ארכיון יומי: 12 בנובמבר 2014


יהודי צ. אפרקיה במלה"ע ה-2-מ.אביטבול

יהודי צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה

מיכאל אביטבול

משטר וישי - הנקודה השחורה במלחמה

משטר וישי – הנקודה השחורה במלחמה

אשר למשרות ציבור זוטרות: לא הותרה הגישה אליהן ליהודים אלא אם כן החזיקו בתעודת־חייל ממלחמת 1918-1914 או בציון לשבח מימי 1918-1914 או 1940-1939, אות לגיון הכבוד על שירות צבאי או המדליה הצבאית.

בהוכיחם גמישות רבה יותר מן החוק הצרפתי (והאלג׳ירי), הותירו הט׳היר השריפי וצו הבאי התוניסי ליהודים להוסיף ולכהן במשרות ציבור, במוסדות ובארגונים של הקהילה היהודית גופה. חרף ׳הנומרוס קלאוזוס׳, הרחיבו שלטונות תוניסיה לימים סעיף זה והתירו לרופאים ולעורכי־דין יהודים שנפסלו להמשיך ולטפל בחולים יהודים וליצג את בני־דתם בבתי־המשפט הרבניים.

בדומה לחוק הצרפתי, אפשרו החוקים שפורסמו בשני הפרוטקטורטים להעניק פטורים לטובת יהודים מסוימים ולמשרות מסוימות. כך למשל בסעיף 4 של הט׳היר המארוקאי נקבע יחס חריג לטובת היהודים שזכו בציון לשבח בצבא מארוקו, או באות המסדר הצבאי השריפי. אולם, מאחר שמעודם לא גויסו לשירות צבאי, פטורים כגון אלה לא היו בהישג ידם של יהודי מארוקו.

אשר לצו שפורסם בתוניס, הוא הותיר מקום להענקת פטור לטובת יהודים שמוצאם בתוניסיה — בין אם בעלי אזרחות צרפתית ובין אם נתינים של תוניס — על שירותים יוצאים מן הכלל למדינה הצרפתית ׳או לעוצרות תוניס׳, כלשון הצו:

יהודי תוניסיה, או תוניסאים שנעשו צרפתים בקבלת אזרחות צרפתית, או שאבותיהם קיבלו אזרחות, יוכלו להוסיף ולהחזיק בזכות זו, אם יוכלו לעמוד באחד התנאים הבאים:

1                      קבלת ציון לשבח או החזקת תעודת שירות פעיל במערכות שמחוץ לצרפת לאחר ה־ 11 בנובמבר.1918

שיכול אב או בן בשירות למען צרפת במהלך מלחמת 1918-1914, מלחמת 1940-1939, או במערכות שמחוץ לצרפת.

שירות פעילי במלחמת 1940-1939 בתור מתגייס בהתנדבות במשך כל תקופת המלחמה.

להיות אלמנת מלחמה שלא נישאה מחדש, פנסיונרית בתור שכזו.

הקו המתון שאותו נקטו שלטונות תוניסיה מצא את ביטויו גם בתחומים אחרים: למשל, בעוד שבמארוקו אסר הט׳היר השריפי על היהודים להיות חברים באיגודים מקצועיים או במוסדות ייצוג כלשהם (לשכות המסחר, לשכות החקלאות, ועוד), יכלו היהודים בתוניסיה להיבחר לאסיפות הנבחרות, בתור נציגים של האוכלוסייה היהודית המקומית. יתר על כן, צו הבאי התיר ליהודים להחזיק בבטאון אשר כותרת המשנה שלו תהיה: ׳עיתון יהודי תוניסיה׳ ובו יוכלו להגן על האינטרסים שלהם. אשר לשלילת הזכויות בתחום הפרט, נגעו הגזירות לכל היהודים, אם בתור אזרחים אם בתור נתינים, חיילים משוחררים או לא; לפיכך נחסמו לפניהם מקצועות שונים לחלוטין — עיתונות, שירות השידור, תיאטרון וקולנוע — בעוד שעקרון ׳הנומרוס קלאוזוס׳ נקבע לכל המקצועות החופשיים.

׳תקנון היהודים׳ השני (2 ביוני 1941) היה פרי מלאכתו של קסוויאה ואלה ו׳הנציבות הכללית לענייני היהודים׳ שהקים וישי ב־29 במארס 1941. הנוסח החדש התייחס בסעיפיו העיקריים לחוק אליבר הקודם והוא נועד לתקן את ליקויי קודמו. משום כך נטה להחמיר אף יותר. כך, למשל, הגדרת היהודי שניתנה בסעיף הראשון בתקנון החדש הביאה בחשבון את גורם הדת נוסף על נתון הגזע, שנקבע כבר בחוק מן ה־3 באוקטובר. מכאן ואילך יחשב יהודי:

מי שמשתייך לדת כלשהי או לא, שמוצאו לפחות בשלושה הורי־הורים מגזע יהודי, או משניים בלבד, אם בן־הזוג עצמו מוצאו בשני הורי־ הורים מגזע יהודי. מגזע יהודי יחשב הסב שהשתייך לדת היהודית.

המשתייך לדת היהודית או לא, או השתייך אליה ב־25 ביוני ומוצאו בשני הורי־הורים מגזע יהודי. את היעדר ההשתייכות לדת היהודית קובעת הוכחת ההצטרפות לאחת הדתות האחרות שהכירה המדינה לפי החוק מן ה־9 בדצמבר 1905.

ההתכחשות לילד שנחשב יהודי או ביטול ההכרה בו אין להם תוקף לאור

הקביעות שלעיל.

במארוקו ובתוניסיה לא נעשה שום שינוי בהגדרתו של יהודי יליד המקום." הקריטריונים החדשים הופעלו רק לזרים, ובכך נותרו ללא פתרון רוב הפרדוקסים והבעיות שהתעוררו בעקבות התקנון הראשון.

התקנון החדש הרחיב את רשימת הפעילויות והתפקידים, הארוכה ממילא, שנחסמו ליהודים: בגרסתו הצרפתית והאלג׳ירית הוא קבע אמנם כמה יוצאים מן הכלל לגבי אבותיהם של חיילים שנפלו בשדה הקרב ויתומיהם, אולם תבע מן החיילים היהודים המשוחררים להציג אותות שניתנו על גבורה בשדה־הקרב — ולא רק על שירות צבאי — אם רצו להתקבל לתפקיד זוטר במינהל הציבורי.

כפי שנקבע בחוק מן ה־3 באוקטובר, הפקידים שלהם נגע הנוסח החדש נועדו להיות מפוטרים תוך חודשיים, אם לא פוטרו עד אז: יושארו בתפקידיהם באורח זמני רק אבותיהם של שבויי מלחמה, בני זוגם וצאצאיהם שדינם, ודין קרוביהם, ייקבע במסגרת החוק ככל השאר, חודשיים לאחר השחרור. בנובמבר 1941 הסתכם אומדן הפיטורים באלג׳יריה ב־2,169(מתוך כלל של 2,638) פקידים בשירותי הציבור, 232 פקידים בשירותים העירוניים ו־130 שכירים במוסדות או במפעלים שמימונם ציבורי.

נוסף על ׳טיהור׳ המינהל, חתר החוק מן ה־2 ביוני לסלק את היהודים מחיי הכלכלה הצרפתית ובמיוחד מן הסקטור הבנקאי והבורסה: רשימת המקצועות המסחריים שנאסרו על היהודים ב־17 בנובמבר 1941 כללה גם את הפרסומת, הביטוח, עסקות דלא־ניידי, סחר הדגנים והבקר, העתיקות והתמונות, ניצול יערות, ניהול משחקי הימורים ועוד.

במארוקו אסר הט׳היר מן ה־5 באוגוסט 1941 על היהודים שמוצאם במארוקו להלוות כסף בכל צורה שהיא, אולם התיר להם לעסוק בחופשיות במקצועות של בעלי־מלאכה ובקמעונות. פעילויות אלה זנחו בדרך־כלל הצרפתים שבזכות חוקי הפרוטקטורט העדיפו להתמסר למסחר הגדול, שדווקא ממנו ביקשו לסלק את התחרות היהודית.

בד בבד עם התקנון החדש, פרסם ממשל וישי ב־2 ביוני 1941 חוק שהורה לערוך מפקד יהודים. כשהורחב על אלג׳יריה, מארוקו ותוניסיה, נדרשו היהודים על־פי חוק זה להמציא, תוך חודשיים, פרטים אישיים מלאים, על עצמם ועל משפחותיהם, וכן מידע מדויק על השכלתם, מקצועותיהם ושאר הפרטים שנוצלו בהמשך לשם אריאניזציה של הרכוש היהודי.

בינתיים, ובתוקף סעיף 4 בחוק ואלה, נקבע ׳הנומרוס קלאוזוס׳ במקצועות החופשיים על־ידי צווים ופקודות־חוק שונים, בהמשך לחוק שפורסם ב־3 באוקטובר

המקצוע הראשון שאליו כוון החוק היה עריכת־דין. לפי צו מן ה־16 ביולי 1941, שפורסם בווישי, לא יכול היה מספר עורכי־הדין היהודים לעלות על 2 אחוזים מכלל עורכי־הדין הלא־יהודים ליד כל בית־משפט. הושארו בתפקיד, גם אם מספרם עלה על 2 אחוזים, עורכי־דין שלהם תעודת לוחם או עיטור צלב המלחמה מ־1940-1939, אות לגיון הכבוד או המדליה הצבאית על גבורה בשדה־הקרב, יתומים באפוטרופסות האומה ואבות, אלמנות או יתומים של מי שנפלו למען צרפת. מי שלא מילא אף לא אחד מן התנאים האלה יכול היה לזכות ביחס חריג ׳בשל רמתו המקצועית המצטיינת׳, על־פי המלצתה של לשכת עורכי־הדין.

צו זה הונהג במארוקו על־פי פקודת הווזיר מן ה־8 באוגוסט,1941 בתוניסיה על־פי פקודת הנציבות מן ה־9 באוקטובר 1941 ובאלג׳יריה על־פי צו מן ה־5 בנובמבר.1941

׳נומרוס קלאוזוס׳ של 2 אחוזים נקבע גם לרופאים, על־פי צו מן ה־ 11 באוגוסט בדומה לעורכי־דין, הוענקו פטורים לחיילים משוחררים ולקורבנות המלחמה. יתר על כן, רק רופאים שנמנו עם קטיגוריות אלה יכלו למלא תפקיד בבתי־חולים ציבוריים.

סילוקם של רופאים יהודים בוצע החל מן ה־16 באוקטובר 1941 בתוניסיה, שם הועלה אמנם ׳הנומרוס קלאוזוס׳ ל־5 אחוזים; באלג׳יריח הופעל הצו במלוא החומרה למן ה־5 בנובמבר 1941; ואילו במארוקו הופעל הנוסח הלכה למעשה רק ב־24 בפברואר.1942

יהודי צ.אפר. וארץ ישראל

 

יהודי צפון אפריקה וארץ ישראל.מבצע יכין תמונה

מעלייתו של רבי חיים בן עטר עד ימינו –  ציונות, עליה והתיישבות.

העורכים : שלום בר אשר ואהרן ממן

רבי פרג'י שוואט – אפרים חזן.

בספרי הפיוטים מצפון אפריקה ובפרט אלה הבאים מתוניס מצויים פיוטים רבים, שבחתימתם מצוין השם פרג'י. שם זה בא בצירופים שונים : פרג'י, פרג'י חזק, אני פרג'י חזק, אני פרג'י בר נסים, פרג'י שוואט ועוד. השאלה היא האם החתימות הללו – כולן לפייטן אחד הם ..

דודזון מבחין בין השמות, וקובע פרג'י לעצמו, פרג'י שוואט לעצמו, ופרג'יר בר נסים לעצמו. ועוד פרג'י אחד נזכר אצל דודזון – הוא יצחק פרג'י, , שקבו על פי שני פיוטים בעלי סגנון דומה " הפיוט " יוצר מידו עשר וריש ", שסימנו " יצחק ", והפיוט " פלאו וגדלו ", שסימנו " פרד'י ".

אולם נראה לנו, כי רוב הפיוטים שדודזון חילקם בין ארבעת השמות הנזכרים ממקור אחד יצאו. את הפיוט " אזמרה לאל סלעי " מונה דודזון בין שיריו של פרג'י בר נסים, שכן זו חתימתו של פיוט זה. ולא חש, כי המחרוזת האחרונה בפיוט אינה מתקשרת לחתימה, שכן תחילתה " שואפת טוב כימי עלומיך תשובי ".

למעשה אין מחרוזת זו אלא המשכה של החתימה, שכן תחילותיהן של שתי המלים הראשונות, שואפת טוב, יוצרות את שם משפחתו של הפייטן – שואט. ואמנם בכתב יד בן צבי 2147 רשום על גבי הפיוט, כי סימנו הוא : אני פרג'י בר נסים שוואט.

סימן זה בשלמותו מציין גם את הפיוט " איש מלחמה היה ניצב להריב " שלא פורסם עד עתה. ראינו אפוא כי פרג'י שוואט הוא פרג'י בר נסים.

ברשימת השירים לפייטן שדודזון מציינו כפרג'י סתם מצוי לפחות פיוט אחד, ששמו המלא של הפייטן, פרג'י בר נסים שוואט, חתום בו. זהו פיוט " אהלל אל אבותי " שייחודו בכך, שאותה אות של האקרוסטיכון העומדת בראש השורה חוזרת בכל מלה ומלה של השורה.

                        אהלל אל אבותי / אליו אפצח אמרים

                        אנא אזן אנקותי / אביר אדיר אדירים

                        אם איפה אותותי / אבדן אילים ארורים ?

                                  שונאיך שימם שמה / שסע שרש שרשימו

                                  שובה שיבה שוממה / ישלח שר שלום שמו.

על פי מחרוזת זו אנו רואים, כי בטורי האזור משנה הפייטן את האות שהתחיל בה בטורי הסטרופה. צירופן של האותיות הראשונות שבטורי האזור נותן את הסימן " שואט משפחתי "

כאמור רושם דודזון פייטן נוסף בשם פרג'י, והוא יצחק פרג'י. רישום זה נעשה על פי שני פיוטים שונים, שהאחד מהם סימנו " יצחק " והאחר סימנו " פרג'י ". ואולם נראה לנו, כי יצחק פייטן לעצמו, ואילו פרג'י הוא פרג'י שוואט פייטננו.

ואין מקום לקביעה, כי פייטן אחד הם. אמנם דודזון מסתמך על צורתם הדומה, שנראתה לו נדירה, ועל פיה אמר את אשר אמר. ואלם הצורה הנדירה אין בה משום הוכחה במקרה זה, כפי שנראה להלן. נמצאנו מצמצמים ארבעה שמות אלה למשורר אחד, שהוא הפייטן פרג'י בר נסים שוואט.

( השם פרג'י נפוץ בין יהודי תוניס כשם משפחה הן כשם פרטי – מהם שמו של פייטננו -. הפועל  " פרג " משמעו " הבא רווחה, הקלה " שם העצם " פרג " משמעו – ישועה –

יחס דבדו -אליהו רפאל מרציאנו

יחס דבדו החדש. הצב"י אליהו רפאל מרציאנו

משפחת מרציאנודבדו 100000

תולדות המשפחה

קבלה נאמנה עתיקת יומין בידינו מאבותינו הקדמונים לאמור בני משפחת מרציאנו הם מצאצאי שבט יהודה אשר הוגלו לספרד ע״י האדומים.

קהילת מורסיא אחת הגדולות והעתיקות בספרד מראשית ימי הביניים ועד לתקופת הגירוש התפרסמה בעם ישראל בזכות בניה תלמידי חכמים ויודעי ספר, בנים משכילים שהתמחו במקצוע הרפואה, הרופאים היהודים ממורסיא יצא להם שם טוב למרחקים, יהודים קרובים למלכות וגאים במוצאם היהודי.

בימי תקופת תור הזהב בספרד בני הקהילה קראו לעצמם: המורשי (המורסי), אלמורסי, מורסי. תלמיד חכם ממורסיא נזדמן למרוקו, בתקופה שלפני גירוש היהודים מספרד, והוא נשאל ע״י עמיתיו שאלה הלכתית: ״אמר שלמה המורשי הייתי במערב ושאלוני חבירי מנין וכר״ (ראה ספר נר המערב מאת ר׳ יעקב משה טולידנו, עמי 104, הערה ב״ט).

ר׳ שמעון בר משה אלמורסי, התפרסם בזכות שרידים מיצירתו הספרותית הגדולה בתחום השירה (ראה כתב עת סיני, הוצ׳ מוסד הרב קוק, כרך ע״ב, תשל״ג, ובן, סיני. שבט-אדר תשב״ט).

יהודי מורסיא התפרסמו על כי הרבו לעסוק ברפואה, ור׳ יוסף אלמורסי, רופא במקוצועו, עונה קשות ע״י אנשי האינקויזיציא על כי נמצא מחזיק בביתו ספרי קודש! מגורשי העיר מורסיא, הן בימי הגירוש הקטן של שנת 391 ו והן בימי הגירוש הסופי והגדול של שנת 1492 יצאו מספרד כאשר מגמת פניהם היתה ארץ ישראל: קבוצה אחת התעכבה באיטליה (על אחד מצאצאי מגורשי מורסיא באיטליה ראה ספר LA NAZIONE EBREA LIVORNO A PISA מאת RENZO TOAFF, עמי 143), קבוצה שניה הגיעה לארץ ישראל ולסוריה אחד מהצאצאים הוא הרב המקובל האלהי החסיד רבינו שמואל מורסייא זיע״א בן המאה התשע עשרה חי בקהילת ארם-צובה שבסוריה, חידושיו בתורת האר״י של רבינו שמואל זיע״א ראו אור בספר אמת מאר״ץ, ירושלים תשמ״ח (כאן לציין שרוב בני העיר טולידו שהגיעו לקהילות תורכיה טולידו שמם ולא טולידנו כמו כן יוצאי מורסיא שהגיעו לארץ ישראל ותורכיה שמם הוא מורסיא ולא מרציאנו) בני משפחחת מורסיא ישבו בירושלים בשנת 1740 ראה כתב עת קתדרה, מס׳ 72, עמי 166; קבוצה שלישית הגיעה לחופי אלג׳יריה, כנראה בסביבת העיר אוראן.

עדות ראשונה על יהודי מקהילת מורסיא ושמו מרציאנו מצאנו במאה השש עשרה בעיר תלמסאן האיש עסק בשליחות מדינית חשובה כמתווך בין מפקד צבא צרפתי מטעם הקיסר האירופאי קרל החמישי ובין אנשי מלך תלמסאן. בן המשפחה מרציאנו, בקי בשפות אירופאיות ובעל כושר מנהיגות הוא המעביר כתב הכניעה ממלך תלמסאן לנציג הקיסר, ראה ספר UN GRAND RABBIN A TLEMCEN .19 .AU XV SIECLE PAR I. ROUCHE p. מסלול הנדודים של האבות הראשונים בין עיר המגרש מורסיא בספרד לבין עיר המקלט דברו במרוקו היה כך: באחד הימים במאה החמש עשרה עזבו אבות המשפחה מורסיא ובאו לנמל הסמוך קרתחינא. ההפלגה היתה כרובה בלאו הכי בסיכונים לא מבוטלים וכאשר על האניה נמצאו, לא פחות ולא יותר, יהודים נטולי בל אמצעי בטחון, נתונים לחסדי רב חובל נוצרי, והרי הם בידו כחומר ביד היוצר, אפשר לשער מה גדולה היתה מדת הסכנה שריחפה על המגורשים! הנה הם מגיעים סוף סוף לארץ אלג׳יריה, לנמל הונין, במרחק מה מתלמסאן, או לנמל העיר אוראן. אחד מראשוני בני המשפחה מקורב היה לחצר המלבות בתלמסאן כאמור, מכאן ניתן להסיק שבני משפחה נקלטו בתלמסאן וסביבתה; בתקופה מאוחרת מצאנו בני המשפחה בכפר נתיסדלת באיזור תלמסאן (הידיעה על בני המשפחה שבאו מנתיסדלת נמצאת במכתב הנדפס בספר משפט וצדקה ביעקב, חלק א/ סי׳ ע״ב, מאת הרב יעקב אבן צור ז״ל), ומנתיסדלת באו האבות הראשונים לדברו. במאה התשע עשרה כפר נתיסדלת הפך לתאדליסת (ראה ספר חכמי המערב מאת הרב שלמה דיין הי״ו עמי 420).

אבינו הראשון, זוהר הראשים, גזע קדושים, ראש השלישים בדבדו הוא החסיד הרב יצחק מרציאנו זיע״א תלמיד חכם דרשן ומגיד מישרים מסוף המאה השש עשרה בין השנים (1600-1570 לערך) (ראה ספר מים חיים מאת הרב יוסף משאש בקונטרס תפארת בנים אבותם). במאה השבע עשרה אנו יודעים על שלושה רבנים מהמשפחה בועד קהל קדוש דבדו: ר׳ שלמה בן יצחק מרציאנו, ר׳ משה בן שלמה מרציאנו, ור׳ דוד בן דוד מרציאנו.

בראשית המאה השמונה עשרה היה צורך להטיל בינוי, בתוספת ברבה, לשם המשפחה, על מנת לזהות בין בני משפחה שונים, ומאז ועד ימי העליה לארץ ישראל, השימוש בכינויים היה נהוג מרציאנו־בלשגר, מרציאנו בן עוויזר, מרציאנו בן עקו, מרציאנו ביבי, מרצינו זיזאח (או בן יזאח), מרציאנו בן עלוגא ועוד; בסוף המאה השמונה עשרה ובמאה התשע עשרה צצו ועלו כינויים חדשים: אולאד לימאמא, אולאד להרהאר, אולאד ביהי, אולאד משישו, אולאד אוגניש, אולאד צרינדי, אולאד לכחיחל ועוד (מצאתי בי הבנויים הקדומים באה לפניהם המילה בן, והכינויים המאוחרים המילה אולאדי).

שמירת טוהר היחום למעשה, הכיצד? בני המשפחה נהגו מימים ימימה, לקחת אשה בתוך המשפחה הקרובה בתוך בית אב של החתן, ורק אם לא איסתייעא מילתא, אזי, התחתנו עם אשה מחוץ לבית אב של המשפחה אך ביקשו עדיין למצוא בלה בתוך בנות המשפחה הגדולה, ואם גם באן לא נמצאה הבלה הרצויה אזי חיפשו באחת ממשפחות הקהילה. לעיתים רחוקות לקחו אשה מחוץ לקהילה. יש לציין שבני הכהנים נהגו סלסול יתר בעצמן, ודקדקו יותר משאר המשפחות במנהג יהודי עתיק יומין זה.

מורשת המשפחה אשר בעבר הרחוק, לפני גירוש ספרד, התבססה על תקופת הזוהר שבספרד, התחזקה בעיר המקלט דבדו סביב דמויות הוד קדושות כמו החסיד בעל המופתים הרב שלמה בר מימון זיע״א, רבינו המלוב״ן הרב יוסף מרציאנו די ביבי ז״ל, ובימינו אנו רבינו החסיד המלוב״ן הרב דוד מרציאנו בן עקו זיע״א שנתבש״ט בעיר מיסור. דמויות גדולי התורה המפארים היכל המשפחה הם: הדיין הגדול רבינו יעקב מרציאנו בן עקו מתקן תקנות טובות לעמו ולבני עדתו (ראה שו״ת משפט וצדקה ביעקב, ח״ב, סי׳ קי״ח, ועוד), הדיין הגדול רבינו דוד מרציאנו (ראה ספר משפטים ישרים, סי׳ קצ״ג), הדיין רבינו אברהם מרציאנו להרהאר ז״ל, הדיין רבינו יוסף מרציאנו בן עקו ז״ל, השד׳׳ר רבינו אברהם מרציאנו מירושלים.

בני העיר מורסיא, נהגו בשאר יהודי ספרד, לייחס עצמם בשם משפחה לזכר עיר מגורים של האבות הראשונים בדוגמת משפחת טולידנו מהעיר טולידו, משפחת סיבילאנו מהעיר סיביליא, משפחת סוריאנו מהעיר סוריא, ועוד.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

נובמבר 2014
א ב ג ד ה ו ש
« אוק   דצמ »
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30  

רשימת הנושאים באתר