ארכיון יומי: 24 בנובמבר 2015


טללי אורות בתורת רבנו "אור החיים" הק'-פרשת "וישלח".

ספר בראשית – פרשת "וישלח".Asilah

"וישלח יעקב מלאכים לפניו – אל עשו אחיו" (בראשית לב' ד')

סוד המלאכים – אצל יעקב אבינו.

את יעקב אבינו מלווים מלאכים באשר הוא פונה. 

בחלום הסולם – "והנה מלאכי אלוקים, עולים ויורדים בו". (בראשית כח, ב).

בדרכו חזרה לארץ ישראל לאחר 22 שנות גלות אצל לבן הארמי = הרמאי, מלווים אותו 60 ריבוא מלאכים כדברי רב הונא בשם רבי אייבו: "כמה מלאכים היו חלים ומרקדים לפני יעקב אבינו בכניסתו לארץ? ששים ריבוא. זה שאמר הכתוב: "ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלוקים", ואין שכינה שורה בפחות מששים ריבוא. רבנן אמרי: מאה ועשרים ריבוא, שנאמר "ויקרא שם המקום ההוא – מחניים. הרי זה מאה ועשרים ריבוא".

אמר רבי יודן, נטל מאלו ומאלו ושלח פרוזבין = שליחים לפניו. וזה שאמר בתחילת פרשת וישלח: "וישלח יעקב מלאכים לפניו". (מדרש רבה, עד, טו) דבר המסמל את עם ישראל "יוצא ירך יעקב", שיצא ממצרים בששים ריבוא.

רבנו "אור החיים" הק' מסביר לנו איך תיפקדו המלאכים אצל יעקב. בדרכו לפתרון, הוא שואל מספר שאלות:         

  • "למה השתמש במשרתי עליון ללא צורך", ולא הסתפק בשליחים בדמות אדם. כמובן ששאלה זו היא למאן דאמר, שאלה היו מלאכים ממש כמובא ברש"י: "וישלח יעקב מלאכים" – מלאכים ממש. מ – מ – ש = מ = מלאכים. מ = ממצוות. ש = שעשה

 ב. הביטויים "לפניו" ו"אחיו", נראים כמיותרים, כך שהפסוק ראוי היה להיראות כך: "וישלח יעקב מלאכים אל עשיו" בלבד. כמו כן, הביטוי "ארצה שעיר שדה אדום".  נראה על פניו כמיותר.

תשובת רבנו "אור החיים" הק'.

א.  "לפניו": מהביטוי הנ"ל הוא לומד שהמלאכים עמדו "לפניו" – לפני יעקב, וכך ביצעו את שליחותם. עם יעקב דיברו פנים אל פנים, ואילו עם עשיו – הם סובבו ראשם ודיברו אתו מבלי להגיע אליו. כל זה מבליט את גדולת יעקב בהשוואה לאחרים אליהם התגלו מלאכים כמו אצל הגר לה התגלה המלאך שרק דיבר אתה, ואילו יעקב  מצליח להפעיל את המלאכים כרצונו, וזה חידוש גדול. קיים כלל בהלכה: "שלוחו של אדם כמותו" (חגיגה י' ע"ב), היות והשליח מחליף את המשלח. אכן, יעקב זכה שקוים בו: "כי מלאכיו יצווה לך – לשמרך בכל דרכיך" (ר' אלעזר).

ב.  "אחיו": מהביטוי הנ"ל הוא לומד שלעשיו בהיותו אחיו, יש זכות אבות ולכן ליוו אותו "ארבע מאות איש", דבר שמאוד הדאיג את יעקב אבינו.

ג. "עשיו": המילה הנ"ל מבטאת את שנאת עשיו ליעקב דבר שמאוד הפחיד את יעקב, ולכן נאמר בהמשך: "באנו אל אחיך אל עשיו, וגם הולך לקראתך, וארבע מאות איש עמו" (לב' ז').

ד.  "הולך לקראתך" – כלפי חוץ הוא מראה אחווה ולכן נאמר "אחיו", לעומת זאת בליבו, הוא שונא את יעקב ורוצה להילחם בו, ולכן נאמרה המילה "עשיו" וגם "400 איש עמו" – דבר המשקף את כוונתו להילחם ביעקב ובזרעו. יעקב נוהג בתבונה וחצה את המחנה לשנים: "חצי הראשון מראה פני אהבה לאחיו, וחצי השני מוכן למלחמה ב"עשיו…". כך שהוא מוכן לכל תרחיש אותו תכנן עשיו.

ה. "עשיו אחיו" – רומז לבית המקדש הראשון בו נהג עשיו כאח, ולא היה שותף לבבלים שהחריבו את הבית.

ו. "ארצה שעיר" – שעיר {הרומאים} שהחריבו את בית שני.

ז. "שדה אדום"-  במלחמת גוג ומגוג, המשיח יהפוך את  הנוצרים ל"שדה דם" כעונש על שפגעו בישראל כדברי הנביא: "והיה בית יעקב אש… ובית עשיו לקש ודלקו" (בפטרה, עובדיה א, יח

רבנו "אור החיים" הק' אומר שפרשת יעקב ועשיו רומזת לגלות וגאולה:

"עם לבן גרתי" =  תרי"ג מצוות קיימתי.

"ואחר עד ע-ת-ה": ע = 70 שנות גלות בבל. ת = 400 שנות גלות מצרים. ה = ה' אלפים.

 ורק בשישית יבוא המשיח" כדברי הנביא בהפטרה: "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו" (עובדיה א' כא').  

    "כי מלאכיו יצווה לך –  לשמרך בכל דרכיך" (תהילים קד, ד).

המלה "יצווה" מלשון צוות. כלומר, ברגע שאנו מקיימים מצווה, מצטוות אלינו מלאך כדברי רבנו "אור החיים" הק': "ואומרו מלאכי אלוקים עולים וגומר, ירמוז אל בחינת מעשים טובים אשר ישתדל אדם בעולם הזה, ויעלה באמצעותם אורות עליונים בשורש נשמתו והם נקראים מיין נוקבין להם יקרא מלאכי אלוקים, וכן הוא במשנת חסידים: "העושה מצוה אחת, קנה לו פרקליט אחד, ובעלות אלו ירדו מיין דוכרין, כי בהתעוררות התחתונים, יתעוררו מים עליונים להשפיע…". (בראשית כח, יד. פרקי אבות פ"ד מי"ג).

"בשם ה' אלוקי ישראל: מימיני מיכ-אל, ומשמאלי גברי-אל,

                      ומלפני אורי-אל, ומאחורי רפ-אל, ועל ראשי שכינת אל". (זהר במדבר, איש על דגלו)

זהו שיר קבלי מרגש אותו שר הרב קרליבך, ורבים שרים אותו כסגולה לשמירה, דבר המשקף את הכמיהה למלאכים המקיפים אותנו מכל עברינו כדי לשומרנו. שנזכה אמן סלה ועד.

 

"ויאמר לו אלוקים: שמך יעקב. לא יקרא שמך עוד יעקב

       כי אם ישראל יהיה שמך. ויקרא את שמו ישראל (בר' לה, י)

שם האדם משקף את כוחו, מהותו, גורלו ועתידו.

"אמור לי מה שמך, ואומר לך מי אתה".

שם האדם משקף את אישיותו, מהותו, גורלו ועתידו כמו חלון ראווה בו מציגים דוגמאות מהמוצרים הנמצאים בתוך החנות, כך שם האדם: "אמור לי מה שמך – ואומר לך מי אתה" כמסופר על רבי מאיר בעל הנס שהתאכסן ביחד עם חבריו רבי יהודה ורבי יוסי באכסניה. כאשר התבקשו בערב שבת למסור את תיקיהם לשמירת חפצים באכסניה עד למוצש"ק . חבריו אכן מסרו את תיקיהם, ואילו רבי מאיר שאל לשמו של בעל האכסניה. כאשר הוא שמע ששמו: "כידור",עשה אחורה מנה והעדיף לשומרם בבית העלמין. השם "כידור" הזכיר לו את הפסוק בדברים: "כי דור תהפוכות המה, בנים לא אמון בם", כלומר בעל האכסניה רמאי דבר שהוכח במוצאי שבת כאשר חבריו בקשו לקבל בחזרה את תיקיהם, נאמר להם ע"י מנהל האכסניה כידור: "לא היו דברים מעולם". כלומר, השם "כידור", מורה על אדם הפכפך. לשאלת חבריו מדוע לא הזהירם בטרם מסרו את חפציהם הוא ענה: בדברים כאלה זה לא מדע מדויק, ולכן לא רצה להיכשל בספק לשון הרע… (יומא פג, ע"ב).

רבי מאיר אומר: שמא גרים". כלומר, שמו של האדם גורם לגורלו, ורומז לשרש נשמתו האלוקית היוצא מאדם הראשון, והמתחלק לשורשים גדולים וקטנים. ההתחלקויות של שורשי הנשמה נקראים בקבלה "תופעת הניצוצות". שם האדם מתמצת את האישיות וקווי האופי של כל אחד מאתנו, וחושף את האמצעים העומדים לרשותנו כדי להתמודד עם נפתולי חיינו עלי אדמות.

המרכיבים המשפיעים על שם כל אחד מאתנו:

  1. אותיות העיצורים מצביעות על חומריות האדם ועל מחסומים.
  2. אותיות התנועות: א, ה, ו, י מניעות את השם, ומצביעות על הפנימיות ושאיפות האדם…            
  3. סדר הופעת האותיות בשם. עולה או יורד.
  4. האותיות על פי ארבעת היסודות: אש, אויר, מים, אדמה.
  5. המלה שם מורכבת מהאות ש מאותיות האש, והאות ם מאותיות המים. תרתי דסטרי. כך בכל שם חיובי.
  6. תאריך הלידה קובע את הבעיות והתיקונים אותם נעבור.
  7. שם האדם: איך נוכל להתגבר על הבעיות והחסמים הנ"ל.

לקבלת תמונת מצב שלמה, יש להכין מפה נומרולוגית המשלבת בין השם לתאריך הלידה, ולשם האם. 

כמו שהנהג מחויב להשתמש בכישוריו כדי להתגבר על הבעיות בכביש, כך שם האדם. בשם רמוזים הכישורים שיעזרו לאדם להתגבר על התיקונים אותם אנו צריכים לפתור, והרמוזים בתאריך הלידה.

לדוגמא אדם ששמו מקביל ל-1, יש לו כישורי הנהגה. מצד אחד יכול להיות מנהיג טוב, מצד שני – דיקטטור.

"ויקרא את שמו ישראל" 

 הקב"ה קובע איזה שם נקבל.

הקב"ה מתגלה ליעקב אבינו ומוסיף לו עוד שם: "שמך יעקב, לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך. ויקרא את שמו ישראל" (בראשית לה, י). כל זה בהמשך להתגלות המלאך – שרו של עשיו ליעקב המברך אותו בכך שמשנה את שמו מיעקב לישראל: "לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל – כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל" (בר' לב, כט).

רבנו "אור החיים" הקדוש אומר שאצל יעקב, השם ישראל מהווה רק תוספת שם, ולא שינוי שם.

בספרו "חפץ ה'" (ברכות ז ע"ב) אומר "אור החיים" הק':

"כל השמות העיקריים שקוראים האבות לבניהם, הם השמות שקורא ה' לנשמה בעולם העליון, וה' נותן בלב האדם לקרוא השם ההוא לבניו" כדברי האר"י הק' שרוח הקודש נזרקת בהורים בקריאת שם לילד".

"אראנו נפלאות" –

לרבן יוחנן בן זכאי ותלמידו רבי אלעזר בן ערך ב"מעשה מרכבה".

משה רבנו זכה לעלות אל תוך הערפל במעמד הר סיני כאשר כל העם נשאר מרחוק ככתוב: "ויעמוד העם מרחוק – ומשה נגש אל הערפל". (שמות כ, יז). כלומר, משה רבנו התמודד עם הבלתי נודע בערפל, מול ב"י שברחו. "אין דורשים במעשה מרכבה ביחיד" (חגיגה יא, ע"ב). כמו כן, נאמר במסכת אצילות על הפסוק: "כבוד ה' הסתר דבר"- מלמד שמעשה מרכבה יהיה בהסתר. על כך מספרת הגמרא על רבן יוחנן בן זכאי "שהיה מהלך על הדרך רוכב על חמור, ותלמידו רבי אלעזר בן ערך מהלך לפניו… אמר לו: רבי תרשני לומר דבר לפניך. אמר לו: אמור. כיוון שפתח רבי אלעזר במעשה מרכבה, ירד לו ריב"ז מן החמור ואמר: אינו בדין שאהא שומע כבוד קוני, ואני רכוב על חמור. הלכו וישבו להם תחת אילן אחד, וירדה אש מן השמים והקיפה אותם, והיו מלאכי השרת מקפצים לפניהם כבני חופה… נענה מלאך אחד מתוך האש ואמר: "כדבריך אלעזר בן ערך – כן הוא מעשה המרכבה. עמד ריב"ז ונשקו לתלמידו על ראשו ואמר: ברוך ה'… שנתן לאברהם בן חכם". (חגיגה פרק ב).

רבי חיים ויטל כותב בשם רבו האריז"ל: "מעשה בראשית הם דרושי עולם התוהו. מעשה מרכבה הם דרושי התיקון והתלבשות הפרצופים זה בזה.."

החיד"א ופרשנים אחרים מפרשים את דברי רבנו חיים ויטל. עולם התוהו שייך למצב העולם לפני הבריאה, ואילו עולם התיקון שייך לתקופה של אחרי בריאת העולם דבר המצריך עומק  היות וזה קשור לקיום המצוות. דוגמה למראות מרכבה: המראה שראה יחזקאל הנביא בדומותן של ארבע חיות וארבעה אופנים: "נפתחו השמים ואראה מראות אלוקים… ומתוכה דמות ארבע חיות… (יחזקאל א, א- י).

רבי צדוק מלובלין מנסה לפשט את הדברים וזה לשונו: "מעשה מרכבה הוא איך הקב"ה רוכב על הנבראים כולם גם אח שנברא העולם כקודם. וזה יחוד הנקרא בזוהר: "יחודא עילאה". רוצה לומר, מצד ההתעלות הכל לאלוקות". 

ברובד הפשט, אשתמש בדוגמא בה השתמשתי בעבר: חכמים אמרו שהאבות משמשים כמרכבה לשכינה. כמו שהרכב הוא פאסיבי ואינו מחליט לאן לנסוע, אלא הכול תלוי בנהג. כך האבות – הם האמינו בקב"ה אמונה מוחלטת כמו רכב, ונתנו לנהג שהוא הקב"ה להנהיג ולנווט אותם. על ראש המלאכים "מטטרו"ן נאמר שהוא "מעשה מרכבה היות ואור השכינה רוכב בקרבו, שהוא מרכבה למלכות דאצילות שהיא הדרגה הגבוהה אחרי עולמות העשייה, היצירה, הבריאה ורק אחר כך האצילות. ועליו נאמר (חגיגה יא, ע"ב): אין דורשים במרכבה ביחיד. וכדוגמא נציין את הפסוק (תהלים סח, יח): "רכב אלוקים רבותיים אלפי ש-נ-א-ן". ש=שור. נ=נשר. א= אריה. א=אדם. דבר הרומז למחזה מרכבת יחזקאל. מרכבה = רכב מ-ה. מ-ה זהו אחד מארבת שמותיו של הקב"ה היוצא מהמילוי של הוי- ה = יו"ד= 20+ ה"א=6+וא"ו=13+ה"א=6  = שם מ"ה = 45.

תיקוני הזוהר יד, ב אומר על הצירופים הנ"ל: ושכינתא איהי שם מ"ה… רכב דליה מטטרו"ן. כדי להגיע למדרגה הנ"ל, יש צורך בידיעה והפנמה של עולם הספירות = אורות, והיכולת לצרף ביניהן וגם להיות "חכם המבין מדעתו" כדברי הגמרא. סוגי מרכבות כדברי הרשב"י (תיקוני הזוהר חלק ג רמז, ב) לפי פירושו של רבי משה קורדברו בספרו פרדס רימונים (שער כג, פי"ג). המלאך מטטרו"ן הוא ראש המלאכים אותו ראו הארבעה שנכנסו לפרדס.הספירות חסד, גבורה ותפארת נקראת: "מרכבה עליונה". הספירות נצח, הוד ויסוד –  "מרכבת המשנה".

לע"נ מו"ר אבי זצ"ל הצדיק רבי יוסף בר עליה זצ"ל שעלה לגנזי מרומים יב כסלו תשסז.

שבת שלום ומבורך:  משה אסולין שמיר. Shamir240298@gmail.com

תקנת רב יהודה גאון למיסוד האירוסין – משה עמאר

תקנת רב יהודה גאון למיסוד האירוסיןהרב משה עמאר היו

ואולם גם בקהילות בבל, צפון אפריקה ומקומות אחרים שקבעו טקסים וסדרים למתן קידושין, מי שעשה שלא כמנהג וקידש בנוכחות שני עדים, היו קידושיו תקפים. תופעה זו היתה שכיחה יותר במקומות שמעטים בהם בני תורה. פעמים עורר דבר זה מבוכה, טענות ומענות בין הצדדים בדבר תוקפם של הקידושין שהיו או שלא היו. רב יהודה גאון, סבו של רב שרירא גאון, נדרש לסוגיה זו מקהילת כורסן שבפרס במאי התשיעית. הוא תיקן להם שלא לקדש אשה אלא כפי הסדר הנהוג בבבל: בכתובה וחתימת עדים ובברכת אירוסין. נינו רב האי גאון כותב, בתשובה לאחת הקהילות, את הדברים האלה:

הוו יודעים כי הפסד גדול אצלכם בזה שיש לכם מנהג לקדש אשה שלא בשעת הכתובה או שטר אירוסין ואע״פ כי האשה מתקדשת אפי׳ בשוק בפני שנים אלא שיש במנהג זה הפסד. ומק׳ שנה לא נשמע בבבל כזאת, ואין יודעין כל עיקר קדושי אשה אלא בשעת כתובה. ובכוראסן היה מכמה שנים יותר מק׳ שנה מנהג לקדש בטבעת במושב משתה וכיוצא בזה. ורבו הטענות, טענות וכפירות קידושין, ויצא הדבר להפסד, ותיקן להן זקיננו מתא ורבנא יהודה גאון שלא יקדשו אלא כסדר בבל בכתובה וחתם ידי עדים וברכת אירוסין. וכל שאינו כסדר הזה תיקן להן שאין חוששין לו כדאמ׳ כל המקדש אדעתא דרבנן קמקדש ואפקעינהו רבנן לקידושי מיניה (קידושין ג ע״א). אף אתם ראויים לסלק מנהג כזה וכל המקדש שלא בכתובה ובשטר אירוסין קנסוהו עד שיתקן הדבר.

רב יהודה גאון חיזק חיזוק משפטי את מוסד האירוסין בהוסיפו למתן הקידושין גם את מתן הכתובה ואת ברכת האירוסין. אלה אינם עוד בגדר רשות אלא חובה, ובלעדיהם אין תוקף חוקי לקידושין.

בהצעתו של רב האי: ״אף אתם ראויים לסלק מנהג כזה וכל המקדש שלא בכתובה ובשטר אירוסין קנסוהו עד שיתקן הדבר״ מפרש שכתובה שקבע זקנו היא לאו דווקא, והוא הדין לשטר אירוסין, כי עיקר התיקון שהקידושין יהיו מלווין בכתב. בהצעה לפי הנוסח שלפנינו, לכאורה, נראית נסיגה מתקנת מר זקנו רב יהודה גאון. רב יהודה קבע בסנקציה הפקעת נישואין לכל מי שעובר על התקנה ומקדש אשה ללא כתובה וברכת אירוסין, ואילו רב האי מציע ״קנסוהו עד שיתקן הדבר״, קנס כספי או גופני עד שיתקן את הדבר ויקדש שנית בכתובה ובברכת אירוסין. כלומר, אין כאן הפקעת קידושין, ואם יסרב לקדש שנית, יש לחייבו במתן גט. אולם א״ח פריימן, מביא מכתב־יד נוסח אחר: ״ואף אתם ראוי לכם לתקן כזה ושיסתלק מביניכם מנהג כזה״. מנוסח זה ברור שהוא המליץ על אותו התיקון להפקעת הקידושין שהנהיג רב יהודה. נוסח זה נראה מקורי יותר, כי אין להעלות על הדעת שרב האי בא לגרוע מתקנת מר זקנו, בלי לציין זאת במפורש ובלי לנמק.

למרות הצעתו של רב האי לשואליו להנהיג גם אצלם את תקנת אבי זקנו, דומה כי תקנה זו לא פשטה לקהילות אחרות. וממקורות מהמאה הט״ז אנו יודעים, כי חידושו הנועז של רב יהודה גאון להפקיע קידושין שלא נעשו בהתאם לתקנה שהציע, נתקל בהתנגדות של אחד מגאוני דורו. זה טען שאין סמכות לחכמים שאחרי חתימת התלמוד להפקיע קידושין, זולת במקרים הזהים למקרים שהוזכרו בתלמוד שחכמים הפקיעו בהם קידושין.

על כל פנים, לא כל אחד ראה את הנולד, וכולם קידשו בקידושין רגילים ללא תנאים. בשל פרק הזמן הארוך שבין האירוסין לנישואין, התעוררו שאלות רבות בנוגע לקידושין שנעשו בהתאם לנוהג בבל — עם כתובה וברכת אירוסין או בלעדיהן, ולעתים הקירבה שנוצרה בין בני הזוג הביאה אותם לידי קיום יחסים.

לכן מתקופת הגאונים נטו חכמים במזרח ובמערב לצמצם ככל האפשר את פרק הזמן שבין האירוסין לנישואין עד שחיברום למעמד אחד, ונטייה זו הלכה וגברה בתקופת הראשונים. מתקופה זו ואילך אנו שומעים עוד ועוד על מקרים של איחוד האירוסין והנישואין לטקס אחד, את מקומם של האירוסין הלכו ותפסו השידוכין.

יחסו של עיתון הארץ לעלייתם של יהודי צפון אפריקה אבי פיקאר

  • היחס המשלב והיחס המסתייג

יחסם של יהודים ממוצא אירופי ליהודי אבי פיקארארצות האסלאם נע בין שני הלכי רוח שהשפיעו על תודעתם של בני התקופה, ואשר משכו לכיוונים מנוגדים – הקולוניאליזם והלאומיות. הלך הרוח הקולוניאלי, או כפי שהוא נקרא לעתים 'אוריינטליזם', אינו ייחודי לחברה הישראלית. הוא ביטוי של יחסים לא- שוויוניים שהתקיימו בין בני אירופה וצאצאיהם לבין ילידי הארצות שעליהן השתלטו בני אירופה – 'ילידים' במינוח שרווח בתקופת השלטון הקולוניאלי. מבנה יחסים זה הוליד הלך מחשבה אשר חילק את האנושות באופן דיכוטומי ל'אירופים' (ולצורך העניין מדובר כמובן גם בלבנים באמריקה ובאוסטרליה) מחד גיסא ול'ילידים' (אינדיאנים, אפריקנים, אסייתים) מאידך גיסא. בעת שהתפתחה התנועה הציונות הייתה זו תפיסת עולם שגורה ומקובלת על אירופים רבים.

החשיבה הקולוניאלית טיפחה הבחנה משפטית, חברתית ותודעתית, כמו גם עליונות תרבותית (ובניסוחים מסוימים אף גנטית) של האירופים על ה'ילידים'. קו חיץ ברור זה חוזק על ידי סטראוטיפים שליליים.

המורשת הקולוניאלית והיחס הקולוניאלי הגדירו הבדלים בין אירופים לילידים כ'טבעיים' ועודדו את כינונו של סדר הייררכי מוגדר וברור.

בהקשר זה חשוב לציין שההייררכיה התקיימה לא רק בין אירופים ל'ילידים'. גם בתוך כל קבוצה התקיימה הייררכיה פנימית על בסיס אותו קריטריון – קירבה ושייכות לתרבות האירופית, ל'נאורות'. כך למשל אפשר לאתר בשיח המסתייג מיהודים באירופה את הטיעון שהיהודים הם 'אוריינטלים' ואינם שייכים לאירופה. השיח המסתייג של יהודי מרכז אירופה מיהודי מזרח אירופה התבסס על דימויים דומים. גם בקרב הנתינים הקולוניאלים, ה'ילידים', התקיימה הייררכיה. חלקים לא מבוטלים של ה'ילידים', בעיקר אלה שנחשפו לתרבות המערב, הפנימו את נחיתותה של ה'ילידות' ושאפו לעבור טרנספורמציה ל'נאורות'. לאחר שעברו או הניחו שעברו טרנספורמציה כזו, הם אימצו את דפוס היחסים ההייררכיים כלפי אחיהם שנותרו לדעתם במצב 'ילידי'. עם זאת, ההייררכיה בין אירופים ל'ילידים' הייתה קשיחה ועוגנה, בנוסף לדימויים, גם במציאות משפטית.

יחסם של יהודים אירופים לבני אסיה ואפריקה, גם אם מדובר באחיהם לאמונה, לא היה מנותק מן החשיבה הקולוניאלית ומהשפעת מורשתה. במקביל למורשת הקולוניאלית השפיע על תודעתם של בני התקופה האתוס הלאומי שהוביל ודחף לשוויון או לפחות לרטוריקה של שוויון. הכוונה איננה לשוויון אוניברסלי בגרסה הסוציאליסטית אלא לשוויון בין כל בני האומה. הלאומיות והלך החשיבה הלאומי מעמידים את השייכות לאומה כמרכיב זהות מרכזי לפני הגורמים המבחינים כמו אזור גאוגרפי, מעמד, שבט ובמקרים רבים גם דת.

לאומיות אתנית, ובמיוחד כזו המבוססת על תפיסה דמוקרטית, מתקשה להסכין רוחנית ורגשית עם הייררכיה פנימית מובנית. ברוב התנועות הלאומיות השפיעה המורשת הקולוניאלית על היחסים החיצוניים, ואילו האתוס הלאומי – על היחסים הפנימיים. התנועה הלאומית היהודית ייחודית בכך שהמורשת הקולוניאלית השפיעה גם על היחסים הפנימיים.

הציונות, כמו רובו של העם היהודי, הייתה תנועה אירופית. אולם כלאומיות של פזורה היא הגדירה את עצמה כמייצגת את כלל היהודים, ועל כן כללה בתוכה גם את יהודי אסיה ואפריקה. מבחינה זו הייתה הציונות התנועה הלאומית היחידה שאיחדה  אירופים ו'ילידים'. האתוס הלאומי והרטוריקה הלאומית היו כמובן מרכזיים בשיח הציוני. אולם מערכת היחסים בין המרכז הלאומי, שהונהג ברובו על ידי יהודים אירופים, לבין התפוצות ה'ילידיות', לא יכלה שלא להיות מושפעת מהמורשת הקולוניאלית, מהתפיסות ומהסטראוטיפים שרווחו בין האירופים על 'ילידים'. במקורות רבים הוגדרו יהודי ארצות האסלאם כ'מיליון הנשכח'. לעתים קרובות היה יחסם של ציוני אירופה ליהודי אסיה ואפריקה יחס מזלזל ומתנשא.  

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

נובמבר 2015
א ב ג ד ה ו ש
« אוק   דצמ »
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930  

רשימת הנושאים באתר