1 – להשקפת עולמו ומשנתו של רבי וידאל הצרפתי השני פאס 1545 – 1619 – חיים בנטוב

1 – להשקפת עולמו ומשנתו של רבי וידאל הצרפתי השני פאס  1545 – 1619 – חיים בנטובממזרח וממערב

אבל האמונה לבדה ללא מעשים שיטפחוה ויהזקוה, אין בה די —

יען היות טבע האדם בכללו מוכן לשכחה …התקנה לתקן את אשד עותו הטבע המציא תחבולות ונכלים להטיב ולחזק כח השומר… הבט וראה כי לפי שהאמונות מופשטות בעצמן לא תעמודנה ולא תזכרנה הוצרך לחת בידינו התחבולות והפעולות הראויות להגה, להביאן לידי זכרון. נתבאר א״כ איך האמונה תצטרך אל המעשה כי היא בעצמה לא תעמוד .

על רעיון זה חוזר הוא !בהזדמנויות שונות. לתהילים קמא הוא כותב: ״אל תט לבי לדבר רע — כנגד האמונה, להתעולל עלילות — כנגד המעשה״. אף־על־פי שהוא מבליט את האמונה, אין הוא שולל את ההשכלה והעיון, וגם הם נחוצים.

לתהילים קיט אומר הוא: ״חלקי ה׳ אמרתי ,בעיון והשכלה והכוונה היתד. ל(למוד) [לשמור] דבריך במעשה. שהעיון בלי מעשה אינו כלום כי נכון לחברם כגוף ונשמה״. אם־כן העיון הוא לפחות ״גוף״. ולפסוק (שם) ״טוב טעם ודעת למדני כי במצותיך האמנתי״, מביא הוא את פירוש אביו: "למדני טוב שבטעמים אעפ״י שהאמנתי במצותיך באמונה בלבד ולא בחקירה עכ״ז למדני טוב טעם ודעת״. ובמקום אחר הוא מביא את דברי ״דרך אמונה״ על הפסוק ״נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד״: ״נסתרים מעשיך ואין סכלותי בזה — העדר ידיעה, אבל השגה שלימה ישיג והוא תכלית ידיעה האנושית תכלית מה שנדעך שלא נדעך״.

אם־כן, דומה שלא רק שאינו שולל את הידיעה והעיון אלא שואף הוא אליה, אלא שאין היא העיקר. העיקר היא האמונה, וכך מפרש: ״אשכילה בדרך תמים, על העיון ולפי שהמעשים נמשכים אחר האמונה לזה אמר כיון שאשכיל בדרך תמים — באמונה, בזה אתהלך בתם לבבי — במעשה. ובהיות שלא אשית לנגד עיני אמונה מוטעת, עם זה, המעשה סטים ששנאתי לא ידבק בי.

שלמות האדם

לאור מקומה של האמונה בתפיסתו, רואה הוא את שלמות האדם לא בהשגת ה׳ בלבד, אלא:

שלמות האדם סור מרע ועשה טוב וזה אם במעשים, אם באמונות. כנגד עשה טוב אמר אשכילה בדרך תמים, כנגד העיון אמר אתהלך בתם לבבי כי העיון לחקור דרוש, יצטרך ללכת אחת הנה ואחת הנה גם צריך לבא חדר בחדר, זה רמז בקרב ביתי. כנגד סור מרע אמר לא אשית לנגד עיני דבר בליעל ואמונה כוזבת. גם עשה סטים — סור מרע .

הוא כולל בעשה טוב — מעשים ואמונות, ולהיפך בסור מרע — אמונה כוזבת ומעשה סטים. ובמזמור ז הוא אומר: ״צדיק טוב היינו באמונות ובמעשים״ אף־על־פי שהוא משתמש במונח ״אמונות״ הרי פירש ש״אמונות אלו״ הן מושגות על־ידי עיון שמהלכיו בתום לבב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 160 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר