הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה

רבי יעקב משה עייאש

כוללות ירושלים התב"ב

שנת התק"ם – 1780

בנו של ר׳ יהודה עייאש ז״ל שעלה לארץ בשנת תקט״ז (1756) והיה בעיר צפרו בשליחות כולל ירושלים בשנת תקמ' 1780, כשהיה בעיר מקנאס שר לכבודו שיר תהלה ר׳ דוד חסין, והיה באלגיר עיר מולדתו, ושם הדפים ספר מאביו מטה יהודה על שוע׳ או״ח ואח״כ נשתקע באטליה משך 20 שנה ונתמנה לרב בעיר סיינה ופידרה וכנראה שבשנת תקס״ג עלה שוב לארץ ובשנת תקס״ו 1806 נתמנה לרב ראשון לציון ונשאר בכהונה זו עד שנת פטירתו טבת תקע״ז 1817. המסמך הרצו״ב כהמלצה מר׳ שאול אביטבול ששמו נזכר בר"ת בראש ההמלצה.

אלה הדברים הנקנים באמירה בכתיבה ומסירה בפנקסו של החכם השלם שריד מעיר הטהורה כמוה״ר יעקב עייאש

שש אנכי ומצפה ליראות ייתר שאת ויתר עז הדר, אהל יל יצען טעמו בו וריחו לא נמר, ובא האות. ציון היא מלכה הן בה, לא זזה שכינה מכותל מערבה. לטובה אות. ממנה השלוחים יוצאים במראות הצובאות. מלכי צבאות, ידדון ידדון וחלים בכרמים. כרם ה׳ צבאות, לחזק בדקה, מלקחיה ומחתותיה שואות ומשואות. חזו דאתא מרבבות קדש. עיר וקדיש. מדלג על ההרים, מקבץ על הגבאות. והוא באחד ציר המעלות. רמות ונשאות. והאיש משה ענו מאד. גדולה ענוה למופת ולאות. בר אוריין הוא ובר אבהן. יאי ויאי מורה הוראות. החכם השלם עצום ורב. זרע רב. כמוהה״ר יעקב משה ע״אש יזיי״א

אתא ואייתי בידיה שני כתובים הבאים כאחד, הן מלמדין מן המודיעות ולפנים בשערי ירושלים פלאי פלאות. ונשמע וימס לבבנו, ופקודת כל האדם במרה אפקוד. חשבו הרואות, ואנן בדידן בסובלי חולאים, מצער לצער. באש תבער יער, משיאין משואות, והרעב כבד מאד. וכלתה פרוטה מן הביס, איקור חיטי ואיקור וווי במספר שני תבואות, ונוספה נחלתינו. העיר סוגרת, וליוצא ולבא אין שלום. היו שם מחמאות, ארם מקדם ופלשתים מאחור, הצד השוה שבהם שדרכם להזיק. אכלונו הממונו, בדיני נפשות ומכות לולי ה׳ צבאות. עכ״ז קמנו ונתעודד. וחסרון הוליד את עמינדב, מחיבת הקדש עיר עת לנו הבת ירושלים ולכבוד רבניה שמה ישבו כסאות. ולכבוד האי שליחא מהמנא. אשר בדברו מעריב ערבים. המה דברי דודים ערבים בזאת נאות, ולכבוד אבותיו הקדושים שרי צבאות, ונקריב את קרבן ה׳, סך כו"כ יש בכללן מה שהיינו גובים מידי שבת בשבתו נדבה חדשה מאת כל איש אשר נדבו לבו. לזכור את ירושלים תובב״א, והיה מעשה הצדקה שלום, וארמון על משפטו ישב. עתידה ירושלים להוציא גלוסקאות. וישראל ישכון לבטח בהצמח קרן לבית דוד. ייתי ונחמיניה. ומלך מלך והשכיל יראינו נפלאות כי״ר.

בחדש מרחשון משנת להטות לבבנו אליו לפ״ק החותם פה צפת יע״א אכי״ר

שמו של שד׳יר זה שנוי במחלוקת כי בם׳ שא״י ( שלוחי ארץ ישראל ) יערי עמי 554 נזכר בשם יעקב משה עייאש מרבני אלג׳יר שהיה במרוקו שנת תקל״ט, והוא הוא שהדפיס ספרו דרב אבהו מטה יהודה. ובשנת תקס״ו 1806 נתמנה בירושלים לראשון לציון ונשאר בכהונתו זו עד פטירתו טבת תקע״ז. ושם עמי 709 מביא שבשנת תק״ע 1810 לערך סיבב בשליחות ירושלם במרוקו רבי משה עייאש נכדו של ר׳ יהודה עייאש, שעלה לא״י מאלג׳יר. והזכיר מכתב(שיבוא הלאה) מר׳ בצלאל מאנסאנו אל רבי עמור אביטבול אודותיו(נדפס ג״כ ברבעון ירושלים שם), ולבסוף כתב וז״ל שליח זה לא נודע ממקור אחר.

ברבעון ירושלים שנה א׳ עמי קס״ג-קס״ד כתב ר׳ יעקב משה טולידאנו (בעל המחבר נר המערב), בקובץ אגרות שליחים מירושלים למרוקו, וז״ל ״מיהו רבי משה זה?(שנזכר במכתב של ר׳ מאנסאנו) האם הוא רבי יעקב משה עייאש בנו של רבי יהודה שהיה ראשון לציון בירושלים      וסיים, ורבי יעקב עייאש זה (השני) היה במרוקו, וביחוסו (במכתב ר׳ מאנסאנו) נאמר כי ״בא מבית לחם יהודה …. וכי רבי יהודה היה זקנו ולא אביו…. ע׳׳כ.

לפי כתב המלצה שמסר בידו ר׳ שאול אביטבול רב העיר צפרו אז בשנת תק״ם אחרי שתאר אותו בתוארים גדולים וחשובים, הזכיר את שמו במפורש כמוהר״ר יעקב משה עייאש יזיי״א (יראה זרע יאריך ימים). נראה כי שד״ר אחד הוא ולא שנים. מ״מ צדק ר׳ טולידאנו באומרו כי ר׳ יהודה עיייאש הנודע היה זקנו ולא אביו של השד״ר ועיין במכתב הרב מאנסאנו נזכר במפורש ״וכ״ש למען זקנו שמו נודע בשערים….״

ידי״ן כהה ״ר ע מור אביטבול נר״ו…

אבקשה מאת שאהבה נפשי לעמוד עמידה שיש בה סמיכה, על דבר ידידינו, ידידות זרע קדש האי נברא דכא דאתי ממערבא. קול דודי הנה זה בא מבית לחם יהודה . גור אריה יהודה, אריה דבי עילאי הייה החכם השלם משה ע ייאש נר״ו אשר בא ממחנ״ק, בידים ריקניות אחר במה הרפתקי רעדו עליה, והוא סר וזעף ומפומא ללבא לא גלי כי אם אחר כמה פיוסים ורצויים, ומאד תמהתי עליך אחי על זה עד כי הוא אמר שאתה סלקת עצמך לצד אחד ואין לך מבוא בקופת השרצים, אבל מ״מ אמרתי אני אל לבי כי עדיין יש לך פה להליץ בעדו ולללמד סניגורייא עליו לפני כמה״ר אביך נר״ו עד שיצא זכאי בדינו. כי האיך יעלה זה על הדעת שלא תחושו לכבוד צורבא מרבנן, ואם לא עשיתם בנינו עשו בנין ירושלים עיר הקדש תובב״א ובפרט בגין אבותיו ומשפחתו וכ״ש למען מר זקינו…. שמו נודע בשערים. וכבר אנכי שמעתי מחכם לבב זקן ונשוא פנים דיין ומצויין ששמע מפי שליחא דרחמנא ימים מקדם שהוא היה מצוי במצב קבורתו והיה ענן קשור על מטתו, וזה דבר גדול שלא שמענו כיוצא בו. כי אם בימי התנאים והאמוראים. ואחייב ראיתי שכן הוא בא בהסכמת קול יהודה. וראוי לך ולדכוותך לעורר לבות בני אדם נם בני איש לעשות ולעשות ולשלוח לו מנה יפה לא נצרכה אלא להעדפה והכל מתוקן ועל צד הממעיט על עשרה זהב מליאה, והחכם עיניו בראשו ודברי קדשו על אשר ננעלו ממך חייו שערי תשובה על אגרת אשר היא שלוחה מאתי לאדוני ביום ששי בשבת שעבר והתעלמת פעמים שאתה מתעלם. ואכן פלא לחכם שכמותך שלא להשיב מפני הכבוד. נם כתבתי לך לשלוח מעט פתילים וכוי ולעת עתה תשובתך מהרה תצמח עם הבא הראשון. נצרה באישון. ברחמים וברצון, נם תדרוש שלום כמ ״ר מאיר צבע ישצ״ו משמי ותבריחהו לעשות משפט כתוב כי איש חכם אתה ועשית בחכמתך, ואין להאריך בי אם בשלומך וטובתך, –

כה דברי הצעיר נאמן אהבתך ע״ה ב״ה צעיר צאנו בצלאל מאנסאנו ס״ט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

פברואר 2013
א ב ג ד ה ו ש
« ינו   מרץ »
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
2425262728  
רשימת הנושאים באתר