ארכיון יומי: 12 בפברואר 2017


רבי שלום משאש ז"ל-אורה של ירושלים

קטעים מתוך העיתונותרבי שלום משאש

ו) הג׳׳ר עובדיה יוסף ביקש מהגר״ש משאש להציג את מועמדותו, והודיע הוא

לכל המועמדים שהוא יתמוך במנהיג הרוחני של הקהילה היהודית של מרוקו, ואשר הוא הסמכות הרבנים העליונה במרוקו ממדרגה ראשונה, ושהוא המנהיג העולמי של יהודי מרוקו בכל מקום שהם.

  • ישנם שעוררו פולמוס על ההחלטה לתמוך ברב משאש ולא לתמוך ברב שהוא מכבר תושב הארץ, אולם עצה זו של מרן הרב עובדיה נתקבלה על עוד רבנים רבים אחרים ואכן רבנים ועסקני ציבור שטובת ירושלים עמדה מול עיניהם השפיעו על רבנו להציג את מועמדותו.

תוך זמן קצר הספיק מרן הרב עובדיה יוסף לאחד מסביבו את רוב גופי הבוחר, לרבות גם את גופי הבוחרים האשכנזים. 4) אנשים הקשורים לקהילות ישראל בחו״ל החלו לדאוג מה יעלה בגורלה של הקהילה היהודית במרוקו. 5) כבר ברגעים הראשונים שהגיע רבנו לארץ כתבו העיתונאים שמתוך סגנון דיבורו והליכותיו ניכר כי גדל במשפחה שהעמידה רבנים ומנהיגים, ושממעט הוא מלדבר, אוהב להקשיב, דיבורו שקט ואיטי ושדובר הוא עברית רהוטה

6) בין היתר מתואר רבנו בעיתונות דאז: שהוא משכמו ומעלה הוא מכל אותם שהגישו מועמדות, ושיודע לפלס דרך לשכבות העממיות, ובכך גדולתו. 7) יודעי דבר אמרו כי לא היה טורח להתחרות על הכהונה לולי היה בטוח בסיכויו. 8) כמה ימים לאחר הודעתו של הרב משאש שמוכן הוא להציג את מועמדותו, יודעי דבר ידעו שעל אף שישנם כמה מועמדים חשובים אך מירב הסיכויים הם לרה״ג הרב משאש, אשר משמש כהרה״ר למרוקו ועומד בראש בית הדין הרבני שם. 9) הרב משאש זוכה לתמיכתו הנלהבת של הראשון לציון בתקוה שעל ידו יעמוד כבוד הרבנות בירושלים על תילה, ולהתקין תקנות חשובות, 10) גם הרה״צ הרב ישראל אביחצירא (זצוק״ל) מנתיבות שיגר מכתב ברכה ותמיכה במועמדות של הרב משאש, בו הוא מביע את הערכתו הרבה לרב משאש, ושתפקיד הרבנות בירושלים מתאים ביותר מכולם לרב משאש. וזה לשונו הקדוש ׳והריני מכירו אישית שהוא גדול וגאון בתורה ויראת שמים ואין המועמדים האחרים שמגיע לשיעור קומתו׳. 11) גם כל רבני השכונות שבירושלים תמכו במועמדותו של רבנו.

המשך מתוך העיתונים: 12) יתכן שהציבור הרחב בעיר לא חש בחסרונם של רבנים ראשיים, אך מי שנזקק לשירותים דתיים ולפתרון בעיות הלכתיות בעיר, מעדיף כי בראש החיים הדתיים בירושלים יעמדו רבנים בעלי סמכות תורנית ובעלי שיעור קומה מוסרי ורוחני, כמתחייב מיוקרתה של בירת ישראל.

  • מאות אנשים השתתפו בכנס שנערך לכבודו בבית כנסת ׳אהבה ואחוה׳ בכנס אמר הרב עובדיה יוסף: שהוא מכיר את הרב משאש כענק בתורה הבקי במכמני התורה וכסמכות תורנית הן בשל כתביו המרובים והן בשל נסיונו העשיר, ושלדעתו גבוה הוא מכל העם והוא בלבד ראוי לכהונה הזאת, תוך כדי שהוא דורש את הפסוק ״שאלו שלום ירושלים ישליו אוהבייך" שכשם שאוהבי ירושלים שואלים על שלום ירושלים, כן מבקשים הם שרבי שלום יכהן רבה של ירושלים.

הרב משאש הודה נרגשות לקהל שבא לכבודו וקרא לציבור הרחב לקבוע עיתים לתורה ולחנך הבנים בחינוך חרדי טהור בישיבות הקדושות, ולחזק את הישיבות הן מבחינה כמותית של התלמידים והן בחיזוק מצבן הכלכלי, ואם הוא יבחר יפעל הוא בכל זה. מדבריו הראשונים שאמר הרב משאש לאותם שראיינו אותו בהגיעו לארץ היו: שברצונו להטיל שלום ברבנות הראשית לישראל, ובכלל להשכין שלום בקרב כל הארץ.

בסופו של דבר התמיכה היתה 40 לטובת רבנו מול 19 לרבי דוד שלוש – הרה״ר לנתניה. הציבור בירושלים יצא נשכר מבחירת הרבנים הראשיים. הבחירות היו בבית כנסת ע״ש ריב״ז והם הבחירות הראשונות בהסטוריה מאז כינון הרבנות הממלכתית בא׳׳י. שר הדתות אהרן אביחצירא הכריז ואמר היום זכתה ירושלים בשני רבנים גדולים בתורה. 15) במסיבת הודיה וקבלת פנים שנערכה בביתו של מרן הרב עובדיה יוסף מיד לאחר תוצאות הבחירות, הביע הרב משאש בדברי תקווה לשיתוף פעולה עם עמיתו הרב זולטי, הוא הודה לכל אותם שתמכו בו ובראשם הראשל׳׳צ הרב עובדיה יוסף. מרן הרב עובדיה יוסף אמר בכינוס: ׳כמה עמלנו עד שהגענו ליום הזה, הזורעים בדמעה ברינה יקצורו, וסוף האמת לנצח׳

בין הנואמים הדגישו ששמחה היא לירושלים ששולשלת הרבנים הממשיכים לכהן הם רבנים גדולים כפי שהיו קודמיהם.

הרב מנחם פורוש שיחי׳ הגדיל לומר: שפעולותיו של הרב גדליה שרייבר להבאת הרב משאש לארץ, ולהצלחת בחירת הרבנים, ירשמו לזכותו למשך דורות רבים.

מרן הרב עובדיה יוסף שידע את עבודתו בבית הדין במרוקו שלושים שנה, וראה את כתביו, סמך עליו ועטרו גם במשרת ראש אבות בתי הדין שבירושלים

רבי דוד ומשה- י.בן עמי ואחרים

 

אור הצדיק ניצח במלחמהרבי דוד ומשה 222

בערב האחרון של מלחמת ששת הימים, למרות האפלה, הואר מספר פעמים בית הכנסת על שם הצדיק רבי דוד ומשה זיע״א באשקלון. לפי עדותו של בעל המקום, אנשי משטרה ביקרו שם, וראו אור חזק יוצא מן ההיכל ומאיר את כל בית הכנסת. אנשים ראו את האור והבינו

שההצלה קרובה. ואכן, למחרת נסתיימה המלחמה.

התנגדות העירייה לבנייה

באחת השנים, באה לביתו של רבי שמעון ועקנין ז״ל באשקלון משלחת המורכבת משלושה נציגי הרבנות הראשית, שלושה מנציגי מהעירייה, שלושה מחברת עמידר ושלושה מהמשטרה, כדי לצוות עליו להרוס את בית-הכנסת על שם רבי דוד ומשה זיע״א, שהוא בנה אז במו ידיו. עמד הקדוש לצידו, ובסוף הביקור ניתן לו אישור להמשיך ולסיים את בניית בית-הכנסת. לאחר מכן, כשביקשו לבנות מרפסת כתוספת לאותו בית-כנסת, נתקלו בהתנגדות מצד העירייה, אבל למרות זאת, הושג אישור מראש העיר בזכות הקדוש.

הגבאי שניצל במלחמה

מספר מר אלי סויסה – גבאי בית הכנסת כיום. במלחמת יום הכיפורים כשהיה חייל, הוא וחיילים נוספים היו בחרמון, כשהם נוסעים בזחל״ם.

פתאום הם הותקפו במתקפת מטוסים, שלא ידעו איזה מטוסים אלו ולאיזה צד הם שייכים. המטוסים יישרו את כל הקרקע ומר אלי סויסה ידע שחייו בסכנה מידית. או אז הוא קרא בשמו של רבי דוד ומשה שיעזור לו, ופתאום הוא ראה כוך בהר שם. הוא מיהר להיכנס אליו, וחייו ניצלו ־ בזכות הצדיק.

עוד מספר מר אלי סויסה: יום אחד בקרתי בציון של רבי דוד ומשה במרוקו, ביום ההילולה. הלכתי ליד המצבה, עליה הונחה כוס זכוכית גדולה עם שמן ופתילה שהודלקה לכבוד ההילולה. ישב מר אלי סויסה ליד המצבה והסתכל על הלהבה, ופתאום ראה נחש גדול, שחור, יוצא לו מול פניו. מבועת הוא קפא במקומו – לא יכול היה לזוז כאילו שיתוק תקף אותו. אף אחד מנוכחים במקום לא שם לב – כולם היו עסוקים בהילולה ובשמחה, בשירה ובזמרה. הדבר היחידי שיכול היה לעשות היה לתפוס את רגלו של רבי מכלוף, שבא איתו והיה לידו. רבי מכלוף שראה את הנחש, אמר למר אלי סויסה: ״תבקש ממנו משהו, תבקש!", אך מר אלי לא יכול היה לזוז מהפחד שאחז בו ולפת אותו, ובינתיים הנחש נעלם. רבי מכלוף אמר לו: ״למה לא ביקשת?!".

במלחמת יום הכיפורים הופיע ר' דוד ומשה בחלום לר׳ שמעון ועקנין ז״ל (בעל בית הכנסת) ומסר לו שהוא נמצא בתעלה ושומר על החיילים.

מלכי רבנן – רבי יוסף בן נאיים

 

כהה״ר אליהו אזולאי ז"ל בכהה״רמלכי רבנן

שמעון זצ״ל

מחכמי צפרו חי בש׳ תר״ו וביחס הכתו׳ תארוהו החה״ש ירא אלהים וסר מרע שייף עייל שייף נפיק כההר״א וכוי:

 מו"ה אליהו בן גיגי הי"ו

 רמו״ץ בעיר סעידא יע״א עיר מולדתו דבדו ובהיותו כבן כ״ו שנים נמנה למוי׳ץ בעיר סעידא נולד בש׳ תר״ל חיבר ספד קול צעקה הרועים ונדפס מקרוב בתונס וי״ל בכתובים כמה תשובות והוא בקי בחכמת הדקדוק :

מרה אליהו מבטאן ז״ל

מחכמי פאס הוא חי בחצי האחרון מהמאה הששית ובחצי הא' מהמאה השביעית, וראה מ״ש אודותיו מוהר״ר אי״ש הצרפתי זצוק״ל לחכמי צפרו וז״ל ובא האות קובל דנא חד מינן. קדיש דרבנן. שקוד ללמוד תורה בדביקה והפיצה וחשיקה, גם בלילה לא שכב לבו ויהי ער ועשה והצליח בלימודו פירות ופירי פירות כאשר לפניכם גלוי שהוא מבחירי צדיקים ביראת חטא קודמת וחכמתו מתקיימת ראש הסדר לרשומי העיר הזאת נעמי מד ניהו החה׳יש והכולל בישראל להלל קדושא רבא מבחר עצומים כמוה״ר אליה מבטאן יש״ץ :

מו"ה אליהו הכהן זצ״ל

ראה הלאה כמוהר״ר אביחצירא זצ"ל ואפשר שהוא מזרעו של כהה״ר מסעוד ז״ל שהיה בתאפילאלת בזמן כהה״ר מכלוף בלזרע ז״ל ובא לו לקולומב בששאר ונתבש״מ עשב״ק ו׳ לחדש אלול תרע״ד ודרש עליו מוהר״ד אביחצירא זצ״ל מאת ה׳ היתה זאת שמוהרי׳ד הנד בא לקולמב בששאר כדי ליסע לארץ ישראל ותכף בבואו תוך עשרים יום נתעוררה המלחמה האדירה בין הצרפתים והגרמנים ונתעכב מוהר״ד הנז׳ ונתעסק בהספדו ונגלה אליו בהקיץ קרוב לחלום והחזיק לו טובה ע״ז, ושמעתי ממוה״ר מסעוד הכהן נר״ו בנו של מהר״א הנז' ששמע משם מוהר״ד הנד שנעשה נס גדול בקבורתו שנתבש״מ אחר חצות סמוך לתפלת המנחה ועם שבית הקברות רחוק מן העיר עם כ״ז נתעסקו בהספדו ובענייני קבורתו ובדרוש שדרש עליו מוהר״ד הנד והספיק להם הזמן הקצר ולא חללו את השבת, ונקבר אצל הצדיק מוהר״ש בר ברירו זצ״ל הנזל״ק באות ש׳ מהר״א הנז' התנהג בחסידו׳ ופרישו׳ יתירה ובתעניות וסיגופים בחברת מוהר״ד זצ״ל:

מו"ה אליעזר הזאן

 רמו״ץ במראקס חי במאה הששית והניח אחריו נימוקים וליקוטי דינים על חו״מ ועדיין המה בכ״י, נקבר בירושת״י ובנו הוא מוהר״ר שלמה חזאן זצ״ל מחבר שולחן הזהב, וראיתי פס״ד מחכמי מראקם בש׳ תק״ט וחתו׳ בו רבני הדור וכמוהר״א עמהם:

כהה״ר אליעזר ששקרון ז"ל

מחכמי המערב חי במאה הששית

מו"ה אליעזר בן לחדב זצ״ל

אחד מחכמי מקנאס וראיתי ביחס הכתובות שתארוהו בזה״ל בלא״ץ איש חיל רב פעלים קודש הלולים החה״ש והכולל צדיק תמים כהה״ר אליעזר זצ״ל. ועוד מצאתי במקום אחר שתארוהו בזה״ל החה״ש והותי׳ זו תודה וזו סחירה חסידא ופרישא וכו' מוכח שהיה סוחר.

מו"ה אליעזר דאבילא זצ״ל

במוה״ר שמואל ז"ל רמו״ץ בסאלי נולד בש׳ תע״א ונתבש״מ ביום שב״ק ג׳ אד״א ש׳ תקכ״א והיו ימיו מ״ז שנה, ובספר תהלה לדוד מר״ד חסין ז״ל יש שם ג׳ קינות לפטירתו והוא בן אחותו של הרה״ג מו״ה חיים אבן עטר זצ״ל, שקידתו בתורה להפליא לילה כיום יעיר ובשנותיו הקצרים חיבר ספר מגן גבירים על מסכתות ב״ח, באר מים חיים שו"ת, מעין גנים נימוקים על טוש״ע, מלחמת מצוה על סוגיות הש״ס ובסופו קונטרס חסד ואמת דרשות,כל הספרים הנז׳ כבר נדפסו, ועדיין בכתובים שו״ת רב אד״א וקונטרס אחרון ביאורי תנ״ך, תולדות הרב כתבם הרב נר המערב צד 191. ולך נא ראה מ״ש הגאון חיד״א ז"ל בשם הגדולים אורת מגן גבוריבם ומוהר״ר חיים אבן עטר זצ״ל

מו"ה אליעזר טולידאנו ז״ל

ב״ר משה ז"ל א׳ מחכמי מקנאס והוא נתבש״מ ש׳ תס״ו

 מו״ה אליעזר טולידאנו ז"ל

ב"ר חביב חי במאה הששית במקנאס וראיתי מכתב השלוח אליו זמנו ש׳ תקס״ט, והיה זריז ונשכר בלימוד תורתו, והוא חיבר ספר מנחת עני נזכר בהקדמת פה ישרים לבנו מוהר״ר חביב ז״ל :

מרה אליעזר בירדוגו זצ״ל

 מרבני מקנאס יע״א הוא חי בחצי האחרון ממאה ו׳ ובראש הז׳:

מו"ה אלעזר בהלול זצ״ל

ב״ר דניאל ז״ל אחד מחכמי מקנאס ונמצא ממנו קונטרס כ״י רפואות וסגולות וטבעי עשבים שלקט מכתבי הקדמונים וזמן הקונטרס תמוז תע״ח, עוד ראיתיו חותם עם כההיר שלמה טאפיירו ז״ל באלול ת״ץ פ״ק, עוד ראיתי טופס פס״ד זמנו ש׳ תפ״ו וחתום כהה״ר אלעזר הזנז׳ וכהה״ר עובד אבן עטר ז"ל, עוד חיבר הרב הנז' ס׳ מראה עינים והוא ליקוטי דרושים מהראשונים רבני פאס וזמן החיבור בש׳ בע״ת רצון עניתיך פ״ק, עוד חיבר ס׳ פקודת אלעזר פירוש משלי, עוד חיבר פירוש כמה מאמרי חז"ל, כל חיבוריו עדיין בכ״י, ובהקדמת ס׳ מראה עינים כתב שליקטו מחכמי ארץ הצבי מוהר״ר משה גאלאנטי זלה׳׳ה וכמהי׳ר חייא דיין זלה״ה וכמה״ר משה ׳יל זלה״ה וכמה״ר יוסף פאלקון זלה״ה. ומחכמי פאס הבאים מגירוש קאשטילייא כמה״ר יצחק פיסי ז״ל, וכמה״ר אברהם אדארוקי ז״ל וכמה״ר יהודה עוזיאל ז״ל וכמה״ר משה סי׳ קארו ז״ל וכמה״ר ישעיה בקיש ז״ל, וכמה״ר לוי בן נחמיאש ז״ל וכמה״ר שמעון בן סעדון ז״ל וכמה״ר חיים בן אמוזג ז״ל וכמה״ר שמואל אבן דנאן ז״ל הראשון והשני בן בנו וכמה״ר הרה״ג המקובל האלהי אשר היה נגלה עליו אליהו ז"ל ר׳ שאול סירירו זלה״ה וכהה״ר יצחק בן איעיש ז״ל וכהה״ר יונה אבן דנאן דל, ומאשר חלקכם בחייכם כהה״ר יצחק רותי נר״ו והרה"ג כמוהר״ר יהודה בן עטר נר״ו והרב המובהק כמהר״ר יעקב אבן צור נר״ו בן לאותו צדיק כמהר״ר ראובן זצוקלה״ה וכהה״ר יהושע סירירו נר״ו, גם אביו מורינו הרב כמהר״ר מנחם סירירו זצוקלה״ה, ומחכמי מראקס ז"ל הרב כמהר״ר יהודה קאשטיאל זלהי׳ה והרב כמוהר״ר מאיר דילויה זלה״ה, עוד כתב בהקדמה הנז' שכל זה כתב בזמן שהיה בפאס ש׳ ע״ת ובע״ת לפיק, עוד כתב בסי הנז' חידושים ששמע משלוחי דרחמנא שהיו במקנאס מירושלם ומצפת ומחברון תוב״ב מכמה״ר אברהבם נסים הכהן ומכמה״ר משה ישראל ומכמה״ר עזרידה חיים אשכנזי בנו של הרה״ג אלישע אשכנזי ושאר חכמי אשכנז זכרם לחיי עד אכי״ר :

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
פברואר 2017
א ב ג ד ה ו ש
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728  

רשימת הנושאים באתר