ארכיון יומי: 24 בפברואר 2017


בס"ד מוסר בלערבי פרשת משפטים – ביהודית תוניסאית

בס"ד    מוסר בלערבי פרשת משפטים 

רבני תוניסיה

רבני תוניסיה


פלפרשה מתאע הזמעה האדי פרשת משפטים. באעד מה חכאתלנה התורה. כיפאש תכלקת הדניה. וכיפאש אתכלק אדם הראשון. ולחכאיה מתאע נח. ואברהם יצחק ויעקב. והשבטים. וכיפאש הבטו למצר. וכיפאש רבבי כרזנא. וצקלנא אלבחר. וכיפאש עטאנה התורה עלא זבל סיני. ואלקווה מתאע רבבי מללי תכלקת הדנייה. וכיפאש עאקב אלי מה משאשי פטריק מתאע רבבי. ועטה כרה לאלי משה פי טריקו. תווה בדא יקוללנה אלמצוות מתאע רבבי. ובדאלנה בלחאזאת אלי בין אלעבאד. כיפאש נתמשאוו מעה בעצ'נה. וכיפאש אלדיינים יחכמו בין הנאס. 
פלפרשה מתאע הזמעה האדי פיהה 23 מצוות עשה. ו30 מצוות לא תעשה. מצוות עשה הומאן 1]באש נעמלו דין עבד עברי 2] אלי ענדו אמה עברייה יאכדהה הווא האו ולדו 3] אידה כאן מה כדאהה לא הווא ולא עטאהה לולדו יעאוונהה באש תפך רוחהה 4] לבית דין יחכמו בחנק לאלי יסתאהל חנק 5] לבית דין יחכמו עלא אלי צ'ר צאחבו בדין מתאעהו 6] בית דין יקתלו בסיף לאלי תחייב קתל בסיף 7] יחכמו הדינים מתאע השור אלי צ'ר 8] באש יחכמו הדינים מתאע אלי חפר ביר ומה כטאהושי וצ'ר 9] יחכמו הדינים מתאע לגנב 10] יחכמו הדינים מתאע לבהמה אלי צ'רת ברזלהה האו בשניהה 11] באש יחכמו הדין אלי שעל נאר וחרקת 12] באש יחכמו דין שומר חנם 13] באש יחכמו דין טוען ונטען. מאענאהה אלי טאלב צאחבו פי פלוס האו חאזה אוכרה 14] באש יחכמו דין שומר שכר 15] באש יחכמו דין שואל 16] באש יחכמו דין מפתה בתולה 17] באש נסלפו עניי ישראל 18] באש לבית דין יחכמו ברוב 19] באש ואחד יעאוון צאחבו באש יהבט מן עלא לבהמה מתאעהו 20] באש נפקרו הנעמה ולגלה אלי יטלעו פי עאם השמטה 21] מה נכדמושי פשבת 22] באש נעיידו ה3 עיאדה 23] באש נזיבו לבכורים לבית המקדש. מצוות לא תעשה הומאן 1] אלי שרה אמה עברייה מה יביעהאשי 2] מה ימנאעשי ואחד שאר וכסות ועונה מן מרתו 3] מה נצ'רבושי ואלדינה 4] מה נאכלושי ומה נסתנפעושי מן השור אלי תחייב סקילה 5] לבית דין מה יכליוושי סחאר האו סחארה עאיישין 6] מה נגבנושי גר צדק בלכלאם 7] מה נגבנושי גר צדק פלממון 8] מה נעדבושי אלמנה האו יתום 9] מה נטלבושי הסלף מתאענה אידה כאן נערפו אלי מה ענדושי 10] מה נדאכלושי לאלי יסלף ואלי יתסלף ברבית 11] מה נסבושי הדיין 12] מה נשבושי רבבי 13] מה נשבושי מלך האו נשיא 14] מה נסבקושי למתנות. מאענאהה לבכורים לאוולין ומן באעד תרומה ומן באעד מעשר ראשון ומן באעד מעשר שני האו מעשר עני 15] מה נאכלושי בהמה טרפה 16] הדיין מה יטצנטשי ואחד מלי חיתחאכמו ענדו אקבל מה יזיו הזוז 17] מה נקבלושי ואחד בעל עבירות שאהד 18] פי דיני נפשות ואחד מה יכפישי באש יוולי רוב ילזם זוז 19] אלי קאל זכות פי דיני נפשות מה יקולשי חובה 20] לבית דין מה יסכפושי על לעני פדין כל ואחד יאכד חקו 21] מה יחייבושי הרשע עלא כאטר הווא רשע כאנשי כל ואחד יאכד חקו 22] מה יחכמושי בתחכיר. מאענאהה אידה כאן מה שאפשי מה יחכמושי עלא שהאדתו 23] באש הדיין מה יאכדשי שוחד 24] מה נחלפושי באסם עבודה זרה 25] מה נגרושי בישראל באש יעבד עבודה זרה 26] מה נדבחושי עלוש פסח ומאזאל ענדנה לחמץ 27] מה נכליוושי אימורי פסח לצבאח 28] מה נטייבושי לחם בלחליב 29] מה נעמלושי ברית מעה אלי יעבדו לעבודה זרה 30] מה נסכנושי גויים פי ארץ ישראל ומה נביעולמשי דייאר באש יסכנו. 
ופי אכר אלפרשה. יחכילנה אלפסוק. וקתלי חב רבבי יעטינה אלתורה פי 6 סיון. פי 5 סיון. משה רבינו קרב הווא ואלבאכר מתאע ישראל קרבנות. ופלאוול טלע לזבל משה ואהרן ונדב ואביהוא ו70 זקנים. וגאדי שאפו השכינה מתאע רבבי. ומן באעד תקרבו אכתר משה ויהושע. ולוכרין

 רזעו. ומשה טלע לזבל סיני וקעד גאדי 40 יום ו40 לילה לא כלא ולא שרב. 

לפרשה מתאע הזמעה האדי. ויבא משה ויספר לעם וכו' ויכתב משה וכו'. הרש"י ז"ל כתב אלי האדון אקבל מתן תורה. את כל דברי ד'. מצוה פרישה והגבלה. ויכתוב משה. מבראשית ועד מתן תורה וכו'. הוני תממה ברשה נשדאת. עלאש לפסוק כתב ויספר משה. חקו כתב וידבר האו ויאמר כיף לעאדה. חאזה אוכרה עלאש האדה כתבו הוני. חקו פי פרשת יתרו. חתתה ואלו אלי אין מקדם ומאוחר בתורה. תממה עלאש וקתלי התורה תבדל. חאזה אוכרה. ויכתוב משה. והאדה התורה כלהה מן השמים חתתה בראשית ואוול שמות. כיפאש כתבהם משה אקבל מתן תורה.

הנשדה זאדה. אלי מצות למשכן תכתבת אקבל לעגל. ומערוף אלי משה תווצה עליהה באעד לעגל. עלאש התורה כתבתהה אקבל לעגל.

תממה נשדה תתנשד דימה. אלי התורה כתבהה רבבי 974 זיל אקבל מה כלק הדנייה. וכיפאש כתב עלא לאבות אלי כאנו צדיקים. והאדה צדיק האו רשע מה יתגזרשי עליה מן השמים אלי לבחירה פי יד לעבד. הנשדה האדי נזאוובוהה באלי קאלו לחז"ל. אלי התורה חקהה תעטאת עאם 2000 מלי תכלקת הדניה. עלאש תעטלת 448 עאם. וזאוובו אלי כאן ילזם יזי אברהם אבינו. אלי רבבי כאן יסתננה אלי יזי ואחד צדיק כיף אברהם אבינו באש בזכות מתאעו זגארו יאכדו התורה. והצדיק האדה תעטל. מאענאהה כאן ינזם היי ואחד יוולי צדיק כיף אברהם אבינו וזגארו יאכדו התורה. ולאכן אברהם אבינו הווא אלי נזח.

ומערוף אלי קאלו לחז"ל. אלי לא היו ישראל ראויים באש יעמלו לעגל. ולא היה דוד ראוי באש יעמל למעשה מתאע בת שבע. ולאכן באש יווריו התשובה דוד לליחידים ולעגל לרבים. מאענאהה כאן ילזם יעמלו לעגל ודוד יעמל לביעה מתאע בת שבע. והאדאך עלאש לחז"ל קאלו אלי יקול דוד חטא גאלט. והאדאך עלאש משה רבינו פצלה מתאעהו קאל לרבבי אנא חטא העם הזה חטאה גדולה. כיף אלי קאעד יקול לרבבי אלי עם ישראל מה עמלשי גלטה כבירה יאסר. עלאש. עלא כאטר כאן ילזמו ינצאר באש יווריוו התשובה לרבים.

והאדאך עלאש לפסוק סבק למשכן למעשה לעגל. באש יקוללנה אלי האדאך לכל ילזמו יתעמל ומסטר מן ענד רבבי. ותווה תזי האש מאענאהה ויספר משה. אלי חכאלום מן בראשית חתתה מתן תורה. ופאהמהם אלי כל שיי מחצ'ר מן ענד רבבי אקבל בריאת העולם. ואלי קאל ויכתוב משה. אלי רבבי קאלו באש יכתבלום ויחכילום מן בראשית חתתה למתן תורה. ויחכילום אלי תעטלת התורה 448 סנה חתתה זא אברהם אבינו. אלי חתתה ואלו כל שיי מן ענד רבבי. ולאכן יא סעדו אלי זכה ויא חלילו אלי חצל. וכתבהאלנה באעד מתן תורה. באש יעלמנה אלי חתתה ואלו תכתבת אקבל מתן תורה ויכתוב משה. אלי רבבי הווא אלי קאלו באש יכתב והאש יכתב. אלי נשופוהה באעד מתן תורה.

אכוואני לעזאז. כלנה נערפו אלי חאזה מן לעקרים מתאענה אחנאן עם ישראל. אלי כל שיי יתחכם פיה רבבי. ואלי כל שיי מכטט מן ענד רבבי. ואלי התורה עטאהלנה רבבי. ואלי התורה תעטאת לדימה. אלי רבבי יערף האש חינצאר חתתה לאכר לעולם. וכתב התורה חתתה לאכר לעולם. פי בלאדנה מה תממה חתתה חד ינכר לחאזה האדי ויקול לא. ובהאדה תתנשדלנה הנשדה. עלאש לחאזה אלי מה תעזבנאשי נקולו לא האדי מתאע קבל והאדי ופא וקתהה. והאדי האש פיהה. נשופו אומות העולם. כל מררה יטלעו בהבלה ויקולו אמודה. ולאכן נשופו אלי קאעדין יעמלו לכל קדים. מתלן לוושאם. עאמלינו אמודה כאיינהה חאזה זדידה וחלווה יאסר. ונשופו מלאעביית לכורה לכל יעמלו פיה. והווא חאזה קדימה יאסר. כיף מה מכתוב פתורה חראם נעמלו לושאם. נשופו לחזאמה אלי יעמלו פיהה. ואחד תקול שרדוך ולוכר תקול שיבובוך.

 והנאס תעזבהה. הלאחייה תווה ולאת אמודה. אידה כאן לחאזאת אלי אקבל התורה ולאוו אמודה. עאד התורה תסתממה מודרן יאסר. הומאן קאעדין יעמלו אלי אקבל התורה. המאלה כיפאש הנאס תקול אלי לחאזה האדי מתאע קבל האו ופא וקתהה. כאן תווה רולאנדו האו מיסי ילבשו טלית קטן האו תפילין. תווה הנאס לכל תקול אמודה. והנאס לכל יתבעו. אחנאן עם ישראל מה ענדנה אמודה כאן התורה. ונערפו אלי רבבי הווא אלי יסייר פלעאלם. ובהאדה ילזמנה נתבעו התורה ורבבי. ונזיבו הוני מעשה אלי יכתב למעשה כתב אלי הווא מערס זדיד מן ואחדה מן פאמילית עשירים. ולאכן למשפחה מתאעהו ולמשפחה מתאע לבנת האדי צחאב יאסר. פלמשפחה מתאע לבנת האדי ענדהם מנהג. אלי לילת לערס תחת לחופה וקתלי יקראו השבעה ברכות תזי הסבתא ותלבש לערוסה מתאע זגארהה האוו לבנת מתאע למשפחה מתאעהה טרף סוליקה חמרה מכתוב עליהה אדל בלאצפר. מלה מנהג. ולאכן כאן תערפו לחכאייה אלי וראהו תווה תסכתו. לחכאייה פסתינאת. אברך יחב יערס לבנתו מה ענדושי פלוס ויחב יאכדלהה תלמיד חכם אלי כאן יתכלף גאלי. וקתהה אקבל מלחמת ששת הימים כאנת ישראל צ'עיפה יאסר. כאן ימשי יעמל דורה ילם נדבות יחצל חכאייה פארגה. כמם פלאכר קאל נמשי ללעשיר אלי תווה תקריב שהר זא יסכן פשכונה מתאענה. צחיח לעשיר האדה מה עמרו מה יזי לצלה ומביין פיה חילוני. לאכן קאל מה חנכסר שיי. משאלו לדארו כתבלו צ'ך וקתלי שאפו לקא חכאייה פארגה רזעולו קאלו האנה חאשתי בכאדה. כאן תחב תדפעלי באש נערס לבנתי מה תחבשי עלא כיפך וקאם חייכרז. לעשיר נאדאהו ברק פיה וכתבלו צ'ך כאמל. באעד מה כרז לעשיר נדם. קאל האדה מביין פיה מתחייל. קדאש עמרו הווא באש יוולי ענדו בנת טקץ זואז. ולאכן באעד שהרין זאהו הזמנה ללערס. משה ללערס באש יתבת. וקתלי תקרב לבלאצת השבעה ברכות בו לערוסה פרח ביה יאסר. ווקתלי שאף לערוסה ולא כיף הדאייך. קאלו האשביך. קאלו שיי לערוסה פכרתני בחאזאת נחב ננסאהם. כמלו השבעה ברכות לאברך האדה תקרב ללערוסה קדאם הנאס לכל ובחדה לעשיר זאדה קאללהה אנתין תערף אלי מה נזמשי נעטיך הדייה כבירה. ולאכן ענדי הדייה נערף אלי חתוולי עזיזה עליך יאסר. כרז מן זיבו טרף קמאס אחמר מטרוז בלאצפר אסם לערוסה אדל. לעשיר וקתלי שאף לקמאש טאח דאך. קיימו בסיף. קאלולו האשביך. קאלו מנין זבת לקמאש. קאלו נקולך לחק. לבנת האדי מוש בנתי. האנה נצול שואה. לקיתהה כדיתהה מעאייה ורביתהה. פלאוול כיף אכתי אלי האנה אכבר מנהה ב-10 שנין בסיף. ולאכן הייא כאנת תנאדיני באבא סמיתהה בנתי. ולקמאש האדה כאן מעלק פי רקבתהה. לעשיר עאווד דאך. קיימו קאלולו האשביך. קאלו האדי בנתי. קאלו כיפאש. קאלום האנה ומרתי חצלנה פלאכר מתאע השואה. וקתהה מרתו מאזאלת כיף זאבת לבנת האדי. ומאדאם מה ענדנה חתתה שיי באש נהדיוולהה. עמלתלהה לקמאש האדה וטרזת עליה אסמהה בלאצפר. וקאלתלהה תווה יחן רבבי ונבדל הטריזה בדהב. ווקתלי שדונה כדאווהה הייא ובנתהה. האנה מנעת וכאן פי באלי אלי מאתו הזוז.ווקתלי שפתהה פלאוול תשבה יאסר לאמהה. ולאכן סתבעדת לחכאייה. ותווה האו בנתי חייה קדאמי. לפרחה מתאע לאברך ולערוסה ולעשיר ולאת כבירה יאסר. ומן וקתהה לעשיר ולא מתכפל בבנתו כיף מה ילזם. וקאל ללאברך אנתין ערסתלי לבנתי האנה חנערסלך. ופעלן לאברך האדאך ערס והזוז עמלו משפחות מלאח. והווא הנכד מתאע לאברך. וואכד הנכדה מתאע לבנת האדיך. והייא פי כל ערס לאזם תזיב טרף לקמאש האדאך ותכליהו ענדום חתתה לערס הזאיי. ווצאת אלי יערס לכראני אקבל מה תמות יאכדו. ולקמאש האדה עזיז יאסר ענד למשפחה האדי. יהי רצון. אלי רבבי יעטינה לכיר ולהנה וצחה. ויבעתלנה משיח צדקינו. במהרה בימינו. אמן סלה.   

רבני משפחת מאמאן לבית הרמב"ם

עם -רם

וכן, בספר ליקוטי מוהר״ן למוה״ר נחמן מברסלב ע״ה(אות רמח) כתב, וז״ל: דע, שסיפורי מעשיות מצדיקים הוא דבר גדול מאד, כי על ידי סיפורים מצדיקים נתעורר ונתלהב הלב בהתעוררות גדול להשם יתברך בחשק נמרץ מאד, כי הרשימו שעשה אותו הצדיק שמספרין ממנו על ידי עבודתו את השי״ת, זאת הרשימו נתעוררת בעת שמספרין מהצדיק, והיא מעוררת להשי״ת בהתעוררות גדול.

עכ״ל. ובספר חיי מוהר״ן(אות תעה) כתב: אמר, שעלי ידי שמספרין מעשיות מצדיקים ומגדלים ומפליאים אותם, על ידי זה נמתק הדין ונמשך חסד. עכ״ל.

ובספר שיחות הר״ן(אות קלח) כתב: שמעתי מפיו הקדוש (של מוהר״ן מברסלב) בעת שדיבר עמנו מגודל העניו של סיפורי מעשיות מצדיקים שנדפס בספריו הק׳(ליקו״ס ח״א סי׳ רלד). ואמר אז, שהוא בעצמו ז״ל, עיקר התעוררותו לעבודת השי״ת באמת היה ע״י סיפור מעשיות מצדיקים וכו', עד שזכה למה שזכה. ע״ש. כן בספר ליקוטי עצות (צדיק, אות צא) כתב: על ידי סיפורי מעשיות מצדיקים נתעורר ונתלהב הלב בהתעוררות גדול להשי״ת בחשק נמרץ מאד. וכמה צדיקים גדולים ונוראים מאד סיפרו, שעיקר התעוררות שלהם להשי״ת היה ע״י סיפורי מעשיות מצדיקים, וזה הבעיר לבם להשי״ת, עד שיגעו בעבודתו וזכו למה שזכו, אשרי להם. עכ״ל.

וכן בספר המדות למוהר״ן(בגדים, חלק שני, אות א) כתב: ע״י סיפורי מעשיות של צדיקים ממשיכין אורו של משיח בעולם, ודוחה הרבה חושך וצרות מן העולם. גם זוכה לבגדים נאים. עכ״ל. ושם (ערך הרהורים, אות ד) כתב: מי שמספר מעשיות שאירעו לצדיקים, ע״י זה נמשכים לו מחשבות טובות. עכ״ל (וראה גם שם ערך צדיק אות קנז, קעד וקפו, ע״ש. וראה גם בספר ליקוטי תפילות למוהר״ן ח״א תפילה קה, בה כתב נוסח תפילה בענין זה, ע״ש).

והגאון חתם סופר ע״ה בתשובותיו (ח״ו, סימן נט) כתב: לספר בשבח הצדיקים הוא מצוה גדולה.

כ״כ, הגאון בעל חזון איש ע״ה כתב: ראוי להמחזיקים בתורת ה׳ לדעת את גדוליה באופיים האמיתי וכו', כי הידיעה של חכמי הדורות, ליבם ומידתם, הן הן גופי תורה. עכ״ל(קובץ אגרות ח״ב, סימן קלג). ומרגלא בפומיה: תולדות חייהם של גדולי ישראל הם ספרי המוסר הטובים ביותר! (פאר הדור, חיי החזון איש, כרך ד, עמי קמח, בשם הגה״צ רבי דב יפה שליט״א). ומסופר, כי החזון איש עצמו נהג לעיין בספרים אלו(שם).

ותלמידו הגאון הגדול רבי שמרייהו גריינמן זצוק״ל העיד בשמו, כי כשדיבר עמו פעם אודות תולדותיהם של גדולי ישראל, אמר לו רבנו, שצריך שיהיו בכל בית, ספרים המספרים את תולדותיהם של אנשים גדולים, כגון ״עליות אליהו״ (על הגר״א מוילנא ע״ה), ״חוט המשולש״ (על הגאון חתם סופר ע״ה) וכיוצ״ב, וזה טוב גם לילדים וגם לבית(מצוטט מהקדמת הספר ״מעשה איש״, והוא תולדות חייו והנהגותיו של החזון איש, בעריכת הרב צבי יברוב שליט״א, חלק ב בפתיחת הספר).

ובספר ״צדקתם עומדת לעד״(עם׳ 41) מסופר בשם הגה״צ רבי שלמה ברעוודא שליט״א: אברך אחד נכנס אל מרן החזו״א זצ״ל ובפיו שאלה: האם אוכל לקבל איזו עצה בחינוך הבנים בדור הזה? השיבו החזו״א: בדורות הקודמים עוד היו אנשים גדולים מרובים, זקנים, צדיקים, תלמידי חכמים, בעלי מידות טובות, והנוער, שהיה רואה דוגמאות כאלה, היה לומד ממעשיהם. – בדורנו זה, שבעוה״ר אזלו רוב הזקנים, אז עצה גדולה היא לספר לילדים, בנים ובנות, סיפורים על גדולי ישראל המתארים את חייהם, ועי״ז לכל הפחות יציירו משהו של דוגמה איך יהודי צריך לחיות (וראה גם בספר מעשה איש הנ״ל, ח״ב עם׳ מז). ע״כ.

עוד אמרו בשם מרן החזו״א, כי ״קריאת סיפורי תולדות צדיקים מביאה לידי יראת שמים והתקדמות בתורה ובתיקון המידות״ (מובא בפתיחת הספר תולדות יעקב, לתולדותיו של סרן הגרי״י  קנייבסקי זצוק״ל).

ובספר עובדות והנהגות ליבית בריסק (חלק ג, עם׳ קלג) כתב, שמרן הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ׳יק זצוק״ל היה מעודד את הרב גדליה סגל לכתוב סיפורי צדיקים בכתב עת. והתבטא הגרי״ז באומרו: ״חינכתי את בני ליראת שמים עם סיפורי צדיקים מגדולי ישראל״.

כן, מסופר על מרן הגאון הגדול רבנו עזרא עטיה זצוק״ל, ראש ישיבת פורת יוסף, כי כשנפגש עם תלמידו האהוב הגאון רבי יוסף עדס זצוק״ל, פעמים רבות היה מספר לו עובדות והנהגות מגאוני ארם צובא (חלב) במשך כמחצית השעה. בסיימו, התבטא אליו באומרו: ״אל תחשוש בכך לביטול זמן.״ אף רבי יוסף עדס היה מדי פעם משבץ בתוך שיעורו לתלמידיו עובדות והנהגות מגדולי הדורות, כדי לחזקם לתורה ויראת שמים(ראה עוד בספר אוצר ישראל להרב מרדכי בלום שליט״א, מאמר זכר צדיק לברכה (עמ׳ טז-כב), בו ליקט ממאמרי חז״ל וספרי חסידות בגודל מעלת המספר בשבחן של צדיקים, ע״ש).

רבני הדור הראשון אחרי בוא המגורשים

 

הרב יעקב משה טולידאנו 1רבי חיים בן רבי משה בן שם טוב בן חביב, מגולי פורטוגל. אביו רבי משה נודע בפירושו על הספר " בחינת עולם " ובנו זה חיבר בשנת רס"ה בפאס " ספר הבתים " שני חלקים, והם קבוצת כל שאלות ותשובות השרב"א יותר משלשת אלפים, בסדר ישר כפי תוכנם וענייניהם.

הספר הזה נשאר בפאס בכתב יד עוד עד המאה החמישית ואז הובל לירושלים. בחתימת הספר חתם המחבר את שמו בזו הלשון " הברכים אשר לא כרעו לבעל והאש והעצים סביב, חיים בן לאדוני הרב משה בן חביב.

רבי וידאל הצרפתי בן רבי יצחק הצרפתי מגולי ספרד, הוא היה רב מפרסם והתיחס אל משפחת עתיקה שמוצאה מצרפת ואשר מסורת בידה כי הם מזרע רבנו תם נכד רש"י, אמנם כל פרסומו של הרב הזה בקרב רבני המערב לא נעשאר זכר אם חיבר איזה ספרים.

רבי אברהם אזולאי מגולי ספרד גם הוא, והיה גדול בתורה אכן לא נודע אודותיו עד מה.

רבי משה בן צור הנקרא " אברהם העברי " מגולי ספרד, ועל פי שמו זה ניכר נכי היה לראשונה מן האנוסים משך זמן מה ובבואו לפאס שב ליהדותו ויחשב שם לאחד מהחכמים הגדולים שבעיר.

רבי דניאל בן רבי יוסף טוילדאנו, בן משפחה מיוחסת ועתיקה בעיר טולידא שרוב אנשיה נדדו בעת גירוש ספרד, איזה לפורטוגל ואיזה לטורקיה ומהבאים לטוריה לעיר שאלוניקי היו גם רבי יוסף ובנו רבי דניאל, וזה האחרון נסע מסבה לא נדע שחאה, משאלוניקי לפאס.

ויהי שם לראש ישיבה וגם נין לו האחד ובמיוחד " ראש חעמי קשטילייא " ובכל זאת לא נודע אם השאיר אחריו איזי חבורים, אכן ממנו נשאר חוג משפחה גדול רבת אוכלוסין טרבת השפעה בקרה יהודי מארוקו עד הדורות האחרונים.

רבי יוסף הכהן אחד מחכמי פאס בדור הזה, ולא נודע אם מגולי ספרד או מן התושבים היה. הוא היה חותנו של רבי אברהם גבישון מתלמסאן ויחליף אתו מכתבי ידידות גם התרועע עם רבי אברהם עוזיאל הנזכר למעלה בפאס.

רבי שלמה בן מלך נולד בפאס סביב לשנת ר"מ ושם רכש לו את ידיעותיו בחכמת הדקדוק ובלימוד התלמוד, לפני שנת ר"ץ זמן מה נסע באיזה מערי המערב ואחר כך הלך לטורקיה, וכנראה כי פמפני מצבו החומרי נחלץ להעתיק מושבו, שם בעיר קונסטונטינופנול ישב רבי שלמה בן מלך ויחבר בשלש שנים את ספרו " מכלל יופי ".

שם בהקמתו יאמר  " ואני בראותי כי בכל המערב ובפרט בפאס עיר מולדתי עיר ואם בישראל אשר בה לומדים מקרא יותר מכל בעיירות אשר ראיתי גם במלכות תוגרמא אשר באו בה רוב קהלות ספרד י"צו ".

בספרו זה השתדל ביותר להעיר על הטעויות והשגיאות העלולים לבוא בקריאת במקרא, ולהודיע באופן קריאתם על פי הדקדוק. רבי שמעון בן לביא, בהיותו ילד קטן בא בין הגולים מספרד לפאס, וילמוד שם, ביחוד שם פניו ללימודי הקבלה ויעמיק בם.

סביב לשנת ש"ט נסע מפאס ללכת לארץ ישראל אך בדרכו עבר אל טריפולי הברברית ושם ראה את יהודי העיר ההיא במצבם הרוחני שפל ונורא מאד, כנראה אחרי אשר נכבשה טריפולי אז בידי התוגרמנים ורבים מנכבדי היהודים שבה הלכו שבי, בשנת שי"א, או אולי הכיבוש שכבשו הספרדים את טריפולי עוד לפני כארבעים שנהבשנת ש"ע.

והיהודים היו אז לשלש כנודע, השאיר רושם עוד עד העת שבא רבי שמעון לביא שמה, והוא ברואותו כי יהודי טריפולי ריקים ומנוערים נשא לבו להתיישב ביניהם וללמדם תורה ודעת, שם ישב לו הרב הזה שנים רבות ויהי מרביץ תורה בתלמידים רבים.

הוא מת בשנת שמ"ה לפי קבלת חכמי טריפולי, ואם כן חי רבי שמעון לביא כמאה שנים. מחיבוריו נדפסו " כתם פז " פירוש ארוך על הזהר, שני חלקים ופיוטים אחדים המפוזרים במחזורי אפריקה, ומהם נודע ביותר הפיוט " בר יוחאי ".

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

פברואר 2017
א ב ג ד ה ו ש
« ינו   מרץ »
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728  

רשימת הנושאים באתר