ארכיון יומי: 11 בספטמבר 2019


תנא דבי אליהו-להרה"ג רבי אליהו הצרפתי-אורות המגרב-תשע"ט

ספרייתו

מתוך חיבורי רבי וידאל ניכר, שעמדה לרשותו ספריה עשירה ומגוונת, הוא מצטט מספרי פרשנות למקרא וספרי הגות של חכמי ספרד, מימי הביניים ואילך עד לדורות הסמוכים לגירוש. כמו כן מצטט מדברי חכמי אומות העולם. חלק מהספרים מתוכם הוא מצטט היו בכתבי יד, כי בזמנו עוד לא פורסמו בדפוס. מתוך חיבוריו משמע שהיתה לו ידיעה גם במדעי הטבע, ונראה שהיתה לו ידיעה גם' בחכמת הרפואה. דומה שרבי וידאל, הוא זה שהניח את הבסיס לסיפריית משפחת הצרפתי. חכמי המשפחה בדורות שאחריו הוסיפו בה ספרים. והפכוה לאוצר של ספרים במדעי היהדות בכל התחומים לבני העיר. היו בה ספרים נדירים. ספרים מהספרות הכללית וגם כתבי יד רבים. ספריה זו היתה קיימת בפאס עד לשנות הששים של המאה העשרים. בימינו היא היתה ממוקמת בבית כנסת של הרא״ה הנקראת ׳צלאת לחכם׳ [=בית כנסת של חכם]. כשהחלה העליה הגדולה לארץ, היורשים החליטו לחלקה ביניהם. חלק ממנה נמסר לספריה למדעי היהדות של אוניברסיטת בר אילן על ידי אחד היורשים..״

הערת המחבר: להלן מידגם מהספרים המוזכרים בחיבוריו: ׳מגלת סתרים׳ דף כא טור ג ד״ה הוא אחשורוש, בסופו 'מנחה חדשה׳ על התורה, פ׳ כי תבא; ה״ר דוד קמחי; הרש״ט בן ש״ט בפי׳ לאבות: הה״ר יהודה עוזיאל זצ״ל; האברבנאל ב׳מרכבת המשנה׳ בתחילת מגילת אסתר, ר׳ יוסף בן שם טוב, בדרשה אשר עשה על משנת בן זומא אומר; ביום אשר שברו אויבי היהודים, לשלוט בהם ב׳מבקש השם׳ פירשו פסוק; או יהיה במה שכתב בעל ספר 'צפנת פענח׳, כי שער; האברבנאל במרכבת המשנה אשר לו; עיין בספר ׳ארון העדות׳ פ״ז; פירשו בעל שולחן ערוך בפרש׳ קרח; עיין בתחלת פי׳ רות לר׳ שלמה אלקבץ, אשר נקרא שמו ׳שורש ישי׳; ומה טובו דברי רבי שלמה אלקבץ בנדון זה, בפירושו למגילת שיר השירים, בפסוק דודי צח ואדום; תהלים פב, זה המזמור פרשו בעל העקידה, שער מ״ג, גם ר׳ שלמה אלקבץ בפ׳ כלם אחוזי חרב.

חלקים מהספריה ראיתים במרוקו אצל אחד היורשים, בהם דפוסים עתיקים. הספרים בארגזים במרתף והעש עושה בהם שמות. קיימת רשימת הספרים שהיו בספריה ובה מאות רבות של כתרים בכל מגווני מדעי היהדות וגם מהספרות הכללית. אני עומד לפרסם רשימה זו ולעמוד על משמעותה.

משפחתו

דומה כי לעת זקנותו. נפטרה אשתו של רבי וידאל. לא ידועים פרטים עליה. הוא נשא אשה שניה, את בתו של רבי יעקב אבן עטר לאחר פטירתו. היא ילדה לו שני בנים יצחק ואברהם. רבי וידאל נפטר בשנת שע״ט (1619),  והותיר את אשתו בהריון עם שני ילדים קטנים יצחק כבן שמונה ואחיו אברהם קטן ממנו, לאחר מותו היא ילדה את הבת רבקה. האלמנה גידלה את ילדיה תוך שהיא עמלה קשות לפרנסתם.

היא נפטרה ביום ה׳ באב הת״ב (1642), ובנה רבי יצחק דרש עליה מספר דרשות שבהן תיאר את מעלותיה, הן בסיוע לבעלה שיוכל לשבת ללמוד תורה מתוך יישוב הדעת, הן בקיום מצות כיבוד אב ואם בטיפולה המסור לאביה, והן בעמלה עם הבנים לגדלם וללמדם תורה:

באופן שלהיות שהגברת אמי היתה אשת תלמיד חכם והיתה סיבה לשיעסוק אדוני אבי זלה״ה בתורה, אני מובטח שתחלוק השכר עם אדוני אבי זלה״ה. גם מצד היותה משרתת תלמיד חכם לאביה שהיה תלמיד חכם וחסיד…. כשנפטר (אבינו] לבית עולמו הייתי אני שאני הגדול שבאחיי מח׳ שנים או ט׳ שנים, באופן שלא זכינו שישתדל אבינו זלה״ה בלמד אותנו התורה. באופן שהגברת אמי לבדה השתדלה עלינו, והיתה עוסקת במלאכתה לילה ויום כדי לפרנסנו כדי שנעסוק בתורה. כשגדלו הבנים הרעיפו עליה אהבה. גמלו לה בהכרת הטוב ובהוקרה, כפי שניתן ללמוד מהדרשות הרבות שנשא עליה בנה ר׳ יצחק בהספדה. בדרשות לא צויין אם היא הגיעה לגיל זיקנה.

רבי אברהם, רבי אהרן ורבי יהודה הצרפתי

בתקופתו של רבי וידאל פעלו בפאס הרבנים רבי אברהם ורבי אהרן הצרפתי כשוחטים, וכנראה הם מבוגרים מרבי וידאל. רבי שמואל בן דנאן חברו של ר׳ וידאל, בתשובה שכתב בשנת שע״ז [=1617] לרבי שמואל קוריאט לתיטואן, הוא מזכיר שבתמוז שנת של״ט (1579) באה לפניהם שאלה בדבר טרפש שניקב ושאלו את ׳הבודק הגדול הרב אברהם הצרפתי י״ץ׳ והשיב שקבלה בידו מן החכמים נוחי נפש ז״ל שמצד ימין טרפה ומצד שמאל כשרה׳. ר״ש בן דנאן מזכיר בתשובתו גם את החילוק שכתב בענין זה ׳החכם הר׳ אהרן צרפתי ז״ל׳. ומזכיר באותו ענין ׳והחכם השלם רב במדינתכם יע״א הר׳ יהודה הצרפתי ז״ל לא ידעתי מה היה נוהג. כפי דעתי בני משפחתו הטבחים הידועים לנו בכאן החכם הר׳ אברהם ז״ל והר׳ אהרן ז״ל לא התנהגו בכאן אותו מנהג שכתבנו… ׳. מכאן יוצא ששלושת הרבנים אברהם, אהרן ויהודה הם קרובי משפחה, וכנראה רבי יהודה עבר מפאס לכהן ברבנות בתיטואן. לפי שעה לא ידוע מה היתה קירבתם לרבי וידאל ואיך הם משתלבים בשושלת משפחת צרפתי.

 רבי יוסף הצרפתי בה״ר אהרן הנ״ל, מילא את מקום אביו במלאכת השחיטה והבדיקה, קיים ממנו בכת״י קונטרס בדיני טרפות לפי מנהגי פאס, והוא מצוטט על ידי חכמי פאס.

הערת המחבר: הוא מוזכר בתשובה במוצב״י, ח״ב, סימן קפח, וחתומים עליה ובי יהודה בן עטר, רבי שמואל הצרפתי ורבי יעקב אבן צור, ושם כתוב: ׳וכן כתב מהר״ר יוסף הצרפתי ז״ל׳. התשובה נכתבה לפני שנת תע״ג, שהיא שנת' פטירתו של ו״ש הצרפתי. ומכאן שהוא נפטר לפני שנה זו. גם בשו״ת אבני שיש, מהדורת משה עמאר, ח״א יו״ד, סימן ז, מזכיר חיבור זה, ׳נמצא כתוב בקיצוו הטריפות לכמוה״ר יוסף הצרפתי זלה״ה בכהה״ר אהרן'. העתק מהקונטוס הזה נמצא ברשותי. בנר המערב, עמ׳ 144, ייחס קונטרס הטרפות לרבי יוסף ב״ר אברהם הצרפתי, ואחריו נגררו רבים, ולא היא.ע"כ

רבי יצחק בה״ר וידאל הצרפתי

ר׳ יצחק נולד סביב שנת שע״א (1611), הוא למד אצל רבי יצחק ששון שהיה מלמד מוכשר, העמיד תלמידים רבים, ׳ושהיה מאסף לתלמידיו לעסוק עמהם בתורה׳. ר״י ששון נפטר צעיר לימים. רבי יצחק הצרפתי התפרסם כתלמיד חכם, לא ידועים פרטים על אשתו, שמה ומשפחתה. בנו הגדול ר׳ וידאל נולד ביום רביעי כ״ז אלול שנת שצ״א (1631). רבי יצחק הכין לבניו דרשות לבר מצוה ׳זה דרש וידל בני יצ״ו יום ג׳ עשרה לאלול שנת ת״ג(1643) שנתחנך במצות תפילין [וציצית]׳  בנו השני יעקב כנראה נקרא על שם סבו אבי אמו ׳זה דרש יעקב בני יצ״ו יום ג׳ י״ו לאדר שנת ת״ה (1643) לפ״ק. יום שהניח תפילין ואמר הלכה׳. ביום ה׳ ד׳ לחדש אב שנת הת״א דרש במילת בנו נחמן. ביום ד׳ י״ח תמוז שנת ת״ב. דרש במילת בנו יוסף.

רבי יצחק ואחיו ר׳ אברהם, התפרסמו כתלמידי חכמים. ולפרנסתם הם שלחו ידיהם במסחר, עסקו בשותפות בייצוא עורות ונחלו הצלחה. למרות עיסוקיו הרבים של רבי יצחק, הוא לא זנח את לימודו והיתה לו קביעות לתורה בעיון, וכן קבע שיעורים בשעות הערב בפרשת השבוע עם בעלי בתים. ובשיעוריו אלה חידש חידושים והעלה אותם על הכתב, ומפנה אליהם ׳בחידושי החברה של לילה׳. הוא דרש בקביעות בבית הכנסת ׳תלמוד תורה׳ שזה אחד מבתי הכנסת הגדולים שהיו בעיר, והוחזק בידי משפחת צרפתי. ויתכן שאף היתה לו ישיבה בתקופה מסויימת, כפי שניתן ללמוד לכאורה מדבריו בהספד שנשא על רבי מאיר בן מייארא, תלמיד חכם שנפטר צעיר לימים ללא ילדים: ״כשהייתי נכנס למכוני שהיא הישיבה, הייתי שקט ושמח בראותי כל התלמידי חכמים שהיו נושאים ונותנים עמי בהלכה, והייתי שמח…׳. רבי יצחק נמנה על חכמי העיר וחתום עמהם על מספר תקנות. בשנת ת״ז(1647) חותם רביעי על תקנה בענייני משכונות; בשנת תט״ו(1645) חותם שלישי על תקנה המחייבת את חתימת סופרי בית הדין על השטרות ועל תקנה בענין בעל הנשוי לשתי נשים ומת. היאך תהיה חלוקת העזבון בין נשותיו ויורשיו…

תנא דבי אליהו-להרה"ג רבי אליהו הצרפתי-אורות המגרב-תשע"ט-עמ' 23

פרק שלושה עשר-יחסים בינקהילתיים-קהלת צפרו כרך ג' רבי דוד עובדיה

קשרים עם קהלות מרוחקות במערב. ר׳ שלמה אביטבול כותב לדאדש הרחוקה, בדרום מארוקו, כדי לברר השמועה ששמע אודות מלחמותיהם, ויחוסם על עשרת השבטים. ר׳ יהודה אלמאליח מתיטוואן, שהה בצפרו ואף הכניס סדרים חדשים בשררת השחיטה». חכמים וסתם אנשים מצפרו נסעו למקומות אחרים ושהו שנים מספר, ולעתים לא חזרו למקומם, ונשתקעו במקום מגוריהם החדש. ר׳ אברהם אצ׳יני תלמיד ר׳ שאול ישועה אביטבול נסע לאלג׳יר ונשאר שם שנים ». ר׳ רפאל בן יתאח נסע לקסנטינה שבאלג׳יריה, שם מונה כמלמד גמרא לתלמידים והיו מרוצים ממנו; ר׳ רחמים יוסף אזייני אף הוא נוסע לאלז׳יר ומגיע עד לתוניס. שם הוא לומד עם החכמים ומעתיק את רוב ס' ״משכנות הרועים״. נסים אלקובי מצפרו נסע לתלמסאן ונשאר שם שנים רבות. ר' אליהו ן׳ הרוש מצפרו שירת בקדש זמן קצר בק״ק ארזילה הסמוכה לתיטוואן. בכל המקרים דלעיל, מלבד יציאתו של האיש למקום האחר, התפתח קשר מכתבים בגללו בין חכמי צפרו לחכמי הקהלה אליה הגיע, בהם ביקשו להחזירו לאשתו שנשארה עגונה, דרשו הספקת מזונות לאשתו וכיוצא. כמו כן הם נתנו המלצות בידי הנוסע ובכך הגיע שמעם למרחקים.

יחסים עם קהלות מרוחקות מעבר למערב כגון אירופה, איטליה ותורכיה אין לק״ק צפרו. אך בימי התסיסה הגדולה במארוקו, ערב כניסת הצרפתים החלה התענינות יהודי אירופה בגורל אחיהם שבמערב. חברת כל ישראל חברים שלחה לחכמי הקהלות במארוקו לכתוב דו״ח על מצב קהלותיהן. באותה הזדמנות כתב ר׳ רפאל משה אלבאז דו״ח ארוך על קהלת צפרו בזמנו, ושלחו להם על ידי ר׳ מרדכי ן׳ ג׳ו דיין טנג׳יר. גם לארצות הברית שלח ר׳ רפאל משה אלבאז מכתבים על דבר הקונסול Felix a. Mattheros שנתמנה קונסול ארה״ב במארוקו בשנת התרכ״ט (1869) וישב בטאנג'יר. פיליכס הג״ל פעל כנראה רבות להטיב תנאי קיומם של יהודי מארוקו. כשרצתה ממשלת ארה״ב להחזירו למולדתו, כתבו יהודי מארויקו בקשות להשאירו בתפקידו. ר׳ רפאל משה כתב לועד היהודי הראשי בארה״ב, ובקשם להשתדל שישאר על כנו. עם כניסת הצרפתים למארוקו נתחזק הקשר ביו יהודי מאירוקו ואחיהם בארצות איירופה. בשנת תרע״ד (1914) בא למארוקו ר׳ זאיב הלפרין מרוסיה וייסד ישיבות עם סדרים מיוחדים בכמה מערי מארוקו, ומכללים גם בצפרו. עתונים יהודייים החלו לחדור גם למארוקו. בין השאר הגיעו עתוני הצפירה, העולם, ההד ועוד.

כשהיה פוגרום ביהודי רוסיה, נאספו קהל צפרו בביהכ״ן הגדול כדי להספידם, ונתחברה תפלת ״יזכור׳" מיוחדת לזכר חללי הפוגרום.

THE FOREIGN SERVICE OF THE

UNITED STATES OF AMERICA

Ambassade des Etats-dnis d'Amerique, Rabat, Is 10 octobre 1963.

Monsieur le Grand Rabbin David Obadia, 62, Rue Cuny,

Fes.

J'ai recu votre lettre du 10 julllet 1963 que J'ai adressee a "!'Historical Office" du Department d'Etat.

Selon les Archives du Departement, Felix A. Matthews, de Oalifornie, fut nomme Tanger le 16 avril 1869, prit possession de son poste le 9 septembre 1869 et se demit de ses fonctlons le 31 mars 1870. II fut de nouveau nome Consul a Tanger le 9 juillet 1870, occupa son poste le ler octobrs 1870 et se demit de ses fonctlons le 4 mars 1887. II fut nome une troisieme fois Consul a Tanger le 12 fevrier 1890, occupa son poste le ler mai 1890, y fut promu Consul General le 13 aout 1890 et exerca cette function jusqu'au 13 decembre 1893. Matthews mourat le 17 avril 1899.

Certaines des depeches de Matthews ont ete publedes dans les volumes sulvants de la publication periodique du Departement intitules relations Exterieures des Etats-Unis" (Washington, 1861): 1873, page 711; 1877, pages 430-1878, pages 840-846; 1880, pages 799-805.

Cette correspondance comprend un resume des efforts de Matthews pour ameliorer le sort des minorites opprimes au Maroc.

Malheureusement, nous n'avons pas ces publications ici a  Rabat, mais les originaux des depeches de Matthews sont, conserves a la Section Diplomatique, Juridique et Fiscale du Service National des Archives et des Enregistrements, Batiment des Archives Nationales, Washington 25, D.C. (the Diplomatic, Legal and F'iscal Branch of the National archives and Records Service, National Archives Building, Washington 25, D.C.). On a tire des microfilms de ces depeches: le microfilm en question est connu sous le nom de Kicrocopie T-61, y compris les bobines 9-15 et 17-19: une serie de ce microfilm peut etre obtenue aupres du Service National des Archives et des Enregistrements pour la somne globale de 45 dollars.

 On pourrait naturellerment obtenir des photocopies des pages des "RelationExterieures" citees dans ce qui precede, a un prix moins eleve.

Je continuerai a  rechercher des details supplementaires concernant la mission de Matthews. En attendant, si je peux encore vous aider, n'hesitez pas a m'ecrire.

Veuillez agreer. Monsieur le Rabbin, 1'assurance de ma consideration distinguee.

John H.Ferguson

Ambassadeur des Etats-Unis d'Amerique

מכתב משגריר ארה״ב במרוקו בו מפורטים המקורות, לקורות ימי חייו של פ. מאטיוס

פרק שלושה ע ש ר-יחסים בינקהילתיים-קהלת צפרו כרך ג' רבי דוד עובדיה-עמוד-141

שירו של הרב יעקב בן יקותיאל בירדוגו- שיר אחר על סוליכה

שירו של הרב יעקב בן יקותיאל בירדוגו- שיר אחר על סוליכה

שיר אחר על סוליכה חובר על־ידי הרב יעקב בן יקותיאל בירדוגו ממכנאס, שחיבר את הספר "שופריה דיעקב" (תר״ע). היה אחיו של הרב רפאל מחבר ״משפטים ישרים" (תרנ״א). החכם עבר דרך מוגדור בדרכו ללונדון בשליחות קהילתו בעקבות הרעב ששרר בשנים תק״פ-תקפ״ה(1825-1820). הוא שהה במרוקו בעת התרחשות האירוע וחיבר את השיר בעקבות הידיעה שהגיעה אליו.

באמשטרדם הודפס ספרו ״קול יעקב" בשנת תר״ד (1844), כלומר כעשר שנים לאחר האירוע. בדפים י ע"ב-יא ע״א מובאים ההקדמה והשיר.

 ההקדמה לשיר

זה יבא ראשונה ולט"ו בשבט ש׳ כי צדיק ה׳ צדקות תר"ב [1840] אהב לפ״ק העיר ה׳ את רוחי לחבר שיר על העגלה הערופה. הנפש היפה. הנערה הבתולה בכל מכלל כלולה. הצדקת החסידה. פטדה החמודה האשה המוכה. הנקראת סוליקא. שנעשית בת זוג לצדיק הנז׳ זיע״א [זכותו יגן עלינו אמן] בחור ובתולה מכאן. וצדיק וצדקת מכאן. הרימה קרנן של ישראל שקדשה שייש [שם שמים] ברבים ונהרגה לפי חרב על קדושת ש״ש בפאס יע״א זה שנים. ועליה יסדתי שיר זה ובו ספרתי כל המאורע שאירע לה. והוא לנועם השיר שאומרים בהכנסת כלה שושנת בשדה ומשתנה לכמה ניגונים וזה החולי. בא סימן יעקב נר״ו חזק.

אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל בְּקִרְבְּךָ נוֹסְסָה. נַעֲרָה בְּתוּלָה. אֲשֶׁר לֹא אוֹרָשָׁהּ:
יוֹם
 זֵד,יָהִיר מִיּהֵר לָקַחַת בָּעָרְמָה לְבָנָה כְּסַהַר. מְאִירָה כַּחַמָּה. אִיוָה חֵשֶׁק חִכָּה. לִכְבֹּשׁ אֶת הַמַּלְכָּה. נִקְרֵאת סוּלֵיקָ"א. וְהִיא לֹא נִתְפָּשָׂה:


עֲדֵי
 שֶׁקֶר קָרָא. בְּנֵי בְּלִיַּעַל. עָנוּ בָּהּ כִּי עָבְרָה. דָּת וַתִמְעוֹל מֵעַל.עָנְתָה יְפַת דֵּעִים. מִמֶּנִּי מְרֵעִים. סוּרוֹ כִּי טוֹב נָעִים דָּת מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה.

קַמִּים יָהּ לֹא יָדְעוּ. בִּשְׁמוֹ לֹא קָרְאוּ. לְמַלְכוּת הִגִּיעוּ. הָרָצִים חוּץ יָצְאוּ. נִמְסְרָה לַשּׁוֹמְרִים.
סְבָבוּהָ
 פָּרִים. _רַבִּים וְאַבִּירִים מֵאִישׁ וַעַד אִשָּׁה:
בְּמִרְמָה
 וְתַרְמִית. חָשְׁבוּ לְפַתּוֹתָה. שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית. בְּרֶה לְיוֹלַדְתָּהּ. שׂוֹשׂ נָשִׂישׂ עָלַיִךְ. נַרְבִּיץ אֲבָנַיִךְ 
בְּפוּךְ וּשְׂעָרַייִךְ. כָּל אֶבֶן הָרֹאשָׁה:

 

נֶאֶלְמָה כְּשֶׂה. לִגְנֹז וְלַחְלוֹב. עָנְתָה בְּקוֹל קָשֶׁה.יְהוּדִית אוֹ צָלוּב. יָפָה כַּלְבָנָה. לַחֶרֶב נִיתְנָה.
עַל
 דָּת נֶאֱמָנָה. נְעִימָה וּקְדוֹשָׁה
רָחֲשׁוּ
 בְּנֵי אֵל. אִשְׁרֶיךָ אבְרָהָם. הַמַּלְאָךְ רְפָאֵל. כֶּתֶר תַּרְשִׁישׁ שׁוֹהַם. הֵשִית עֲלֵי רֹאשָׁה. וְהָדָר לְבוּשָׁה
וְהִתְקִין לְנַפְשָׁה. כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא:

 

רַנְּנוּ צַדִּיקִים. מִגֶּזַע רָם יָצְתָה. דִּגְלֵיכֶם אַל יָקִים. בִּזְכוּתָה כִּי רָבְתָה. יִשְׁלַח אֶת אֵלִיָה. יְקוֹמֵם דְּחוּיָהיְרַחֵם עֲנִיָּה. אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה:
וְצוּר
 מִי יְסַפֵּר. רוֹמְמוּתֵךְ אֶל. בְּדָמָה חוּס כַּפֵּר. לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל. נְפוּלָה דְּרוּסָה. תִּקְרָא דְּרוּשָׁה. וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה. תִּהְיֶה מְאֹרָשָׂה:


חַזֵּק
 יָהּ בֵּית יוֹסֵף. בֵּית יַעֲקֹב בֵּית אֵל. קוּם נָפְלָה לֹא תּוֹסִיף.
בְּתוּלַת
 יִשְׂרָאֵל. לְצַעֲקַת רִיבָה. הַסְכֵּת וְהַקְשִׁיבָה. תִּתְרוֹמֵם רְחָבָה. נַעֲרָץ בִּקִדוּשָׁהּ

 

נשות חיל יהודיות במרוקו-אליעזר בשן עמוד 186

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

ספטמבר 2019
א ב ג ד ה ו ש
« אוג   אוק »
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930  

רשימת הנושאים באתר