ארכיון יומי: 24 בנובמבר 2014


הרב-א.אסולין-הלכות חכמי מרוקו

הודעה משמחת

ארגון בני תורה


יוצאי מרוקו וצפון אפריקה

כנס השנתי – חודש כסלו

אנו נערכים לקיים את הכנס השנתי, ביום חמישי כו בכסלו

בהיכל מדרש "דרכי דוד" רחוב תחכמוני 2 בעיר ירושלים ת"ו,

בשעה 19:45

בהשתתפות עשרות רבני העדה, ראשי ישיבות, רבני ערים, אב"ד ודינים, רבני הקהלות.

 

הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר שליט"א רבה הראשי לעיר הקודש ירושלים ת"ו.

 

הגאון הגדול הרב אברהם חפוטא שליט"א ראש בית הרמב"ם וכולל הרמח"ל מחבר סדרת מערכי לב על הש"ס, ושו"ת מענה לשון ה"ח, וספר השלמה יב חלקים ועוד.

 

הרב הגאון רבי שמעון ביטון שליט"א

רב העיר בית שמש. ומחבר שו"ת מלאכת שמעון ועוד.

 

הרב הגאון אליהו אילוז שליט"א
רב העיר אור עקיבא.

 

הרב הגאון רבי יהודה איטח שליט"א
דין וראש כולל 'אהבת שלום י"ם.

 

הגאון רבי משה אוחנונא שליט"א
ראב"ד העיר פתח תקוה וראש ישיבת תורת שלמה י"ם.

 

הגאון רבי יצחק כהן שליט"א
רב שכונת שמואל הנביא י"ם.

 

הגאון רבי אלעזר משה עבדלחק שליט"א
ראש ישיבת פתח הדביר – בית שמש. ומחבר שו"ת ידי עלמא ג"ח ועוד.

 

הגאון רבי עמרם אלחדד שליט"א אב"ד ירושלים.

 

הגאון הרב אלעזר תורג'מאן שליט"א
משגיח ישיבת הגדולה יקירי ירושלים.

 

הגאון רבי אלעזר נידאם שליט"א
דיין ומורה צדק בעיר ב"ב ומחבר ספרים רבים.

 

הרב אילן גוזל שליט"א
רב בית המדרש ילדי שגיא ויעקב בעיר אשדוד. ומחבר סדרת הספרים לאילן רי"ח ד"ח.


הרב אברהם לוגאסי שליט"א
רב ק"ק רבי דוד ומשה בעיר בית שמש.

 

הרב אברהם אסולין שליט"א מחבר תורת אמך ומיסד האיגוד.

בערב יוקרן מסר מיוחד לבני הישיבות, ממורנו ורבנו מרן הגר"ש משאש זצוק"ל.
וכן חיי ק"ק אילג במרוקו, ולימוד התלמידים לפני 70 שנה.

אנו פונים למי שמעונין לעזור לנו הן בעזרה כספית .

הפקנו עלון מיוחד שצריכים להפיצו באלפי עותקים לקראת כסלו
-להשכיר מקום והגברה ומודעות.
להיות נציגים של הארגון לעזור להצלחה הערב.

בברכה
הרב אברהם אסולין

ניד 0527145147 או במיל a0527145147@gmail.com

Il etait une fois le Maroc Temoignage du passe judeo-marocain David Bensoussan

Comment toutes ces instances intracommunautaires collaboraient entre elles?david bensoussan

Les sages rabbiniques etaient ferus de Talmud et d'arretes juridiques du passe en vertu desquels ils portaient des jugements. Bien des rabbins appartenaient a des lignees familiales celebres mais d'autres emergeaient. Les ouvrages du rabbin David Ovadia Qehilat Sefrou et Fas vakhameha rendent compte de la complexite des problemes auxquels les rabbins durent s'adresser, tant au plan des conflits entre individus qu' au plan de !'organisation communautaire. A ce titre, la personnalite et la renommee du rabbin ou du Nagid pouvait faire pencher la balance en cas de manque d'accord entre eux relativement a des questions d'interet public. Bien que les debats fussent frequents et souvent ardus, il n'en demeure pas moins que l'interet public a ete au coeur des preoccupations  de rersonnes devouees a sa cause.

L'entraide communautaire fut admirable et la repartition des fonds de charite fut scrupuleuse: de nombreuses associations de charite repondaient aux besoins des necessiteux : La confrerie du dernier devoir ( hevra Kadisha et Hevrat Hakovrim), l'habillement (Malbish 'Aroumim), le rachat de captifs ( Pidyone Shevouyim), le soutien aux malades (Meshiv nefech), l'impression d'ouvrages de sages (Ahavat Kedmonim) et ainsi de suite. Dans l'ouvrage Histoire des Juifs, Theodore Reinach vit dans la vie religieuse et communautaire un ciment puissant qui permit aux Juifs de traverser les ages: « La communaute religieuse tient lieu aux Juifs de tout ce qu'on leur refusait: patrie, liberte, organisation politique… _L'erique fidelite a la foi des ancetres ne fut pas seulement l'honneur des juifs apres leur dispersion: c'est encore elle qui constitue l'unite et comme la charpente de leur histoire.

Qu'en etait-il de la taxation?

Il arrivait que les autorites frappent la conununaute juive d'impots speciaux qui devaient etre percus seance tenante. Deja au XVe siecle, le voyageur flamand Nicholas Clenardus notait : plus le sultan a besoin  d'argent, plus ils (les Juifs) doivent payer.» La hantise des dirigeants de la communaute juive etait de ne pas surimposer les pauvres de peur qu'ils ne preferent renier leur religion pour eviter de tels impots. Ces derniers etaient bases sur une taxe de capitation. Pour ce qui est des besoins internes, tout un systeme de levee de fonds direct ou indirect etait mis en place pour les besoins internes de la communaute, ainsi que pour des collectes de fonds pour des rabbins venus de Terre Sainte ou parfois meme d'Europe.

Les Juifs offraient au souverain de riches presents les jours de fete ou lors d'evenements speciaux tout comme la naissance d'un enfant au_ palais (pour la petite histoire, le sultan Moulay Ismail aurait eu 900  garבons et 300  filles et 1200   eunuques auraient ete en service a son palais de Meknes). Ils etaient regulierement sollicites par les pachas et les ca'ids : pour les depenses d'equipement des troupes du sultan, pour Le paiement d'indemnites a des locaux ou a des puissances etrangeres, par exemple. Ajoutons que le sens de la justice n'etait pas toujours l'apanage des cai'ds et des pachas. Sous pretexte de fausses accusations telles que celle de langage irrespectueux envers les autorites, la bastonnade l’emprisonnement et la mise a l'amende etaient de rigueur. Certaines de ces amendes furent imposees le jour du shabbat sachant pertinemment que pour des religions religieuses, les Juifs s'abstenaient de toucher a de l'argent en ce jour. Au cours de l'histoire, il arriva egalement que des sultans paient leurs soldats en leur offrant de piller le Mellah. II y eu: meme un traite de paix avec le royaume algerien de Tlemcen aux termes duquel on permettait a ce dernier de piller les quartiers juifs pendant trois jours. Lorsque le sultan Mohamed Ben Abdallah ordonna a son fils Ali de lever de nouveaux impots dans les communautes juives, ce dernier repondit: « Les Juifs sont si pauvres qu'ils ne sont pas en etat de supporter les impots ordinaires, et je suis dans l'impossibilite d'en exiger de nouveaux.»

Au XVIIe siecle, un erudit musulman du nom de Cheikh Elyoussi auteur des Mohadarat demanda au sultan de ne s'attribuer comme argent que ce a quoi il avait droit et de consulter les Oulemas sur ce qu'il avait a prendre et a dormer. Mais ce type d'appel a la moderation envers les dhimmis n'etait pas courant. II y eut aussi des souverains qui se porterent a la defense des Juifs attaques. Mais dans l'ensemble, les Juifs constituaient une proie facile aux personnes sans scrupules.

Ajoutons que certaines decisions communautaires pouvaient etre contestees, mais il etait admis que quiconque devait de l'argent a la communaute devait etre mis sous les verrous sans meme comparaitre devant le tribunal rabbinique, pour qu'il soit juge par les anciens de la ville, conformement a leur coutume.

דיני חנוכה לפי רבי יוסף משאש זצוק"ל

נר מצוה

על עניין חנוכה, שבת דרשות שונות ושאלות ותשובות

הוצאת – אוצרות המגרב – מכון בני יששכר ירושלים

בהנהלתו של הרב מאיר אביטבול

מייסד ומנהל הקרן

אוצרות המגרבחנוכיה במורקו 1

ואח״כ מדליק בליל א׳ נר א׳ מצד ימין. ובכל לילה מתחיל בנוסף:

ואח״ב אומר

הנרות הללו אנו מדליקין, על הנסים ועל הפיקה ועל הגבורות, ועל התשועות ועל הנפלאות, ועל הנחמות, שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה על ידי כהניך הקדושים, וכל שמנת ימי חנוכה הנרות הללו קדש הם, ואין לנו רשות להשתמש בהם, אלא לראותם בלבד כדי להודות לשמר על נסיר ועל נפלאותיו ועל ישועתיר.

ואח״ב אומר מקראי קדש אלה, שהם ר״ת יאהדוני

 ה, צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה.

 אלהים צבאות שוב נא הבט משמים וראה ופקוד גפן זאת.

 הודינו לך אלהים הודינו וקרוב שמך ספרו נפלאותיך.

 דמינו אלהיט חסדיך בקרב היבלך.

ואתה ה׳ אלהיט צבאות אלהי ישראל, הקיצה לפקוד כל הגויים

אל תחון כל בוגדי און סלה.

נהר פלגיו ישמחו עיר אלהים קדוש משכני עליון.

 הושיענו ה׳ אלהינו וקבצנו מן הגויים להודות לשם קדשך להשתבח בתהלתך

ה׳ אלהים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה.

 יהיו לרצון אמרי פי והגיון לכי לפניך ה׳ צורי וגואלי.

ואח״כ אומר מזמור שיר חנוכת וכו'

ואחריו אומר ז״פ פסוק ויהי נועם

 ואח״כ יושב על שלחנו אל מול פני המנורה, ואוכל ושותה ושמח ונוהגים לעשות ב׳ תבשילין בכל סעודות ח׳ ימי חנוכה, ומספר לבני ביתו את כל מעשה ה׳ הגדול אשר עשה לאבותינו ולנו בימים ההם בזמן הזה.

בשחר משכימים לביהכ״נ, ומנהג יפה אף נעים ראיתי עוד פה עוב״י תלמסאן יע״א שמסדרים התפלות של כל ח׳ הימים כמו ביו״ט, ואומרים ה׳ מלך וכו', ושירת הים, וקדישים ויוצר וקדושה והלל, הכל בנגון ובנעימה כמו ביו״ט, וכל ח׳ הימים, אומרים זל״ז בפגישתם, חנוכה מבורכת, וכל זה מוסיף אורה ושמחה בעבודת ה׳.

קודם הוצאת ם״ת בימי חנוכה נוהגים לומר ח׳ פסוקים אלו, על זה הסדר

נר לרגלי דבריד ואור לנתיבתי.

 נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן.

כי נר מצוה ותורה אור ודרר חיים תוכחות מוסר.

כי אתה תאיר נרי ה׳ אלהי יגיה חשכי.

אור צדיקים ישמח ונר רשעים ידעך

ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום

קומי אורי כי בא אורד וכבוד ה, עליך זרח.

אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה.

וראיתי בם׳ תקון חנוכה כתי׳, שכתב, שאין זה סדר נכון, שמקדימין הכתובים על הנביאים, גם מהפכים סדר הכתובים, ולכן כתב הסדר:

קומי, כי אתה, אור זרוע, נר לרגלי, ואורח צדיקים, כי נר, אור צדיקים, נר ה,. עכ״ל

ואף שהוא סדר נכון, מ״מ אין לשנות מהסדר הנ״ל מפני המחלוקת, דגדול השלום, שלא מצא הקב״ה כלי מחזיק ברכה לישראל, אלא השלום, שנאמר ה׳ עוז לעמו יתן ה׳ יברך את עמו בשלום.

י־גל ו-ישמח לבי בפרדס שתיליו.

 ס-נסני פ־ארותיו ופירות יבוליו.

 מ־ן ש־מים הוריד את אגליו.

 א-ל ש־די בלבי והגביר חיליו.

חזק־הו בעבודתך טרם ינוסון צלליו.

ובזה ובבא תן מהודר עליו. אמ־ן.

סוף פרק דיני חנוכה, מתוך הספר " נר מצוה " לרבנו, רבי יוסף משאש זצוק"ל

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 160 מנויים נוספים

נובמבר 2014
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30  

רשימת הנושאים באתר