שהפיטמה מקבלת גוון אדום חזק.

פתיחת הפה – חללאן לפום.

כאשר יצא התינוק לאור העולם נהגו, לקרוא מיד לאחת השכנות כדי שתניק אותו בפעם הראשונה מאחר שלאימא עדיין אין חלב. השכנה המניקה חייבת להיות אישה שתקנית ולא פטפטנית. כמו שבוחרים באדם הגון להיות סנדק, כך בוחרים באשיה צדקנית והגנה כדי להיות המיניקה הראשונה של התינוק.

יניקה זו נקראת חללאן לפום – פתיחת הפה – פעולה זו חשובה שבעתיים אחרי טכס ברית המילה, משום שעתה נכנס התינוק בבריתו של אברהם אבינו והוא חייב להיות מושלם בכל.

בדרך כלל בחרו באישה של תלמיד חכם, , או שאישה צדקנית ולא דברנית כדי שהילד ידמה לה ויהיה כמותה. בשעת היניקה, נזהרו לסגור היטב את הפרגוד שעל המיטה – אל-כ'אמייא – המפריד בין מקום מושבה שלך היולדת לבין הסובבים אותה.

אף אישה אינה צריכה להתבונן באם או במיניקה, ובכל הנעשה מאחורי הפרגוד, זולת אימה של היולדת, החמות והמיילדת. וזאת כדי למנוע במטים לא רצויים, היכולים לעלות ביוקר הן לאם והן לעוללה.

יולדת הלוקה במחסור בחלב אם, היה קשה מנשוא. היא נאלצה לחזר אחר שכנותיה המיניקות כדי להיניק את התינוק כי חלב אחר לא היה בנמצא.

בדרך כלל חלב שכנותיה הספיק בקושי להניק לילדיהן לכן היא נאלצה להתרוצץ בין זקנים וזקנות הבקיאים ברפואה ובסגולות, על מנת להשיג מהם מרשמים המועילים לריבוי החלב. ואכן ברפואה העממית שבעל פה ושבכתב, ידועים מרשמים וסגולות בנושא. להלן מספר דוגמאות. 

מרשם למינקת שאין לה מספיק חלב

קח זרעי מלפפונים טחונים היטב בשל אותם עם יין ותשתה את זה לפני השינה בלילה ובבוקר השכם עלן קיבה ריקה. במידה שיש לה שפע חלב תרתיח עצמות במים עם מעט מלח ותשים אותם על שדיה ובזה יפתח החלב אצלה.

לאישה שחסר חלב ממנה כתוב על שני שדיה את השם אבקנסיי"א

מות התינוק לפני יום הברית

אם הרך הנולד מת בתוך שמונת הימים, לפני יום הברית, נהגו למול אותו לפני שקברו אותו. את " התזת דם הברית " עשו לו על ידי הקבר וכל היה נקבר כיהודי.

שו"ע עמוד תקלד : תינוק שמת מלין אותו אצל קברו, וקוראין לו שם, וכן לתינוקת גם כן צריכין לקרוא לה שם וצריכין להזהיר את הקברנים על זה. גם אצל המוסלמים במרוקו קיים מנהג : אם התינוק מת לפני שמלאו לו ארבעים יום, קוברים אותו בחולצה בה הלבישוהו ביומו הראשון.

סוף פרק הלידה. 

Tehila le David.R.D.Hassine

17 – אור שמש חשך ונעתם

קינה קוננתי על החכם השלם כמונה"ר יעקב טולידאנו זלה"ה

 

או שמש חשך ונעתם / נסו צללים

לחסרון יעקב איש תם / יושב אהלים

 

נהי וְנִהְיָה אחדש

צום ועצרה אקדש

מדי שבת מדי חדש / שלוש רגלים

 

ישראל קהל ועדה

ספדו בקול מר ורעדה

אוי לספינה שאבדה / רב החובלים

 

דאוג תדאגו תשאגו

כבנות יענים תערגו

לדור שאבד מנהיגו / שבו אומללים

 

וקרעו יחד כלכם

לבבכם ואל בגדיכם

כי נפל עטרת ראשיכם / רב פעלים

 

דן דין אמת לאמתו

שלם ושלמה משנתו

נון יקר נמצא אתו / קפת הרוכלים

 

בר לבל ונקי כפים

תורתו לשם שמים

מעין גנים באר מים / חיים נוזלים

 

נאבדה חכמה מבנים

חדלו פסקו השקדנים

וגם בטלו הדרשנים / מושלי משלים

 

חסיד קדוש לו יאמר

ומצות אלהיו שומר

רץ כצבי עז כנמר / כנשרים קלים

 

ספרא רבא, תדיר עסק

באוריתא לא פסיק

אוף מתון מתון ומסיק / דעת גדולים

 

יה, שים כבוד מנוחתו

נחום שלם לבני ביתו

נטיעיו יהיו כמותו / קדש הלולים

 

נעימות בימינך נצח

תשביע נפשו בצחצח

ושמן קדש לו תמשח מֹר ואהלים

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

פברואר 2013
א ב ג ד ה ו ש
« ינו   מרץ »
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
2425262728  

רשימת הנושאים באתר