ארכיון יומי: 14 בפברואר 2013


מגילת היטלר – מיכל שרף

 

קסידא דלגיררא [קצידה על המלחמה]

הקצידה נדפסה ברבט בדפוס 'Simon Coiffeur' [שמעון הספר]. מחברה אנונימי וחסרה שנת ההדפסה שלה. לקצידה 4 עמודים, ומאיירים אותה שלוש קריקטורות החתומות על ידי Mag B, עם כיתוב תחתון הלקוח מגוף הקצידה. אישור הצנזור: 7750 Censure No. (אוסף מכון בן צבי סי׳ צ32,1).

הקצידה בנויה מחמישה חלקים בני שלוש מחרוזות כל אחד, לכל מחרוזת שני טורים. החריזה אב אב אב משתנה בכל חלק. בקצידה לחנים (קאמים) שונים לחמשת החלקים, בראש כל חלק רשום המקאם המוסיקאלי שלו, כדלקמן: מוואל עיראק, מוואל זארקא, נואח, מוואל עיראק, מוואל זארקא. בסוף כל חלק מופיע קטע המכונה ׳כרוז׳ (׳יציאה׳). ה׳כרוז׳ מורכב משלוש מחרוזות בנות ארבעה טורים, שהרוזן גגגד הההד וווד. בסה״כ יש בקצידה חמישה קטעים בני ששה טורים כל אחד, וחמישה ׳כרוז׳ בני שנים עשר טורים כל אחד, הרי שהקצירה כולה מכילה 90 טורים.

תוכן הקצידה: המחבר האנונימי פותח ומספר על היום בו הגיעו החדשות מגרמניה המספרות עלילות היטלר הרשע: הוא החל להשתלט על אוסטריה שפחדה מאד מעוצמת האויב, בינתיים האנגלים הזדרזו להתייעץ בצרפתים על דרך המלחמה בגרמנים. היטלר המשיך בהשתוללותו כמו שד משחת, בשיתוף האיטלקים שהצטרפו אליו. הם הרסו ושרפו, וקברו ללא רחמים אנשים חיים. המחבר מתאר את סבלות הנפגעים: נשים מקוננות על ילדיהן, אנשים הרוגים, אחרים פצועים ורבים נעדרים. בעיקר התנכל האויב ליהודים; הרג רבים מהם, ואחרים עינה בלב אכזר שעלה על אכזריותו של המן הרשע. גם ילדים לא הצליחו להינצל מהגורל האכזר כאשר הופצצו בתי ספר ונגרמו אבידות רבות.

במעשיהם הרעים הוסיפו הגרמנים אבל ויגון בכל עיר. נשים קוננו על ילדיהן ובעליהן, ולבות האמהות היה מר עליהן. נשים וילדים, נמלטו על נפשם רגלי ואחרים נסו בדרכים אחרות, מפני אכזריותו של האויב שביקש לשרוף את העולם ולהכחידו.

המחבר פונה לה׳ המשקיף ממרומים, שיחוס על העולם ועל יצוריו. בינתיים המשיכו הגרמנים ועינו את היהודים בעבודה קשה, בגזילת רכושם, בכליאתם ובקבורתם.

לנגד עיניהם של הגרמנים והאיטלקים עמד החלום הגדול, שהוא השתלטות על העולם. אך לא לעולם חוסן! האמריקאים הגיעו לצפון אפריקה עם הארמיה השמינית, רוסיה, ודד,־גול הצרפתי היקר – כולם יחד הצליחו למגר את האויב האכזר.

הקצידה מעוטרת בשלוש קריקטורות שנלקחו כנראה מעיתונות מקומית, או מקובץ קריקטורות, וממוספרות במספרים 11399-11397. בכל קריקטורה מובא בסוגריים תיאור קצר של תוכנה, והכיתוב בשוליה מכיל ציטוט שתי שורות מטורי הקצידה:

קריקטורה אי: תמונת ה׳גלובוס׳ – המתארת את היטלר משמאל ומוסוליני מימין חופנים בידם את כדור הארץ וחולמים על השתלטותם על כל העולם. אך לא לעולם חוסן, צ׳רצ׳יל מכה בפטיש בראשו של מוסוליני וסטלין קוצר במגל את צוארו של היטלר.

קריקטורה ב׳: תמונת הים – מתארת את נצחון בנות הברית על היטלר בצפון אפריקה. היטלר טובע בים, ושלוש אוניות של בנות ברית המניפות דגל אמריקאי, דגל צרפתי ודגל בריטי מקיפות וסוגרות על הטובע.

קריקטורה גי: תמונת ההרוגים – הגרמנים הצליחו להשמיד יהודים רבים ולענותם בלב אכזר. בתמונה: היטלר ומוסוליני דורכים במגפיהם על גוויות ההרוגים, כשפניהם מביעות רוע, אכזריות ושמחה לאיד.

ספרות יהודית במרוקו ובתוניסיה על מפלת מפלגת הנאצים

4. קול ברומא נשמע ביללה קול נהי מברלין עיר המק[ו]ללה

המחבר חותם שמו בראשי תיבות: נ.ד. חסר ציון מקום ושנת ההדפסה. החיבור כולל 4 עמודים. אישור הצנזור: 3094 Visa de Censure No. (אוסף מכון בן צבי סי׳ צ 68).

יצירה פארודית דו־לשונית, הכתובה עברית וערבית־יהודית, ובנויה י״א מחרוזות במבנה שיר הקצידה המרוקאי; מחרוזות בנות ארבעה טורים כל אחת בחריזה אאאב גגגב וכוי.

היצירה מבטאת את השמחה הרבה לאידם של האויבים מברלין(הגרמנים) ומרומא (האיטלקים) שהחלו לסגת מפני בנות הברית, שהגיעו לצפון אפריקה. מובעת שמחה על שובה של צרפת למעמדה ולחירותה, ועמה החופש ליושבי אפריקה. המחבר אינו יודע דבר על שואת יהודי אירופה, ואינו מתאר כלל את סבלות היהודים בצפון אפריקה. הוא מתרכז בעיקר בתיאור ראשית הנסיגה.

להלן נביא את הטקסט העברי של השירה בשלימותו. טקסט זה מובא בראש כל מחרוזת, ואחריו משובץ תרגומו לערבית־יהודית.

 רומא תייליל רבו מצֵירָי

 וברלין תזעק איה בחורי

 גבורי בשבי נשמו ערי

היטליר הממני ואני אומללה

אהה עלי מי ינוד לנודי

כי יד שלחתי בעם היהודי

אויבי גבר ובא שודדי

מיום שנאתי עם סגולה

רומא תבכה מי יריב יריבי

 וברלין תקונן רבו מחריבי

אוהבי יחד נהפכו לי אויבי

פלאים ירדתי ואויבי עלה

אוי כי גדול מנשוא עוני

 כי בטחתי ברוב נשקי ואוני

כליון קראתי על הפולני

אבדון לאירופא המהוללה

מאִיי בריטניה יצאה הישועה

לבת אירופא גולה ונועה

גרמניה האדירה הזדעזעה

והאיטלקים הלכו בגולה

העם הבריטי וארצות הברית

 יצמיתו כל תנועה היטלירית

על האבץ [כוחות הציר] הקדישו מלחמה אוירית

 ומעם הרוסים תבוא גאולה

מי אלה רצים אצים ונסים

 חיילי הוירמאש מפני הרוסים

 על ראשם ירד דם החמסים

 וכח מהם נסע ונגלה

צרפת לעם כמלפנים

תשוב באבדן כל הגרמנים

 ושיר חדש נשיר ברננים

כי לצרפת עמד ריוח והצלה

מה יפה את הריפובליקא

עמך בא חופש ליושבי אפריקא

ואויבי אנגליא ואמיריקא

בושו ולבשו כמדם קללה

הצמיתו עדת הדיקטטורים

אבדו כליל כת ההיטל ירים

 הדימוקרטיה חוקיה ישרים

רקמו שמה בלבבכם סלה

היטליר ומוסוליני שמם ימח

ותבל כולה תגיל ותשמח

חרב לא יראה עוד ורומח

ובת יהודה תרון בצהלה.

הספרייה הפרטית של אלי פילו-ישראל והעלייה מצפון אפריקה 1948 – 1970 מיכאל מ. לסקר

ישראל והעלייה מצפון אפריקה 1948 – 1970

מיכאל מ. לסקר

מכון בן גוריון לחקר ישראל,

הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון בנגב

ספר זה הוא פרי מחקר מקיף וראשון המבוסם על חומר ארכיוני עשיר ומגוון, ובו חומר ראשוני ממקורות צפון אפריקניים נוסף על חומר ממקורות ישראליים ומערביים, ועל עבודת שטח יסודית ־ שאלונים לעולים שהשתקעו בישראל בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים וראיונות אישיים. שימוש נרחב נעשה במקורות ראשוניים ובעיתונות בשפות ערבית, צרפתית, ספרדית, איטלקית, עברית ואנגלית. למעשה הספר עוסק בשנים העיקריות לעלייה ההמונית, מקום מדינת ישראל ועד תחילת שנות השבעים. עיקר התוכן מתמקד בקהילות היהודיות בצפון אפריקה ערב עלייתן, במצבן הפוליטי והסוציו-אקונומי, ביחסי יהודים-מוסלמים בעידן הקולוניאלי האירופי ובתהליך הדה־קולוניזציה, ובתהליך מעברן של קהילות אלה לישראל. הדגש הוא על קהילות ממרוקו, תוניסיה, אלגייריה, מצרים ולוב, כלומר צפון אפריקה במובן הרחב – דבר שלא נעשה עד כה. גישת המחקר היא ניתוח השוואתי בין הקהילות השונות ועם קהילות יהודיות במזרח התיכון שאף הן עלו לישראל במספרים ניכרים. הספר משלב היבטי מחקר וכתיבה רב־תחומיים ואינטר־דיסציפלינאריים ואף רב־ממדיים ומציג תמונה מגוונת של יהודים בסביבה המוסלמית. בכמה מובנים מרכזיים, המחקר שופך אור על המאבק לעצמאות בארצות צפון אפריקה ועל יחסי ישראל עם אזור זה בצל הסכסוך הערבי־ישראל׳,

חלקו הראשון של הספר עוסק ברקע לציונות, בהגנה העצמית ובהכנה לעלייה הגדולה מצפון אפריקה משנת 1900 ועד קום מדינת ישראל. בחלקו השני הדגש הוא על העלייה הגדולה בעידן המאבק המוסלמי לעצמאות והשפעת ההתרחשויות במזרח התיכון והסכסוך הערבי־ישראלי על מאבק זה. החלק האחרון עוסק לעומק בסוגיות העלייה בעידן העצמאות ובמדיניות העלייה של מדינות צפון אפריקה, שבעטיה התארגנה עליית היהודים בשנים אלה באופן לא מבוטל בתנאי מחתרת או ביציאה דיסקרטית.

פרופ' מיכאל מ׳ לסקר הוא פרופסור מן המניין במחלקה להיסטוריה של המזרח התיכון וראש המכון לחקר המחתרות ע״ש מנחם בגין, באוניברסיטת בר־אילן. התמחותו היא בתחומים: ישראל והעולם הערבי, הזירה הבין־ערבית, הקהילות היהודיות באגן הים התיכון, האסלאם הרדיקלי במגרב, במצרים ובקרב מוסלמים במערב אירופה. פרסם שמונה ספרים שזכו לתהודה ביךלאומית, בהם: North African Jewry in the 20th Century (אוניברסיטת ניריורק), אשר זיכה אותו בפרס היהודי הלאומי האמריקני ללימודי יהדות: The Jews of the Middle East and North Africa in Modern Times , שערך יחד עם ריבה סיימון ושרה רגר(אוניברסיטת קולומביה), ו־ Israel and the Maghreb: From Statehood to Oslo (אוניברסיטת פלורידה). בשלבי עריכה יחד עם יעקב לב הי0פר Judaism & Islam in Medieval and Modern Times, ובשלבי כתיבה שני ספרים מקיפים: The Maghreb & Western Europe והספר 1944-2004 ,. The Jews in France

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
פברואר 2013
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
2425262728  

רשימת הנושאים באתר