ש"ס דליטא – יעקב לופו

 

ש"ס דליטא –ההשתלטות הליטאית על בני תורה ממרוקו – יעקב לופו

הוצאת הקיבוץ המאוחד

כך גם לגבי תחום החינוך. בעדות יהודיות מסורתיות תפקידו של החינוך הוא להעביר את הערכים המסורתיים מדור לדור ולהקנות לילד ידיעות מתחום היהדות. כל יתר הנושאים העוסקים בהכנה לפרנסה והכשרה לחיי המעשה נמסרים לסוכנים אחרים. בחברה המסורתית מתגבשים עולמו של הילד ומעשס דליטארכת מושגיו מתוך רשמים בלתי אמצעיים המציגים בפניו עולם שלם ובטוח.

 החינוך היסודי ב״חברה המסורתית״ מנחיל אמנם גם ידיעות פורמליות מתוך קריאה בספרים, אך עיקרו של כוח המסורת בא מתוך הקשר הבלתי אמצעי עם החברה שבתוכה הפרט חי. תהליך החיברות של הצעירים ודור ההמשך מתבצע בעיקר תוך חיקוי של התנהגויות בתוך המשפחה והשתתפות בפולחן היומיומי בבית הכנסת. בהגיעו לגיל המתאים לומד הילד במוסד החינוך הפורמלי של החברה – ה״חדר״.

 קבוצה נבחרת מבין הצעירים, העילויים ובני העשירים שביניהם, הגיעו ל״ישיבה״. מוסדות אלו עוסקים בהקניית ידיעות שהן בבחינת ערכי קיום לחברה, ותפקידם הוא הנחלת המסורת היהודית המיוחדת בדרגות שונות של תפיסה והפשטה. השלבים השונים ורמת החשיבות של תהליכי החינוך והלמידה ב״חברה המסורתית״ היהודית מדורגים לפי סדר, כשמטרת העל היא ידיעת התלמוד וההתעמקות בו וטיפוחם של תלמידי חכמים שמהם ייצאו ״גדולי תורה״. ערך זה הוא הראשון במעלה בחברה כולה, אם כי מיעוט בלבד זוכה בו.

באירופה של המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20 נחשפה החברה המסורתית למודרניזציה בעקבות תהליכי האמנציפציה ותנועת ההשכלה. תהליך זה, שגרם ליציאת היהודים מהחברה הסגורה ולהשתלבותם בחברה האזרחית, ערער את שליטתם של המוסדות הקהילתיים וגרם למשבר במוסדות הרבנות וההוראה התורנית. השינויים הללו התפשטו מאירופה המערבית והמרכזית לריכוזי היהודים הגדולים שבמזרח היבשת והם היו תוצאה של שלושה תהליכים רבי עוצמה: המהפכה התעשייתית, העיור והניידות החברתית.

מושג השינוי הפך למילת מפתח לקיום האנושי והוא תפס את מקומו של מושג שימור העבר. האמונה החלה לפנות את מקומה להיגיון וכוחות פוליטיים וכלכליים הניעו במהירות את קריסת הסדר הישן ויצירת ״סדר חדש״ בעולם. ״הסדר החדש״ התאפיין במעבר מחברה פיאודלית ומשפחתית, לחברה שהקשרים בין חבריה הם חוזיים ומבוססים על רצון חופשי של האינדיווידואלים המרכיבים את הקהילה. חברות מסורתיות מכל סוג איבדו את הבקרה ואת יכולת האכיפה על חבריהן. ב״סדר החדש״ אנשים זכו באופן עקרוני לסטטוס של אזרחים שווי זכויות. המעמד החברתי נבנה כפונקציה של פועלו של האדם יותר מאשר על מוצאו, גבולות השבט והמשפחה התרופפו ומגמות אוניברסליות וקוסמופוליטיות החלו להתפשט ולתפוס את מקומן.

הסוציולוג פיטר ברגר, שחקר דרכי תגובה של חברות ותרבויות מסורתיות המתמודדות עם התרבות המודרנית, מאבחן שלושה דפוסי התנהגות עיקריים שהחברה המסורתית מאמצת במפגשה עם המודרנה: כניעה, הסתגלות, והתקוממות.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
יוני 2013
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30  
רשימת הנושאים באתר