ארכיון יומי: 30 בנובמבר 2014


תעודת פליט של גברת לבנה זמיר

להלן מייל שקיבלתי מגברת לבנה זמיר, יו"ר התאחדות עולי מצרים בישראל……באדיבותה ובאישורה אני מפרסם את תעודת הפליט שלה….היום הוכרז כיום הפליט של יהודי ארצות ערב….בשעה 11.00 יועבר שיעור לבתי ספר בנושא הנדון….ושנה זו ואילך, ה-30.11 מדי שנה הוא יום לפליט של יהודי ארצות ערב…….תעודת פליט

היי אלי,
כפי שהבטחתי, רצ"ב תעודת פליט שקבלו יהודי מצרים, מהנציג העליון של האו"ם לפליטים.
כי ברגע שהיהודים יצאו או גורשו, ממשלת מצרים מחקה את נתינותם המצרית, והם הפכו לחסרי-נתינות. זאת מלבד כל אלה שהיו באמת חסרי נתינות מלכתחילה, כי ממשלת מצרים סירבה לתת להם נתינות אפילו אלה שחיים שם כבר דורי דורות.
אשמח אם תעביר לי אחר כך את כתובת הFACE BOOK שלך.
בברכה חמה.
ושבוע טוב.
לבנה.
נ.ב.: אם אתה ליד מחשב ביום א' (היום) 30.11 בשעה 11:00, אז להלן הלינק של השיעור שמשרד החינוך הפיק והוא ישודר במחשבים של כל בתי הספר בכתות ה עד ט'. הנה הלינק:
האם יש לך מושג איך עושים כדי להקליט את השיעור בזמן שהוא משודר במחשב ? כי זה שידור חד פעמי ואני לא יודעת איך שומרים אותו.

מלכי רבנן – רבי יוסף בן נאיים

מלכי רבנן  לרבי יוסף בן נאיים זצ"למלכי רבנן

 בהה״ר אבר׳ אבן דנאן זצ״ל

מחכמי פאס הקדמונים ראיתי שטר שומת איזה קרקעות שרצתה המלכות לנתשם ולהרסם ואחר כמות הרפתקי דעדו נתפשרו עמו לשומם בדמים וליתן לו מחירם וכן היה ובכלל שמו חצר אחת של משה אבן דנאן בן החה״ש כהה״ר אברהם זלה״ה ומעשה זה היה בש׳ תק״ח לפ"ק וכתבו שם על כהה״ר אברהם הנז׳ זלה״ה שבש׳ תק״ח כבר עלה אל האלהים, ואי אפשר לומר שזה הוא מוהר״א במוהר״ר שאול הנז"ל שאם כן הוא ודאי שלא יתארוהו הסופרים בתואר כהה״ד לאדם גדול, אלא מוכרח שהוא אחר :

מו״ה אברהם אבן דנאן

במוהר״ר מנשה ז״ל מרבני פאם יע״א והוא ידוע בחכמתו וחי במאה הששית ונתבשי׳מ בעודו עול ימים בן ל״ח שנה כי הוא נולד י״ג כסלו תקנ״ו ונתבש״מ י״ב אדר תקצ״ג והיה משים לילות כימים, ובספר תהלה לדוד מר״ד חסין יש שם קינה על הרב הנז׳, ולשמע אוזן שפעם א׳ באו אנשי דבדו להתדיין לפני מוהר״ר יהונתן סירידו זצ״ל והיה הדבר נחוץ וצריך אריכו׳ זמן ומוהר״י הנז' היה חולה ולא היה יכול ליטפל בדין ושלח אליו בתחילת הלילה ובבקר השכם קודם תפלת השחר שלח לו פס״ד ארוך ומסודר בענין הנדרש ומשם נודעה תפארת גדולת חכמתו שהיה מלא וגדוש ובקי בפוסקים

:להלן הקינה שכתב רבי דוד בן אהרן חסין על רבי אברהם בן דנאן מתוך ספרו " תהלה לדוד "

147 – יומא דנן ספידן

 קינה קוננתי כשנפטר לבית עולמו החכם השלם זרע קדש כבוד הרב הגדול רבי אברהם בן דנאן בן כבוד הרב רבי מנשה גכרו לחיי העולם הבא. סימן דודו חזק

 

יומא דנן ספידנן / צוחינן בכל אתר

על צֻרבה מרבנן / דשכיב אדזוטר

 

יומא דנן ספדינן – ביום זה אנו סופדים, ורמז לשם משפחתו של הנפטר

צוחין בכל אתר – צועקים בכל מקום

על צורבה מרבנן – על תלמיד חכם

דשכיב אד זוטר – שמת " בעודו בחור

 

דמעין יחתון כנהרא / עינינא בכל שעתא

ארום ביאה דא חסרא / מכלהון דאוריתא

גברא דכריף מספרא / וספרי ותוספתא

כסאסא דשלבתא / ענוה ליה מעטרא

והשתא בגו קברא / אתטמר ואסתתר

 

דמעין…שעתא – עינינו תזלנה דמעות בכל שעה כנהר

ארום…דאורייתא – לפי שביאה ( מיתה ) זו מקשה מכל הביאות שבתורה כמו " ואתה תבוא אל אבותיך בשלום תקבר בשיבה טובה " , וכאן מת בעודו צעיר

גברא…ותוספתא – איש כרוך ( מלא ) מספרא וספרי ותוספתא, והם מדרשי הלכה

כסאסא…מעטרא – הענוה מעטרת אותו כראש שיבולת

והשתא….ואסתתר – ועכשיו בתוך הקבר נעלם ונסתר

 

וי חסרא עלמא גברא / בר אורין בר אבהן

תרעין וכוין דנהורא / מאנפוהי הוו נגהן

וכדון בחובי דרא / אתחשכן עמין כהן

זעון עקן בלהן / כלהו חזינו הכא

איכדין ריכא בר ריכא / מעלמא דין אתפטר

 

וי…גברא –  אוי העולם חסר איש, על דרך מגילה כח ע"ב " וי חסרא ארעא דישראל גברא רבה "

בר ….אבהן – בן תורה ובן אבות, על פי מנחות נג ע"א

תרעין…נגהן – שערי אורה היו זוהרים וקורנים מפניו

וכדון…כהן – וכעת בעוון הדור חשכו, עממו וכהו

זהון עקן בלהן – על פי בר' לו, כז " אלה בני אצר בלהן וזעון ועקן " כאן " חידודי לשון ומשמע : זעון – זוועות. עקן – צרות , בלהן – םחדים ובלהות, וראה בפירוש אור החיים שם

כולהו חזינא הכא – את כולן ( הצרות ) ראינו כאן

ריכא בר ריכא – מלך בן מלך, ולפי שמצינו חכמי ישראל קרויים מלכים, על פי גיטין סב ע"א

 

דחל חטאין וכיף / הנה עם בני מתא

נפק ועיל שיף / ועסק באוריתא

ולנפשיה לא טיף / ולא מחזק טיבותא

וכל כדבא ושחיתא / לא אשתכח בידוהי

אלהין כל יומוהי / פקודי מאריה נטר

 

דחל חטאין – ירא מן החטאים. כופה את יצרו כמו " כייף ליה ליצרה

נפק ….טיבותא – עלח פי סנהדרין פח ע"ב " איזהו בן העולם הבא ? ענוותן ושפל ברך שייף עייל שייף נפיק וגריס באורייתא תדירא ולא מחזיר טיבותא לנפשיה "

נפיק ועיל שיף – יוצא ונכנס כפוף ( מחמת ענוה )

ועסיק באורייתא – ועוסק בתורה

ולנפשיה לא טיף – אולי מלשון " טפי ", אינו מותיר לעצמו אלא מסתפק במועט

ולא מחזיק טיבותא – אינו מחזיק טובה לעצמו

וכל כדבא ושחיתא – וכל שקר והיזק

לא אשתכח בידוהי – לא נמצא בידיו

אלהין …נטר – אלא כל ימיו מצוות אדוניו שמר

 

חולקה טבא יאיא / הנרי אפרסמונא

זודין דבסמיא / יתרמון ליה אחסנא

קדם מארי שמיא / בגנתא דעדנא

רב חסדא ורב חנא / וברכן דנפישין

עם רבנין קדישין / יהון ליה בכל סטר : רב חסדא

 

חולקא טבא יאיא – חלק טוב ונאה

הנרי אפרסמונא – הם נחלי שמן אפרסמון טהור שמתענגים בהם הצדיקים בגן עדן

זודין..אחסנא – אוצרות של בשמים ינתנו לו כנחלה וירושה

קדם מארי עלמא – לפני אדון שמים

בגנתא דעדנא – בגן עדן

רב חסדא ורב חנא – חידוש לשוני : הרבה חסד וחן

וברכן דנפשין – וברכות גדולות

עם רבנן קדישין – עם חכמים וקדושים

יהון ליה מכל סטר – יהיו לו מכל צד

ממזרח וממערב-כרך א'- מאמרים-מפגש בין ארבע קבוצות בחברה היהודית

בין מזרח למגרב – מפגש בין ארבע קבוצות בחברה היהודית – מסה היסטורית. ח.ז.הירשברג.ממזרח וממערב- כרך ראשון

העימות בין הרומאניוטים לספרדים הוכרע לטובת האחרונים. אמנם במשך תקופה ארוכה עדיין קיימים היו קהלים נפרדים של הרומאניוטים בערים הגדולות של רומליה, ועד היום יש בירושלים בית־כנסת קטן של עולי יאנינה (יוון), שבו מתפללים כמנהג רומאניה. אבל שפתם היהודית־רומאניוטית (יוונית) נשתכחה וגם ספרותם שקעה ונעלמה כליל. רק מהדורות סידורי תפילה קדומים, הכוללים פיוטים שנהגו ב״רומאניה״ (היא ביזאנטית) הגיע אלינו. ייתכן ששרידי הרומאניוטים (על פי המסורות שבידיהם) יכולים להתנחם בעובדה, שאף קהלי הפורטוגיזים המרובים ובעלי השפעה גדולה בזמנם, שנוסדו בקיסרות העות׳מאנית במאה הט״ז, התמזגו עם יוצאי ספרד, עד שבמזרח כמעט נעלם המונח ״פורטוגיזי״ — כלומר יהודי מיוצאי פורטוגאל והוא נשמר בשימוש רק באירופה המערבית ובארצות אמריקה. נטול אותו מתח דרמאטי וויכוח עיוני היה המפגש בין הספרדים לאשכנזים והאיטלקים במזרח. אולם בסופו של דבר התוצאה היתד. דומה, והאשכנזים שהגיעו לארצות האגף המזרחי של הקיסרות במאות ט״ו־י״ז נבלעו בתוך הרוב הספרדי וקהליהם נעלמו .

הערת המחבר : רק דרך אגב נעיר, כי באותם הזמנים לא היתה קיימת כל תנועה מאשכנז למגרב. ממקורות ספרותיים נודע לנו על בואו במאה הט״ו של חכם אשכנזי ר׳ יעקב הכהן, שעמד בחליפות דעות עם חכמי דורו והקים תלמיד חשוב אחד בתלמסאן.

וזאת א׳ף כי ההגירה מאיטליה ומארצות אירופה המרכזית והמזרחית נמשכה כל הזמן והשאירה רושם עמוק באוכלוסיה• חכמים ואנשי רוח אחדים ש״הסתפרדו״ היו ממוצא אשכנזי (דרך משל ר׳ בצלאל אשכנזי, האר״י), ואשכנזי כשם משפחה היה נפוץ מאוד בין האוכלוסיה הלא־אשכנזית. אין להסביר תופעת ה״התבוללות״ בנחי­תות דתית־תורנית, אלא מקורה בהשפעתם החברתית, יתרונם הכלכלי ומספרם הרב של הספרדים, שעלו בהרבה על אלה של האשכנזים

הערת המחבר : כהוכחה מסייעת לדעתנו זו נזכיר את ״הגורנים״ במגרב, שהצליחו לשמור על ייחודם ועצמאותם רק בשל יתרונותיהם הכלכליים ומעמדם החברתי.

ואם כזה היה מצבם של האשכנזים והאיטלקים, כיצד יכלו לעמוד במבחן הכוחות המוסתערבים, שנמצאו בשל סיבות כלכליות ודיכוי מדיני בתחתית הסולם החברתי. אמנם בארץ־ישראל עמדה להט התנועה הבלתי־פוסקת של עולים מהארצות השכנות, שהיתה מזרימה מדי פעם עירוי דם לוותיקים. וכן היה המצב בקהל המגרבים, שלהם היו קשרים אמיצים עם מצרים ועם ארצות מוצאם. מספרם ומעמדם במגרב היוו עתודה נכבדה בשביל קהליהם במזרח הקיסרות.

אולם במאה הי״ז מתחילים באגפה המזרחי של הקיסרות תהליכים שונים שאינם קשורים אלה באלה קשר נסיבתי, המזעזעים את מעמדם הדומינאנטי של הספרדים. לאט לאט מסתמנת ראשית שקיעתה של הקיסרות מבחינה מדינית, וזו נותנת את אותותיה במצבה הכלכלי בכלל ושל היהודים בפרט, שתרמו תרומה נכבדה להתפתחות זו. זרם האנוסים מידלדל והולך. אמנם הספרדים שומרים על עמדותיהם בערי רומליה מכל הבחינות ואף מרחיבים אותן. ברומליה, בקושטא ובחלקים של אנאטוליה, שהיו לפנים תחת שלטון ביזאנטיון לשון הלאדינו (כתחליף ל״לשון הקודש״) והאספאנ־ יולית, כלשון הדיבור העממית, שולטות ומבצרות את מעמדן. בלשון לאדינו עורך בראשית המאה הי״ח ר׳ יעקב כולי את החיבור רב־הכרכים ״מעם לועז״, מעין כל בו, של תרגום המקרא בלאדינו, בהרחבה מדרשית ודברי חז״ל, מוסר וזוהר, ובזה מציב מצבת עד ללשון זו, כפי שהשתמשו בה במאות הקודמות. גם שירת הרומאנסות באספאניולית פורחת ומניבה פירות בצורת באלאדות חדשות. בכלל נשמרים יפה, בהקפדה רבה ובאהבה המנהגים המסורתיים. אבל תנועת שבתי צבי והזעזועים שבעקבותיה ניחתים כהלם קשה על כלל האוכלוסיה וקורעים קרע גלוי ועמוק בין תומכיו של ״המשיח״ שהתאסלם ובין מתנגדיו.

בארצות שהיו פעם תחת שלטון ערבי־מוסלמי ולשון תושביהן ערבית הולך ונסתם הפער בין הספרדים למוסתערבים, אבל כיוון המיזוג הוא כלפי מטה. בעיקר בשל סיבות כלכליות יד ״המנוצחים״ היא על העליונה ו״המנצחים״ מסתגלים לאורח חייהם. ההשפעה היא אמנם דו־סטרית, המוסתערבים נטמעים בתוך הספרדים וכפופים למרותם, אבל עורפם הכלכלי והחברתי של האחרונים נחלש, הקשר עם התפוצה הספרדית באירופה מתרופף ועל כרחם הם מתחילים לסגת מרמתם החברתית. אמנם

בפירוש הוצאנו את ארץ־ישדאל ממסגרת סקירתנו, אבל אי־אפשר שלא לראות את ההשפעה השלילית, שהיתה על מעמדם הדומינאנטי של הספרדים מבחינה דתית־ רוחנית בכל הקיסרות, של שקיעת בתי־מדרשיה של צפת וידידתה הכלכלית בסוף המאה הט״ז, והצרות שפגעו את תושבי ירושלים במאה הי״ז. גורמים חיצוניים ויהודים־ פנימיים שלא את כולם הזכרנו במפורש, השפיעו על מיעוט דמותה של החברה באגף המזרחי של הקיסרות, שהיתה מורכבת מיסודות שונים, אולם בלטו בה ושלטו עליה צאצאיהם של מגורשי ספרד ופורטוגאל.

במאה הי״ח מסתמן תהליך חדש בקיסרות העות׳מאנית כולה, המתחילה לחפש דרכים, כדי לצאת למרחב ממצוקתה המדינית והכלכלית, המביאה אותה עד פי משבר. וגם החברה היהודית נערכת במערך חדש מכל הבחינות. התמורות בולטות במיוחד במגרב, אבל סימניהם ניכרים גם באגף המזרחי, הן לרעה והן לטובה. הבעיות מורכבות ומחייבות עיון, הצעת הרקע והכוחות הפועלים בימים ההם.

[מסיבות שהזמן גרמן יבוא ההמשך בכרך הבא]

המקובלים במרוקו – משה חלמיש – ממזרח וממערב כרך ב'

 

אברהם אזולאי בן ישראל. ת"ך – תק"א . מגדולי הקבלה במזרח. ישב במראכש , זמו מה גם בתיטואן ובמכנאס. נודע כבעל מופת ומלומד בנסים. היה מתלמידיו של רבי יצחק דילויה ממראכש, מחשובי רבני במנו.Asilah

חברם של רבי אברהם אבן מוסא ורבי יעקב בן מארגי, ליקוטים מפירושו לספר הזוהר נכנסו לתוך " מקדש מלך " של תלמידו רב י שלום בוזאגלו. בספר " אוצרות החיים  " נדפסו גם הגהותיו ובשער שם כתוב " הגהות….הני אשלי רברבי רבני גאוני המערב חסידי קדושי עליון ה"ה כמוהר"ר אברהם אזולאי ז"ל וכמהר"ר אברהם בן מוסא ז"ל מתושבי עיר ואם בישראל מראקיס יע"א עלווי עליה.

לפי הקולפון שבסוף הספר נעתק מספר אוצרות החיים כתב יד דהועתק שנת והיה שכרי – תק"ל – על ידי הרב…משה מאימראן זצ"ל מעיר מקנאסא.

אברהם אזולאי בן מרדכי. פאס, ש"ל – חברון, ת"ד. בפאס הגיע לידיו ספר " פרדס רימונים " של רבי משה קורדובירו, הוא התרשם ממנו עמוקות ונדר לעלות לארץ ישראל. עלה בשע"ה. תולדותיו מסופרות בהקדמות ספריו, וכן אצל החיד"א בשה"ג.

מחיבוריו הקבליים ייזכרו : " שהרי החמה ", קיצור מספר " ירח יקר ", הוא פירושו של רבי אברהם גלאנטי לזוהר. " אור החמה " הפירוש החשוב ביותר, המקיף כל הזוהר על התורה. מהדורה שלמה נדפסה בפרעמישלא בשנת תרנ"ו – תרנ"ח.

" חסד לאברהם " רובו בנוי על שיטת הרמ"ק. חובר בעזה. נדפס ראשונה באמסטרדם תמ"ה. " בעלי בראית אברם ", פירושים על התנ"ך. אף הוא חובר בעזה.

רבי אברהם אזולאי בן מרדכי – אנציקלופדיה ארזי הלבנון

נולד בפאס שבמרוקו כשני דורות אחרי גירוש ספרד. לאחר מכן עלה לארץ הקודש, היה לריעם של גדולי חברון ירושלים ועזה. ושתה מתורתם של חכמי צפת. רבני נתפרסם הודות לתפוצתם הרחבה של ספריו " חסד לאברהם  " " אור החמה " " זהרי חמה " ו " בעלי ברית אברם ".

אמנם, כיוון שספרים אלו עוסקים בתורת הסוד נודע רבינו בעיר כמקובל. מהחיבור אהבה בתענוגים נשקפת דמותו הגדולה גם בהלכה, וכפי שנבאר להלן.

קורותיו.

משפחת אזולאי הייתה משפחה עניפה, מסועפת ומכובדת. על בניה נמנו מחשובי הרבנים, הפוסקים והמקובלים מתקופת גירוש ספרד ועד דורו של החיד"א.

כאשר שמע רבי אברהם אזולאי ממראקש, קרובו של רבינו, שיש האומרים  שאזולאי הוא ראשי תיבות של " אשה זונה וחללה לא יקחו " החרים הרב על זה, והכריז שכל האומר כן – ילכד בחרם. הרב הנזכר היה מלומד בנסים ודבריו נשמעים בשמים, ותפילתו אינה חוזרת ריקם ( נר המערב ) עמוד 11 – 112 )

את ייחוסו מזכיר רבינו בהקדמה לספרו " קרית ארבע " , ואני זעירא דמן חבריא אברהם נר"ו, בן לאדוני אבי מאוד נעלה כבוד הרב מרדכי זלה"ה. בן לאדוני החסיד והעניו נעים זמירות החכם כבוד הרב אברהם אזולאי זלה"ה המכונה " בודוך "

אבי המשפחה רבי אברהם אזולאי זה. היה ממשפחת חכמי קשטילייא שבספרד, אשר באו אחר גירוש לפאס, בנו, אבי רבינו היא איש חי עומד לפני ה' וישר פעלו הנבון והנעלה כבוד הרב מרדכי. אמו של רבינו הייתה בתו של רבי יצחק בן רבי אברהם חסיד ומקובל.

תקופת פאס.

העיר פאס נוסדה בראשית המאה התשיעית על ידי אידריס השני, משליטי מרוקו, ושנים מספר אחר הווסדה אנו שמוצאים בה יהודים, וחויבו במס גולגולת שנתי. קשר עמוק היה קיים בין הקיבוץ היהודי בפאס למרכזי התורה בבבל וארץ ישראל.

כך נראה מהתשובות הגאונים : שאלות שאלו קהל פאס המועתקים מלפני אדונינו שרירא ראש מתיבתא. וכן רבינו שרירא גאון בתשובתו : לכל רבנא ותלמיד הון ובתאי וצבורי דמותי בהון בפאס אשיר.

קהילת פאס ידעה גם תקופת של צרות, פורענויות ורדיפות. היהודים סבלו במיוחד כאשר בשנת 1038 נפלה פאס בידי אחד השבטים הברבריים, שהחריב את העיר וערך טבח ברחוב היהודי.

אולם, בין רדיפה לרדיפה ובין פורענות אחת לחבריתה היו שנים שבהם התנהלו החיים כרגיל. כך למשל בזמנו של הרי:, רבי יצחק אלפאסי, שהרביץ תורה בפאס עשרות בשנים, עד הגיעו לגיל 75. עת עבר לספרד, על פאס בזמנו מוסר גם מקור לא יהודי, הגיאוגראף בכרי, " והיא העיר הגדולה ביותר בנוגע למספר היהודים בכל המגראב ".

כך גם בזמנו של מוחמד אלשייך – שלט בפאס 1472 – 1505, מחסיד אומות העולם, חיו תושבי פאס בשלום ובשלווה, ולכן התפתחו שם ישיבות ומרכזי לימוד התורה. על התושבים הוותיקים נוספו מגורשי ספרד, אשר החלו להגיע לפאס בסוף שנת 1492, וביניהם כאמור גם משפחת אזולאי.

מקובל שרבינו נולד בשנת ש"ל – 1570 בערך, וכך הוא מתאר את ימי ילדותו: " כל ימי גדלתי בין החכמים על ברכי התורה, ומנעורי הדריכוני יום ליום. מדי שבת בשבתו אביע אומר ולילה ללילה אחוה דעת….

ואכן באותם הימים עדיין הייתה פאס עיר גדולה במעלה ותהילה, עיר של יקרים וחכמים אנשי סגולה מיוחדים. וכל כותב רבינו בהגיעו לעזה :

זכרתי ימים מקדם כאשר הייתי בימי חורפי בחלד עיר מולדת פאס…ואני בקרב חכמים ושלמים…וכן אני יושב בשבת תחכמוני להתחמם כנגד גחלתם בעמלה של תורה. בהוויות דאביי ורבא.

אולם גם תקופת הזוהר של יהדות פאס הגיעה לקיצה. וכעדות רבי שאול סירירו, מרבני פאס באותם הימים : " אם אמרתי אספרה קצת מהתלאות אשר חלפו עלינו תצלנה כל אוזניים ויתבהל כל שומעם. זה לנו שלוש שנים ומחצה בצורת, רעב וצרות רבות…אין לך יום שלא ימותו עשרה או עשרים ברעב. ראש חודש אדר ב' מת איש חסיד קדוש, כבוד הרב יעקב בם עטר זלה"ה.

התאריך המדויק בו עזב רבינו את פאס, אינו ברור יש לשער שעזב בעקבות המאורעות הנ"ל, שהתרחשו בשנים שס"ד – שס"ו, על פי הסיבות ליציאתו מפאס ; ויהי כי הקיפו עלי הימים….ואני בתוך ההפיכה אשר הפך ה' באפו ובחמתו עיר קברות אבותי עליהם השלום עיר פאס המהוללה אשר הייתה למשל ולשנינה…יצאתי ממחיצתי ודלתי ביצי מנכסי וחמדתי ונדרתי לבוא להתגורר בארץ ישראל – בשינוי מקום, המבדיל בין קודש לחול.

רבינו יצא לארץ ישראל דרך הים, וכמו שכתב החיד"א : ודרך אוניה בא לקפוטקיה, ויצאו ליבשה והניחו כל אשר בספינה ותיכף קם רוח סערה, ונשברה הספינה ונטבע הכל והייתה נפשם לשלל. ולזכור נס זה שניצולו עשה חתימתו דמות ספינה וראיתי חתימתו ז"ל.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 161 מנויים נוספים

נובמבר 2014
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30  

רשימת הנושאים באתר