ארכיון יומי: 13 בפברואר 2016


תאג'ר אל סולטאן- מיכאל אביטבול

תאגר אל סולטאן

מוסא בן אחמד מודה לאברהם קורקוס על המכתב ששלח למלך בו הוא מודיע לו על " תבוסת הנוצרים בידי אללאה ".

25.12.1860

الحمد للاه وحده

השבח לאל לבדו

1 – من عبد ربه موسى بن احمد لطف الله به الى خديم سيدنا ايده الله الذمين

מאת עבד ריבונו, מוסא בן אחמד, יעניק לו האל חסד, אל משרת אדוננו, יהי האל בעזרו, הד'ימי

2 – ابراهيم قرقز اما بعد فقد وصل كتابك مخبرا بتدمير الله

אברהם קורקוס, לעצם העניין : הגיענו מכתבך בו הינך מודיע על תבוסת הנוצרים בידי אללאה

3 – النصارى وما على فيه من التضييق كما تواترت بذلك الاخبار

ועל מצוקתם. הידיעות אושרו ממקורות רבים אחרים

4 – زادهم الله وبان واذا فهم غصصا ودلالا بوجود مولآنا اغر

ידכא אותם אלוהים, יפזרן ויכם בעונשו וישאיר את אדוננו, יפארנו

5 – الله بطلعته الغراء جيوش المسلمين وسيدنا ايده الله

האל, מפקד בחכמתו על צבא במוסלמים, אדוננו, יהי האל בעזרו

6 – منك ومن اخيك على بال والتمام في ١٢ من جمادى الثانية عام ١٢٧٦

חושב עליך ועל אחיך. סוף 12 לג'מאדא אל-תאנייא שנת 1276

היסודות העבריים והארמיים בערבית היהודית החדשה: אקדמות להכנת מילון יצחק אבישור

היסודות העבריים והארמיים בערבית היהודית החדשה: אקדמות להכנת מילוןAsilah

יצחק אבישור

להלן אדגים את ההבדלים שבין הסוגים הספרותיים התרגומיים והמקוריים לגבי היסודות העבריים והארמיים. אתחיל בהשוואת התרגום המילולי לתרגום המורחב, לפרפרזה, הכוללת מדרשים ופירושים. אביא שתי דוגמאות, האחת מספרות יהודי עיראק והשנייה מספרות יהודי מצרים. (1) ההבדלים בין סוגי התרגומים 1.1 בין תרגום לפרפרזה

בתרגומים הערביים־היהודיים לתנ״ך בקרב יהודי עיראק נדירות הן המלים העבריות. אמנם בהשוואה לתרגום רס״ג ולתרגומים שבאו בעקבותיו מצויות הן בכמות מסוימת, אך עדיין כמות זו מזערית היא בהשוואה לכל הסוגים הספרותיים האחרים. כך, למשל, בתרגומים העיראקיים לתנ״ך שבמאתיים השנים האחרונות אין אף מלה אחת בעברית בפרשת הבריאה(בראשית א-ב, ג);״ לעומת זאת בתרגום מורחב מן המדרשים שנתגלה לי לאחרונה, תרגום שנכתב בעיראק בסוף המאה ה־19 והוא מיוחס לר׳ יוסף חיים (כתב־יד אוניברסיטת בר־אילן) אנו מוצאים שימוש נרחב ביותר באוצר גדול של מלים עבריות. הקטע שיובא כאן משתרע בכתב־יד של תרגום מדרשי זה על שלושה עמודים גדולים, ויש בו עשרות מלים וצירופים עבריים וארמיים המשוקעים אורגנית בתוך הכתוב. המלים והצירופים העבריים יודפסו בהבלטה.

במסאעדת אללה נכתב קסם תעלומאת מאל פרשיות כל סבוע קסם פרשה מאל טבוע וועלא ציר נבדי מן בראשית באל פרק יקול בעשרה מאמרות נברא העולם אל מענא אלעולם וקת אלדי אללה כלקהא כלקהא בעשר אקוואל אמאאמג׳את. אוול קול אאמר אללה אלדי יציר שמים וארץ. וצאר כמא קאל. ואלארץ' כאנת פארג׳ה וומאי עלא כל אלארץ' וועתמא עליו וגה אלתהום. ווהווא מהף עלא אל מאי,

תאני קול אאמר אלדי יציר צווא. וצאר צ'ווא. ווהאדא אלצ'ווא אלדי כ'לקה אללה ביום אל אוול כאן אלאאדמי ישוף מן תאלי אלדנייא ואלא תאליהא ושאף אללה אלדי מא לאייק לרשעים אלת יסתכדמון פיה. חית כאן הגמוהא ללעולם. קאם ווגנזו ללצדיקים לעתיד לבוא וסמאהו ללצ'ווא נהאר ולל עתמא ליל וצאר אליל ואלנהאר יום וואחד.

תאלת קול אאמר יציר קטעה בווצט אלמאי. ווייפח בין מאי ללמאי. וסווא אללה אלא אלקטעה ואלפרדה. ופרז בין מאי אלז־י מן תחת אלפרדא מאל אלשמים ובין אלמאי אלדי מן פוק ללפרדא מאל אלשמים. ווסמא אללה ללפרדא ואלקטעה שמים וצאר אליל ואלנהאר יום תאני.

ראבע קול אאמר אללה אלדי אלמאי ינגמעון מן תחת אלשמים אלא פרד מוצ'ע ותנבאן אלייבס. וצאר כדא.

כאמס קול אאמר אללה אלדי אלארץ' תבצר כצאר. וועשב פיהי בזר. ווסגר פיהא תמרא, וצאר בד־א, וצאר מג׳רב וצבח יום רנאלת.

סאתת קול אאמר אללה אלדי יציר צ'וואייאת תנין שמם ווקמר. לאגל יינפרז אליל מן אל נהאר. וולאצל יצירון נייאשין ולאגל חסאבאת מאל מועדים וואייאם ווסנין חית מתעלקין במוגב משוות אלשמס ואלקמר. ואיצא לאגל יעודן ללעולם וצאר כמא אאמר וצאר יום ראבע.

סאבע קול אאמר אלדי אלמאי יידבי נפס חייא מתל סמך וג'יר, וטיור יטירו עלא אל ארץ' ווצלק אללה אלחות אלכבאר אלדי פי אלבחר וגמיע נפס אלחייא אלת פי אלמאי. ווצאר כמא אאמר וצאר יום כאמם.

תאמן קול אאמר אללה אלדי תטלע אלארץ' נפס חייא. בהמה וודביב ווחוש אלארץ' כל ג'נם וג'נם וצאר כ'דא

תאסע קול אאמר אלדי יכלק אדם ואתשוואר מע אלמלאכים לאג'ל יעלם אלא אלאוואדם אלדי מן יבון לזום עלא פרד משאוורה. ייתשאוור מע אלאזג׳ר כז־א. לאגל כטראת יטלע מן אלזג׳יר שור מליח עלא מוגב מא אלנפס מאלו כבירי. מאל מא שפנא באצחאב איוב כל שורהם מע איוב מא כאן עלא אללאזם למא גא אליהוא אלדי כאן אזג׳ר מן כלהום. ווערפו אלד־י הסבתו אלדי אנשאמתו היי גלגול תרח אבונו אל אברהם אבינו חית אליהוא כאן ענדהו נפס כבירי. וכלק אללה אלאדם בצורה שריפה פחל ונתייא כלקהום וברכהום וקאל להום פרו ורבו ואתרסו אלאר׳ץ וואחכמו בסמך אלבחר ובסיור אלסמא ובגמיע ווחוש אלז־י ידבון עלא אלארץ. עאשר קול קאל אללה אלא אדם וחוה אנא עטיתו לכום אלא כל עשב מבזר בזר ואלא כל סגרה לכום יציר למאכול. וולגמיע ווחוש וולכל טיר אלסמא ולגמיע דביב אלד־י פיה נפס חייא עטית כל כצאר ועשב לתכלון וצאר כדא וצאר יום סאדס. נהאר אלסאבע כמלת כליקת אלשמים ואלארץ ווסבת ביום אלסאבע מן כליקת שמים וארץ וובירך אללה יום אלסאבע ווקדסהו. חירז יום אלשבת הווא…

Le Maroc eapagnol-revue Brit 29

Said SayaghJerusalem – Bet Hamikdash Said Sayagh

Brit no 29

Said Sayagh, est ne a Meknes. Il est docteur en Histoire, agrege d'arabe, ecrivain et professeur, se sent juif a part entiere, membre de l'Association des permanences du Judaisme Marocain, association presidee par le Dr Arrik Delouya, son voyage en Israel a eu lieu dans le cadre de la collaboration entre l'association susdit et ZOHAR, son pendant en Israel.

S'il y a un reve que j'ai longtemps caresse, c'est celui la. Je l'ai redoute aussi et, fini par le considerer comme une chimere, un de ces delires qui nous assaillent et qu'on n'arrive pas a evacuer.

Aller en terre Sainte, reposer mas tete sur le Kotel, me retrouver avec des hommes et des femmes qui seraient mes frères, mes soeurs, mes cousins, mes cousines. Et si ce n'etait qu'une illusion, un delire identitaire longtemps etouffe.

Au moment ou j'ai commence a y croire fermement, un villain nuage venu des contrees glacees a faille le reduire en cendres. Et puis je me suis retrouve a l'aeroport ; la joie et l'angoisse se disputant mon ventre noue.

Dans l'avion, une logorrhea aigue s'est emparee de moi. Les victimes, un couple; l'homme une kippa aureolant sa tete brune geai, la femme, belle et docile, les grands yeux ecarquilles par la surprise ou la bienveillance ; tous deux ont prete une oreille bienveillante a mon recit intarissable sur mes ancetres juifs, sur le judaisme marocain, sur Lala soulika.

Extrait

Issachar la surprit 

 Pourquoi tu ne deviendras pas musulmane ?

Elle fit un effort pour reprendre son souffle er bredouilla

 Pourquoi me ferais-je musulmane?

          Pour proteger ta vie…pour rester en vie…pour ne pas mourir

          En verite, il ne passe pas une division du temps sans que je prenne une decision pour la renier juste après. Je t'aime mon frère. J'aime mon pere. J'aime ma mere, j'aime tous les juifs, ceux que je connais et ceux que je ne connais pas. J'aime la vie; meme Tahra, je l'aime.

J'aime la petite rue etroite ou nous habitons. Cet amour prend sa source dans ce que je sais sur moi meme; dans le fait que je suis juive. Si je perds ce que je sais, mes resperes, ce qui organize mon cerveau et mon imagination, je me perds, je perds mon ame, j'erre.

Je suis Sol, juive de Haim et de Simcha, eux memes juifs. Je ne m'imagine pas Fatima. Fille de je ne sais qui….ni rien d'autre. Quand j'essaie de m'imaginer en autre chose, vivant dans d'autres conditions, j'ai l'impression d'etre au bord d'un precipice, au bord de la chute…..

Les mots les plus sophistiques, les plus précis, les plus nuances ne sauraient decrier le bouleversement, paisible, qui m'a saisi Durant ce sejour en Israel. Entre l'instant ou Victor Aflalo, l'homme, le vrai. m'a acceuilli a l'areoport Ben-Gourion et celui ou il m'a ramene dans ce meme lieu, il s'est ecoule des temps immesurables, des temps compacts qui resument les siecles et amplifient les instants les plus brefs.

Said a Yad Vashem vendredi 23 Avril 2010. 

J'avais imagine des centaines de fois la scene ou je reunirais toutes mes plaintes, protestations, reproches, invectives accumules depuis des annees et j'irai, la nuque raide demander des comptes

Je descends de ces juifs convertis a l'Islam, dans la confusion et les peripeties de l'histoire.Mais les racines sont plus puissantes que l'histoire. Les racines demeurent en depit de toutes les inconstances des jours

Meme si tout le monde était musulman, les juifs convertis sont toujours objet de suspicion. Meme s'ils ne sont plus juifs dans leurs rites, ils resteront les " autres juifs ", jamais musulman totalement.

Un fatras confus entremelait mes sentiments et mes idees a propos de cette question comme plusieurs pelotes de laine confondues, indemelables dans un meme sac.

On n'en parlait jamais a la maison. On esperait toujours passer inapercus, echapper aux insultes, insinuations, regards meprisants ou detournes et crachat par terre.

Je redoutais ce que les gens me renverraient  en devinant ce que crachait mon nom. Je devais forcer les accents, cacher les moindres signes qui rappelleraient quoi que ce soit de ce qui peut etre juif.

J'ai fait un d'autres reves, don’t celui-ci :

Je suis un petit garcon. Je m'appelle Douidou fils de Salomon Sayagh le bijoutier et de Zahra Benaros. Mon père souvent, inquiet, me montre plusieurs fois comment aller de la maison a sa petite boutique ou il s'entasse avec ses outils, ses œuvres, ses caisses, ses babouches

Il insiste pour que je ne devie pas un pas du chemin qu'il me montre.

Il me reprimande dans un melange d'hebreu et d'arabe lorsque je designe la canne allechante du marchand de nougat et reclame un morceau de la delicieuse patte blanche aromatisee a la fleur d'oranger.

Il me momtre, pour la centieme fois, le chemin a suivre pour aller a la petite synagogue du Mellah. Il me fait repeter ce que je dois faire au cas ou quelqu"un que je ne connais pas me propose du nougat ou m'invite a l'accompagner quelque part.

Je courrai a toute allure laissant tomber mes petites babouches noires faites par mon oncle Messaoud le chrabli toujours assailli par les jolies femmes du Mellah et meme d'au dela de mon petit monde clos, me refugier dans la boutique de l'un de mes oncles paternels ou maternels. Au defaut il faut que je courre a la maison.

Il me fixe de ses yeux peu severes pour que je baise la main du rabbin a la barbe hirsute et blanche qui passe son temps a nous faire annoner, moi, mes cousins, les cousins de mes cousins et les petits voisins, des litanies auxquelles nous ne comprenons pas grand-chose.

Il m'apprend a essuyer avec les chiffons que lui prepare ma mere, des bracelets en or, de bagues, de boucles d'oreilles, des bijoux, beaux, qui lui amenent des acheteurs de tres loin

Il bavarde avec eux des heures et des heures. Il fait venir de la maison des plateaux de the a la menthe et de gateaux faits par ma mere et qui soutirent des cris admiratifs aux clients.

מנהגי פורים אצל יהודי מרוקו – רפאל בן-שמחון

נגולה

עוגות וממתקי פורים

א־שבבאקייא

מבין סוגי המתיקה הרבים המכינים לפורים, המאפה הנפוץ ביותר אצל כל משפחה מרוקאית והאהוב, במיוחד על הילדים, הוא ״א־שבבאקייא״ (רשת) משום שהיא דומה לרשת, זכר למפלת המן במצודה. זוהי מרקחת דבש עשוייה מבצק מאוד דליל, מטגנים אותה בשמן וטובלים אותה בדבש דבורים טהור וטעמה כצפיחית בדבש.

אל־קנאדיל

זהו מרציפן בצורת מגן דוד עם שש קצוות או פיות הדומות לפיות של ה״קנדיל״ שהאשה היהודייה מדליקה בליל שבת ומזה גם שם המאפה, כנראה שזה גם מקביל לאוזני המן. בעיר רבאט מכנים מאפה זה בשם ״מאסאפאן׳. אופן ההכנה: לוקחים קמח, שמן, ביצים ומעט מים, מערבבים הכל. המילוי של ה״קנדיל״ או ה״מאסאפאן״, הוא עם שקדים טחונים אשר מערבבים עם סוכר ומי ורדים, מכניסים לתנור ומקבלים מאפה מצויין.

אל־בויוז

הבנות נהגו לסייע הרבה לאמא ביום פורים, על־כן קמו מוקדם ועזרו בהכנת תופיני פורים. עקרת־הבית הכינה ביום פורים לחמים עגולים הנקראים ״בויוז״ . זהו לחם שלהכנתו משתמשים, בקמח סולת, שמן, סוכר, ביצים ושומשמין שמפזרים עליו. לפני שילוחו לתנור הציבורי (מאפייא), מושחים את הלחמים (אל־בויוז) בחלמון ביצה לפני שמפזרים עליהם את השומשמין.

הלחמים האלה הם עגולים ומעטרים אותם בכל מיני ציורים בצורת דקירות דקירות על פני הלחם וזאת בעזרת כלי מיוחד לזה. אם אין כלי משתמשים עם המזלג.

יש משפחות שקבלה בידן לא לטעום בשום אופן מה״בויוזה״ של פורים, לא להכינה וגם לא להכניס אותה לבית בכלל, גם אם השכן או קרוב משפחה יכבד אותם ויצרף בויוזה למשלוח מנות, המשפחה לא תקבל אותה, לא תיגע בה ותחזיר אותה למשפחה השולחת. אנשים אלה טוענים שעקב איזה אסון שקרה פעם בקרב המשפחה, הפסיקו והחרימו את המאפה.

אל־כ׳בזא די פורים

זוהי גם ״בויוזה״ גדולה כמו כיכר לחם עגול, הכנתה כהכנת ה״בויוזה״ הרגילה. מכניסים לתוכה ביצים בקליפתן, אך שלוקות והן מהודקות ברצועות של בצק, אח״כ מושחות אותה בדבש טהור, מפזרים עליה גרעיני שומשמין ושולחים למאפייה.

בני המן

תפקיד נוסף שהוטל על הבנות ביום פורים הוא להכין בובות קטנות מבצק, אוחזות אחת ביד השנייה (יד־ביד). כל בני המשפחה גם הבנות הקטנות ביותר השתתפו במבצע זה. לבובות אלו נעצו להן שתי קורטי פחם במקום העיניים. הילדים נהנו תמיד מהבובות הזעירות וכינו אותן׳׳בני המן״, לפני שאכלו אותם הסירו מהן ובחוזקה את עיני הפחם ואמרו: ניקרנו את עיני בני המן!.

מחרוזת עוגיות

ליצירת העם הפורימית, כמה וכמה גוונים לה והיא עשוייה רבדים רבדים, אם נרצה או לא נרצה, הרי היא נמצאת גם במחרוזת עוגיות הנקראת " אזלאג דל-חלאווי ". מחרוזת זו עשוייה פסיפאס של סוגי עוגות מצורות שונות וכולן עשויות מבצק: מגן דוד גדול, תוף, דג, ציפור, חילזון וסולם, משום שבפורים הייתה עלייה לעם ישראל והמדרש אומר שהקב״ה עושה סולמות ברקיע, משפיל לזה ומרים לזה. יש שעשו חלות בצורת ציפורים עפות, אחרים עוגיות בצורת ״יד החתול ". יש  גם שהכינו את הלחם בצורת אדם, מרדכי, המן.

כעאכ לגיזאל

הרבה משפחות נהגו להכין עוגיות קטנות בשם: ״אל־כעיבאת״׳ (סהרונים) המכונות ״כעאב לג׳זאל״ (כעכי הצבי) והן עשויות מבצק דליל ובפנים ממולאות בשקדים טחונים. עוגיה זו שהיא בצורת סהר מכסים אותה בשכבה עבה של סוכר טחון עד דק, לאחר שטיגנו אותה בשמן והיא מאוד טעימה.

גם בתוניסיה מרבים בכל מיני מתיקה, בלוב הנשים מרבות גם הן במיני מתיקה, במשלוח מנות ובמתנות לאביונים, והן מאוד חרוצות במצווה זו וגם לגבאי הצדקה הן נותנות.

בתוניסיה הגישו בסעודת פורים מעדן בצורת כריך הנקרא ״מקרוד״ העשוי שתי פרוסות בצק סולת וביניהן מילוי של תמרים מרוסקים וטחונים. מעדן שני הוא ״דבלה״, עשוי מבצק דקיק מגולגל, מטוגן בשמן וטבול בדבש. המעדן השלישי הוא ״גיזאטא״. זוהי עוגיה בצורת קערית ממולאת בשקדים ובוטנים טחונים. עוד מאפה הנקרא ״כעכה״. זהו כעך עשוי מבצק בצורת טבעת עגולה או קלועה וחור באמצעה, לפעמים הכעך אינו עגול ועשוי בצורת אצבע.

THE PORTUGUESE COMMUNITY OF HAMBURG IN THE XVIIth CENTURY

פורטוגל-מפהTHE PORTUGUESE COMMUNITY OF HAMBURG IN THE XVIIth CENTURY

by

B.Z. ORNAN PINKUS

The minute-book of the "Beth Israel" Spanish-Portuguese Jewish com­munity in Hamburg is written mainly in Portuguese, also in Spanish. Describing communal happenings from 1652 to 1681, it provides useful information on the structure of the secular leadership of the community.

The community was formed as a union of three separate congrega­tions of Jews of Spanish-Portuguese origin which were established during the first half of the seventeenth century when Jewish families of Spanish- Portuguese origin, rich merchants and financiers, settled in Hamburg. The increase in the Portuguese community and the sense of security which was derived from the sympathetic attitude of the Hamburg Senate, had effected the union into one community, named "Beth Israel". During the second half of the seventeenth century the community flourished and among its members were famous Jewish intellectuals, financiers and diplomats.

Towards the end of the century the Burgerschaft's power rose. They were hostile to Jews and imposed a heavy tax on the community. These events and the deteriorating relations between some distinguished families within the community caused several prominent families to leave the city in 1697. This led to a wave of emigration, reducing the size and quality of the community.

The unified community was headed by a sovereign body called the "Ma'amad" in charge of numerous tasks within the community, i.e. representation before the authorities, the judicial system, the inner eco­nomic system (including aid to the needy), and government of religious life and education. The "Ma'amad" supervised these aspects directly or by appointed salaried and unsalaried clerks who were totally sub­ordinate to it.

On special occasions, when the "Ma'amad" wished to let all the community participate in the decision-making, other institutions were assembled as well as the leading one. These were: Heads of Families, the Great Council and the Elders.

Many similarities were found, in a comparison which was made be­tween leadership institutions in Spanish-Portuguese communities in Western Europe (Leghorn, Amsterdam, London and Bordeaux) and Hamburg. In spite of the great similarity there were various differences among the communities in the number of "Ma'amad" members, the number of members in the electing body and in the collaboration of different groups in the leadership.

The appendices attached to this paper attempt to give a concrete description of the workings of the community, although sketchy at times. The appendix of election lists is used to give an exact description of the elections in the community.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

פברואר 2016
א ב ג ד ה ו ש
« ינו   מרץ »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
2829  

רשימת הנושאים באתר