ארכיון יומי: 24 בספטמבר 2013


ברית מספר 31- תפילאלת…מלאח וויע'לאן.. נסים קריספל

התיישבות יהודית בתפילאלת

ביקורים בקצארים ובבתי הקברות היהודים של אזור התפילאלת

כל הצילומים במאמר הזה הינם מאת המחבר נסים קריספל

המאמר מפורסם כאן באדיבות של מר נסים קריספל

מלאח וויע'לאן

שוכן 3.7 ק"מ דרומית למלאח של ריצאני. כיום, הכניסה למלאח היא דרך חור שנפער בצד הדרומי של הקצאר. מיד עם הכניסה פ

ביתו של הבאבא סאלי

ביתו של הבאבא סאלי

ונים ימינה והולכים עד סוף הסימטה. בפניה שמאלה מתחיל המלאח. את הסיור במלאח ערכתי בהדרכתו של מוחמד בל חוסיין שעבר את גיל הששים וזוכר את היהודים שחיו כאן. הבית הראשון הוא של גנין. הוא שוכן ליד מגדל השמירה – הבורג', הבית השני של ווילד אישועה שהיה מוכר 'כתאן׳ – בדים. אח"כ באים אולאד הדו, אולאד עיוש. מיד לאחריה ה"חאסי", – בור המים ששימש את יהודי המלאח. מיד אחריו שלושת הבתים של אולאד הדו – משפחת אמסלם, אולד עיוש ושל יחיא אל ברדעא שהיה מכין מרדעות לחמורים ולפרדות. שורת הבתים הבאה היא של בראהם זרקא עינין – אברהם עם העיניים הכחולות. שמעון ווילד אל חזאן, אחריו בא בית הכנסת. בסמוך לבית הכנסת היה ביתה של מסעודה שטיפלה באביה העיוור שקראו לו 'אישי,. לפרנסתה הייתה תופרת בגדים. ביתו של אליהו, אחריו ווילד יעקוב וביתו של מאיר ווילד אל חזאן. אחריו וויל בוחיריס, חאכי דלאיווי, דאר רחל שהייתה סוחרת. חאג' אל חמי שישב בפתח המלאח ערך לי סדר ביחס למלאכתם של תושבי המלאח.

 

איצחאק בן אישו – בנאי

יחייא בן אישו – פלאח

 איחיא אלהביל – בנאי

אליהו בן הדו – פלאח

 יאהו בוחיריס – צורף

דויד אוחיון – בנאי

מסעוד ווילד רחל – סוחר

איגו ווילד עיוש ־ בנאיאח'ו אליהו – היה נוסע לוויהראן שבאלגייר, לא ברור למה

 מעיר ווילד אלחזאן – בעל חנות

 שמעון אחיו – בעל חנות

אליהו אלנג'אר – נגר

 אליהו דליווי – פלאח

בראהם ווילד שלום – פלאח

 יאהו ווילד הדו אולאד זוהרה – פלאל

 מכלוף ווילד זוהרה ־ סוחר

 איFו ווילד בחיא – גזאז – גוזז צאן

בראהם זרק אלעינין פלאח

 משה אוחיון – פלאח

שאשו חיייאט דלאווי – מתקין דליים מעור

 יוסף ווילד הדו – פלאח

יחיא לירארי – קסאס – גוזז צאן

 ווילד אישועה אינקיירי ־ צורף

 בחיא אל מדידי – גוזז צאן

בניגוד לדעה הרווחת שיהודים במרוקו לא עסקו כלל בחקלאות, אנחנו פוגשים במלאח של וויעילאן יהודים שעבדו בחקלאות כשכירים אצל פלאחים מקומיים, ובפעם הראשונה גם יהודים שגזזו צאן.

תבנית הבית במלאח וויעילאן דומה לזו של מלאח ריצאני. כאן, ארבעת העמודים התומכים את התקרה, עשויים מגזעי דקל מתומנים. ביניהם חלון המחדיר אור לבית. גרם מדרגות מוביל אל הגג. הגג פונה לעבר החדרים ומטבח קטנטן. מהקומה השנייה מטפסים בגרם מדרגות המוביל אל גג נוסף. מלאח וויעילאן שוכן בתוך קצאר – מצודה ששרתה את האוכלוסייה המקומית ואת היהודים שחיו בקרבה. בניגוד למלאח של ריצאני שיועד אך ורק למגורי יהודים. הקצאר של וויעילאן מקורה כולו. כשאתה נע בסמטאותיו, אתה הולך באפלה גמורה. לפעמים נזקקים לפנס גם ביום. קירוי הסמטאות נועד להגן על הקצאר מפני השמש הקופחת של הקיץ. הטמפרטורה בקיץ יכולה להגיע במרחב הזה של הסהרה לכדי – 50 מעלות. הסמטאות המקורות משמשות במנהרות אוויר קר והופכות את השהייה בהן בקיץ לנעימה מאוד.

בית הקברות היהודי של וויעילאן היה ביספאלאת, ובו נקברו גם יהודים שחיו במלאחים של בוזמילה ואירארה.

Presence juive au Tafilalet-Revue Brit 31

Brit

Revue des Juifs du Maroc

Presence juive au Tafilalet

Jacob Oliel Orleans

Les Juifs du Tafilalet

Si l'on ne trouve plus de Juifs aujourd'hui, au Tafilalet, le souvenir de leur presence ancienne est encore vivace et il n'est pas rare, a Bou- Dnib, Errachidia (ex-Ksar es Souk), Rissani ou Bou-'Nan, d'entendre un Marocain declarer fierement: « vous etes en ce moment dans le quartier juif», «ici c'etait autrefois, la synagogue» ou «la maison d'un Juif»…

Apres les invasions successives des Hilaliens, des Almoravides et des Almohades, la situation des Juifs tafilaliens a evolue de facon dramatique, puisqu'ils se sont vu appliquer le statut des dhimmis (ahl adhimma):

Les" dhimmis "  sont tous ceux (Chretiens, juifs…) qui, apres la conquete de leur pays par les Musulmans, conservent la vie sauve et la liberte, moyennant une taxe annuelle appelee « djiziya » (capitation). Cette taxe ne pese que sur les sujets males, puberes, libres, doues de raison et vivant en societe avec leurs coreligionnaires.

 En sont exclus les enfants, les femmes, les esclaves, les indigents, les infirmes, les vieillards, les moines et les ermites. Le tributaire est place sous la sauvegarde de la loi, mais sa liberte est soumise a certaines restrictions: il ne peut monter ni a cheval, ni a dos de mulet, mais seulement sur un ane et sans selle. II ne doit pas porter de costumes trop riches, ni sortir sans la ceinture de couleur " 'zzoumar " ' qui doit le distinguer du Musulman auquel il doit le respect. Comme l'a remarque G. S. Colin a propos du fabricant d'astrolabe qu'on appelle « le dhimmi Yacob », dans les provinces marocaines, le mot " dhimmi " avait fini par se confondre avec le mot « juif».

L'application du statut de dhimmis aux luifs du Tafilalet a marque, en meme temps que le debut du declin du Judai'sme au Maroc et dans le reste du Maghreb, une ere de soumission, d'effacement des Juifs, partout meprises, exploites, gratuitement et impunement agresses, molestes, persecutes…

C'est pour ces raisons que 1'installation de l'administration francaise, a proximite du Tafilalet, a pu attirer nombre de Juifs de cette region, a franchir la frontiere marocaine, dans l'espoir d'y trouver des garanties de justice et, pour leurs enfants, de meilleures conditions de sante et de scolarisation…

D'aucuns n'ont pas manque, evidemment, d'en donner une interpretation tendancieuse :

«L'attrait des perspectives commerciales qui s'offraient desormais a leur activite, dans une region pacifiee et accueillante, explique suffisamment ce deplacement massif d'une race que ses aptitudes proverbiales au negoce rendent essentiellement instable et migratrice»

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 136 מנויים נוספים

ספטמבר 2013
א ב ג ד ה ו ש
« אוג   אוק »
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930  

רשימת הנושאים באתר