מורשת יהדות ספרד והמזרח- י.בן עמי

  4 – בין ספרדים ואשכנזים באמסטרדם.    יששכר בן עמי דף מס' 135.

                     מאת יוסף מכמן – מורשת יהודי ספרד והמזרחמורשת יהדות מרוקו

כברק במאה השמונה עשרה מתפרסמים ספרי דקדוק, שנכתבו בידי אשכנזים, וכן ספרי לימוד של השפה העברית. זרם זה מתחזק והופך לנחשול במאה התשע עשרה וכולם מבוססים על ההברה הספרדית : בספר לימוד משנת 1825, למשל, המיועד לבתי הספר האשכנזים, לא מוזכרת ההברה האשכנזית כלל !

ומענייני הלשון לענייני תרגום. בסוף המאה השבע עשרה הופיעו באמסטרדם, ובאותה שנה עצמה, שני תרגומים של התנ"ך ליידיש. באותם ימים הייתה עדיין במזרח אירופה התנגדות עזה לתרגומי ספרי קודש לשפת הארץ או ליידיש, אולם באמסטרדם כבר יצאו לאור תרגומים של ספרי קודש לפורטוגאלית, והמחנכים האשכנזים ראו בהם כלי עזר חשובים לחינוך הדור.

רבי משה פראנקפורט, למשל, תוקף בהקדמתו לתרגום ליידיש של ספר " חובת הלבבות " ( 1722 ) את הרבנים המתנגדים לתרגומים כאלה. הוא מוכיח, שכל הספרים המקודשים על היהודים – תלמוד בבלי וירושלמי, המדרשים והזוהר – נתחברו בלשון שבה היו משׂיחים בבבל, ועל כן טוב הוא לתרגם את ספרי הקודש לשפת הדיבור של בני הדור.

רחבת אופקים זו אופיינית לחברה באמסטרדם, אשר ראתה לפניה את הפעילות הקדחתנית של תרגומים משלון ללשון והיא היא שדירבנה שני מו"לים ספרדים להוציא את תרגומי התנ"ך ביידיש לשם הפצתם במזרח אירופה.

תחום אחר, שגם בו בולטת ההשפעה הספרדית, היא החזנות. הפורטוגזים ראו בחזניהם אמנים מוסיקאים וגדולה הייתה הערצתם למעולים שביניהם. בחירת חזן ראשי חדש הייתה מאורע מרכזי בחיי הקהילה. לפי התיאורים שנשארו בידינו מן הטקסים, החגיגות, והשירים, וכן אודות ההשתתפות ההמונית בתפילות המבחן נראה בעליל, שהפופולאריות של החזנים עלתה בהרבה על זו של הרב הראשי או החכם.

דוד פראנקו מנדס העתיק לנו תיאור מפורט על בחירות כאלו והוא מספר – בהסתייגות ברורה – איך פרץ הקהל האשכנזי לתוך בית הכנסת הספרדי כדי להאזין לחזן האהוב ביותר ואיך מנעו מהסדרנים להשליט סדר בזמן התפילה, רבי משה חזן מגלאגאו – 1786, והחגיגות שנעשו לכבודו לא נפלו מטקסי הספרדים, כולל תאורת הרחובות ברובע היהודי.

אולם הפעילות האמנותית חרגה מן המסגרת הליטורגיות. יש בידינו ידיעות, שבסוף המאה השבע עשרה ובמאה השמונה עשרה התחרו ביניהם ספרדים ואשכנזים בהצגות תיאטרון. בשנת 1707 מודיעים שלושה אשכנזים, שהם רגילים לקיים הצגות במחסן לקראת פורים והריהם מבקשים את אישור שלטונות העיר להמשיך בהצגות אלו.

לפי כתב ההתנגדות שהגישה הנהלת בית היתומים באמסטרדם – אשר קיבל הכנסות הנטו מן ההצגות שבתיאטרון העירוני – מקיימים היהודים הצגות שלו שפעמים בשבוע, במקביל להצגות בתיאטרון העירוני, ומבקרים שם בים מאתיים לשלוש מאות איש, ביניהם נוצרים ( אלו היו ההצגות הרשמיות הראשונות ביידיש שהועלו בעולם.

במקביל להצגות ביידיש הועלו הצגות בספרדית בידי קבוצת שחקנים פורטוגזים, הטוענים בשנת 1708, שהם מקיימים את ההצגות מזה תשע שנים אחת לשבוע.

לפנינו, אפוא, הצגות מקבילות של ספרדים ואשכנזים, בטרם התקיימו הצגות כאלה במקומות אחרים, והמסקנה המחייבת היא, שהאשכנזים הלכו בעניין זה בעקבות הספרדים, שאצלם לא היה בהצגות כאלה משום חידוש. 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 159 מנויים נוספים

נובמבר 2014
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30  
רשימת הנושאים באתר