סבי רבי אהרן סודרי-מקנס-ירושלים דמרוקו י.טולידאנו

רבי אהרן סודרי

מר זקני רבי אהרן סודרי זצ״ל ראש קהילת מקנס וממכובדי העדה, שדרי״ם שבאו מארצנו הקדושה מצאו להם מרגוע ובית חם בביתו ובשנת תש״א בעיצומה של המלחמה טיפל בחיילים יהודים שבאו בערב פסה לאכול בשר והחייל שזכה להסב בביתו בליל הסדר היתה לו חוייה מיוחדת במינה. ובחטטי במגרותיו מצאתי שקיות של חול קטנות עם חותמת משלוח מארץ הקודש רצתי בסקרנות רבה אל מר זקני ואמרתי לו מצאתי שקיות חול של ארץ הק׳ והוא ענה לי זאת המתנה היחידה שבקשתי משדר״י ארץ ישראל בשביל לזכור תמיד את הארץ הקדושה וכמו שכתוב: ״אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני״ ולא הסתפק בכך עד שחרט על משקוף ביתו פסוק זה. ובימיו האחרונים צוה להוריק את שקיות החול הנ״ל בתוך קברו לקיים את הכתוב ״וכפר אדמתו עמו״ (פרשת האזינו), כי תמיד חשקה נפשו לעלות ארצה ולא עלתה בידו מפני המלחמה שהיתה בזמנו מלחמת העולם השניה.

הלשון המדוברת בביתו רק לשון הקודש שהיה מוקיר אותה בנימי נפשו וגם לימד אותה לסביבתו ולאנ״ש.

קשר אמיץ היה למשפחתנו עם רבינו מלבד הקשר המשפחתי לסבי זקני שהיה דודו של מורנו. אימי מרת גרציה ע״ה (נפטרה בשנת תש״ן) עם כל מסירותה לאבא ר׳ דוד טולידאנו זצ״ל שיתף אותה רבינו לעזרת תלמידי הישיבה. רבינו היה שולח אליה ביום קבוע בגדים קרועים ובלוים לתקון לבני הישיבה.

מעביר על מידותיו

כשחונבתי על ברכיו של הסבא מר זקני ר׳ אהרן סודרי ע״ה הסתכלתי על מצחו וראיתי בעין תפירות במצחו. שאלתיו מניין לך צלקת זו? השיב לי, זה קרה בזמן שהייתי ראש קהילת מקנם ומסור לאהבת ישראל, ״בשבת אחת היתה המולה ברובע היהודי ואנשי המשטרה ירדו לרובע לעשות חיפושים נגד מפירי החוק סוחרי האלכוהול ללא רישיון, ומאז ומתמיד היו מאחינו בני ישראל שמצאו פרנסתם בעיסוק זה ובחדרי חדרים בישלו את השכר שנקרא ״מאחיא״ ומכרוהו לשכניהם ומזה היתה פרנסתם, התגלגלו העניינים והגיעו לאזני הרשות מאחר שהשכנים התלוננו שריח נודף מהאלכוהול ומזיק להם, אנשי המשטרה נטפלו למשפחה שאינה בכלל מעורבת בעניינים אלה, ומעשה שטן מצאו כלי מעבדה של בישול הערק בבית של יהודי תמים וירא שמים — ואליהו לוי שמו — שהכרתיו בילדותי והיה מבאי בית הכנסת של מר זקני, אנשי המשטרה הוציאו אותו מבית הכנסת לחקירה וכלאו אותו ביום שבת, ואחרי דין ודברים הכו בו מכות אכזריות עד זוב דם בפניו, אנשי ביתו באו והודיעו למר זקני על המתרחש, ובאמצע התפילה יצא מבית הכנסת ורץ למשטרה ברגליו שהיתה חוץ לעיר, והנה עדיין המושל מחזיק ברצועה ומכה את האיש הצועק מה פשעי מה חטאתי, אני חף מפשע, והמושל ממשיך להלקותו.

 בראות מר זקני את העוול שנעשה ליהודי משך מן המושל את הרצועה ואמר לו, אתם לא מבררים היטב ומרשים לעצמכם לרדוף יהודי חף מפשע, המושל לא איבד עשתונות התגבר על מר זקני והוציא מידו את הרצועה והלקה בו גם מר זקני לעיני כל הנוכחים עד זוב דם במצחו, עד אשר אושפז בבית חולים, וחבשו אותו ואחרי טיפול יצא מכלל סכנה ב״ה.

אנשי הקהילה רגזו על השלטונות ובראשם מר זקני שהגיש משפט עד המושל המקומי וידו היתה על העליונה, לימים הגיע פסק דין מן הממונים, על המושל להתפטר על שחרג מסמכותו, והטילו עליו קנסות על שהרים ידו על ראש הקהילה וגם ציוו עליו לבקש סליחה קבל עם ועדה. דין ודברים היו בין אנשי הקהילה למר זקני אם יקבלו את בקשת סליחתו של המושל או שידרשו את התפטרותו ממשרתו הגבוהה, ענוותן ושפל ברך היה מר זקני, בחר לו לסלוח למושל בנוכחות הקהל. עד שנהפך מאויב לאוהב ישראל, וביטל כמה גזירות שהיו חלים על הקהילה וגם סייע בבניית מקוואות, ברובע החדש (מלאח זדיד) והקצה שטח עבור בית הקברות החדש, ונתן רשיונות לבניית בית זקנים ולאיסוף כספים לטובת העניים וכדו'.

Recent Posts

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 160 מנויים נוספים

פברואר 2016
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
2829  
רשימת הנושאים באתר