קהילת תאפילאלת/סג'למאסא-מעגל האדם-מאיר נזרי

צהלי רני עדה שלמה

רקע לפיוט: הפיוט נכלל ב׳יגל יעקב׳ למהדורותיו במדור ׳פיוטים של מתן תורה'. על פי תוכנו מתאים הוא לכבוד הכנסת ספר תורה הנזכר בבית חמישי ׳יגל הכותב… וגם הקונה׳. אולם קהילות תאפילאלת שרות פיוט זה גם בחתונה. שילוב שירים לכבוד התורה בשירי חתונה קיים גם בקהילות אחרות כמו קהילות הצפון במרוקו כמו השיר ׳היא תורה לנו נתנה׳ המכיל כ״ב בתים על פי סדר א׳׳ב אותיות התורה ויוצר דימוי של ׳טקס הובלת הכלה לבית החתן לזה של הכנסת ספר תורה להיכל׳. שילוב שירים לכבוד התורה באירוע של חתונה קשור כנראה בדימוי הכנסת כלה להכנסת ספר תורה המצוי במקורות כמו המאמר ׳כל אדם שאין לו אשה שרוי בלא תורה׳ או המדרש על ׳אשת חיל׳ (הערוך לפי א״ב) זו תורה או ההקשר המעגלי של מצוות ׳פרו ורבו׳ הראשונה מבין תרי״ג המצוות למצוות כתיבת ספר תורה האחרונה במניין תרי״ג, או ההבטחה, שהמשמח את החתן זוכה לתורה. כאן המקום לציין את המנהג בצפרו, שהכותב ספר תורה מכניסו לבית הכנסת ביום חתונתו על פי שיר השירים ׳צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו׳ ומדרשו ׳ביום חתונתו זה מתן תורה׳.

התבנית:   מעין אזורית. פיוט בן אחת עשרה מחרוזות כולל מחרוזת פתיחה. בכל

מחרוזת ארבעה טורים: שלושה טורי ענף וטור אזור.

החריזה:   אב.אב / גגב / דדב / …

המשקל:   11 הברות לרוב בטורים הענפיים ו־10 — בטור האזור.

החתימה:  אני יעקב חזק.

מקור:       יגל יעקב, נתיבות תשס״א, עמי קמח.

נזכר:        דוידזון, אוצר השירה, צ—159.

ייעוד:      במקורו מיועד הפיוט להכנסת ספר תורה אבל מושר הוא גם בחתונה

בעיקר בסעודה של שבת חתן. מבצעי הפיוט אף הוסיפו לו טור חתימה בסופו בערבית יהודית לכבוד החתן והכלה. הפיוט הלם בעיקר את החגיגה להכנסת ספר תורה, שנשתלבה בשבת חתן.

פירוש:     הפיוט מלווה בפירוש מפורט בהמשך בפרק ז ׳הכנסת ספר תורה׳.

צהלי רני עדה שלמה / ביום זה תורה לחפה נכנסה

זאת היא כבדה בת מלך פנימה / וממשבצות זהב לבושה

אשרנו מה טוב נעים גורלנו / על תורת אמת אל חי נתן לנו

וחיי עולם נטע בתוכנו / זו היא ברכה זו היא קדשה

נודעת לנו חבה יתרה / אשר אין תכלה וקץ לשעורה

על כלי חמדה שבו עולם נברא / נתן אל לנו לעד מורשה

ישמח ישראל בכפלי כפלים / על כי לקח טוב נתן לו לקיים

המכתב מכתב אלהים חיים / אשרי העם שככה חן מצא

יגל הכותב את ספר התורה / וגם הקונה ישיר בזמרה

שניהם טובים צדקה שמורה / לפני נאמן אל רם ונשא

עז תעצמות קדשת הספר / מי יוכל השג מי יוכל לספר

אמרות יי הם אמרי שפר / שם רמז פשט וסוד ודרשה

קדשת תבות רשומה בספירות / תֹאר צורתם אורות יקרות

המה מלכים ובראשם עטרות / לזה יש כתר ולזה שלשה

בנות ציון צאינה וראינה / מלך שלמה ביום חתנה

ראו עטרה וחפה נכונה / גילו ברעדה ושמחה ודיצה

חתן קדשה יום זה חפתו / בשמחות וגיל יובל לטירתו

 צריך כל אדם לצאת לקראתו / מנער ועד זקן מאיש ועד אשה

זה היום נגיל וגם נשמחה בו / המלך יושב בתוך מסבו

כל רע אוהב וקרוב יבוא / אל תוך המשתה אשר המלך עשה

קולנו שמע שומע תפלות / הרם קרננו מתוך הגלות

בזכות התורה רבת המעלות / אז נשיר לך שירה חדשה

תוספת טור חרוזי בערבית יהודית:

׳וּשְׂמְחַת לְעְרִינִינִיס וּשְׂמְחַת לְעְרוּסַה׳

(= ושמחת [= ולחיי] החתן ושמחת [= ולחיי] הכלה)

ראה: קהילת תאפילאלת/סג'למאסא-מעגל האדם-מאיר נזרי-תשע"ג-2013 –עמ' 82-80