ארכיון יומי: 16 בספטמבר 2013


המשפט העברי בקהילות מרוקו – מ.עמר

ספר התקנות – המשפט העברי בהמשפט העבריקהילות מרוקו.

המכון למורשת יהדות מרוקו.

הרב משה עמאר

הרב אליהו עצור

מר משה גבאי

טי׳ו. ואחר כך נתקבלה פעם אחרת על כל הקהלות יצ״ו, בכל הארבעה בתי בנסיות ביום שבת קדש י״ב יום לחדש טבת שנת הנזי׳ר לבריאת עולם. והתועלת מזאת הקבלה והקיום הוא מה שנבאר שמעכשיו היו ויהיו מקבלים עליהם ועל זרעם ועל כל הבאים לדור במדינה הזאת מכאן והלאה, זאת ההסכמה בכל התנאים, ומנהגים, הכתובים בה כללי ופרטי, הכל כאשר לכל יהיה קיים ומקויים, מכאן ועד שירצו ויסכימו עפ״י כל הקהלות הנז׳ יצ״ו לבטלה. ויען כמה בני אדם מהקהלות הנז׳ יצ״ו מרוב הצרות שעברו עליהם, והיו הולכים נעים ונדים, והם עם נשותיהם. מבלי היות להם שטרי כתובות, ואסור לאדם לשהות עם אשתו בלא כתובה. ועל זה מעכשיו אותם אנשים שלא יש להם כתובה, הם מקבלים עליהם ומודים לנשותיהם, לכתוב להם כתובה כל אחד ואחד לאשתו כדת משה וישראל. וצריך להודיע שמי שנשאו עם בתולות זוזי מאתן, ומי שנשאו עם אלמנות זוזי מאה, וכן הודו לכתוב להן התוספת, ומתנה, ונדונייא, כפי האמור עפ׳׳י תנאי ומנהג הקהלות יצ״ו. אבל אם איזה אדם שלא יש לו עכשיו שטר כתובה וירצה לעשות הכתובה מחדש, כפי התנאי שהיו מתנים ביניהם הבעל ואשתו, או יכול לעשותם אפי׳ שלא יהיה כתנאי ומנהג קהלות יצ״ו. בין שבפירוש יכתוב בשטר הכתובה, והכל כפי התנאי שהתנו ביניהם ויכתבו התנאי הנזכר למטה מכתובה הנזכרת.

ט״ו. אי דיספואיס פ׳ואי ריסיבידה אוטרה ויז פור טודאס לאם קהלות יצ״ו אינלוס קואטרו בתי כנסיות ביום שבת קדש י״ב יום לחדש טבת שנת הנז״ר לבריאת עולם. איל טינור דילה קואל קונפ׳ירמסיון איס לה קי סי סיגי קי מעכשיו איראן אי פ׳ואירון מקבלים עליהם ועל זרעם ועל כל הבאים לדור במדינה הזאת מכאן והלאה לה דיגיה הסכמה אי תנאי ומנהג קון לוס דיג׳וס קאפיטולוס אי קאשוש אינילייא קונטינידוס לו קואל טודו איליו סיאה קיים ומקויים מכאן אי פ׳אסטה קי פור לוס דיגיוס קהלות יצ״ו שיאה דישבאראטארה אי אנולדה. אי פור קואנטו מוג׳אס פירשונאס דילאס קהלות יצ״ו קון לאש גראנדיס צרות פשאדאש אי אנדאן נעי׳ ונדים אישטאן קרן שוש מוג׳יריש שין טיניר שטרי כתובות. ואסור לאדם לשהות עם אשתו בלא כתובה. פורינדי קי מעכשיו לאש פירשונאש קי לאש נון טיינין שון מקבלים עליהם אי אוטורגב׳אן אסוס מוגייריש שטרי כתובות. קונב׳ייני אשאביר לוס קי קזארון קון בתולות זוזי מאתן. לוס קי קאזרון קון אלמנות זוזי מאה. אי אנשי מישמו לוס אוטודגארון תוספת ומתנה ונדונייא ריפיריינדושי איל דיג׳ו תנאי ומנהג הקהלות פירו קי קואל קיר פירסונא קי נון טייני אגודה שטר כתובה אי קישייר״י נואיב׳המינטי אוטורגארלה כפי התנאי פ׳ואירין מתנים ביניהם הבעל ואשתו קי לו פואידאן פ׳אזיר אאון קי נון שיאה כתנאי ומנהג הקהלות יצ״ו. טאנטו קי בפירוש דיג׳ה איניל שטר כתובה והכל כפי התנאי שהתנו ביניהם. אי שי אישקריב׳ה איל טאל תנאי אבאש׳ו אין לה דיג׳ה כתובה.

ט״ז. עוד הסכימו, שאם איזה תביעה או טענה שמהיום והלאה יולד, או איזה ספק שיהיה בין איש לאשתו, או בין יורשיהם ויורשי כל א׳ מהם. אם לא היתה או לא נמצאה שטר הכתובה שבין איש לאשתו, צריך שיחקרו ויבררו הדבר מאנשי המקום שנגמרו הנישואין אצלם, והם יבררו הדברים והתנאים שהיו ביניהם, עפ״י הסכמה ותנאי ומנהג הקהלות יצ״ו הנזכרות. ועיין בפסקי הרב יעב״ץ דפ״א.

ט״ז. עוד הסכימו קי קואל קיר תביעה או דיבאטי קי די אקי אה דילאנטי נאסיירי. או ספק אלגונו קי אובייירי בין איש לאשתו. או בין יורשיהם ויורשי כל אחד מהם. אי נון אוביירי או נון פארישיירי איל שטר כתובה קי בין איש לאשתו אוב׳יירי פסאדו פור דונדי סי אב׳יאה די דיטירמינאר איל טאל קאשו. אינטיינדאשי קי שיאה די דיטירמינאר אי דיטירמיני פור לה דיג׳ה הסכמה ותנאי ומנהג הקהלות יצ״ו הנזכרות.

עוד בתקופת הגאונים פרח בצפון אפריקה מרכז רוחני גדול שהדיו נשמעו למרחקים וזכה להוקרתם של גאוני בבל והוא היווה כחוליה מקשרת בין יהדות המזרח וראשיה לבין יהדות המערב – ספרד. כאשר החלה להתדלדל סמכותו של המרכז הרוחני העולמי של היהדות בבבל, לתקופת מה המרכז הרוחני בצפון אפריקה תפס את מקומו בכמה בחינות.

י״ז. עוד הסכימו, שמהיום והלאה בכל זמן שזאת ההסכמה תהיה קיימת, שום אדם אינו יכול לגרוע מלכתוב לאשתו פחות מעשרים אוקיות כסף מחולקות, בין תוספת ומתנה ונדונייא כמנהג, מלבד מזוזי מאתן, או זוזי מאה. אבל אחר שיכתבו אלו העשרים אוקיות כמבואר. יכולים להתנות ביניהם מה שירצו, אפי׳ שלא יהיה כמנהג ותנאי הקהלות יצ"ו. בין שבפירוש יכתבהו בסוף יריעת שטר הכתובה. ובין שיכתבו בסתם בכתובה, והכל עפ״י התנאי שהתנו ביניהם החתן והכלה הנזכרים. ויכתבו התנאי הנז׳ למטה משטר כתובה המי.

י״ז. עוד הסכימו קי מכאן והלאה בכל זמן קי לה דיג׳ה הסכמה פיואירי קיימת נינגונה פירשונה נון פואידה אוטורגאר אשו מוג׳יר מינוש די וינטי אונסאש די פלאטה ריפרטידאס אין תוספת ומתנה ונדונייא כמנהג אמינוש די זוזי מאתן או זוזי מאה פירו קי לאם דיג׳אש וינטי אונסאש אנסי אוטורגאדאש פואידאן שיאיר מתנים ביניהם לוקי קיראן אאון קי נון שיאה כמנהג ותנאי הקהלות יצ״ו טאנטו קי בפירוש דיגה אין פ׳ין דיל שטר כתובה טאנטו קי סתם דיגה והכל על פי התנאי שהתנו ביניהם החתן והכלה הנז׳ אי איסקריביה איל טאל תנאי אבאש׳ו דיל דיג׳ו שטר כתובה. ועיין פסקי מהר״ר יעב׳׳ץ ד״פ ע״ב ודפ׳׳א.

י״ח. עוד הסכימו שמהיום והלאה לא יכתבו הכתובות כי אם דוקא בקלף, ולפי שהיינו מצויים אנו העדים חתומים מטה על כל הכתוב למעלה וכוי באים על החתום:

משה באלאנסי סופר. יעקב פרונטי סופר.

י״ח. עוד הסכימו קי די אקי אדילאנטי נון סי איסקריב׳אן לאס כתובות שאלב׳ו אין פורגאמינו ולפי שהיינו מצויים אנו העדים חתומים התומי מטה על כל הכתוב למעלה וכר. וחתומים בה:

משה באלאנסי סופר. יעקב פרונטי סופר.

טופס הסכמה בענין כתובה ק״ק המגורשים יצי׳ו, ומתנה, והברחה, וגביית המלוה חובו, אפילו מיתומים קטנים, ושלא לאסור את הלוה וליתן ערב.

ניסן ש״ה.

י״ט. אנו החתומים חכמי הקהלות הקדושות קהלות פ׳אס יצ״ו, נתקבצנו לישא וליתן בדברי צבור, וראינו תקנת קהלות המגורשים יצ״ו, שצריך לתקן בה קצת דברים. וזהו שנראה לנו לתקן בתקנת הנז׳. בענין הירושה, שאם תפטר האשה בחיי בעלה ותניח זרע ש״ק בן שלשים יום כדלעיל סעיף ג׳ ממנו וממנה, שיחלוק עם אותו הזרע מחצה במחצה, כל העזבון (פי׳ אעפ״י שיש לה בנים מאיש אחר לא ירשו עם בניו שממנה וכוי ב״כ מוהר״ר יעב״ץ זלה״ה) ואף אם נפלו לה נכסי מלוג יחלקו גם הם. ואם לא תניח זרע ש״ק ממנו וממנה, אז יחלוק הבעל מחצה במחצה אחר שיטול מלבושיו של חול עם זרעה בכל גוונא, אפי׳ אינו מתאבל או אביה או אחיה או אחיותיה. ואם אין לה זרע ולא אב ולא אח ולא אחות. אז יהיו שני שלישי העזבון לבעל, ושליש ליורשיה ממשפחת בית אביה.

פירש מורינו החכם השלם כמה״ר אברהם עוזיאל ז״ל, בהעתקתו לתקנה זו שראינו מכתב ידו וז״ל, וכן אם יפטר הוא בחיי אשתו, תטול היא בלאות מלבושיה או שוויין, אם לא יהיו לה כי אם חדשים, וכל השאר תחלוק עם זרעו יהיה ממנה או מאשה אחרת. כל הבנים ירשו בשוה גם הבנות שלא נשאו, זולת הבכור. כי העדיפה לו התורה חלק בכורה. ואם לא יהיה לו זרע כלל תחלוק עם אביו וכוי. ולראיה, חתמנו פה אחר שנתאמתה כתובת יד החכם המפר׳ הנזכר ז״ל, מפי רבותינו נוחי נפש ז״ל, וחתום על זה החכם השלם הדיין המצויין ה״ר יעקב אבן דאנאן ז״ל. והחכם השלם הדיין המצויין כה״ר חיים עוזיאל ז״ל. והכרנו חתימת ידם, ולראיה חתמנו פה וקיים. וחתומים החכמים השלמים כמהר״ר יצחק הצרפתי ז״ל, וכמהר״ר יעקב אבן צור זלה״ה. וכן אם יפטר הוא בחיי האשה תטול אשתו בלאות מלבושיה, ותחלוק אשתו עם זרעו וזרעה שיהיה לה ממנו. ואם לא יהיה לה ממנו זרע, תחלוק עם זרעו אפילו אינו מתאבל, או אביו, או אחיו, או אחיותיו, מחצה במחצה. ואם אין לו זרע, ולא אב, ולא אח, ולא אחות תטול האשה שני שלישים, ויורשי הבעל שליש. וכל החלוקות הנז׳, תהיינה אחר פריעת כל החובות בין בשטר, בין בע״פ, ואפי׳ לא נמצא להם מטלטל כלל אלא קרקע, יפרעו החובות אפי׳ שבע״פ, מן הקרקע

על פי שבועתו. ועיין בפסקי מוהר״ר יעב״ץ זלה״ה דף קב״ג בי. ואם יניחו בנים ובנות בלתי נשואות מעולם, תירשנה חלקים שוים עם הנזכרים.

Tehila le David.R.D.Hassine

רבי דוד חסין – אנדרי אלבז ואפרים חזן

178 – לוּלָב וּמִינָיו לָעָם אֱמוּנִים

 פִּיּוּט יְסַדְתִּיו עַל טַעֲמוֹ שֶׁל הַלּוּלָב

 

לוּלָב וּמִינָיו לָעָם אֱמוּנִיםארבעת המינים.jpg 111

אָבוֹא בָּם אוֹדֶה שׁוֹכֵן מעונים

 

אַזְכִּיר חַסְדֵי אֶל וְנִפְלְאוֹתָיו

אשר שָׂם בְּמִצְרַיִם אוֹתוֹתָיו

וְגַם קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו

וְצִוָּנוּ עַל אַרְבָּעָה מִינִים

 

נוֹדַעַת לָנוּ חִבָּה יְתֵרָה

כַּאֲשֶׁר נִשְׁמֹר מִצְווֹת הַתּוֹרָה

כְּדִבְרֵי אֶל חַי נֶאֱזָר בִּגְבוּרָה

אֶל הָאִישׁ מֹשֶׁה פָּנִים בְּפָנִים

 

יִקַּח אִישׁ לוּלָב בַּיָּד יְמִינוֹ

פְּרִי עֵץ הָדָר בִּשְׂמֹאל דִּינוֹ

עֲצֵי יַעַר אָז יְרַנְּנוּ

מִלִּפְנֵי אָדוֹן כָּל הָאֲדוֹנִים

 

דְּעוּ לָכֶם יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים

דִּין אַיֵּהוּ הָדָר מְחֻבָּרִים

נֵר מִצְוָה וְאוֹר תּוֹרָה מְאִירִים

טַעַם וְרֵיחַ שְׁנֵיהֶם חוֹנִים

 

וּלְעֻמַּת לוֹמְדֵי דָּת יקותיאל

כַּפּוֹת תְּמָרִים חֹק לְיִשְׂרָאֵל

עֲנַף עֵץ עָבוֹת שׁוֹמְרֵי מִצְוַת אֶל

עַרְבֵי נַחַל אֲנָשִׁים רֵיקָנִים

 

דּוֹמֶה הַהֲדַס אֶל הָעֵינַיִם

וְהָעֲרָבָה לַשְּׂפָתַיִם

לוּלָב צְלָעוֹת וְשִׁדְרָה בֵּינְתַיִם

וְאֶתְרוֹג כַּלֵּב בְּתוֹךְ מַצְפּוּנִים

 

בַּדֵּי הַהֲדַס הֵם לְזִכָּרוֹן

שְׁלוֹשָׁה אָבוֹת יַשְּׁנִי חֶבְרוֹן

עֲרָבִי נַחַל הֵם מֹשֶׁה אַהֲרֹן

נְבִיאֵי אֱמֶת צִירִים אֱמוּנִים

 

נִרְמַז בָּהֶם עוֹד שְׁמוֹ יִתְעַלֶּה

שֵׁם הַמְּיֻחָד בההי"ן מָלֵא

בָּם נֶאֱמָר, אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה

בְּתָמָר אוֹחֲזָהּ בְּסַנְסַנִּים

 

חָכְמַת שלמה באתרוג נקבע

מלכות בית דָּוִד נִקְרֵאת בַּת שֶׁבַע

ה"א אַחֲרוֹנָה מִשֵּׁם בֵּן אַרְבַּע

וְזֹאת בְּיִשְׂרָאֵל מִלְּפָנִים

 

סוֹדוֹת עֲצוּמִים וְגַם גְּדוֹלִים

בְּאַרְבַּע מִינִים הֵמָּה כְּלוּלִים

וְאֶל יוֹדְעֵי חֵן הֵמָּה מְגֻלִּים

שִׂפְתוֹתֵיהֶם שׁוֹשַׁנִּים – שְׂשׂוֹנִים

 

יַעֲשֶׂה בָּהֶם אָדָם בִּתְבוּנָה

נִעְנוּעִים מִסְפָּר עֶשֶׂר וּשְׁמוֹנָה

בִּקְרִיאַת הַלֵּל, הוֹדוּ וְאָנָּא

לְשֵׁשׁ קְצָווֹת הָעוֹלָם פּוֹנִים

 

נוֹדֶה וּנְהַלֵּל יָהּ צוּר עוֹלָמִים

אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִן הָעַמִּים

לִשְׁמֹר אֶת מִצְווֹתָיו כָּל הַיָּמִים

לְחַיּוֹתֵנוּ בְּקֶרֶב שָׁנִים

 

חַי דָּר שָׁמַיִם צוּר מָגִנֵּנוּ

זְכֹר לָנוּ בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ

קַבֵּל בְּרָצוֹן תְּפִלּוֹתֵינוּ

יִתְגַּדֵּל שִׁמְךָ בְּשִׁיר וּרְנָנִים

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

ספטמבר 2013
א ב ג ד ה ו ש
« אוג   אוק »
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930  

רשימת הנושאים באתר