ארכיון יומי: 1 בנובמבר 2013


תאג'ר אל סולטאן- מיכאל אביטבול

تاجر السلطان

نخبة الاقتصادية اليهودية في المغرب

תאג'אר אל-סולטאן – עילית כלכלית יהודית במרוקו – מיכאל אביטבולמוגדור..00002

לעומת הסדרות האחרות של המפעל, הסדרה הנוכחית אליה משתייך כרך זה של אוריינס יודאיקוס מצטיינת בשפע רב של מקורות המתעדים באופן מפורט ועדכני כל תחום, כל נושא וכמעט כל היבט מחיי היהודים בארצות האסלאם במאות התשע עשרה והעשרים.

בעקבות החדירה האירופית לתוך המזרח התיכון וצפון אפריקה נחשפו מרבית היישובים בהם התגוררו יהודים להתעניינותם של מוסדות יהודיים בעולם ולסקרנותם של נוסעים, רופאים מיסיונרים, קונסולים ונציגי שלטון אירופיים אחרים ששיגרו לממשלותיהם דוחות ותזכירים מפורטים על רודות מצב היהודים בארצות האסלאם.

זהו חומר ארכיוני בעל חשיבות ממדרגה ראשונה המתווסף לתיעוד הפנימי שכל ארץ, עיר וקהילה צברו על עצמן במרוצת התקופה הנדונה. 

מכתב מספר 7

אל טייב בן אל-ימאני מבקש מאברהם קורקוס לסייד בידו לבצע עיסקה פרטית במגרת קשריהם המסחריים המסועפים.

4.1.1854

الحمد لله وحده

ولا حول ولا قوة الا بالله العلي الظيم

الطيب بن اليامني امنه الله

1 صاحبنا التاجر يعقوب قرقوز اما بعد فقد كنا ابقينا غنمآ تحت يد

2 القيد ابراهيم ثم كتبنا له ببيعها ودفع لك

3 فاذا دفع لك ثمنها فاعلمنا ولا بد بقدره ومبلغه وجيازته

4  والزمانا لذي كنت وجهت لنا في شان ما لك بذمتنا كنا في اشغال

5 منعتنا من امعان النظر فيه وضاع لنا فنحبك تجدد لنا زماما

6 اخر تبين لنا فيه ما بذمتنا لك وما دخل عليك من قبلنا لنعلم

7 ما بقي عندنا ونكتب لك طيه بحيازته هناك ثم اذا كتبت

8 ذلك فاذفعه لولدنا ابراهيم يوجهه لنا في طي كتابه ونحن بجير لله

9 الحمد وله المنة ولا تغيب عنا خبرك والتمام في 4 ربيع الثاني عام 1270

الحمد لله وحده

השבח לאל לבדו

ولا حول ولا قوة الا بالله العلي الظيم

אין חיל ואין כוח אלא באלוהים העליון, העצום

الطيب بن اليامني امنه الله

אל טייב בן אל – ימאני, יהי האל מבטחו

1 صاحبنا التاجر يعقوب قرقوز اما بعد فقد كنا ابقينا غنمآ تحت يد

אל חברנו הסוחר יעקב קורקוס, לעצם העניין : השארנו בידי הקאיד אברהים אל אכראוי כמה ראשי צאן

2 القيد ابراهيم ثم كتبنا له ببيعها ودفع لك

אשר ביקשנוהו, לאחר מכן למכור ולהעביר לידיך את תמורתם ( 3 )

3 – סביר להניח שבמדובר במתנה שטייב בן אל-ימאני קיבל באחד מסיוריו בדרום מרוקו. הוא ביקש, אפוא, מנציג המחז,ן במקום למכור אותם עבורו ולהעביר את הסכום שהתקבל ממכירתם לידי משפחת קורקוס.

3 فاذا دفع لك ثمنها فاعلمنا ولا بد بقدره ومبلغه وجيازته

לכשישלם לך, אנא, הודע לנו על כך. זו פקודה. ציין את כמות – הצאן – שנמכרה, את הסכום – שהתקבל – ואת זה שצריך לקבל

4  والزمانا لذي كنت وجهت لنا في شان ما لك بذمتنا كنا في اشغال

אשר לחשבון ששלחת על החוב שלנו אצלך

5 منعتنا من امعان النظر فيه وضاع لنا فنحبك تجدد لنا زماما

עיסוקינו מנעו מאיתנו מלעיין בו אף איבדנוהו ( 4  ). נבקשך להכין לנו חשבון

4 – מהתעודה שלפנינו עולה בבירור שבתור " סוחר המלך ", עסקיהם של בני משפחת קורקוס לא הצטמצמו לבית המלוכה בלבד אלא הקיפו את כל ראשי השלטון שהשתמשו בשירותם ובמיומנותם לצרכיהם הפרטיים.

6 اخر تبين لنا فيه ما بذمتنا لك وما دخل عليك من قبلنا لنعلم

חדש בו תציין את חובנו לך לצד מה שכבר קיבלת מאיתנו. כך נוכל לדעת

7 ما بقي عندنا ونكتب لك طيه بحيازته هناك ثم اذا كتبت

מה – סכום החוב – שנותר לנו ואנו נשלח לך התחייבות על כך (  5 ). לכשתכתוב את – החשבון

5 – כך לפי ההקשר הכללי

8 ذلك فاذفعه لولدنا ابراهيم يوجهه لنا في طي كتابه ونحن بجير لله

מסור אותו לבני, אבראהים, והוא ישלח לנו  אותו לוטה למכתבו. אנו בכי טוב

9 الحمد وله المنة ولا تغيب عنا خبرك والتمام في 4 ربيع الثاني عام 1270

השבח והחסד לאל ואל תמנע מאיתנו ידיעות אודותיך. סוף. 4 לרביע אלת'אני שנת 1270

שלוחי ארץ-ישראל. אברהם יערי

שלוחי ארץ ישראל – כרך א' – אברהם יערי

השליחות מארץ־ישראל לארצות הגולה לשם שיתופם של בני הגולה בישוב ארץ־ישדאל ע״י תרומות לתמיכה בישוב ובמוסדותיו, היא אינסטיטוציה הקיימת בעמנו בצורות שונות מחורבן בית שני עד היום. ואף על פי כן לא זכתה עד היום לתיאור מסכם, ולא עוד אלא שגם אבני־הבנין לסיכום כזה לא נאספו כל צרכן. יתר על כן, עצם רציפות התופעה הזאת לא הוכרה למדי, כשדריםל־שכן שלא הוערכה כראוי. מה שנחקר בשטח זה נתחלק לשני כיוונים: המחקר על השלוחים מחורבן בית שני ועד ביטול הנשיאות מזה, ומאידך מחקרים בודדים ומפורדים על שלוחים שונים בתקופה החדשה, בעיקר מהמאה השמונה־ עשרה ואילך. 

ד. זמן השליחות

זמן שהותו של השליח בחוץ־לארץ בשליחותו אינו נקבע ע״י השולחים, ומשאירים את הדבר לשיקול־דעתו של השליח שימשיך לנדוד ולפעול כל עוד יש סיכוי לפרי ישוה לטרחתו. ובזה אין שני שלוחים שוים. יש השוהה זמן רב במקום אחד ומשתדל לנצל כל אפשרות ושעת־כושר, ויש המסיים את פעולתו במשך ימים מעטים ועובר לעיר אחרת. יש שליח תקיף בדעתו שלא יזוז ממקומו עד שימלאו את

כל משאלותיו, ויש שליח הנוטה להתפשר ונוטל מה שנותנים לו. יש שליח העובר רק בקהילות הגדולות והמפורסמות, ויש החודר למקומות הנידחים ביותר. יש שליח היודע לקשר קשרים אישיים ובעזרתם הוא מגיע למקומות ולאנשים ששלוחים אחרים אינם יודעים עליהם כלל. אורך זמן השליחות תלוי גם בתנאים חיצוניים, מדיניים וכלכליים.

 בשעת משבר כלכלי אין השליח נוטה לשהות הרבה במקום אחד, כי יודע הוא שהדבר לא יועיל לו. בימי מלחמות ומרידות ושבושי־דרכים אין השליח מתרחק מהמרכזים הגדולים, ויש שהוא מוותר על ארצות שלמות. כללו של דבר, זמן השליחות תלוי באפיו, בריאותו ולפעמים גם ביצר־נדודיו של השליח ובתנאי־ החיים בקהילות שאליהן מגיע השליח.

 בדרך־כלל נמשכת כל שליחות שלוש עד ארבע שנים, ולאחר שהשליח חוזר לא״י, או מפסיק שליחותו, נשלח אחר במקומו. אולם יש אשר שליח שוהה בדרכו זמן רב. ר׳ אברהם קונקי, שליח חברון לאירופה במחצית השניה של המאה השבע־עשרה שהה בשליחותו למעלה מעשר שנים ועבר את איטליה, צרפת, הולנד, גרמניה, אוסטריה, ביהם, פולין, ליטא ואוקריינה. ויש אשר אותו שליח בשובו לא״י חוזר ונשלח לאותו אזור־שליחות.

 ר׳ אברהם רוויגו נשלח בשליחות ירושלים לאירופה שלוש פעמים במשך תשע שנים בראשית המאה השמונה־עשרה. ויש אשר השליח בשובו לאחר פעולה מוצלחת חוזר ונשלח מטעם אותה עיר לאזור־שליחות אחר. ר׳ חיים אברהם ישראל זאבי נשלח בשליחות חברון שלוש פעמים, פעמיים בזה אחר זה לאירופה הדרומית והמערבית, בשנות תקל״ד—תקל״ח (1774—1778), ובשנות תקמ״ב—תקמ״ט (1782—1789), ופעם שלישית לעת זקנתו לסוריה, ארם־נהרים והודו בשנת תק״ס (1800).

Histoire des juifs de Safi-B. Kredya

 

 בית הכנסת על שם אולד בני זמירו - סאפי

PAGES DE L'HISTOIRE DES JUIFS DE SAFI 

L'histoire des juifs de Safi (Maroc) est aussi ancienne que la ville elle-même. Malheureusement, peu d'écrits lui ont été consacrés. Brahim Kredya, historien amoureux passionné pour sa ville, tente de relancer la recherche dans ce domaine. Il ne cesse de piocher dans les rares manuscrits disponibles et incite les chercheurs à suivre son exemple.

Les Portugais elargirent le role de la famille Ben Zmirro dans le renseignement et la negociation .avec leurs adversaires marocains, en raison de leur bonne reputation et de la consideration que les gens leur manifestaient. Le roi du Portugal ghargea Ishaq de se rapprocher du roi hintati a Marrakech, Moulay Ennacer Ben Ali. II resulta de la premiere rencontre, l'assurance de la neutrality de celui-ci. Cela facilita l'occupation de la ville d'Azemmour en 1513. Apres ce premier essai, il y eut une deuxieme tenta- tive, visant a faire plier le roi hintati et a le soumettre au protectorat portugais; il ressort d'une lettre du roi Emmanuel adressee a Ennacer, en date du 8 aout 1514, que ce dernier avait montre sa disposition pour servir la couronne portugaise et qu'il se preparait a envoyer deux de ses representants au Portugal afin de conclure un pacte dans ce sens.

En outre, le Portugal missionna, en 1523, une delegation diplomatique, en la personne du futur gouverneur de Safi (de 1522 a 1525 ( le capitaine Sacoto, accompagne de Abraham Ben Zmirro, aupres du cherif saadien, Moulay Ahmed Laaraj. Cette rencontre aboutit a la signature d'un armistice et a la poursuite des rencontres entre les deux parties. Et chaque fois, la presence de Abraham etait necessaire, comme il est perceptible dans une lettre adressee par Moulay Ahmed Laaraj au roi du Portugal, Jean III".

Apres l'entree des Saadiens a Marrakech, les Portugais essayerent de developper leurs relations avec cette nouvelle puissance politique qui menacait de faire voler en eclats leur presence. Abraham etait conscient de la situation et il deploya de grands efforts diplomatiques pour etablir l'entente et la paix entre les deux parties. Dans une lettre d'un ministre de Moulay Ahmed Laaraj au nouveau gouverneur de Safi, le capitaine De Melo (1525-1527), on lit: « Abraham Ben Zmirro nous a parle de vous et de votre lignee

 il nous a dit de vous tout le bien que vous meritez… nous vous faisons savoir que nous eprouvons amitie et consideration pour votre seigneurie, et tout ce que nous pouvons faire pour vous dans ce pays, nous le prendrons sur nous et nous l'accomplirons a la mesure de votre esperance. Ce que nous avons de plus cher est d'avoir a Safi un noble tel que vous, parce que le voisinage des gens de vertu et de noblesse vaut mieux que le voisinage de chiens et de gens vils, parce que armistice avec un homme de bien est salutaire, sa parole est un engagement… Le reste du message de Notre Seigneur, Dieu I'assiste, est confie a Abraham Ben Zmirro. 

Les grandes figures dans l'histoire des juifs du Maroc-LA FANIILLE CORCOS

 

דמויות בתולדות היהודים במרוקו מראשית התיישבותם ועד ימינו

משפחת קורקוסLes grandes figures dans l'histoire des juifs du Maroc

ספר זה מוקדש בהוקרה כמחווה לדוד עמר ז"ל מנהיג הקהילות היהודיות במרוקו

Cet ouvrage est publie en homage a la memoire de David Amar

Grand leader de la communaute juive marocaine

LA FANIILLE CORCOS

LES MARCHANDS DU SULTAN

L'echec de la dictature centraliste de Moulay Ismael, tragiquement illustre par la dissolution de l'Empire, apres la mort du souverain qui en assurait la cohesion par sa seule personne, amena son successeur, apres 30 ans de troubles, a revenir vers une politique plus raisonnable. Ne pouvant plus compter sur la Garde Noire pour recolter des impots devenus exorbitants, Sidi Mohammed Ben Abdallah (1757-1790) se decida, sur le conseil de ses amis negociants juifs, a developper le commerce exterieur, pour financer les depenses de l'etat en prelevant des taxes, a la fois sur les importations et sur les exportations.

Pour s'assurer le controle total de cet impot, il fit batir, a Mogador, un nouveau port moderne dont les plans furent traces par un ingenieur francais prisonnier. Mais lorsque la construction de ce site fut achevee, vers 1766, les negociants Chretiens d'Agadir Safi et Sale refuserent d'y transferer leurs bateaux. Samuel Sumbel, interprete et favori du Sultan a l'epoque, lui conseilla alors d'inviter les grands noms juifs du commerce, qui avaient fait leurs preuves dans les affaires internationales, a installer leurs navires dans ce port. Sidi Mohammed Ben Abdallah chargea son interprete d'etablir une liste de dix elus, qui reijurent le titre de tajar sultan, les marchands du Sultan, et les avantages s'y rattachant : prets, exoneration d'impots et monopoles sur !'exportation de la cire, du tabac, des plumes d'autruche, des cuirs, des peaux, des mulets et occasionnellement des bceufs et des cereales. Ces privilegies refurent egalement pour leurs families des logements dans le plus beau quartier de Mogador, la Kasbah. Ils obtinrent en outre l'immunite judiciaire, n'etant ainsi redevables que devant le Sultan lui-meme. Voici leurs noms :

1. Abraham Ben Yossef Sumbel de Safi
2. Maimon Ben Isaac Corcos de Marrakech
3. Salem Delmar de Marrakech
4. Aaron Ben Moses Aflalo d'Agadir
5. Yehouda Ben Samuel Levy Ben Yuly de Rabat
6. Moses Aboudarham de Tetouan
7. David Ben Moses Penia d'Agadir
8. Abraham Ben Yoshua Levy Bensoussan de Rabat
9. Moses Ben Youda Anahory de Rabat
10. Yossef Ben Abdi Delevante Chriqui de Safi

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Cette initiative fut un veritable succes et, en quelques annees, Mogador devint le plus grand port marchand du Maroc, entretenant les relations les plus etroites avec l'Angleterre. L'importance de l'influence britannique fut telle qu'un journaliste qui demandait si Mogador appartenait a la Reine d'Angleterre ou au Sultan recut pour reponse : nos nos — moitie-moitie.

Ainsi exposee a l'influence europeenne, la communaute juive de Mogador se modernisa plus rapidement que les autres communautes et initia l’emigration de riches families vers l'Angleterre, Gibraltar et plus tard les Etats-Unis. On trouve parmi ces noms les Corcos, Pinto, Guedalia, Aboulafia, Afriat, Assor, Sebag, Delevante et Levy Ben Yuli. D'entre tous les marchands du Sultan, les Corcos se distinguerent par leur prosperite et conserverent la confiance des souverains successifs Sidi Mohammed (1859- 1873) et Moulay Hassan (1873-1894).

Lorsque, sous la pression des puissances europeennes rivales, le Maroc ouvrit definitivement toutes ses frontieres, le role des marchands de Mogador s'amoindrit avant de disparaitre vers la fin du 19eme siecle.

דמויות בתולדות היהודים במרוקו

דמויות בתולדות היהודים במרוקו מראשית התיישבותם ועד ימינומשפחת קורקוס

Les grandes figures dans l'histoire des juifs du Maroc

ספר זה מוקדש בהוקרה כמחווה לדוד עמר ז"ל מנהיג הקהילות היהודיות במרוקו

Cet ouvrage est publie en homage a la memoire de David Amar

Grand leader de la communaute juive marocaine

משפחת קורקוס

סוחרי המלך

התמונה הינה מארכיון משפחת קורקוס

לאור כשלון השלטון הריכוזי, שהגיע לשיאו בתקופת מולאי איסמעיל, והתבסס על צבא מקצועי ובראשו חיל־העבדים השחורים, כדי לגבות מיסים כבדים, פנה המלך סידי מוחמד בן-עבדאללה (1790-1757), לסחר החוץ כדי לממן את המאכזן. לשם כך החליט לרכז את כל סחר החוץ של המדינה, שעבר עד אז דרך נמל אגאדיר הסורר והמורד. כדי להשתלט על הסחר ולפתחו, החל לבנות בשנת 1766 נמל חדש ומודרני במפרץ מוגאדור.  להפעלתו סמך בעיקר על הסוחרים היהודיים, חלוצי פתיחת הצוהר ממרוקו אל העולם החיצון. המלך סידי מוחמד הטיל על מזכירו האישי, היהודי שמואל סונבל, לגייס למוגאדור סוחרים יהודים, שהתמחו בסחר חוץ והבטיח לעשרת הסוחרים, שיעברו להתגורר בעיר הנמל החדשה, כי יקבלו את התואר הנכסף ״סוחרי המלך", המקנה זכויות אשראי, מונופולים ביבוא וביצוא סjורות, דיור מרווח בשכונת הממשל וחסינות משפטית מלאה. להלן רשימת עשרת הנבחרים הראשונים, הכוללת שמות מארבע ערי המסחר העיקריות דאז: אגאדיר, רבאט, טיטואן וסאפי.

–    אברהם בן־יוסף סונבל – מסאפי

–    מימון בן-יצחק קורקוס – ממראקש

–    סלם דלמר לבחאר – ממראקש

–    אהרון בן־משה אפלאלו – מאגאדיר

–    יהודה בן-שמואל לוי־יולי – מרבאט

–    משה אבודרהם – מטיטואן

–    דוד בן־משה פניה – מאגאדיר

–    אברהם בן-יהושע לוי בן־שושן – מרבאט

–    משה בן-יהודה נהורי – מרבאט

–        יוסף בן-עבדי שריקי, דה־לוונטה – מסאפי

ואכן תוך שנים ספורות נהפך נמל מוגאדור לשער העיקרי של מרוקו, עד שאיבד את הבכורה לקזבלנקה בתחילת המאה־העשרים. מכל משפחות סוחרי המלך, משפחת קורקוס בלבד עתידה היתה לשמור על הבכורה, הן במסחר והן בהנהגת הקהילה. בני המשפחה היו סוחרי המלך משך עשרות שנים, עד סוף המאה התשע־עשרה, בהנהגת כל המלכים. המפורסמים יותר ביניהם היו אברהם ומוזס במוגאדור, ויהושע במראקש.

יהודי מוגאדור – במגעם ההדוק עם אירופה, ובעיקר עם אנגליה, שהשתלטה כמעט בלעדית על המסחר עם מרוקו, עד אמצע המאה התשע־עשרה – היו חלוצי המודרניזציה, חלוצי היציאה מהמלאח וחלוצי אימוץ התרבות והלבוש האירופאים. נטייתם הפרו־אנגלית של יהודי העיר הייתה כה בולטת, שעיתונאי אשר ביקר בעיר בשנת 1880 תהה אם העיר שייכת למלכה ויקטוריה או למלך מולאי חסן ונענה: ״נוס נוס" (חצי, חצי…).

במוגאדור נוסדו האגודות הציוניות הראשונות ובית הספר האנגלי הראשון, לפני פתיחת רשת בתי־הספר ״כי׳׳ח״ בשפה הצרפתית. ממוגאדור החלה הגירת המשפחות המבוססות: קורקוס, גדליה, אבולעפיה, אפלאלו, אפריאט ולוי בן־יולי לאירופה, לאנגליה ולארצות הברית.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 225 מנויים נוספים
נובמבר 2013
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

רשימת הנושאים באתר