ארכיון יומי: 29 בנובמבר 2014


אל עולם שאבד-לקט מאגדות מרוקו-י. פרץ

אל עולם שאבד

לקט מאגדות מרוקואל עולם שאבד 1

רשם העיר והאיר :

יחיא – בן ה-17 בשנת 1964

פרי באושים

ניסוח אמנותי של פרקא׳ בתהילים. הרעיון המרכזי הוא: ההשגחה והגמול הקיימים כעולם הזה.או כמו שאמרו חז״ל: עין רואה ואוזן שומעת.

לאחר ששהו בנכר ימים רבים, שבו שני סוחרים, ידידים בנפש, לבתיהם. והנה עברו ליד נחל קטן. אמר האחד לרעהו: ״סרה ידברו בנו, אם נכנס מלוכלכים ומיוזעים העירה. הבה נטבול בנחל קטן זה, וכשנגמור יגלח איש זקנו של רעהו.״

קיבל הרע השני את ההצעה. לאחר הטבילה גלח הראשון את זקנו של חברו. התחיל השני מגלח את חברו בתער, ותוך עשיית המלאכה, שאל את חברו: ״אם בתער זה אשחטך, מה יאונה לי?״ ענה לו הרע: ״עין רואה ואוזן שומעת, המלך שלמעלה יאמר מעשיך למלכינו, ומלכינו ישיב לך כגמולך״.

״בוא נראה״ אמר הרע השני ותוך כדי כך שחט את ידידו והטמינו בעפר. נכנם העירה ושתי נשים הקבילו את פניו: אשתו ואשת רעהו. מה נדהמו הנשים לראותו חוזר העירה בגפו. שאלה אותו אשת הרע: ״איפה בעלי?״ ענה לה: ״בהיותנו בנכר, הסתכסכנו, חלקנו את הסחורה חלק כחלק ואיש איש הלך לדרכו. מאז לא התראינו.״

חזרה האשה לביתה וצפתה לישועת שמיים.

במלאת שנה למקרה, אמר הרע בלבו: ״אלך ואבקר מקום קבורתו של רעי.״ ומשבא למקום השתומם מאד. על מקום הקבורה פרחה גפן, ואשכולות ענבים שרועים היו על הארץ, כל ענב כתפוח. נדהם על גודל הענבים, ועל כך שהגפן מניבה ענבים בתקופה זו – כי תקופת חורף היתה. החליט, כי אין כענבים האלה דורון למלך. מלא מהם סל גדוש והביאם אליו. המלך שמח מאד על השי, והעניק לו תמורה ביד רחבה. לאחר מכן צווה על משרתו לשים אותם במרתף.

הגיעה שעת הערב, והמלך ערך משתה לאורחים נכבדים מארץ רחוקה. לקראת סוף הסעודה, ספק כף אל כף וצווה: ״משרת, את הענבים הגש לקינוח הסעודה.״ חשבו האורחים שהמלך מתלוצץ. וכי היכן אפשר למצוא ענבים בתקופה זו של השנה ?

המשרת הלך להביא את הענבים, אך כעבור רגע והוא שב מבוהל ואמר: ״אדוני המלך, הענבים זבים דם ומוגלה, הם הציפו את המרתף.״ הלך המלך למרתף, ומשראה מחזה זה, אמר לעבדיו: ״הביאו את האיש שהגיש את הענבים.״ כשהביאו את הסוחר, אמר לו המלך: ״משביעך אני במוחמד ובקדוש לו. ספר את התעלומה מאחורי ענבים אלו.״ סיפר לו הסוחר על רעו ועל שעולל לו. שמע המלך את הסיפור ואמר – ״התקיימו דברי רעך: אלוהים גלה לי היום את פשעך.״ עוד באותו ערב הסיר את ראשו של הסוחר מעל כתפיו.

Alliance Israelite Universelle..Les 150 ans de l'Alliance Israelite Universelle

Brit – 30

ALLIANCELa revue des juifs du Maroc

Redacteur : Asher Knafo

Les 150 ans de l'Alliance Israelite Universelle

Hai'm Sadoun de l'universite libre d'lsrael a reflechi sur « La lutte entre l'A.I.U. et le sionisme ». Ces deux tendances proposaient un choix ideologique offrant un style de vie different a leurs adeptes, mais elles avaient de nombreux points communs. Elles etaient toutes deux soutenues par des organisations internationales exterieures a la Tunisie, le mouvement sioniste par !'Organisation sioniste mondiale, et l'A.I.U., par le siege de !'organisation a Paris. Elles avaient souvent des activites semblables particulierement quand il s'agissait de combattre les attaques contre les Juifs ou de definir les problemes des Juifs en Diaspora. L'A.I.U. avait avec les Francais de Tunisie un rapport administratif et financier, et avec le Sionisme une relation insignifiante.

 De 1878 a 1939 la lutte a eu pour scene principale les journaux de la Haskala europeenne et les journaux en judeo-arabe en Tunisie. De 1918 a 1930 la lutte passa dans la presse et la societe juive de Tunisie, influenca l'opinion publique juive. De 1930  a 1939  la lutte gagna dans les ecoles. Pendant cette periode, le Sionisme ne s'est pas affaibli, au contraire  Le combat contre l'A.I.U. a contribue a renforcer le Sionisme en le mettant sur le meme plan que son adversaire. Si les Francais donnerent au Sionisme sa legitimite en l'officialisant, puis en autorisant la creation de la federation sioniste, l'A.I.U., elle, lui reconnut legitimite et force au sein de la communaute juive.

La huitieme seance intitulee  Fin et mémoire de L'Alliance israelite universelle en Tunisie a ete presidee par le professeur Abdelmajid Bedoui.

Madame Claire Rubinstein a presente " L'occidentalisation de la population juive de Sousse de 1881 a 1961dans un bref survol des facteurs socio-culturels et politiques qui ont fonde l'acculturation de cette communaute.

 Les problemes abordes sont dans une premiere partie d'abord, la mise en perspective du modele de l'ecole de L'A.I.U. fondee en 1883.

Puis, Madame Rubinstein a evoque les conflits entre les tenants de l'A.I.U. et la groupe " La groupe " represente par  par Maitre Salomon Tibi, nomme en 1929,president de la communaute, renoue le dialogue avec les directeurs plus diplomates comme Loubaton, Hakim et le couple Levy. Un exemple, dans une lettre ecrite par Hakim, le 2 Juillet 1935

 1933pour le soixante quinzieme anniversaire de l'ecole, il est dit  " Je savais qu'en  l'etablissement scolaire de Sousse etait dans un etat pitoyable, je savais que la population israelite soussienne etait d'une exigence exceptionnelle, j'ai tout de suite etabli mon programme a Sousse, gagner l'estime de la population et des autorites.  Par la suite, l'A.I.U. fut acceptee entre 1933 – 1939.

 Dans une seconde partie Madame Rubinstein a evoque les facteurs politiques d'acceleration de l'acculturation, la guerre, le decret beylical dy 4 Mai 1950 et l'in dependance et l'heure des choix.

עולים במשורה- אבי פיקאר

 

עולים במשורה

מדיניות ישראל כלפי עלייתם של יהודי צפון אפריקה, 1951-1956עולים במשורה

אבי פיקאר

באדיבותו ובאישורו של המחבר, אבי פיקאר

מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות- קריית שדה בוקר

אוניברסיטת בן גוריון בנגב

תשע"ג – 2013 

מעבר להיבט העדתי הספר מבקש לבחון את מדיניות העלייה מצפון אפריקה על רקע הדילמה שליוותה את מדיניות העלייה של היישוב היהודי מראשית הציונות ועד קום המדינה: הדילמה בין בניין ארץ ישראל לבין הצלת יהודים.

העלייה לישראל נבחנת גם בהשוואה למדיניות ההגירה של מדינות אחרות. האם היא בגדר הגירה לחברת מהגרים, כמו בארצות הברית, בארגנטינה ובמדינות נוספות, או שהיא דומה יותר לשיבה (רפטריאציה) שמתקיימת במדינות לאום. בהקשר זה עולה לדיון השאלה אם כאשר נשקלו שיקולי העלות והתועלת בעניין עלייתם של יהודי צפון אפריקה לארץ עדיין נשמרו עקרונותיה של מדיניות שיבה או שהייתה חריגה לכיוון מדיניות הגירה תועלתנית.

מצב המחקר

הדיון בקשר בין הגירה להיווצרותם של מתחים אתניים הוא רחב ביותר ומוכר בספרות המחקר העוסקת בסוגיות של הגירה במקומות שונים בעולם. קסטלס ומילר סוקרים את ממדיה של ההגירה הבין-לאומית במאה העשרים תוך דגש על המחצית השנייה של המאה. הם מדגישים את הקשר בין הגירה לבין עליית השאלה האתנית והזהות האתנית בשיח הציבורי עם היווצרותם של מיעוטים אתניים וקונפליקטים אתניים במקומות שונים בעולם. למרות ההבדלים הרבים בין תופעת ההגירה שקסטלם ומילר מדברים עליה לבין העלייה לישראל (שמבחינות רבות נתפסת כרפטריאציה ־ שיבה למולדת – יותר מהגירה), גם בישראל נוצר קשר בין הגירה לבין היווצרות זהות אתנית שנקראה בישראל ׳השאלה העדתית׳. המחקר של השאלה העדתית בישראל במדעי החברה הוא כאמור מקיף ורחב. ניצנים ראשונים שלו התקיימו עוד לפני קום המדינה." כללית אפשר לומר שהמחקר על הסוגיה העדתית מיעט להתייחם אל מדיניות העלייה והקליטה ועסק בעיקר בהיווצרות הפער בארץ.

עבודת המחקר ההיסטורי הראשונה שעסקה בעלייה ההמונית מארצות האסלאם, ספרו של יוסף שכטמן, שלא זכה לתרגום לעברית, הסתמכה בעיקרעל מקורות עיתונאיים ועל מקורות גלויים אחרים. על התקופה הנסקרת נכתבו גם ספרי זיכרונות וביוגרפיות לא־מחקריות של שליחים וחברי הנהלת הסוכנות. מחקרים מקיפים שמסתמכים גם על חומר ארכיוני על העלייה הגדולה לישראל הם מחקריה של דבורה הכהן. מחקרים אלה מאפיינים במידה רבה את הגישה השוויונית־ניטרלית. הכהן ממעטת להתייחס לסוגיה העדתית ולהשפעתה על קובעי מדיניות. מחקרים אחרים שדנו בעלייה מצפון אפריקה הציגו תמונה מקיפה ומפורטת אך מיעטו להתייחס להשפעת הסוגיה העדתית על קובעי המדיניות בישראל. עמדות מורכבות יותר, שיש בהן נגיעה לנושא העדתי, אפשר למצוא אצל ארנסט סטוק ואצל חיים סעדון.

הערת המחבר :

העלייה מצפון אפריקה עומדת במוקדיהם של סיפור מסעו של יהודה ברגינסקי, איש הקיבוץ המאוחד ומראשי מחלקת הקליטה בסוכנות (ברגינסקי, גולה במצוקתה) ושל סיפור שליחותו של יהודה גרינקר, נציג תנועת המושבים (גרינקר, יהודי האטלס). העלייה מצפון אפריקה מוזכרת גם בספר זיכרונותיו של יצחק רפאל, שעמד בראש מחלקת העלייה בשנים 1953-1948 (רפאל, לא זכיתי), בביוגרפיה של גיורא יוספטל, מנהל מחלקת הקליטה (לופבן, איש יוצא), בקובצי מאמרים של משה קול, ראש מחלקת עליית הנוער (קול, עליית הנועד) ועוד.

הערה שלי אלי פילו….ספרם של יהודה ברגינסקי ושל יהודה גרינקר מופיעים באתר שלי…הגולשים מוזמנים לעיין בשתי קטגוריות אלו……

המחקר שערך חיים מלכה"  – מלכה, הסלקציה…גם נושא זה מופיע באתר מורשת מרוקו – עוסק באופן ספציפי במדיניות העלייה מצפון אפריקה בשנים הנידונות במחקר הנוכחי. מחקרו של מלכה יוצא מנקודת המבטהרואה במדיניות העלייה מזימה שמקורה ברצון להרחקה תרבותית של יהודי מרוקו. היבטים אחרים שמאזנים את נקודת המבט ה׳קונספירטיבית׳ כמעט אינם קיימים במחקר זה.

בחלק מהמחקר קיימת התייחסות למורכבות העדתית, לדימוי הקולקטיבי ולמעמד הנמוך שיוחסו לעולים מארצות האסלאם. בספרו קהילה קרועה דן ירון צור ביחסן של תנועות לאומיות שונות אל יהודי מרוקו. המחקר עוסק בהרחבה גם בעלייה ומציג את מורכבותם של היחס המסתייג והיחס המקרב כלפי יהודי צפון אפריקה."

המחקר העומד מאחורי ספר זה פוסע במידה רבה בעקבות קהילה קרועה של צור ומרחיב את היריעה גם אל שנים שהוא לא עסק בהן. כמו כן מעמיד ספר זה את הדיון בעלייה במוקד העניין, כמקרה מבחן של הסוגיה העדתית.

הערת המחבר : משה ליסק למשל סוקר את מדיניות העלייה והקליטה ואת דפוסי היחסים שהתפתחו במרוצת השנים בין ותיקים לעולים ובין מזרחים לאשכנזים. מחקרו מתייחם לשאלה העדתית ודן בהרחבה בסוגיית הסטראוטיפים והדעות הקדומות, אם כי הוא אינו מתמקד במדיניות העלייה. ראו ליסק, העלייה הגדולה. צבי צמרת עוסק בוויכוח מסוים על הגבלת העלייה. ביחסה של הציונות לעולי ארצות האסלאם כפי שהוא מציגו היה שילוב של הסתייגות וסולידריות. ראו צמרת, בו־גוריון ולבון.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 161 מנויים נוספים

נובמבר 2014
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30  

רשימת הנושאים באתר