מורשת יהדות מרוקו

אוצר המכתבים חלק ראשון. רבי יוסף משאש זצוק"ל.

ש׳ התרס׳׳ט לב״ע. תחל ש׳ וברכותיה

רבי יוסך משאש

פב

פ׳ האזינו. להנ״ל.

ידידי, ביום ר״ה בעלות המנחה, בא לידי ספר א, נקרא בשם תפלת ישרים, כולל תפלות כ­ל השנה, ושם מצאתי הגירסא, ואין אפוד ומניפים ופי׳ בגליון בכת״י, הם הכהנים שהיו מניפים. הקרבנות, עכ״ל. ולדעתי גירסא מוטעת היא, כי כל החרוזים, מסיימים בקמץ וחיריק, מוספים, נגפים, לשרפים, נאספים, ודומה להם ותרפים, לא ומניפים שהם שני הריקים דבוקים, ועוד שהוא לישנא דקרא כמו שכתבתי לך, ושלום.

אני היו״ם ס״פ

פג

פ׳ הנז׳. לחכם א׳.

ידידי. אתמול בלילה עיינתי היטב בהשם דיקרנוס״א איך הוא יוצא מפי והריקותי לכם ברכה עד בלי די, ומפי נסה עלינו אור פניך ה׳, ובעזר האל נ״ל שיגעתי ומצאתי, והוא, השם הקדוש הזה, יוצא מהאותיות שלפני אותיות שניות של תיבות הכתוב, על סדר זה:

והריקותי, אות שניה ״ה״ לפניה אות                  ד

לכם, אות שניה ״כ״ לפניה אות                         י

ברכה, אות שניה ״ר״ לפניה אות                      ק

צרף ק׳ עם ר׳ של ברכה יעלה ש׳, לפניה            ר

וכן תמצא זה הסדר במלת ברכה ומפרע,

הרי ד׳ אותיות מפי זה, ועוד ד׳ אותיות מפ

נסה עלינו אור, אות ב׳ של נסה, ״ס״, לפניה        נ

וחזרו ולקחו האותיות של בין תיבות נסה

ועלינו, אחר ה׳ של נסה, היא אות                      ו

ולפני ע׳ של עלינו, היא אות                             ם

ואות ראשונה של אוד, היא                              א

הרי לפניך השם שלם. ואך דע אחי, כי לדעתי המעט נראה פשוט, כי עיקר השם הקדוש הזה, הוא בידם קבלה מדור לדור, ואך בחרו לרמוז אותו בשני פסוקים אלו של פרנסה, זהו מה שעלה בידי לעשות רצונך ידידי שאתה מתעסק בתפלות בעלי השמות, אבל אני, העני, קשיא לי טובא על זה, שאם זה השם, הוא שם איזה מלאך, איך יצדק לומר עליו, ולמען השם הגדול והקדוש? וכי העיקר הוא השם? העיקר הוא המלאך? והו״ל לומר, ולמען המלאך הגדול והקדוש? דבשלמא לגבי המקום ב״ה, שייך לומר עשה למען שמך, דהיינו שנקראת אדון, והאדון מרחם על עבדיו, גם אתה בעל ההויה כלה וראוי שתרחם על מעשיך, או על דרך מה שהראיתני בער״ה בההוא פזמון של כמוהרי״ץ ן׳ גיאת זיע״א, המתחיל יסוד הסוד, שכתב שם בבית ראשון, שמו עצמו, ועצמו שמו, ע״ש, ובמפרש שם, שכתב, שהוא כמו, אתה אחד ושמך אחד, אבל לגבי המלאך לא שייך כל זה ח״ו, ועוד קשה לי, וכי זה המלאך הוא הגדול והקדוש של המלאכים? הלא מיכאל גדול ממנו, כי הוא העומד בראש מחנות ה׳ שבשמים, כמ״ש בפזמון ״שנאנים שאננים״ של שחרית יוה״כ, והוא שר ישראל בנו בכורו של מקום. ואם המלאך הזה ממונה על הפרנסה, כאשר כבודך חושב, וכן אמרת בפירוש, ונעזרת, כי מצאת, שהוא בגימטריא חת״ך עם ג׳ אותיותיו, גם זה אינו, כי אין שום מלאך ממונה על הפרנסה, בלתי ה׳ לבדו, כמ״ש במס׳ תענית דף ב׳ ע״א, אמר רבי יוחנן ג׳ מפתחות בידו של הקב״ה שלא נמסרו ביד שליח, של גשמים, של חיה, של תחיית המתים, ובמערבא מוסיפין של פרנסה, ור׳ יוחנן אמר לך גשמים היינו פרנסה, ע״ש. ואם זה השם הוא של הקב״ה, איך נאמר עליו שהוא גדול וקדוש, והוא לא נזכר עם השמות שאינם נמחקי׳, כמ״ש ביו״ד סי׳ רע״ו ? ובכן ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני, שאני איני מזכיר ואיני מכוון בשום שם מאותם השמות, בלתי ה׳ לבדו, ושלום.

אני היו״ם ס״ט

בעזרת ה'

אל מעי"ן העד"ן

הרב מאיר אלעזר עטיה

קורות חייו ונפלאותיו של הצדיק הקדוש המלומד בניסים

רבי עמרם בן דיוואן זצ"ל

אשר הגביר בניסיו ונפלאותיו

אמונה בשם, יחודו והשגחתו

על עצמו אמר רבינו הגר״א, שבתורה מרומז שמו בפסוק (סוף פרשת כי תצא) ״אבן שלמה, וצדק יהיה לך״, אב״ן שלמה ראשי תיבות אליהו בן שלמה. נם בהפטרה של אותה פרשה (כי תצא) ראה את שמו ייעודו, בפסוק ״ברחמים גדולים אקבצך״ העולה בגימטריא ־606- ושמו אליהו בן שלמה זלמן בגימטריא ג״כ ־606״.

האר״י הקדוש, בספר הגילגולים (פרק נ״ט) אומר, כי שם האדם הוא השם הכתוב בכסא הכבוד, ממנו נחצבה נשמתו של האדם:

 כי השם שקוראים לו אביו ואמו, הוא נכתב למעלה בכסא הכבוד. וכך הוא נקרא למעלה, כי אין הדברים באקראי, כי הקב״ה, מזמין אותו השם, בפי אביו ואמו, שיקראוהו כך ולכן ר׳ מאיר ור׳ יהושע הוו בדקי בשמא, וכאומרו, אל ו וקרי ׳שמות (שין בפתח) אלא ׳שמות (שין בצירא). הם היו יודעים לשקול מספר יסודי אותיות שמו של האדם, שידעו כמה חלקים יש בו מיסודות האש או מרוח מים ועפר.

זאת היתה חכמת אדם הראשון שקרא שמות לכל בריה כפי חלקי היסודות אומר רבנו בחיי שאדם הראשון השכיל בחכמת האותיות לקרא השמות כפי טבעי הבריות, בגבורה, קלות ואכזריות וכו׳ דכל המרות והכחות שבבריות באים ויוצאים מן היסודות שבהם.

ובעטרת צבי ח״א הביאו ליקוטי אוה״ח וזה לשונו: והאדם  ראה וידע כח כל נפש באיזה צירוף אותיות נברא ונוצר ונעשה והמשיך לו חיות האותיות, ובספרו בית ישראל כתב:

וקבלנו מרבותינו היות שם האדם הוא שורש נשמתו באותיות שמו. ואומר אוה״ח במדבר כ׳׳ה י״ד, כי השם שיקרא בו האדם הוא שם הנפש וכשאדם חוטא נפגמה נפשו בדביקת הרע, לכן ר׳ מאיר היה בודק בשמות.

נמצא כי השם שקוראים לו אביו ואמו, הוא השם של נשמת האדם הקדושה.

קריאת שם לרך הנולד על שמו של הצדיק  משפיעה אח״כ על מדרגתו הרוחנית של האדם. דהיינו אם הוריו יחנכו אותו על ברכי התורה והיראה ילד זה ישיג בקלות יתירה תורה וקדושה מנשמת אותו צדיק.

וכן אומר הנועם אלימלך (במדבר פרשת נשא): מחמת שהשם יתברך גזר בבריאת העולם, שיהיה כך וכך שמות ראובן. כך וכך שמות שמעון. ונותן לו שם בשם צדיק אחד, שהיה כבר בעולם, זה גורם גם כן להיות צדיק מחמת שנתעורר האור של הצדיק שהוא בעולם העליון.

להלן מקרה לדוגמא, שגזירת שמים חלה על שמו של האדם, ומשפיע גם כן על מי שנקרא באותו שם:

מובא מדרש אגדה בדברי רש״י (שמואל א׳ פרק א׳ פסוק כ״ג) על שמואל הנביא שיצאה בת קול שהכריזה שבקרוב יעמוד צדיק אחד בשם שמואל מיד קראו הרבה אמהות לבניהם שמואל, ולבסוף זכו כולם לנבואה, והם היו אותן חבל נביאין שנתנבאו.

מכאן ששם שוה של אנשים מראה שהינם מאותו שורש, המציין סגולה מיוחדת, הקשורה בספירה עליונה.

גם כאן, אנו רואים בסיפורים בספר זה, שהצדיק ביקש מאותה משפחה שהביאה רק בנות וביקש שלבת הבאה יקראו לה ״פאדינה״, אשר פירושה ״גמרנו״, ואכן שם זה השפיע על היולדת מללדת בנות והתחילה ללדת רק בני. (עיין לעיל בעמוד 35).

כמו כן לקמן אנו רואים שמשפחת אלבז בצפרו קראו לבנם עמרם ע״ש הצדיק ואותו הבן גדל ונתעלה בתורה עד שהשיג מדרגת ״צדיק״ ונהיה גם אח״כ לאחד הפוסקים  הגדולים בדורו.

ידוע גם שכל משפחה מבני קהילת וואזן מקום קבורתו של הצדיק רבי עמרם בן דיוואן, קראה בן ע״ש הצדיק, כי שם הצדיק משפיע עליהם שפע טוב וברכה ומביא אותם להיות עמ־רם וחשוב, וכל אחד נושא שם זה לגאון ולתפארת המשפחה.

הערצת הקדושים בקרב יהודי מרוקו – יששכר בן עמי. 

הערת המחבר : הבחירה היא משמעותית ומזכירה שלושה־עשר קדושים מפורסמים. אין ספק שיש כמה קדושים ידועים שיכלו להיכנס ל״נבחרת״ הזו. מכל מקום מתמיהה מאוד העובדה שצדיק כה מפורסם כמו מולאי איגגי אינו מופיע וכן ר׳ דוד בן־ברוך.

פזמון: יא רבבי תשמח פללי דאז

 יא רבבי תכממל אלמחדאז

 יא רבבי סעדדנא מה יעואז

 זיכות צדיקים לעזאז

בדית נתכללם בזזהר

וצדיק לעזיז נדכּר

 וללי טלבנא לו יחדר

 ישמו עאלי ומזההר

לעזיז רבי יחייא לכצ׳ר

יא ללאה נמסיוו יא לעבאד

 אנדרבו טרקאן לבעאד

ונטלבו טליבאת אזדאד

מזורו צדיקים דלבלאד

לעזאז סיאדנא מואלין צ׳אצ׳

צדיק יכון לינא סנידא

 ונזיווה מן טריק בעידא

 ונזורוה זיארא זדידא

 ויזעל ייאמנא סעידא

רבי אליהו מול צ׳אר לביצ׳א

יא חבאבי לוכאן ריטו

עזאייב צדיק פי חייאתו

כללא אלעזז אלפאמילתו

אבייאצ׳ אללי חצ׳ר פי תפינתו

 לעזיז רבי חיים פינטו

רדד באלך יא כאיי מא תמסיס

 פי להלולא מא תרכיס

 ונדר עליך מא תכלליס

יקבל זיארך בלא תעכיס

לעזיז רבי אברהם מול נס

יא ללאה נמסיוו יא לכוא

תקבלו לעדאב בלחלאוא

 ונזורו צדיק בצפאוא

 וללי פיה סי צ׳רר ידאוא

 זיכות רבי רפאל אנקאוא

מאזלת אנזיד פלגנאוי

ונפררח קלבי לכאוי

 אונטלב אללי נאוי

וצדיק הווא ידאווי

 לעזיז רבי שלום זזאוי

מסית אנזור יא לכואן

לצדיק סכית בללי כאן

ורזעת בקלבי פרחאן

 קבל זיארתי מול ואזזאן

 לעזיז רבי עמרם בן דיואן

יא לחבאב סריוו סמע

באם תגפרו דנוב אולכדע

וזיארתנא דימא תנפע

 וצדיק ליהא יסמע

לעזיז רבי דוד דרע

יא כאי סמח פי כולסי

 ראה דנייא מה תדומסי

 גיר צדיקים מא תנאסאסי

 ולהאד צדיק תמסי

לעזיז רבי דוד ומשה

ואחד צדיק יא נאס

 כללא זיכותו עלא לסאס

 וללי יטלבלו פלכאס

ידאויה דגיא מן כול באס

 סידי לעזיז רבי פנחס

בסחאל אללי מרצ׳ו והבלו

מסאוו לצדיק ונזלו

 אלכיסאן וסמע סעלו

 דאואהום צדיק מן פצ׳לו

 לעזיז רבי שלמה לחלו

אנטלבוך יא רכבי מולאי

תקבלינא האד רראי

בזהדך נמסיוו לעאם זאיי

ונעמלו להילולא יא כאיי

 די רבי שמעון בר־יוחאי.

המשך…….