ארכיון יומי: 22 בפברואר 2016


רבי שמואל קארו.-+האגרת שכתב הגאון יעב"ץ נקראת רגיל כשבחים, ובמהופך כגנאי

רבי שמואל קארו.RISSANI

הגאון המקובל האלוהי כמוהר"ר שמואל קארו זצוקלה"ה, נודע למשגב כאחד מגדולי התורה והחסידות ברבאט-סאלי ונתמנה כאחד מחברי בית הדין. הוא חתום בהסכמה על ספר " חפץ ה' " לגאון הקדוש כבוד הרב חיים בן עטר זצוק"ל בעמח"ס או החיים הקדוש, ומשם נראה שלמדו יחד כי שם בהסכמה כתוב " כי מנעוריו גדל עמנו ".

כמה פסקי דין מובאים בספר בית יהודה עייאש, בספר נר מערבי, חתום שלישי פדו"ת עם הרב הגאון אהרן צרפתי והרב הגאון שלמה הכהן. בשאלות ותשובות " באר מים חיים " לרבי אליעזר די אבילה בן אחותו של רבי חיים בן עטר זצוק"ל, חתום בשנת התק"ט – 1749 ליצירה ואחריו הרב הגאון חיים טולידאנו.

ושם חתום הוא, ואחריו הרב הגאון אליעזר די אבילה. ובשאלות ותשובות משפט וצדקה ביעקב חלק ראשון סימן שמ"כ כותב לרבי יעקב אבן צור בזה הלשון :

רחימא דנפשאי וקימתין עזיזא, ה"ה החכם השלם הרב המצוין המאושר בכל ענייני כבוד הרב יעקב אבן צור נר"ו אחר דרישת שלום וברכה כדקא יאות משפט לאוהבי שמו יתברך באתי באותיות שתיים אלן למרס בדם אהבת תורה שלא יקרוש.

רבי שמואל קארו נמנה בין הלוחמים ברבי שמואל אזאווי שהיה סופר הבית דין וגם שוחט מתא בפרשה המפורסמת בעניין פגימת הסכין בעוקץ. באותה עת כתב הגאון יעב"ץ אגרת ארוכה לרבי שמואל אזאווי עם טורי חרוזים הנקראים על הסדר לשבח, ובמהופך לגנאי.

אגרת זו כתובה בספר לשון מלימודים להרב יעב"ץ ונדפסה בספר פאס וחכמיה לרבי דוד עובדיה זצוק"ל ועיין שם בהערות של המכתבים מכתב ט'

פרשה אחרת  הייתה מינויו של רבי שמואל אזאווי לדיין בסאלי, הוא השתדל אצל רבני פאס ומכנאס. ואלה עזרו לו להימנות לאחד מבית הדין בסאלי, והיה מתחרה עם הבית דין ר"י צרפתי ר"ש כהן ורבי שמואל קארו. ושלושת הרבנים השתדלו להורידו מכסאו.

צעקת העיר סאלי גדלה, ורבני פאס ומכנאס התחרטו על שמינוהו, בראש מתנגדיו עמד הגאון יעב"ץ וביחד עם רבני מכנאס נועדו יחדיו וכתבו אגרות לסאלי כי לא יכירו עוד אותו לדיין וימטירו עליו חרפה. עוד פרטים בספר נר המערב עמוד ריג – רטו.

לא ברור לנו מתי נלב"ע רבי שמואל קארו. את מקומו מילא חתנו הרב הגאון עיוש אלמליח זלה"ה.

חיפשתי ומצאתי האגרת שכתב הגאון יעב"ץ נקראת רגיל כשבחים, ובמהופך כגנאי. פשוט מדהים. להלן האגרת במלואה, כפי שמובאת בספר " פאס וחכמיה " לרבי דוד עובדיה, בדף מספר 263.

קראו אותה מימין לשמאל, אלה תשבחות, ושוב אותה שורה משאל לימין אלה דברי קלס

ידידנו              מרחיק שונאינו          ומקרב הצנועים             ומנאר הצבועים                ומפאר

הרועים           ומקלל המרעים          ומהלל השועים               ומפרך התועים                 ומברך

הניטעים         ומשרש המשוגעים       ומקלס הישרים              ומבזה הסוררים                ומגדיל

הרעיונות         ונוטש השגיונות         ולוטש האמונות              ומסריח הדראונות            ומריח

ההדסים          ושובר החמסים         וצובר המקולסים             ומנגח המאוסים                ומשבח

הנמלצים        ובוחל בלצים             ובוחר היועצים                ומשקץ הפריצים              ומחבק

הפרושים        ודורס העקשים          ודורש הקדושים              ומפגל הקדשים                ומסגל

הבקיאים         ומבלע הסובאים        וסועד הנדכאים               ומטמא הטמאים                ומטהר

הנשיאים        ומחרף הנכאים          ומצרף הנביאים               ומתעתע בחטאים              ומשתעשע

בחסידים        ודראונו הבוגדים        וצביונו הנכבדים             ומעקר הזדים                   ומבקר

הזריזים         ומסבך את הנלוזים     וסומך החוזים                  ומגבה הפוחזים                ומחבב

האלופים       ומזלזל החנפים           ומסלסל הצדיקים             ומואס בריקים                ומתאבק

בנאמנים       ונוזף בליצנים           ודבק ברוזנים                   ונוקף המשטינים               וזוקף

הסגנים      ונוגף הנרגנים          ומעודד הסרנים                 וסור את המדנים                ומעורר

הנבונים     וגוער המלשינים       וכוסף החשמנים                ומשסף העברינים               ומאסף

הפנינים     ומגדף הצנינים         ושואף הנעימים                 ומנגף הזוממים                  ומגפף

השלמים    ומארר הלוחמים       ומברר הדעתנות                ומגדע הרגזנות                   ונוחל

הצדקנות    ונועל וסוגר הקפדנות    וחוגר הרחמנות             ומפגר המינות                    ואוגר

ההתבוננות    ונמנע לפורענות       ומוכן לבישנות              וריקן מהגנות                      ומלא

הזריזות     ודוחף העזות            ועוטף הנדגלות           ומשפיל החבלות גם הגזילות       ומכפיל

הסגולות     ומגרש התחבולות      ומארש הנדיבות             ודוחה המריבות                  ומיסד

הדינין        ומעוות המינין          ומחקה המצויינין              ומכנה הגיותנין                  ומעמיד

הארץ          והורס האינטרסים        ומחזיק המוסר            ומפסיד הנאמר                   ואוכל

הציצים           וכורת הקוצים         ונוטל השלימות            ועוזב הגשמות                    ועוגב

התמימות       ומנאץ ההתרוממות         וחומד העבודה          וחסר החמדה                  ושלם

התעודה        ורעֵב החשדא            ושבע הכושר                  ומשחית הקשר               ומיפה

הנציבים          ובולק השובבים        וחושק הענוה               ובוקק הגאוה                  ומשתוקק

הרצון          ומכחש הלצון             ומרחש לנעלמות           ולועג ההערמות               ולוהג

החכמה        ומפיל האשמה            ואוחז התומה                 ומשליך המרמה               ותופש

המזימה         ומיפר המשטמה          ויועץ טובות                 וממעט חובות                 ומרבה

בהלכות        ועושק בתהפוכות        ועוסק בחוקות               ומניא מעשקות               ועושה

צדקות         והודף המחלוקות         ורודף הזכיות               ושודף בגשמיות              ומתעלס

במרגליות     ופוגם הרמיות             ומגבר המהוללים           ומשבר להוללים            ומתחבר

לשפלים        ומכלים הנבלים          ומרומם האצילים          וכותש האוילים              ומנשא

המשכילים    ומאבד הכסילים          ומכבד המסובלים          ומנפץ הזוללים               ומוקיר

המעולים       ודוקר המתנכלים       וחוקר הדעות                ומקרקר הרעות              ושותל

בנטיעות       ומקצץ המגרעות         ומאושש המשפטים       ומקלל השוטים               ומכלכל

הסרדיוטים   ומוחץ ההדיוטים        ומיחס הנקיים                וקומל הבזויים                וחומל

העניים      ומכחד בפתיים              ומתייחד ברוחניים       ומפוצץ הגופניים           ומנוצץ

לעייף        ומעוה למזייף              ומתלווה במלאכים         ומלעיב החשוכים          ומהדר

הנסיכים     ומפיץ התככים           וחפץ היראה            ופושט השנאה גם הקנאה     ולובש

החמודות       ומחבל ומנבל השוחדות        ומקבל הסולת         ומוציא הפסולת        וקולט

הויתור   וגועל הקנתור       ומחליף ורוצה הדרכמון               לוקח הצדק              ומדיח

הממון       חלף האמונה            ומניח הזוזים              ומזריח ההסתפקות              ומזניח

הפזים        ומפריח הצדקות      ומצניח הזהובים           בעד האהובים                   ומקדיח

הדינרים       בעד המישרים             ומסיח הכספים      בעד היהדות                     ומדליח

הפונדיונים   בעד החסידות           ומתעב ההתנגדות            ומתאב העמית            ושונא

התרמית        אוהב גם רע              אדם גדול כבוד הרב        שמואל אזאווי           ידידינו

לבו צדק בלי חדק, יקבוץ חמה לכל איש שקרים, וכולו מחמדים, ולא עולתה בו מחשבו, יופי בלי דופי, רק סעיפיו סרעפיו, מחשבות אמת ואין לצון בכתבו, מחשבו תחילה בלי תהילה, קדשים בלי מעקשים, פרישות בלי טפשוט שמץ דבר נמצא בו, סביבו מעלה בלי מעילה, דיעה בלי רשעה :

אמון אצלו היתה עמו, אתו בקומו ובשכבו, בקרבו תורה, בלי עברה, וזעם וצרה, אף חובב תמיד ישרים, סרים ללכתו בנתיבו, בניבו אמונה, בלי תואנה חמדה בלי קפדה, חברתו בישרים יזרוק, המה בסוררים, ישמח לבו.

מנהגי פורים אצל יהודי מרוקו

 

עד דלא ידעהזמנה-המן וזרש

חייב אדם לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. (מגילה. ז, ב}.

סעודת פורים

מאחר והוכנו מאכלים בשפע לכבוד ״מרדכי ואסתר״, לכן חייבים להרבות בשמחה ביום זה כדי לקיים את המצווה בשלימותה ״ולעשות אותו יום משתה ושמחה״ כנזכר במגילה, לכן עורכים בפורים סעודה חגיגית מיוחדת, משופעת מטעמים ומשקאות ובמיוחד ״מאחייא״ (עראק) שמקומה לא נפקד מאף מקום ומאף מאורע, וחייבים לשתות ממנה בסעודת פורים, כדי לקיים את הכתוב: ״חייב אדם לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי״ (מגילה ז. ב).

סעודת מרדכי ואסתר הייתה מתמשכת עד השעות המאוחרות של הלילה ושמחת החג הייתה מגיעה לשיאה כאשר כולם מבוסמים ועליזים, גדולים כקטנים.

הרב יהונתן סרירו ז״ל (1775־1833) מפאס, ביטא את התרוממות השמחה והמעמד בפיוט שחיבר לסעודת פורים, בין השאר הוא כותב:

אזכיר חסדי צורינו, הנפרע מצרינו, בקום אדם עלינו לולי ה׳ שהיה לנו:

להודות על הנסים, ומנות לאנשים, ומתנות לנשים, יום שמחתנו:

מאכלות עריבים, הכינו למסובים, פת סולת בלי סובים יערבו לנו:

 נרות שעוה ערוכים, לאורה הם צריכים, כמו בני מלכים ויאר לנו:

 סופגנים אשקיריטין, בדבש הם חלוטין, בתבלים חנוטין יבוסם לנו:

 עוד אורז בבשר צאן, תמים יהיו לרצון, רך ושמן תגישון על שולחנינו:

פנו מקום לתולע, מאכל קל חיש נבלע, בבשר חזה וצלע יתוקן לנו:

צמקו הבצלים בבשר שור מבושלים, מתוקים ומתובלים יערבו לנו:

קונדס וערביות, כמיהים ופטריות, במחבת עשויות כתיקוננו:

רבים יהיו כשורה, לכל איש חצי ליטרא , כמהים שמם נקרא יערבו לנו:

שתה מים החיים, שרפ (עראק) נטף פעמיים, לכה נרוה כפליים לצמאוננו:

תרנגולות פטומות, תוכם מלא חלמות, עריבות ומבוסמות טוב לחיכנו:

סופי תרנגולים, ועוד שמן ומטרופלין, וחלמונים הקרים יבררו לנו:

עוף הגריס ושמן לבשל בו החמין ולעשות בו מטעמים אשר אהבנו:

ובכלי זך שם יורק יין אדום ירקרק, לבן טהור כמרק, ימזגו לנו:

דרשו ושתו ממתקים קהווא (קפה), אתאי(תה) ומשקים ירוג גידים ועורקים יפוג ינינו.

תורים יונים קטנים, דשנים גם שמנים, בעצמותם נטחנים פן יורע לנו:

פולים גויים ותאבג׳א חמרא חייא לא מזגא עתיקא ורגיגא וכל פרי מגדים כפרים עם

נרדים ותמרים עם שקדים ויומתק לנו:

כוסות אתאי(תה) כל שעה, לרוות בהם שבעה, על שלושה ארבעה לא אשיבנו:

 הקשורים חמשה אחת בשר כתושה, שנית מוח חרושה וגם ביצה בביצה לא תעזבנו:

הרביעית בכבד, תרנגולת פן תאבד, ובפטריות תכבד חמישיתנו:

לקראת דגים רוץ תרוץ, דג א־סאביל הוא הראש ואם תמצא לקרוש מה טוב חלקנו:

תרדין בלימונים, ובונדיגאס בחומץ, פלפל שמן ליתינים וערבו לנו:

 הרבו מיני מתיקה פאניד פאזורלא הדקה הכל עשוי כהקה תקנו לנו:

 נודה עוד לאלהינו, על פדות נפשנו, ימי צמח צדקנו יקרב לגאולנו

מתוך ספר הפיוטים " ישמח ישראל " עמוד 274-275 .הבאנו כאן רק כמה בתים מהפיוט

המלאח ומצוקותיו – הגר הלל

המלאח ומצוקותיו71932

האיסור לגור מחוץ לתחומי המלאח בוטל לאחר שהצרפתים כבשו את העיר. האוכלוסיה הוותיקה במקום עשתה שימוש בהיתר זה: עשירים ומקורבים לשלטון פנו לרובעים אירופיים; בעלי אמצעים צנועים פנו לרובעים מעורבים; אך מי שחשב, כי המלאח היהודי יגווע באופן טבעי, נוכח עד מהרה בטעותו. אוכלוסיית המלאח הוסיפה לגדול בממדים מדהימים, שכן החלל שהותירו הוותיקים ובעלי האמצעים, התמלא עד מהרה בעניי העיר ובמהגרים מהכפר, שפיתויי העיר המודרנית, אשר על חוף הים, קרצו להם: גברים, נשים. זקנים וטף מאזורי הכפר ארזו את מטלטליהם ופנו למקום, שנראה מרחוק, עיר של אפשרויות בלתי־מוגבלות. ואולם, עם הגיעם לעיר הזרה והמנוכרת הם חיפשו לעצמם סביבה מוכרת: בית כנסת, מקווה, בשר כשר, מכר, או חברת חסד שתציע קורת גג – המלאר ענה על הצרכים המיידיים.

רומנטיקאנים מהמגזר המתמערב, ביניהם, העיתונאי אוחיון, יצאו למלאח כדי למצוא בקרב קהילת המהגרים הכפריים את טעם החברה של פעם: לבוש מסורתי, היגוי ערבי־יהודי, מנהגים יהודיים מתובלים באמונות עממיות ויחסי משפחה ושכנות מימי החבר־ה המסורתית. אך במקום אלה הם מצאו מצוקה זועקת, צפיפות, מחלות, אבטלה, רעב, שוטטות, עבריינות ובורות. אומנם, תושבי המלאח היו ציבור ילידי ממוצא כפרי־מסורתי, אך מצוקתם היתה פרי תהליך של מודרניזציה, אורבניזציה ותיעוש מואץ, שלא לווה בפיתוח התשתית של המגורים, מוסדות החינוך והרווחה המתאימים, או מערכת תומכת הולמת. יתרה מזו, המעבר מהכפר למלאח היה כרוך באובדן התא המשפחתי המורחב, הקשרים החברתיים והכלכליים, המנהגים התרבותיים והמנהיגות התומכת של ראש הכפר.

בעיר הגדולה נחתה על המהגר הכפרי מכה כפולה: מצד אחד, הוא גילה שנגזר עליו להישרד בגפו, ללא הגורמים התומכים שידע בכפר; מצד אחר, האפשרויות והפיתויים, שקיווה למצוא בעיר הגדולה, לא היו בהישג ידו; הללו נותרו בידי תושבי העיר החדשה – לא בקרב תושבי המלאח; הם יועדו לבעלי ההשכלה, התרבות והכישורים המערביים, אבל לא לכפרי בעל המסורת. רק מעטים הצליחו להתמודד עם קשיי המצוקה הקיומית והתרבותית. ללא התמיכה שזכו לה בכפר מולדתם, ובלעדי המערכת המסורתית־האינטימית – שהיוותה עבורם משענת מוצקה בעת צרה ומבוכה – היו המהגרים מהכפר לציבור עקורים חסר יוזמה וחסר אונים. עם התנפצות חלומם באו גילויי ייאוש, אדישות, ניכור ואלימות שהם מסימני ההיכר המובהקים של ה׳סלאם׳ (slum) המודרני. המלאח שאמור היה לשמש להם קרש קפיצה לעבר העולם החדש, היה לביצה עמוקה ללא חבל הצלה.

הסוציולוג פרופ׳ ש״נ אייזנשטדט, שחקר את תהליכי המודרניזציה, מסביר שהתערערות החברה המסורתית היא אחת מתכונות ההיכר ההרסניות של המשטר הקולוניאלי.

■ החלוקה [״.] שבין התחום המודרני והתחום המסורתי […] אין פירושה כאילו למסגרות המסורתיות ניתנו באמת התנאים המלאים להמשך קיומן וכאילו נהנו גם הן מהערכה חברתית ותרבותית מלאה [.״] עצם מהותה של החברה הקולוניאלית מחייב את ריבונותה של המסגרת ושל אורינטציות פעולה אירופאיות. מסגרת זו נוטה אמנם להשאיר את הילידים במצב של מגע מצומצם יחסית עם מקורות הכוח הכלכלי והפוליטי, אך לא מתוך שיקולי הזדהות של אמת עם תרבותם […] אלא מתוך שיקוליה היא. אך שיקולים אלה עצמם מוכרחים במשך הזמן לערער את המסגרות המסורתיות. החדירה האירופית […] מערערת את היחסים החברתיים הקיימים ואת בסיסם הכלכלי. ערעור זה בא בעיקר על ידי שחרורו של היחיד מתלותו הכלכלית הבלתי אמצעית ביחידה חברתית מסורתית – במשפחה, בכפר וכוי. שחרור זה בא על ידי כך שהיחיד הופך להיות לכוח עבודה עצמאי בשוק, היכול לקבל את שכרו בכסף בלי תלות בקבוצתו המסורתית. […] כתוצאה מכך מתערערת הסולידאריות של היחידה המשפחתית ומבנר הסמכות בתוכה. משתנה והולכת חלוקת העבודה בתוכה בין המינים ובין הדורות, מתערערת הסולידאריות של הכפר, של המחוז, וכוי. אין היחידים מוכנים למלא יותר את כל חובותיהם כלפי היחידות הללו, אשר במידה לא קטנה יאבדו את כוחן ואת חשיבותן הכלכלית הישירה עבור היחיד.

[.״] היחיד יכול אומנם ליהנות הנאה ישירה מן השוק ומהכסף החופשי העומד לרשותו, אך יחד עם זאת הוא נעשה תלוי יותר בשוק זה, על כל האנונימיות ועל כל המקריות שבו. […] נמצא אם כן שהילידים מוצאים מצד אחד מתוך מסגרותיהם המסורתיות, אשר בהן נהנו ממידה מסוימת של ביטחון חברתי וכלכלי, גם אם ברמת חיים נמוכר. ומוכנסים לתוך מסגרות אשר אולי באופן פוטנציאלי יש בהן כדי להעלות את רמה חייהם, אך המגבירות עם זאת את חוסר הביטחון החברתי והכלכלי שלהם.

(א״זנשטדט, תשכ״ז, ענמדים 102-99)

שירת המגורשים.רבי דוד בן אהרן חסין-חזן-אלבז

שירת המגורשים.תהלה לדוד 2

נמלטים ומגורשים לא מעטים הגיעו מספרד לצפון אפריקה בתקופה של גזרות וגירוש, בעיקר בשנים קנ"א ורנ"ב, וביניהם רבי יצחק בר ששת – הרישב"א – ורבי שמעון ברבי צמח – רשב"ץ, שמלבד גדולתם בהלכה ובמנהיגות היו גם משוררים ידועים.

בגירוש הסופי רנ"ב הגיע לצפון אפריקה אחרון משוררי ספרד, רבי סעדיה אבן דנאן, שנהיה לדמות נערצת בין בני קהילתו החדשה,כמנהיג, כאיש הלכה ואף כהיסטוריון. השפעת שירתו ניכרת כבר בצעדיה הראשונים של שירת המאה השש-עשרה בשירתו של מנדיל אבי זמרה ועוד, כמו כן ידועות שלוש משפחות שכמה מבניהן עסקו בשירה, משפחת קנשינו, משפחת גבישון ומשפחת זמירו מאלג'יר.

בנה של משפחת זמירו, יצחק מנדיל בן אבי זמרה הנזכר, הוא כנראה פייטנו של המרכז בצפון אפריקה. עוד נזכיר את המשוררים עלומי השם, שהניחו אחריהם שירים היסטוריים לא מעטים המתארים גזרות ומעשי ניסים שהיו מנת חלקם של יהודי צפון אפריקה בכל הדורות.

השפעתם של המשוררים מגורשי ספרד בצפון אפריקה, בשילוב עם המסורת המקומית והתפתחות פנימית של תרבות יהודי המקום, הביאה לצמיחתם של השירה והפיוט בצפון אפריקה במאה השש-עשרה ובמאה השבע-עשרה. מתקופה זו ואילך מצוי בידנו שפע של פיוטים מפייטני צפון אפריקה, הטמון בכתבי יד ובקבצים ליטורגיים והוא דורש רישום, מיון, עיבוד והגדרה.

 השירה בארבע מאות השנים האחרונות.

השירה העברית בצפון אפריקה בארבע מאות השנים האחרונות, ממשיכה את שורשי המסורת של שירת ספרד ויונקת ממנה. בצד המסורת הספרדית שואבת שירה זו הרבה השראה והשפעה משירת ארץ ישראל במאה השש-עשרה ומתורת הקבלה וחכמת הנסתר של האר"י, המתפתחת בארץ ישראל בתקופה זו אחד השינויים הבולטים שהתפתח בשירה העברית בצפון אפריקה בעקבות הקבלה הוא קבלת פסק שולחן ערוך אורח חיים סח, א. שוב לא שילבו משוררי צפון אפריקה פיוטים בתפילה גופה אלא הסתפקו באמירת הפיוטים במקומות שאין בהם משום הפסק.

על פי תפיסתם של בני צפון אפריקה פסק השולחן ערוך מתיחס אל תפילת היוצר עצמה בברכות של קריאת שמע, ועל כן מותר לשלב פיוטים סביב נשמת. קהילות צפון אפריקה לא נמנעו אפוא, מלומר פיוטים סביב תפילת נשמת, ויש מהן שאף שמרו על המסגרות הקדומות של הקודשות.

 השפעת הקבלה ניכרת בכך, שהפיוטים החדשים אמנם נאמרים בבית הכנסת, אך כבר אינם נאמרים כחלק מתוך התפילה, אינם משולבים בתוכה ממש ואינם נכתבים לשם תפילה או ברכה מסויימת. אלא נכתבים להזדמנויות שונות, לשבתות ולימים טובים ולמאורע של שמחת הפרט, ברית מילה, בר מצוה, חתונה וכיוצא בזה, ורק מעט מאוד פיוטים מתקשרים אל התפילה עצמה, על דרך המעגלים השונים המתוארים להלן.

כיוון חדש של כתיבת פיוטים ואמירתם נוצר עם התפתחותה של שירת הבקשות.שינויים אלו קובעים את אופייה של שירת התקופה. המשוררים בתקופה זו כתבו את שיריהם כדי שיושרו ויוזמרו, המשורר בחר לו מנגינה ידועה המוכרת לבני הקהילה, וזו הייתה בדרך כלל מנגינה של שיר בערבית או בשפה אחרת ועל פי מנגינה זו כתב את שירתו העברית.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 136 מנויים נוספים

פברואר 2016
א ב ג ד ה ו ש
« ינו   מרץ »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
2829  

רשימת הנושאים באתר