מורשת יהדות מרוקו

רבי דוד בוזגלו

יוסף שטרית

ר׳ דוד בוזגלו: המשורר העברי האחרון במרוקו

1. 1. מבוא

בקרב יהודי מרוקו הפכה בימינו דמותו של המשורר והפייטן ר׳ דוד במגלו (להלן רד״ב) לאגדה ממש, לא רק לאחר מותו בשנת 1975 אלא אף עוד בימי חייו. קולו המיוחד בעל העצמה והצלילות, ביצועיו האמנותיים של שירת הפיוטים וכן פרקי התפילה שזימר כשניהל את תפילות השבת, החגים והימים הנוראים משכו אליו אוהדים וחסידים רבים לא רק בקזבלנקה עיר מושבו, אלא גם בכל הקהילות היהודיות הגדולות של מרוקו, שאליהן הוזמן לעתים תכופות בידי בעלי בתים ובתי כנסת לנהל את התפילות של שבתות שמחה מיוחדות ולהשמיע את פיוטיו. הוא נודע גם בחידודי הלשון שלו ובבדחנותו הרבה. תלמידיו ובני טיפוחיו בקרב הפייטנים וחובבי שירת הפיוטים מזכירים אותו בנשימה אחת עם גדולי היוצרים והמשוררים העבריים בכל הדורות, ומציינים את הקלות הרבה שבה הוא חיבר שירים מורכבים והרכיב אותם על לחנים של שירים ערביים. אחד ממוקיריו אלה, המכהן בעשרות השנים האחרונות בתפקידים רבניים בכירים ביותר במרוקו ובישראל, אף המשיל עליו בחייו ולאחר מותו את המשל ״מדוד [המלך] עד דוד [בוזגלו] לא קם כדוד״ – כה רבה הערצתו לשירתו ולביצועיו של ר׳ דוד. המדובר בר׳ שלום משאש, רבה הראשי הספרדי של ירושלים כיום ורבה הראשי לשעבר של קהילת קזבלנקה. ראה מזמור לדוד 1, עמ׳ 10.

הערת המחבר: על אף מקומו המיוחד של רד״ב בתרבות יהודי מרוקו של המאה העשרים מעטות ביותר הן העדויות בכתב על חייו ופעילותו של המשורר והפייטן. חוסר תיעוד זה נובע קודם כול מהסתייגותו ואף מחשדנותו של רד״ב עצמו כלפי כל צורה של תיעוד יצירתו ואמנותו, כפי שנראה להלן. חלק גדול מן הפרטים הנוגעים לחייו ולפעילותו הועברו בעיקר בידי תלמידיו ומוקיריו, ובמחקר זה אנו מתבססים על השיחות שקיימנו עם אחדים מהם, כגון נסים שושן מקרית שמונה, אליהו חזוט מעכו, צבי תורג׳מן מירושלים, חיים לוק מלוס אנג׳לס ור׳ מאיר אלעזר עטייא מירושלים. ראה גם את העדויות שהתפרסמו במקורות שונים, כגון שירי דודים השלם (להלן שד״ה), עמ^׳ 405-402; מזמור לדוד 1, עמ׳ יג-כז, 13-9 ; וכן נאומיו המעטים של רד״ב שהתפרסמו בתוך שד״ה, עמ^׳ 412-406. ראה גם שיטרית, דוד בוזגלו; הנ״ל, שירת רד״ב; וכן ארבעת השירים על רד״ב המובאים כאן בסוף הנספח.ע"כ

מה מקור ההערצה הזאת? במה כוחו וגדולתו של רד״ב? מה היה תפקידו בתהליכים התרבותיים שאפיינו את יהדות מרוקו במאה העשרים? במה התייחדה כתיבתו השירית לעומת המסורת רבת הדורות של היצירה העברית במרוקו? על שאלות אלה ושאלות נוספות אנו מנסים לענות במחקר זה תוך הצגת יצירתו ופעולתו במסגרת חברתית־תרבותית רחבה, וזאת בהתחשב בתמורות שכיוונו את תרבותם ואת חייהם של יהודי מרוקו במאה העשרים.

רד״ב פעל בשני מקומות חדשים ובשתי תקופות חשובות בחייהם של יהודי מרוקו במאה העשרים. הוא נודע בתחילה בקזבלנקה, שהגיע אליה כנער בעשור השני של המאה והתגורר בה עד לעלייתו לארץ בשנת,1965 ולאחר מכן בישראל במשך שנים מעטות אך מכריעות, מאז עלייתו ועד תחילת שנות השבעים. בשני המקומות החיים החברתיים והתרבותיים של יהודי מרוקו איבדו את ההומוגניות והלכידות רבות הדורות של המסורת החד־קהילתית, והקהילות החדשות שיוועו לכוחות תרבותיים מייצבים ולדמויות מעצבות שיעגנו מחדש את הערכים התרבותיים הקהילתיים וייצקו תכנים חדשים או מבנים חדשים במסורות קהילתיות מגובשות.

2. 2. קווים לדמותו ולפועלו של רד״ב

עד לתחילת המאה העשרים הייתה קהילת קזבלנקה דלת אוכלוסין ודלת אמצעים. אמנם עוד בסוף המאה ה־18 היה בה נמל טבעי ששימש לפעמים לייצוא גרעינים ודגנים ממרוקו לאירופה, וכבר בתחילת המאה ה־19 הייתה בה קהילה יהודית קטנה; אך רק בסוף המאה ה־19, עם גבור הלחצים הצרפתיים על מרוקו, ובעיקר לאחר כיבוש העיר בידי הצבא הצרפתי בשנת 1907, התחילה הקהילה לגדול, ומאז היא שימשה מוקד משיכה ליהודים מכל רחבי מרוקו. הקמת הנמל עמוק המים והפיכתה של קזבלנקה בידי שלטונות הפרוטקטורט הצרפתי למרכז התעשייתי והמסחרי העיקרי של מרוקו הביאו אליה מאות אלפי מרוקאים וכן עשרות אלפי צרפתים ואירופים ועשרות אלפי יהודים מיתר הקהילות, העירוניות והכפריות כאחת, שביקשו לבסס בה את מעמדם או להיחלץ ממצוקת רעב. כך נפגשו בקזבלנקה יהודים בעלי מסורות קהילתיות שונות ומגוונות, שהיו שרויות כולן באי־יציבות, מעצם ריבוין של המסורות במקום אחד ומאבדן ההרגלים והרשתות החברתיות־התרבותיות המקומיות והמקוריות המייצבות.

רד״ב פעל את פעולתו החינוכית והמוסיקלית במשך כחמישים שנה במצב קהילתי חדש זה והצליח ללכד סביב דמותו, הודות לביצועיו האמנותיים ולשירתו, חוגים מסורתיים רחבים בקהילה שראו במסורת הפיוטים ובביצועיו של הפייטן חלק מעצב ומהותי מן התרבות הקהילתית החדשה. בקזבלנקה גם הוקמו לראשונה במרוקו מסגרות להוראת הלשון העברית החדשה, וגם בהוראה זו השאיר רד״ב את רישומו על מאות תלמידים שלמדו אצלו.

רד״ב הגיע לקזבלנקה בצעירותו, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, והשלים בה את לימודי הקודש המסורתיים שלו אצל תלמידי חכמים ורבנים שונים, לאחר שהתחיל אותם במראכש. בלימודיו אלה מילא את כרסו במקרא, בש״ס, במדרש, בהלכה ובפרשנות המאוחרת ונחשב לאחד העילויים של דורו, שניחן בזיכרון יחיד במינו ובכישורי שקלא וטריא מפותחים. ואולם הוא לא בחר מלכתחילה בדרך הרבנות כרבים מחבריו ועמיתיו, אלא הקדיש את כישרונותיו להרבצת תורה ובמיוחד להוראת הלשון העברית, לפייטנות ולחזנות. בתפקידיו אלה הוא לא זנח לחלוטין את עולם הרבנות, המשיך לעסוק בתורה לשמה, השתתף בחוגי עיון ולימוד של סוגיות בתלמוד ואף ניהל אותם לאחר מכן, אך מחלותיו ועיוורונו הכריעו את הכף ואילצו אותו לוותר על שאיפתו הכמוסה להתמנות באחד הימים לרבנות. בשנת 1923, בגיל עשרים לערך, הוא פעל במסגרת חברת ״מגן דוד״, שהוקמה מספר שנים לפני כן בידי תלמידי חכמים בשכונה היהודית של קזבלנקה, המלאח, לשם הפצת ערכי היהדות והלשון העברית, ונתמנה אחראי על ניסוח הודעותיה והפצתן. לאחר מכן, עם הרחבת פעולותיה של החברה בשנות השלושים, הוא לימד עברית ומקצועות היהדות במסגרת הכיתות שהחברה פתחה עבור הילדים והנערים של הקהילה, וכן במסגרת המוסד המתחרה ״אוצר התורה״.

הערת המחבר: עד לעליות ההמוניות לישראל ניתן היה רק בקזבלנקה למצוא במרוכז כמעט את מכלול התרבויות והמסורות הקהילתיות של יהודי מרוקו. על מגוון זה של סוגי הקהילות ראה שיטרית, שיח ומסורת, עמ׳ 370-360. כמו בערי הגירה גדולות הוקמו גם בקזבלנקה בתי כנסת רבים לשימור נוסחי התפילה של קהילות המוצא הן בתוך השכונה היהודית הישנה גופא והן בחלקים החדשים של העיר, אך פיזור המגורים וצמיחתם של דורות שנולדו בקזבלנקה גרמו למפגש בלתי נמנע בין המסורות והתרבויות הקהילתיות ולפעמים אף לעימות ביניהן וגם לשילוב ולערבוביה בין המסורות. יש לציין שבקזבלנקה התיישבה גם קהילה חשובה של יוצאי אלג׳יריה, מן העיר והראן(אוראן) במיוחד; אלה הקימו אחד מבתי הכנסת המפוארים ביותר בעיר, ״צלאת לויהראנייך (=בית הכנסת של יוצאי והראן), הנקרא ״בית־אל״ כיום. בתחילת המאה התיישבה בקזבלנקה גם קהילה אשכנזית קטנה, ווו קיימה פעולות ותפילות במקום משלה. ראה על כך את עדותו של זדה שולמן, שהיה אחד הפעילים המרכזיים בקהילה זו, באוטוביוגרפיה שלו(שולמן, אוטוביוגרפיה). על קהילת קזבלנקה ראה גם צור והלל.

מגן דוד: נמצאים ברשותי צילומים מדו״חות הישיבות של החברה בשנות קיומה הראשונות (1924-1919) שהעביר אליי חנניה דהן ז״ל מבת ים.

אוצר התורה: פעולותיה של החברה השתנו תכלית שינוי לאחר שפעילים ציוניים וחילוניים בקזבלנקה לקחו על עצמם את האחריות להוציא לפועל את תכניותיה החינוכיות המקוריות, ובמיוחד הוראת הלשון העברית החדשה, וניהלו דרכה פעילות ציונית בקרב הנוער של הקהילה. ראה גם שיטרית, שירת רד׳׳ב, הערות 7-5, וכן צור והלל, עמ^׳ 111, 270.

انت الفلك والتفلك، / والفلك والفلك

אַנְתַ אלְ־פַ׳לַכּ וַ־את־תַפַ׳לֻכּ / וַ־אל־פַ׳לַכּ _ו־אל-פֻ'לְכּ

אָז בְּשׁוּבָהּ שׁוּב יְשׁוּבוּן  עַם
[בַּשֶּׁבִי יוֹשְׁבִים

שירה ופיוט ביהדות מרוקו-יוסף שטרית-רבי דוד בוזגלו-עמוד320