רבאט העיר-היסטוריה,חכמיה ורבניה

הסכמות על ספרי רבינו המחבר הסכמת מרן החידי׳א זצוק״ל

הסכמת בוצינא דנהורא, ליהודים הוא אורה, וצנא וסוחרה, הרב המופלא, וכבוד ה׳ מלא, איש ירושלים כמה״ר חיים יוסף דוד אזולאי נר״ו

המללאח היהודי ברבאט - קריספיל

המללאח היהודי ברבאט – קריספיל

כאשר שמענו, כץ ראינו, בעי״ר וקדיש משמיא נחית.

אסקולוסטיקא דאורייתא, נר מערבי תרגימו נהוריתא, רעל ידיה זהוריתא, מר סבר תחומין דאוריתא, אשר לו יעדה.

מר ניהו רבא דעמיה מדברנה דאומתיה, דברבנותיה דמר ושררותיה זיוה והודה.

מעלת הרב המופלא, וכבוד ה׳ מלא, ר״מ ואב״ד מופלג בדורו, מיוחד בהדר״ו, רבי״ץ חסידא.

עמוד הימני, פטיש החזק, נר ישראל, הרב המחבר, רב אד״א. זלה״ה.

הלא למשמע אזן מימות החור״ף, כד הוינא טליא, אזן ששמעה בסד״ר רעם גבורותיו, הן הן נוראותיו, נתנו הרבבות נפלאות מתורתו, לתורה ולתעודה.

אשר קדשהו שמים מבטן ומהריון, ספק בן תשעה, אור נוצץ, כפטיש יפוצץ, מלי כרסיה מזונות דאורייתא ולא מוצץ, צורבא מרבנן דמי לפרצידא.

כן שבע עשרה שנ״ה ופירש כל מידי דקש״ה, שהקנו לו מן השמים חכמה מפוארה בכלי הקדש כלי חמדה.

מי הקשה אליו וישלם, מרתע כוליה גופיה מפלפוליה, דכיילין ליה, בקבא רבא, אשר לו צד״ה.

דמצדד אצדודי צדדין, וצידי צדדין, יותר מכדי כמראה, אשר הראה, לצד אחד, כה יעשה פנים, מפנים שונים, כל שישנו בלמידה

 

באדין מתכנשין אתכנשו חבריא, בי מותבא רבה, ישיבה שיש בה סמיכה, גם מקום ללון בעומקה של הלכה, ויהי עליהם לראש וצניף מלוכה, הרה מסדר סדר המערכה, בכל יום ארוכה, קשתו דרוכה, וחניתו מעוכה, עוקר הרי הרים או דכו במדוכה, דקו כחדא.

יתיב באימתא, ופתח בשמעתא, אגב חביבותא, בקש לעוררן מקשה ומותיב קבא דקשית״א, ומראה להם באצבע צרדא.

ציצים ופרחים היוצאים מכפתו״ר, חד״ד ותימ״ה ומעשה לסתור, ובהגיע תור, למחסה ולמסתור, ידו הדה.

לקול תתו עקר טורי כמעשהו בחו״ל ופתילת האידן, אז יחלק פטיש ונבקע הסדן, לתרוצי סוגיא עביד האי תנא דידן, וישם מדבר״ה כעדן ופלג עיד״ן, זהו סדר התמיד וכך היא המדה.

שם נקבצו אצלו, המוץ בעלי תריסין חריפי דפומבדית, רבים שתו מימיו הנאמנים, והיו לאנשים אשלי רברבי, עיני העדה.

הן אלה קצות תרומות מדותיו, עזוזו ונפלאותיו, אשר שמענו ונדעם, איכו השתא, הן כל יקר עין לו ראתה, ממקצת חיבוריו, אשר היו בעיר הזאת נעמי, פה מפיק מרגליות, אודם פטדה.

והאיכא סהדי זקני רבני מערב, מעידין בגודלו ידרכון קסת גבורים, מעידין מן המכירין, דקחזו בשבחא דאורייתא דיליה, ושבחו רבנן את יקר תפארת גדולתו, ושבח ספירי ספריו, בעבור תהיה לעדה.

והאיכא כמה שני, למעלה מעשרה ספרי דבי רב, מיהוה הוו בקרב המחנה אלהים זה, ואין יודע ואין מקיץ להוציא כלי למעשהו, כלי זהב אצעדה.

אך זה היום אידלי יומא, אשר עד כה ברכנו ה׳ העיר ממזר״ח, החכם השלם והכולל, רחימו דנפשין גור אריה יהודה.

בר אורין ובר אבהן, בישראל גדול שמו, ידו פרש שר, לקרבה אל המלאכה, לעבוד עבודה.

אתה ואייתי בידיה, והעלה עולות על מזבח הדפוס, זה ספר תולדות אדם גדול מגן גבורים ח״א משום יגדיל תורה להבין אותה ולסעדה.

לפעלא טבא אמרינן ליה, יישר חיליה, אפיריין נמטייה, יהא רעוא זכות תורה וזכות הרב המחבר זלה״ה יהיו לו למגן וצנה, וממחתה כי לא תקרב, ועלתה בידו הבריא״ה, ברי״א עדיף, משמיא מיהב יהבי ליה חינא וחסדא.

ולמען אשר לא יקרב איש זר, דחשי״ב לאדפוס״י ספר״א רבא דאורייתא מגן אם יראה, מהיום עד עשר שנים, גזרה עומדת ממנו אנגידא.

כאמור מפי כבוד בי דינא רבא, הרבנים המובהקים יצ״ו, השומע ישמע ישא ברכה, לא יחסר לחמו, מתוקן לסעודה:

אסוף מגילתא, בעיא צלות״א, צלל״ו שפתי ליושבי בשמים, ראה כי עמך הגוי הגדול הזה, דוויים סחופים והיו העטופים, במקום גילה רעדה.

הן שתי ידים, ממשמשין בבני מעיים, מתחתכין במשפט כל יסור״י במקום דאיכא פסידא.

אנא ה׳ ברוגז רחם תזכור, ליתו תלתא דמרחמי אבהן דעלמא, ורידה די רביעאה אדונינו דוד, מצל״ו אצלוי״י כגון דא, צריכא רבא בעיא העמדה.

הן ישלח איש משיח לישראל, ובנה אצלו ציוץ, ובחר עוד בירושלים, והכהנים הלויים, שם יזבחו זבחי צדק, בדיל רבה אכיל תלמידא.

בזרועו יקבץ נדחי ישראל יאסוף כחול שבי תוככי ירושלם, כעב תעופינה, וכל המרכב בקרון או באסדא.

ושמחת עולם על ראש״ם לפ״ק נגילה ונשמחה בישועתו, נקדמה פניו בתודה.

אמר יאמר, העבד ליראי ה׳ ולחושבי שמו, אנא הוא עבדא.

זעירא מאנשי ירושלים תוב״ב הר סימנאי:

הצעיר תעיר חיים יוסף דוד אזולאי ס״ט

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 159 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר