מיהו מוחמד – נביא או מייסד תנועה לוחמת ?  – דורון חכימי

מיהו מוחמד – נביא או מייסד תנועה לוחמת ?  – דורון חכימי

במשך אלפי שנים חיו בני השבטים היהודים בשכנות טובה עם שבטי המדבר בחצי האי ערב, ללא מלחמות וללא שפיכות דמים. הס חיו עמם בשלום ובשיתוף פעולה מלא בכל תחומי החיים.

שבטים רבים מבני העם היהודי התיישבו בחבל חיג׳אז והקימו את העיר יתר׳ב וישובים גדולים אחרים בסביבתה.מיהו מוחמד - נביא או מייסד תנועה לוחמת

ההיסטוריונים חלוקים בדעותיהם לגבי תחילת ההתיישבות היהודית בחבל חיג׳אז. חלקם בדעה שההתיישבות היהודית בחצי האי ערב החלה אחרי יציאת מצרים בדרך אל ארץ ישראל. חלקם טוענים שההתיישבות היהודית בחבל חיג׳אז החלה בתקופת מלכות דוד ושלמה או מאוחר יותר, אחרי חורבן בית המקדש הראשון.

על פי תיאוריו של אבן-הישאם שלמעשה מסתמך בכתביו על ספרו של אבן-אסחאק ׳תולדות מוחמד/ היגר מוחמד ליתר׳ב בלויית חותנו אבו-בקר על פי הזמנתם של נציגי השבטים אווס וחזרג׳ לשמש כבורר וכמשכין שלום בין שני השבטים, אולם על פי מחקרים מאוחרים יותר התברר שאין כל ודאות ששבטים אלה חיו ביחסי עוינות או ביריבות ולא הזדקקו למשכין שלום ולבורר ביניהם.

יתרה מזו, מוחמד לא היה איש מוכר ביתר׳ב וכידוע, מנהיגי שבטי הנוודים מעולם לא בחרו בזרים אלא במכובדים מוכרים מקרב השבטים עצמם שהכירו היטב את מנהגיהם ואת תורתם.

להוכחה יש להדגיש כי מיום שהגיע ליתר׳ב, השקיע את מירב מאמציו באיסוף תומכיו ממכה ה׳מהאג׳רון ובגיוס כוחות מקומיים ה׳אנצאר׳, לגיבוש כוח לוחם בניגוד לרצונם של מנהיגי השבטים באזור.

מוחמד הגיע ליתר׳ב בתאריך 24/9/622 שייקרא לימים שנת ההיג'רה המהווה את תחילתו של הלוח המוסלמי.

שנת ההיג׳רה מתייחסת לתחילת ייסודה של האיסלאם והשנה בה היגרו מוחמד ומלוויו ליתר׳ב לאחר שגורשו מהערים מכה וטאיף.

בתחילת דרכו באל-מדינה פנה מוחמד אל שבטי היהודים במקום וביקש לגייסם לשורותיו. הוא אימץ וכיבד את תורתם, את מסורתם ואת חגיהם, הוא שמר על השבת והתפלל כשפניו פונים אל ירושלים, הוא צם  יום הכיפורים ונהג בכל נושאי האמונה הדתית ממש כאחד מבני השבטים היהודיים.

מוחמד אף הטיף בלהט לכל תומכיו מקרב ה׳מוהג׳רון וה׳אנצאר׳ לאמץ את כללי הדת היהודית ואת תורתם והדבר היווה אתגר אידיאולוגי ורסיס איתן להמשך דרכו המונותיאיסטית בעתיד.

עם חלוף הזמן עלה מעמדו של מוחמד למנהיג בעל כוח צבאי שהטיל את מרותו על תושבי המקום שהיו חסרי אונים מול כוחו הצבאי שהלך והתגבש מקרב תומכיו ממכה ה׳מוהג׳רון ומקרב מצדדי דרכו המקומיים, ה׳אנצאר׳.

כדי להתמקד במרכז העניינים ולהבהיר את מעמדו כמנהיג, פנה מוחמד בלויית נציגי השבטים המקומיים לשבטי היהודים אשר בניגוד לרצונם הסכימו למתן הכשר למעמדו של מוחמד כמנהיג וכמגן וכבעל זכות בלעדית בקביעת גורלם של תושבי האזור, כפי המתואר בהסכם ׳אהדל אומה׳.

׳אהדל אומה׳ או ׳כתב האומה׳ כפי שנכתב על ידי אבן-הישאם ויספרו ׳חיי מוחמד׳ אינו משקף נכונה את השתלשלות העניינים הנותנים למוחמד בהגיעו לאל-מדינה יתרונות שליטה כה רבים. מתוכן ׳כתב האומה׳ משתמע שמוחמד הוא השליט ועל פי דבריו יקום דבר ובלעדי הסכמתו לא תחתם ברית ולא יצאו למלחמה, תיאור שאינו קביל בהסתמך על דרכי הפעולה של מנהיגי אל-מדינה ושבטי האזור.

לדוגמא, אפשר לציין שמנהיג השבט הגדול באל-מדינה עבדאללה אִבן-אובי חתם עם מוחמד על הסכם שלום אך ורק לאחר ׳מלחמת חנדק׳, דהיינו, בשלהי שנת 627 לספירה ו׳כתב האומה׳ נחתם על פי המשוער בהגיעו של מוחמד לאל-מדינה בשנת 622 לספירה ואולי קצת מאוחר יותר.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 137 מנויים נוספים

נובמבר 2013
א ב ג ד ה ו ש
« אוק   דצמ »
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
רשימת הנושאים באתר