ארכיון יומי: 4 בפברואר 2016


בס"ד מוסר בלערבי פרשת משפטים – בערבית תוניסאית יהודית

בס"ד    מוסר בלערבי פרשת משפטים תוניסיה-רבניה
פלפרשה מתאע הזמעה האדי פרשת משפטים. באעד מה חכאתלנה התורה. כיפאש תכלקת הדניה. וכיפאש אתכלק אדם הראשון. ולחכאיה מתאע נח. ואברהם יצחק ויעקב. והשבטים. וכיפאש הבטו למצר. וכיפאש רבבי כרזנא. וצקלנא אלבחר. וכיפאש עטאנה התורה עלא זבל סיני. ואלקווה מתאע רבבי מללי תכלקת הדנייה. וכיפאש עאקב אלי מה משאשי פטריק מתאע רבבי. ועטה כרה לאלי משה פי טריקו. תווה בדא יקוללנה אלמצוות מתאע רבבי. ובדאלנה בלחאזאת אלי בין אלעבאד. כיפאש נתמשאוו מעה בעצ'נה. וכיפאש אלדיינים יחכמו בין הנאס. 
פלפרשה מתאע הזמעה האדי פיהה 23 מצוות עשה. ו30 מצוות לא תעשה. מצוות עשה הומאן 1]באש נעמלו דין עבד עברי 2] אלי ענדו אמה עברייה יאכדהה הווא האו ולדו 3] אידה כאן מה כדאהה לא הווא ולא עטאהה לולדו יעאוונהה באש תפך רוחהה 4] לבית דין יחכמו בחנק לאלי יסתאהל חנק 5] לבית דין יחכמו עלא אלי צ'ר צאחבו בדין מתאעהו 6] בית דין יקתלו בסיף לאלי תחייב קתל בסיף 7] יחכמו הדינים מתאע השור אלי צ'ר 8] באש יחכמו הדינים מתאע אלי חפר ביר ומה כטאהושי וצ'ר 9] יחכמו הדינים מתאע לגנב 10] יחכמו הדינים מתאע לבהמה אלי צ'רת ברזלהה האו בשניהה 11] באש יחכמו הדין אלי שעל נאר וחרקת 12] באש יחכמו דין שומר חנם 13] באש יחכמו דין טוען ונטען. מאענאהה אלי טאלב צאחבו פי פלוס האו חאזה אוכרה 14] באש יחכמו דין שומר שכר 15] באש יחכמו דין שואל 16] באש יחכמו דין מפתה בתולה 17] באש נסלפו עניי ישראל 18] באש לבית דין יחכמו ברוב 19] באש ואחד יעאוון צאחבו באש יהבט מן עלא לבהמה מתאעהו 20] באש נפקרו הנעמה ולגלה אלי יטלעו פי עאם השמטה 21] מה נכדמושי פשבת 22] באש נעיידו ה3 עיאדה 23] באש נזיבו לבכורים לבית המקדש. מצוות לא תעשה הומאן 1] אלי שרה אמה עברייה מה יביעהאשי 2] מה ימנאעשי ואחד שאר וכסות ועונה מן מרתו 3] מה נצ'רבושי ואלדינה 4] מה נאכלושי ומה נסתנפעושי מן השור אלי תחייב סקילה 5] לבית דין מה יכליוושי סחאר האו סחארה עאיישין 6] מה נגבנושי גר צדק בלכלאם 7] מה נגבנושי גר צדק פלממון 8] מה נעדבושי אלמנה האו יתום 9] מה נטלבושי הסלף מתאענה אידה כאן נערפו אלי מה ענדושי 10] מה נדאכלושי לאלי יסלף ואלי יתסלף ברבית 11] מה נסבושי הדיין 12] מה נשבושי רבבי 13] מה נשבושי מלך האו נשיא 14] מה נסבקושי למתנות. מאענאהה לבכורים לאוולין ומן באעד תרומה ומן באעד מעשר ראשון ומן באעד מעשר שני האו מעשר עני 15] מה נאכלושי בהמה טרפה 16] הדיין מה יטצנטשי ואחד מלי חיתחאכמו ענדו אקבל מה יזיו הזוז 17] מה נקבלושי ואחד בעל עבירות שאהד 18] פי דיני נפשות ואחד מה יכפישי באש יוולי רוב ילזם זוז 19] אלי קאל זכות פי דיני נפשות מה יקולשי חובה 20] לבית דין מה יסכפושי על לעני פדין כל ואחד יאכד חקו 21] מה יחייבושי הרשע עלא כאטר הווא רשע כאנשי כל ואחד יאכד חקו 22] מה יחכמושי בתחכיר. מאענאהה אידה כאן מה שאפשי מה יחכמושי עלא שהאדתו 23] באש הדיין מה יאכדשי שוחד 24] מה נחלפושי באסם עבודה זרה 25] מה נגרושי בישראל באש יעבד עבודה זרה 26] מה נדבחושי עלוש פסח ומאזאל ענדנה לחמץ 27] מה נכליוושי אימורי פסח לצבאח 28] מה נטייבושי לחם בלחליב 29] מה נעמלושי ברית מעה אלי יעבדו לעבודה זרה 30] מה נסכנושי גויים פי ארץ ישראל ומה נביעולמשי דייאר באש יסכנו. 
ופי אכר אלפרשה. יחכילנה אלפסוק. וקתלי חב רבבי יעטינה אלתורה פי 6 סיון. פי 5 סיון. משה רבינו קרב הווא ואלבאכר מתאע ישראל קרבנות. ופלאוול טלע לזבל משה ואהרן ונדב ואביהוא ו70 זקנים. וגאדי שאפו השכינה מתאע רבבי. ומן באעד תקרבו אכתר משה ויהושע. ולוכרין

 רזעו. ומשה טלע לזבל סיני וקעד גאדי 40 יום ו40 לילה לא כלא ולא שרב. 

לפרשה מתאע הזמעה האדי הייא לפרשה מתאע לחכומאת בין אדם לחבירו. אוול חאזה בדא ביהה לפסוק הווא הדין מתאע לעבד עברי. הוני תממה זוז נשדאת. הנשדה לאוולה עלאש לפסוק בדא בדין מתאע עבד עברי. והאדה תממה דינים אלי הומאן מוזודין אכתר מן לעבד עברי חקו בדה ביהם. חאזה אוכרה. מערוף אלי קאלו לחז"ל. אלי שרה עבד עברי שרה אדון לרוחו. אלי ילזמו יעטיהו למאכלה כיף מה יאכל הווא. ינעש פי פרש כיף מתאעהו הווא. ואידה כאן ענדו פרש ואחד יעטיהו ליה הווא. וזיד אלי ילזמו יצרף עלא מרתו וזגארו. הוני ואחד ינשד. עלאש איכה. ואחד ישרי עבד יקום לפסוק ישרט עליה השרוט האדון לכל. באהי באש יכרזו באעד שש שנים. מעקולה. אלי ישראל כלהם עבדים לרבבי. ולאכן עלאש חכם עליה לפסוק באש יעמל מעאהו למליח האדה לכל ויבאזלו עלא רוחו.

לאכן מערוף. אלי עבד עברי יתבאע כאן פי חאלתין. אידה כאן שרק ומה ענדושי מנין יכלץ לקרן. מאענאהה ראס מאל אלי סרק. האו אלי מה ענדושי מה יאכל. הוני לפסוק חב יעטינה דרס כביר יאסר. אידה כאן אחנאן וצלנה לואחד מן ישראל באש יתבאע. כאן תבאע פי בית דין אלי מה ענדושי מנין יכלץ לקרן אלי סרק. מאענאהה סרק עלא כאטר מה ענדושי מה יאכל. האו באע רוחו עלא כאטר מה ענדושי מנין יאכל. וקתהה אחנאן ילזמנה נתחמלו למשהולייה כאמלה. כיפאש יוצל בינה אחנאן עם ישראל. אלי ואחד מננה. מן דמנה ולחמנה. וצל ללחאלה האדי וחתה חד מה סכף עליה באש יעאוונו. ובהאדה בדה ביהה לפסוק. אלי הסאס מתאע הדינים הומאן וקתלי נכממו עלא בעצ'נה ונקימו בעצ'נה. ומאדאם מה עמלאשי הלאזם. וקתהה ילזם וקתלי נשריוו באעד מה יתבאע נתחמלו משהולייתנה ונחטו אדון. אלי מן לאוול חקנה קמנה ביה וכלינה אדון ומה וצלשי לאלי וצל.

אכוואני לעזאז. לחז"ל עמלו דרזאת פצדקה. ואחסן דרזה הייא אלי ואחד יעאוון צאחבו באש יכדם. אחנאן פי בלאדנה ברוך ד' הנאס תעמל צדקות יאסר. ונערף נאס אלי בלחק יעאוונו פנאס באש יכדמו ורבבי עטאהם כירו ורבבי יזידהם. ולאכן תממה חאלאת אלי הומאן מוש באהיין. אלי מראת תלקא ואחד ישוף צאחבו יכדם מעא ואחד. יחאוול באש יפכלו לכליון מתאעהו. כאן באש ירכשלו פסום. האו ידם פי צאחבו. והאדי חאזה דונייה יאסר. וקת לכיר חתה חד מה ילווז. אלי הנאס לכל תכדם והנאס לכל לאבאש עליהה. ולאכן וקת לכשאד כיף לווקת האדה. לחאלאת האדון יווליו דוניין יאסר. והאדה אלי יכלליה תכסיר השוק. ותכסיר הסוואמאת. אלי כל ואחד יחב מה יכדם כאן הווא. ויחב הנאס לכל תשרי ענדו. לחאזה האדי דונייה יאסר. ואלי קאעד יכמם אלי ירבח בטריקה האדי. ראו גאלט. כאן תחבו נשופוהה בלוזיג. אידה כאן הווא יבדה יטייח פסום באש יאכד לכליונאת לכל ענדו. יוולי יצוור אקל. וקדאש מן כליון יזיבולו מכסב מתאע כליון ואחד. ולא כסר הווא וכסר נאס אוכרה. כאן וקתלי יעמל איכה חתה לברכה תנקץ מן לבלאד. צחיח לפרנסה מוש שאהלה. וכל ואחד מאדאביה תוולי ענדו פרנסה מוזודה ומרתאחה. ולאכן ילזמנה נערפו אלי ילזם מה תוולישי עלא חשאב גירנה. כיף מה אחנאן נסתחקו ללפרנסה חתה גירנה יסתחק ללפרנסה. ואחסן טריקה באש כלנה תוולי ענדנה פרנסה מליחה ומרתאחה. הייא וקתלי נעאוונו בעצ'נה. וכל ואחד יחאוול באש יעאוון צאחבו באש חתתה הווא תוולי ענדו פרנסה מוזודה. יחכילי בוייה ז"ל. אלי קבל פי סוק לגראנה פי תונס. כאנו אלי סתפתאח מה יביע לביעה התאנייה כאן מה יתאכד אלי הסוק לכל סתפתאח. מאנעאהה יזי ואחד יחב נוע מתאע קמאש ויערף אלי תממה האשכון פסוק מאזאל מה באע חתתה ביעה והווא סתפתאח בעדה. יבעתו ללחנות האדיך. וכאנו לכל לאבאש עליהם וזדי ז"ל כאן

 ענדו ארבעה כוואת. וכאן ענדום חנות פי סוק לגראנה. ומן כתרת לברכה אלי כאנת מוזודה. כאנו יביעו 12 אן כריטה קמאס כל יום. וכאנו יחלו מוכור. אלי כאנו באעד הצלה יקראוו חוק לישראל. ויעמלו חתה שיעור פצבאח. ומן באעד יחלו לחוואנאת. וכאנו לכל פי כיר. ולאבאש עליהם לכל. ונזיבו הוני מעשה אלי ואחד עשיר כביר אקבל מה ינפטר וצא צגארו קאלום. מה תזריוושי עלא לכדמה כליו לכדמה תזרי עליכם. כלמה מסכרה. הווא כאן ענדו תלאת ולאד. מה פאהמושי השנווה יקצד בוהם. ווקאע ניקאש בינאתהם השנווה יקצד. מה תפאהמושי. פלאכר תפאהמו באש יקצמו וכל ואחד יתבת וצאיית בו כיף מה פהמהה הווא. לכביר אסמו דוד. שד למוקאוולאת מתאע לחאכם. כאייאסאת סביטאראת סכולאת ומן הנוע האדה. וכיפאש כאן יעמל לחאכם. כאן יעמל מונאקצה אלי יכתב פזורנאלאת אלי הווא יחב יבני כדה וכדה. ויעטיה למוואצפאת לכל. ויזיו למוקאוולין וכל ואחד ימד זוואב מסכר ויחט פיה הסום. ואלי יעטיה סום אקל הווא אלי יקבל לבנייה האדיך. אוול ביעה משאלהה דוד חט הזואב מתאעהו. מן גדוה כלמו ואחד מן לוזארה קאלו אסמע תחב תאכד למשרוע האדה תעטיני באיי לייה האנה. כמם קאלו לא האנה חטית הזואב מתאעי פי הסום. אידה כאן תחבו תקבלו מליח כאן לא רבבי יזיבלי כדמה אוכרה. ופעלן למונאקצה מה זאתשי עליה וכדאהה ואחד אוכר. לאכן באעד סת שהור כלמו וקאלולו אלי למוקאוול אלי כדאהה פלס תחבשי תקבלהה אנתין. קאלום גדוה נרזעלכם. אלי למאוואד מתאע לבניי כלהם גלאוו. וכאף יזידו יגלאוו. ובהאדה משה רבט מעה אלי יביעו מאואד לבינה ותפק מעאהם פסום ורזעלהם בסום זדיד וקבלו. והבט הסלעה לכל וכדמהה ונזח פיהה. ומן וקתהה בדה יתסממה פלמוקאוולאת ונזח מליח. קאל האדי הייא וצאיית בוייה. התאני ראובן חל חנות מתאע לבאש. כלם מעאמל באש יהבטלו סלעה. ולאכן למעאמל לכבאר קעדו יתזבדו עליה וטלבו צ'אמאנאת באש יחצ'רולו הסלעה ויבעתולו כל מררה שוייה. הווא מה חבשי קאל האנה זיבולו סלעה נכלץ עלא לבלאצה. פלוסי חאצ'רה. וקתלי לקאהם יתחלו עליה יאסר וטאלבאתהם יאסר. משה חל מעמל מתאע לבאש וזאב כדאמה ובדה יכדם לחנותו. הלבאש מתאעהו תסממה ומן למעמל עמל מעאמל ונזח מליח. התאלת אסמו יונה. חל שאריכה אלי תווצל הסלוע מן בלאצה לבלאצה. שרה כמאיין כבאר ובדה יכדם. וחתה הווא נזח. וכאן מווצי לסוואק מתאע לכמאיין מה תמשיוושי פליל מהמה כאן. ופעלן וקתלי יקרב הליל ידכלו לאקרב בלאד יבאתו פיהה. נהאר כלמו מעמל אלי יחב יווצל לבאש מתאע כדאמה לבלאד אוכרה. משאו למעמל באש יעביוו. וקתהה עשייה. קאלולו אלי יחבו גדוה הצבאח יווצלו. קאלום האנה נעמל אלי עלייה ווקתלי יווצלו יווצלו. עבה לכמאיין וקאל ללסוואק באתו פי דייארכם וגדוה כרזו. קאלולו קאל יחב גדוה הצבאח יווצלו. קאלום יקול אלי יחב באבא וצאני מה תזרישי עלא לכדמה כללי לכדמה תזרי עליך. ומשיוו נעשו פי דייארכם וגדוה יעמל רבבי נאייב. מן גדוה כלמו מול למעמל בעת הסלעה. קאלו כארזין תווה. קאל מה תכרזשי ראו וקעת גלטה ועבינאלך סלעה אוכרה. רזאע ללמעמל יעביה. הווא בדא יעביה ויכלמו מול הסלעה. קאלולו כרזת הסלעה. קאלום האו באש תכרז תווה. קאלולו מה תבעתהאשי ראו פתנייה תממה תלז כביר יאסר ולכמאיין צעיב כאן יתעדאו. סתנאו חתה אלי תעדדה התלז ומן באעד בעתהה. מול מעמל הלבאש כמם כיפאש האדה מה כרזשי פי וקתהה. אלי יערף לכמאיין מה יסתנאוושי. ואלי חייקבל הסלעה חתה הווא כמם נפש התכמאם. ובהאדה זאו הזוז באש יקאבלו מול השאריכה מתאע לכמאיין. וקתלי תקאבלו לקאו רוחהם התלאת כוואת. קאמו יצ'חכו לכל. יהי רצון. אלי רבבי יעטינה לכיר ולהנה וצחה. ויבעתלנה משיח צדקינו. במהרה בימינו. אמן סלה.   

מפטיר והפטרה פרשת משפטים בנוסח יהודי מרוקו

 

מפטיר והפטרה פרשת משפטים בנוסח יהודי מרוקו

תפילת ערבית-מנהגי פורים אצל יהודי מרוקו-רפאל בן-שמחון

 מגילה של אבי זל

תפילת ערבית

בליל פורים, שכונת היהודים בכל עיר צהלה ושמחה, למרות הצום שבו היה חלק לא מבוטל של ילדים, שרובם צמו. בית־הכנסת בערב זה מלא כולו יותר מהרגיל, אף ילד לא נעדר בערב זה, כולם באים ״מזויינים״ בכל סוגי כלי לחימה: מי בפטיש ומי באבקת שריפה, מי בגפרורים ומי ב ״קפצונים״ וכולם מטרה אחת: לנקום בבן המדתא האגגי, צורר היהודים.

במרכזו של הערב, עומדת קריאת המגילה שהיא החשובה ביותר בערב זה והחזן קורא אותה בנעימה ובסלסולים המיוחדים לה ובעיקר כאשר הוא מגיע לפסוקים ״והנערה, איש יהודי, ליהודים היתה אורה ושמחה״ ועוד, כל הקהל חוזר אחרי החזן ובקול רם, אבל כאשר מגיע למילים ״ויתאפק המן, וירא המן״ או בכלל המילה ״המן״, מתחוללת סערה בבית־הכנסת, כל הילדים שהיו עד עתה ב״עמדותיהם״, יושבים בשקט, ליד הוריהם כשיד אחת אוחזת במגילה והשניה ב״שלח״, נהפכים פתאום ל״מלאכי חבלה״ ועושים ״שמות״ בהמן ובבני מרעיו, כל ילד שולף את ״נשקו ויורה״ ואלה שלא צוידו בנשק המתאים, מסתפקים ברקיעה ברגליהם או ברעשנים בתוספת שורה של קללות ״ארור המן״, ארורים כל הרשעים. בימי מלחמת העולם השנייה, התווספה שורה של חבר מרעים חדשים ״שזכו״ בקללות יותר מהמן והם: היטלר גוירינג, גבלס וכל פושעי המלחמה (שם רשעים ירקב).

בתוניסיה, כאשר החזן הזכיר את המילה המן, הקהל ענה ״ארור המן״ בתוספת קללה עסיסית בערבית המקומית:  " אלילא לילתהו וג'דווא תפינתהו "(הלילה הוא לילו האחרון, מחר קבורתו, ארור המן!)

בערי לוב החזן הקורא את המגילה מכה באצבעו על מילת ״המן״ שבמגילה, כאשר הוא מגיע למילים ״המן הרע הזה״.

המגילות

רוב יהודי מרוקו החזיקו במגילת קלף בבית. היו גם יהודים שהחזיקו כמגילות מלפני הרבה שנים, מאבות אבותיהם עד שהקלף השחיר וכמעט לא היה ניתן לקרוא במגילה. לעומתם היו יהודים שהחזיקו במגילות מהודרות , לפעמים גם עם נרתיק עשוי כסף טהור, כך כל הציבור יכל לעקוב אחר החזן הקורא ולתקן אותו­

הגדה די היטליר – אבישי בר אשר.מה נשתנה הלילה הזה מליל תְרַאנְת נוֹף –( שלושים ותשע )

פעמים 114/115מגילת היתליר

תיארוך החיבור

על פי הממצאים שתיארתי עד כאן אין להקדים את תחילת חיבורה של ההגדה לשליש הראשון של שנת.1943 ייתכן אף כי למועד חודש האביב בשנת 1943 גמלה בלבו של המחבר ההחלטה לכתוב את סיפור המעשה והוא החל במלאכתו. עובדה זו נתמכת במשפט החותם את הקטע שבו מוקבלות ארבע מעצמות לארבעת הבנים, משפט שעשוי להיראות סתום. וכך כתב המחבר: ׳בעבור היהודים לא אמרתי, אלא בשעה [זו]. / מעתה ועד שבועות נינצל מן הגלות׳(שורות 97-96). גם בהגדה של פסח מורה קטע זה על מועד היציאה ממצרים (׳בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך׳), אך התוספת התמוהה ׳ועד שבועות׳ יכולה להתחוור כעדות למועד כתיבת הדברים וכביטוי למשאלת לבו של הכותב.

המאורעות המאוחרים ביותר הנזכרים בפירוש, ושזמנם ידוע במדויק, מוצגים בהגדה כחלק מרצף נקודות המפנה החיוביות של בעלות הברית במלחמה: פלישתן של בעלות הברית לסיציליה (מבצע ׳האסקי׳) ב־9 ביולי 1943 (שורות 333-332) וההפצצה האווירית הכבדה של בעלות הברית על ערי גרמניה ובראשן המבורג, ב־29-27 ביולי(שורות 190, 282 ועוד). לפיכך אפשר לאחר בכמה חודשים את התאריך המוקדם ביותר לחיבור ההגדה, ועם זאת דעתי נוטה להעדיף את קביעת הקו הכרונולוגי המרכזי, ששיאו בביטול תקנון היהודים, ולהקדים את מועד הכתיבה. על פי אפשרות זו אני מניח שאת המאורעות האחרונים הוסיף המחבר ליצירה תוך כדי היוודעותו להם בסמיכות להתרחשותם.

מאורעות שלא נזכרו

מטבע הדברים אפשר להסיק הרבה לא רק מן המאורעות הנזכרים אלא גם מהיעדרן של עובדות ונקודות מבט היסטוריות רבות. למשל ממשלת וישי אינה נזכרת בשמה בהגדה, ואין נזכר בה המרשל פטן שעמד בראש ממשלה זו. זוהי עובדה תמוהה מאוד בהנחה שהמחבר ינק את עיקר ידיעותיו ממקורות צרפתיים ונוכח העובדה שבחר להזכיר שניים ממנהיגיה האחרים של ממשלת וישי, לאוואל ודודיו.

המחבר תיאר בפירוט יחסי את האסון הכבד שנתרגש על היהודים באירופה. לעומת זאת הוא נמנע מתיאור מצוקותיהם של היהודים במרוקו, שסיפור הצלתם הועמד כאמור במרכז ההגדה, ולמעשה מן החיבור אפשר ללמוד רק על האווירה האופוריה שששררה בקרב חלק מן האוכלוסייה היהודית במרוקו בעקבות פלישת בעלות הברית ותו לא. אפשר שיש להסביר פער זה בשותפות הגורל שחש המחבר, ושחשו אחרים בסביבתו, עם אחיהם בארצות אחרות, תחושה שביטויה הספרותי הוא בהדגשת הניגוד בין הסבל והעינוי במקום אחד לגאולה ולשחרור במקום אחר. אולם זוהי לדעתי תשובה חלקית בלבד ואתמהא כיצד זה אין כמעט לכל אורך ההגדה אזכורים של קורות היהודים בצפון אפריקה, במרוקו או מחוצה לה.

מעשה                                                            מעשה    

 

זרא מעשה פייאם לכביר מונסוליני                        אירע מעשה בימי של מוסוליני

היטליר וגורינג לממזר                                        היטלר  וגרינג הממזר

רבינטרוף וסיאנו טאליאני                                   רובינטרופ וצ'אנו האיטלקי

כאנו מוזזדין בלחילא ותדביר                               שהיו מתכוננים בתחבולה ועצה

טול האדיך לילא                                                כל אותו הלילה

חתתא זאו מלאכי חבלה                                      עד שבאו מלאכי חבלה

והזזוהום ייא סיאדנא                                          וטלטלום, הוי רבותינו

וורמאוהום פלכושא דצבאח                                והשליכום לתנור השחר- אל האש הראשונה בבוקר

אגרת הרב חסדאי קרשקש-פרעות וגירוש קנ"א -1391

אגרת הרב חסדאי קרשקשגירוש קנא

ז. אם אמרתי אספרה לכם רובי התלאות אשר מצאונו ישתוממו רעיוניכם. האמנם אערוך לפניכם שלחן הרעה מעוטרת ראש ולענה בקצרה. הדברים כהויתן להשביעכם מרורות ולענות ולהשקותכם מיין עצבוננו. ובעבור אחשוב כבר הוגד לכם הדבר אכתוב אותו בתכלית הקצור על הסדר וזה (ה)חלי.

יום ר״ח תמוז קנ׳׳א המר והנמהר דרך ה׳ קשתות האויב על קהלת סיבליה רבתי עם שהיו בה כמו ששה או שבעה אלפים בעלי בתים, הציתו באש שעריה והרגו בה עם רב, אך רובם המירו; ומהם מכרו לישמעאלים מהטף ומהנשים. והיו מסלות היהודים יושבים בדד, ורבים מתו על קדושת השם ורבים חללו ברית קודש.

משם יצא האש ותאכל כל ארזי הלבנון, העיר הקדושה קהלת קורטובה. גם שם המירו רבים ותהי לחורבה.

וביום צרה ותוכחה יום שהוכפלו בו הצרות, י״ז תמוז, חמת ה׳ נתכה על עיר הקודש אשר משם תצא תורה ודבר ה', היא קהלת טוליטולה. ויהרגו במגדש ה׳ כהן ונביא. שמה קדשו את השם ברבים רבניה – הם זרע הכשר והנבחר, זרע הרב ר׳ אשר זצ״ל, הם ובניהם ותלמידיהם. גם שם המירו רבים לא יכלו לעמוד על נפשם.

על שלש אלה רגזה ארץ. מלבד קהלות אחרות סביבותיהן בא מספרם כמו שבעים עיר. ובכל זאת אנחנו פה על משבר והיה לנו הלילה והיום למשמר. ויהי בשביעי לחדש אב בלע ה׳ ולא חמל בקהלת וולינציה; היו בה כמו אלף בעלי בתים, והיו המתים בקדושת השם כמו מאתים וחמשים אנשים, והנשארים הרה נסו ונמלטו מעטים ורובם המירו.

משם פשט הנגע בקהלות מיורקה העדינה לחוף ימים ישכון. יום ר׳׳ח אלול באו בה פריצים ויחללוה, בזזוה ושללוה ועזבוה כמצודה שאין בה דגים. ומתו בקדוש השם כמו שלש מאות נפשות וכמו שמונה מאות נמלטו במגדל המלך והנשארים המירו.

יום שבת אחריו שפך ה׳ כאש חמתו, נאר מקדשו וחלל נזר תורתו היא קהלת ברצלונה, אשר הבקעה ביום ההוא ובא מספר ההרוגים כמו מאתים וחמשים נפשות. וכל יתר הקהל נסו אל המגדל ושם נמלטו. והאויבים בזזו כל מסילות היהודים והציתו אש בקצתם. ויד מנהיג המדינה לא היה במעל, אך התאוה להצילם בכל יכלתו. ויכלכלו שם היהודים בלחם ובמים ויאזרו לעשות שפטים באנשים הפושעים. אזי קם שאון דלת העם והמון רב על נכבדי המדינה וילחמו עם היהודים אשר במגדל עם קשתות ובלסטראות ויכום ויכתום שמה במגדל.

רבים קדשו הי, בתוכם בני יחידי, חתן, שה תמים העליתיו לעולה. אצדיק עלי הדין ואתנחם לטוב חלקו ולנעימת גורלו. ומהם רבים ששחטו עצמם ומהם הפילו עצמם מהמגדל ולא הגיעו לחצי המגדל עד שנעשו אברים אברים וקצתם יצאו משם וקדשו את השם ברחוב וכל השאר המירו, רק מעטים היו שנמלטו בערי הסגנים, נער יכתבם. אך הם מהנכבדים וברוב עוונותינו אין היום בברצלונה איש בשם ישראל יכונה. וכן בעיר לירידה מתו רבים והשאר המירו ושנמלטו היו רק מעטים.

בעיר גירונדה, אשר שם תורה וענוה במקום אחד, קדשו ה׳ ברבים הרבנים, לא המירו בה כי אם מועטים ורוב הקהל נמלטו בבתי העירונים והם היו במגדל.

סוף דבר: במלכות וולינציה לא נשאר יהודי זולתי במקום אחד הנקרא מורבידרו. ובמחוז קטלוניה לא נשאר יהודי זולתי בערי הסגנים והפחות שלא שלחו יד בהם בכל המקומות. אנחנו פה היום בכל מדינות ארגון אין פרץ ואין צוחה. בחמלת ה׳ עלינו הותיר שריד בכל מקומות אלו אחר ההשתדלות הנמרצת והפזור הרב מכל רכושנו לא נשאר לנו בלתי גויותינו. ובכל זאת לבנו יהגה אימה ועינינו אל אבינו שבשמים נשואות עד שיחננו וירפאנו ממכאובנו ואל יתן למוט רגלינו כן יהי רצון אמן.

אני הגבר ראה עני בשבט עברתי חסדאי בר אברהם בר חסדאי בר יהודה קרשקש הכותב פה יום עשרים לחודש מרחשון שנת חמשת אלפים וקנ״ב ליצירה.

שבט יהודה, הנובר תרט׳׳ו.

האיגרת משופעת באזכורים מקראיים, בייחוד ממגילת איכה .קרשקש רואה עצמו כירמיהו המבכה את החורבן " אני הגבר ראה עני בשבט עברתו ". הקהילות היהודיות הספרדיות- בייחוד טולדו וברצלונה – משולות לירושלים שנחברה בידי אלוהים – דרך ה' קשתות האויב – בילע ה' ולא חמל – שפך ה' כאש חמתו, ניאור מקדשו

סורה 47 מוחמד- محمد

وَيُدْخِلُهُمُ الْجَنَّةَ عَرَّفَهَا لَهُمْ 6הקוראן

ויכניסם לגן עדן. הוא כבר סיפר להם עליו.

 يَا أَيُّهَا الَّذِينَ آمَنُوا إِن تَنصُرُوا اللَّهَ يَنصُرْكُمْ وَيُثَبِّتْ أَقْدَامَكُمْ 7

הוי המאמינים, אם תושיטו עזרה לאלוהים, יושיט גם הוא עזרה לכם ויעמידכם איתן על רגליכם

תושיטו עזרה לאלוהים: תסייעו להפצת דתו(על־ידי סיוע לצבא, השתתפות בלחימה, וכדומה )

 

وَالَّذِينَ كَفَرُوا فَتَعْسًا لَّهُمْ وَأَضَلَّ أَعْمَالَهُمْ 8

ואולם ארורים הם הכופרים. הוא יוריד לטמיון את מעשיהם

ذَلِكَ بِأَنَّهُمْ كَرِهُوا مَا أَنزَلَ اللَّهُ فَأَحْبَطَ أَعْمَالَهُمْ 9

כי מאסו באשר הוריד אלוהים ממרומים, ולפיכך יכשיל את מפעלותיהם

أَفَلَمْ يَسِيرُوا فِي الْأَرْضِ فَيَنظُرُوا كَيْفَ كَانَ عَاقِبَةُ الَّذِينَ مِن قَبْلِهِمْ دَمَّرَ اللَّهُ عَلَيْهِمْ وَلِلْكَافِرِينَ أَمْثَالُهَا 10

האם לא התהלכו בארץ וראו מה היה סופם של אלה אשר היו לפניהם? אלוהים החריב את בתיהם עליהם, וכך יקרה לכופרים

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 136 מנויים נוספים

פברואר 2016
א ב ג ד ה ו ש
« ינו   מרץ »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
2829  

רשימת הנושאים באתר