ארכיון יומי: 22 בנובמבר 2014


נר המערב-י.מ.טולידנו

פרק ששי  1243 – 1490

הרב יעקב משה טולידאנו

הרב יעקב משה טולידאנו

ממשלת בני מרין ויחוסה אל היהודים, התנפלות התושבים בפאס על היהודים והתיצבות המושל אבו יוסף נגדם. המצב הרחוני ועסק התורה מתפתח, הרבנים שהיו במאה הראשונה והשניה, שמד וגירוש יהודי פאס מהעיר הישנה ובנין מגרש היהודים של מללאח בשנת קצ"ח, הסיפורים על רמב"ם אלפאסי והצלתו, עוד הרג רב ביהודי אלמללאח בפאס שנת רכ"ה, נשמדו קהל שלם קהלת קודש שכלא, שבי יהודי עיר ארזילא על ידי הפורטוגאלים, רבני סוף המאה השניה ועד חצי השלישית.

תנו מכם אחד לילך עמו אל המלך כי המלך לא יסכים לזה כי כן לא יעשה, אז\ אמר לו אדם אחד ושמו בן בודיה מאת אני אלך עמך  והלך עמו וקודם שנכנסו שניהם לבית המלך מצאו משה אביטאס שנכנס כבר לבית המלך והגיד לו דברים אשר לא היו ונתמלא המלך חימה על התלמיד בנזכר, כי כן הגידו לו היהודים שיצאו מבית המלך.

ראה כי כלתה אליך הרעה מאת המלך. עודם מדברים עמו והנה צולאי מסעוד אחי המלך ( בן אחי המלך, כפי שכתוב למעלה  ) בא לבקר למלך כמנהגו והתלמיד הנזכר יודע היה למולאי מסעוד הנזכר, ורגיל בביתו היה ומשמשו ופגע בו ואמר לו מה לך פה, וסיפר לו הדברים.

אז נכנס משה בן בודיהמאת פעם אחרת עם אחי המלך וכשראו המלך שהיה שרוי בכעס על דברי משה אבוטאס, ועל התלמיד, השיבוהו ואמרו לו שכל מה שאמר לו משה אבוטאס היה הדבר בהיפך, והגידו לו על זה נתייסדה זאת המחלוקת בין משה אבוטאס ויעקב שעיקר המחלוקת היה על הנפיחה. וכששמע המלך דבריהם שיעקב עלוב צוה המלך ואסר במשמר למשה אבוטאס בבית המלך עצמו וביד סריסיו שלח המלך מיד לאחר יעקב שקיבץ לוכל מה שהיה בקשר עם משה אבוטאס באותו הלילה ומי הם שעמדו עליו ומי הם החכמים המחזיקים במחלוקת.

והשיב התלמיד שהוא אינו מכיר מהם שבאו עם משה אבוטאס לפי שלא פגע בהם בעת שבאו לתצרו, אז דחקוהו לאמר גזירת המלך היא שתראה לנו הכחמים שנפל ביניהם המחלוקת בזה העניין, שבכל יום הייתה מהומה רבה בכאן אלמללאח על עניין הנפיחה, אז הלך עמהם יעקב והוציא לו קצת מכל החכמים מכל בתי כנסיות וקבצום בבית הנגיד.

אז באו סריסי המלך לאמר שהמלך גזר שיתנו הקהלות מאתיים אוקיות בקנס ונתנו אותו הקהלות ( המגורשים ), והתושבים עדיים הם מחזיקים במנהגם ולא שוא להם להמגורשים כל מה שעשו.

אחר כך יום א' עמד אחד מהתושבים בהפר ברית וקנה בשר מהמגורשים ונתעוררו התושבים והלכו ואמרו לו מה זאת עשית ויצאה אמו שלומית ודברה דברים גדולים נגדם וחרפה אותם ולנגיד רבי שאול אז הכוה ופצעוה עד שהיה דמה שותת ולבקר הוגד הדבר למלך ונתנו על כך היהודים אלפים אוקיות בקנס ובעודם מקבצים אותו קנס, נתיעצו להם החכמים ונתנו שוחד לסריס אחד מדולי סריסי המלך שהיה גובה המס, לאסור לתלמיד בבית הסוהר ואסרו שלא ברשות המלך והלך מי שהלך מהמגורשים והגיד למלך כך וכך יש לו ועל כך וכך יש להענישו ותגבה ממנו כל ממונו קנס.

ומפר מחשבות ערומים הציל אותו מידו על ידי מולאי מסעוד ויצא לשלום, ולערב הסוכות הוסר המלך ממלכותו ומלך בן אחיו שהיה מלך בן מלך שהיה למיתת אביו תשעה חודשים והעבירו הנגיד עמי שם טוב ומינו תחתיו לנגיד רבי שאול ברכה , רבי שם טוב ברכה, רבי שלום בן רמוך, ושנת הרפ"ז ביום א' י"ח תמוז היינו בסכנה גדולה כמעט כסדום היינו לעמורה דמינו מפני שבני המלך מולאי בוחסן שהיה כלוא בבית האסורים בבית המלך נתקשרו עם רוב המדינה קשר אמיץ ונכנסו פתע פתאום עד פתח חצר המלך התיכונה.

והמלך והטפסר לא היו שם במדינה מפני שהלכו למלחמה על מראכיש וסוגרו הדלתים של המדינה ותפשום חיים מהם הרגו בחרב ומהם נתלו שהאל ברחמיו ריחם עלינו גדול הרועה מצילנו. ובשנת רפ"ח שבוע אחד קודם פורים לא היה לקצבים של התושבים בשר ובאו ואמרו לנו תנו לנו בשר ונאכל ואם לאו אנו הולכים ולוקחים ממקולין של המגורשים ועברו על הסכמתם במזיד או באונס ולא זכרו מה שקרה לנו במדבר באמרנו בשבתנו על סיר הבשר.

ויצאתי מביתי והלכתי לבית הכנסת של התושבים יום שבת שלפני פורים והוכחתים על הדבר הרע הזה… הרע הזה….וכששמעו הדבר הקסטיליאנים ובפרט החכמים הנ"ל שהם רבי יהודה ורבי נחמן באו באף בחימה ובקצף גדול אל הנגיד שיתן להם רשות לעשות עמי רעה, והנגיד דחה אותם וגער בהם והלכו ונועדו כלם והתירו דמי ואמרו כל הקודם זכה וכמה פעמים עשו כך והשם יתברך לא נתנן להרע לי.

ובשנת רפ"ט בתחילת השנה במרחשון היו מפתים המגורשים להתושבים ובפרט החכמים לומר שהסכמתי וסברתי אינה דין עד שכתבתי הפסקים ושלחתי לבית דין של התושבים וזה תורף הפתקא, ידוע למעלתכם שההסכמה שקיבלתם עליכם אין לה התרה…ובשנת רצ"ה זאת השנה שאנו בה אירע….

נהוראי-מ. שטרית-אימת החלום….

  אימת החלום – נהוראי – מאיר שטרית

לידתה של עיירה.אימת החלום

גוראמה  הוא שמה של עיירה קטנה באזור תאפילאלת שבדרום מרוקו, המרחק בינה לבין גבול אלג'ריה, לצד מזרח, הוא קילומטרים אחדים ואילו ממרכז בירת תאפילאלת היא מרוחקת כמאה קילומטר.

היהודים, כמינהגם פיתחו רשת ענפה של עסקי־מסחר, מלאכה ואף תעשייה זעירה. הם סחרו בבדים, מזון, כלי־בית וציוד, וכל מה שרק ניתן היה למכור. המוצר המבוקש ביותר היה הסוכר אשר עליו הטילו הצרפתים פיקוח חמור ביותר.הקמעונאים מבין היהודים מכרו את הסוכר בלי אף פרוטה אחת של רווח וזאת מפני שחויבו למכור במחיר זהה למחיר הקנייה מידי הסיטונאים. הם ״הרוויחו״ רק את שק־האריזה וחבל־הקשירה. הסוכר לא היה מיוצר במרוקו לפני הצרפתים וגם תקופה ארוכה אחריהם, כך שהמדינה הייתה תלוייה בחסדיהן של מדינות־אירופה כדי להמתיק בו את משקאותיהם. כעבור תקופה של כמה שנים הגיעה, באמצעות המושל, ידיעה על יהודי עשיר כשם ״סנוף״ שקיבל רשיון לייצר סוכר בעיר קאזאבלנקה. ואכן, סוכר־סנוף החל להגיע לכל מקום ובין השאר היה בשפע גם בעיירה גוראמה. בעלי המלאכה מבין יהודי גוראמה עסקו בחייטות, סנדלרות, נפחות, צורפות, נגרות, צביעת צמר ובעצם במה לא?

התעשייה הזעירה עסקה בעיקר בייצור־סבון ועיבוד־עורות. אחדים מהיהודים עסקו ברוכלות, והם נהגו לנדוד עם מרכולתם המגוונת מכפר לכפר. לרוכלים הייתה הצלחה לא מעטה, מאחר ורבים מהכפריים העדיפו לחכות לבואם ולא לטרוח ולנסוע לעיירה. בעבר התנהלו עסקי־היהודים בכפרים אלה, ולכולם היה נוח מאוד לקנות את מצרכיהם בקירבת־מקום. כעת היה הכל מרוכז בעיירה על־פי תוכנית שלטונות־הכיבוש הצרפתיים.

החלוצים ברוכלות היו האחים יגו ויסו שמעון המכונים ״בני־דחיק״, הם נדדו עם מרכולתם על גבי פרדות בעיקר בהרי־״איית מסרוח״ בין מחנות־אוהלים של הנוודים — הברברים, אשר עליהם הצליחו להתחבב. במשך הזמן האחים ״בני דחיק״ שלטו יפה בשפתם של הנוודים, רכשו את אמונם והתרגלו לאורח־חייהם. עיקר מאכליהם של הנוודים היה מורכב מתירס ותמרים שאותם קנו בכמויות גדולות. פרדותיהם של האחים יגו ויסו שמעון היו עולות להרים עמוסות סחורות לעייפה, ויורדות כעבור מספר שבועות לעיירה כשהן עמוסות בעורות וצמר. יגו שמעון היה מספר לחבריו את חוויותיו בקרב הנוודים: ״הנוודים הם צאצאיהם של הברברים שניהלו מלחמות ממושכות לפני מאות בשנים ואין איש מהם יודע מאין באו ומתי. הם בהירי־עור, רובם בעלי־עיניים כחולות וראיה חדה וחזקה עד כדי־כך שהם רואים כוכבים בצהרי־יום. הם בריאים וחזקים מאוד ועיקר עיסוקם הוא במרעה־צאן. הם נודדים כל הזמן עם אוהליהם בכל אזורי־ההרים בחיפושים אחרי מקורות־מים. עיקר מזונם הוא תירס, תמרים, לבן, חמאה ושמן-זית שבו הם טובלים את לחמם. לבושם עשוי צמר שטוות נשותיהם בעזרת נול־יד. בחורף הם ישנים מסביב למדורות כל הלילה, ובקיץ הם עולים להר ״מסרוח״ ועליו הם שוהים במשך כל העונה. הנוודים עוסקים מעט מאוד בגידולי־שדה מחמת היותם נודדים רוב זמנם. אולם בשדותיהם המעטים הם מגדלים בעיקר תירס שהוא אחד המאכלים האהובים עליהם ביותר.״

״פעם הגעתי עם אחי יסו לאוהלו של שייך־הנוודים חמו או חמאד שהיה ידיד שלנו״ מוסיף יגו שמעון לספר: ״מצאנו את המשפחה מסביב למדורה ענקית שמתוכה היו שולפים תירס צלוי. הצטרפנו אליהם ואני לא זזתי ממקומי עד שכיליתי לא פחות מארבעים קלחי־תירס חמים וטעימים. אחר־כך הוזמנו להיכנס לאוהל, ואשת־השייך הייתה עסוקה בהכנת ארוחת־ערב. היא ישבה בין שלושה נאדות ומולה הייתה קדרה שחורה על־גבי אש־העצים הבוערים. מצד ימין היה פרוש עור־כבש לבן ועליו הריחיים, ומשמאל כד־מים מחימר. היא עבדה בכל המלאכות בעת ובעונה אחת, כשהיא מושיטה ידיה העדויות תכשיטי־כסף כבדים, מנאד לקדרה, מהקדרה לריחיים וחוזר חלילה. את נאד־החלב היא ניערה בכל כוחה כדי להפיק ממנו חמאה ולבן. הנאד היה תלוי על חצובה, שהותקנה משלושה מוטות־עץ מלמעלה ופתוחים כלפי מטה. כך היה גם נאד השמן ונאד המים לשתיה. היא העבירה את ידה בזריזות מדהימה לידית־הריחיים וטחנה חיטת־תירס, ואת קמח־התירס העבירה ביד שמאל לתוך קערה מחימר, עירבבה עם מעט מים ויצקה אחר־כך לתוך קערת־ הקוסקוס שניצבה מעל לקדרה הרותחת. פעולת יד ימין לא הפריעה את זו של  יד שמאל ולהיפך, דומה היה שכל יד מחוברת לגוף אחר. וכך, תוך זמן קצר, סיימה הנוודית הזריזה את מלאכתה והארוחה הייתה מוכנה. היא שפכה את תוכן הקערה לתוך מגש מחימר, הוסיפה חמאה ולבן, בחשה בכף־עץ והיגישה לבעלה ועוזריו שישבו בפינת־האוהל וצפו בסקרנות מפליאה בעבודתה. אך התחילו לאכול בתיאבון רב והיא חזרה אליהם בשנית, התכופפה על המגש וריססה תבלינים שטחנה בין שיניה מתוך פיה. הם אכלו את הכל עד לגרגיר האחרון של הקוסקוס. לנו נתנה כד־לבן טרי ואיתו אכלנו את הלחם שהבאנו איתנו מהבית. אחר הארוחה הוגש לכולנו תה חזק מאוד ונשארנו ללון במקום שבו אכלנו. כל הלילה דיברנו איש עם רעהו וסיפרנו סיפורי־סבתות עד שנרדמנו. מבחוץ נשמעה נביחתם של כלבים מסביב לאוהל ומדי־פעם הגיעו מרחוק גם יללותיהם של זאבים. בתוך האוהל נחרו כולם ולמרות זאת ישנו שינה עמוקה וערבה״, סיים יגו את סיפורו.

המשפט העברי בקהילות מרוקו – מ.עמר

 

פרופסור אלימלך וסטרייך

רואה אני לעצמי חובה להביא בפניכם, ראיון שנערך עם פרופסור אלימלך, והמופיע בבטאון ה " ברית " של ברית יוצאי מרוקו, חוברת , ראש השנה תשס"ז. אני יודע שלחלק מאיתנו יש את החוברת, אך לטובת אלו שאין ברשותם חוברת ולמציצים הרבים באתר נהדר זה, אני עושה זאת, ושוב כאשר כותבים הודעה, הרי שמן הדין שהכותב יידע אותה, וגם ילמד ממנה.

            פרופסור אלימלך וסטרייך, מהפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, מחבר ספר " תמורות במעמד האישה במשפט העברי " ושוקד על הוצאת ספר חדש, " ייבום וחליצה במסורת ספרד, המזרח והמגרב – אתגרים ומידת הגמישות של המשפט העברי בעידן מודרני ".

 הוא אורח כמעט קבוע בכנסים על יהדות מרוקו ( על זאת יעידו אלו המשתתפים הקבועים בכנסים אלו, שמקיים מרכז דהאן באוניברסיטת בר-אילן, בשיתוף עם הברית. בכנס האחרון ( הכוונה הלפני האחרון ) בנושא " התמודדות ההנהגה של יהודי מרוקו בעידן המודרני " הרצה פרופ' וסטרייך על  " אקטיביזם משפטי בדיני המשפחה במרוקו " הקהל שתה בצמא את דבריו ( אמת הדבר, מעדות אישית ) אך נבצר ממנו לשאול לשאול אותו שאלות מחמת הזמן הקצר. כשביקשתי מפרופ' וסטרייך להקדיש לי מזמנו ולאפשר לי לראיין אותו לביטאון הברית, השיב בחיוך רב " בשביל המרוקאים אני מוכן להקדיש כל זמן שיידרש " בגלל קוצר היריעה, הובאו כאן בתמציתיות רבה רק עיקרי הדברים.

בכל פעם שאתה מרצה על דיני משפחה במסורת מרוקו, אתה מצטט את השופט פרופ' מנחם אלון, מי שהיה משנה לנשיא בית המשפט העליון שאמר, " הדברים יכלו להראות אחרת, והלוואי שכולנו היינו מרוקאים " למה הכוונה?.

פרופ' אלון הוא מורי ורבי. אני כחוקר מתרשם מאוד ממה שנעשה במרוקו, במסורת המרוקאית, בכמה עיניינים חשובים בתחום דיני משפחות. למשל סדר קידושין, קביעת אבהות, ייבום, מורדת, ידועה בציבור, ירושה ועוד. אני גפ חושב שאם, והדגיש הוא על האם, היינו מאמצים את שיטתם של יהודי מרוקו היינו יכולים לפתור את רובן הגדול של הבעיות שיש לנו היום בדיני משפחות.

צריך לדעת שלעולם המסורת ולעולם ההלכה יש בעיות קציניות להתמודד מול המודרניות בתחומים של דיני משפחה. ככל שהעולם מתקדם יותר האתגרים והקשיים נהיים הרבה יותר כבדים. ההלכה היא גם שיטת משפט, אבל היא מסורתית, היא שמרנית, היא מחוברת לעבר.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 160 מנויים נוספים

נובמבר 2014
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30  

רשימת הנושאים באתר