אעירה שחר לרבי חיים רפאל שושנה זצוק"ל-פיוט לרבי מרדכי טרזמאן ז"ל

 (308) — קצידה — להר״ר מרדכי טרזמאן ז״ל

מרכש מאה 19-20

ע״מ י־י הגאים ברובה

בשקל ״מאל ג׳פני יבכי בדמוע ליל ונהאר״

אעירה שחר כרך ג' – פרשת ויקהל

מתוך אתר פיוט

מתי אור דודי', מושר הן כרשות לקדיש והן בשירת הבקשות של יהודי מרוקו בשבת פרשת 'ויחי', החותמת את ספר בראשית. זהו פיוט מסוג הקצידה, מונח המציין במסגרת שירת הבקשות את הפיוט המסיים את אירוע השירה, אשר לו מאפיינים מיוחדים: מדובר בדרך כלל בשיר ארוך, סיפורי, אשר כל טוריו מסתיימים בחרוז אחד, ומשקלם קבוע.
במבט ראשון, שירנו אינו מספר את סיפורה של פרשת 'ויחי': אם יש בו חלק סיפורי, הרי זהו החלק המתאר כיצד הפליא הקדוש ברוך הוא את מכותיו במצרים – ואכן, יש מי שהעריך כי במקורו נכתב הפיוט עבור ליל הסדר; אמנם ניתן לזהות בכל זאת קשרים בינו ובין פרשת השבוע – מקומו המרכזי של יעקב אבינו, ותחילת ההשתקעות של בני ישראל במצרים. כך או כך, דומה כי במוקד הפיוט לא עומדת פרשה מקראית היסטורית, אלא ההווה הקונקרטי בתוכו חי הפייטן; מחצית מהפיוט כוללת סדרה ארוכה ונרגשת מאוד של שאלות 'מתי' ו'מדוע', בהן הדובר ספק תוהה, ספק זועק – בניסוחים שונים ומגוונים – אימתי תבוא הגאולה, ומפני מה היא מתעכבת כל כך. על כן, יציאת מצרים, לדידו, היא בעיקרה סמל ודגם לישועה העתידית, לה הוא מייחל ומצפה. ברוח דברי חז"ל במדרש (מכילתא דר"י, מס' דפסחא, פר' יד) – "ליל שמורים הוא לה', בו נגאלו ובו עתידין להגאל" – מקווה המשורר: כְּלֵיל שִׁמּוּרִים יִהְיֶה הַלָּיְלָה, וכורך עבר, הווה ועתיד יחדיו, לרגע אחד של תפילה.

מָתַי אוֹר דּוּדִי יִזְרַח וְיִנְהַר / מָתַי מַלְכֵּנוּ יֵצֵא כְּגִבּוֹר

מָתַי רַגְלֵי מְבַשֵּׂר־טוֹב בָּהָר / מָתַי אֲסִירִים תְּשַׁלַּח מִבּוֹר

מָתַי כְּאוֹר חַמָּה יָאִיר סַהַר / מָתַי עַל אוֹיְבִי מֵעָלַי תִּשְׁבּוֹר

מָתַי בִּנְךָ מִכֹּל־טְמֵאָה יִטְהַר / מָתַי, מַלְכִּי, סִיגִים תִּצְרוֹף כַּבּוֹר

מָתַי הַמַּשְׂכִּיל יַזְהִיר כְּזֹהַר / מָתַי עַל כָּל־פְּשָׁעַי תַּעֲבוֹר:

 

מַדּוּעַ דּוּדִי מִמֶּנִּי רָחַק / עָזַב יוֹנָתוֹ מִרְמַס שָׂמוּהָ

מַדּוּעַ עָזְבָה שׁוֹכֵן שַׁחַק / בָּאוּ בָּהּ זָרִים וַיְחַלְּלוּהָ

מַדּוּעַ שֵׁבֶט יְהוּדָה בְּדֹחַק / בֵּן־אַמָּה וֶאֱדוֹם הִזִּילוּהָ

כְּשֶׂה נֶאֱלָמָה בֵּין גּוֹזְזֶיהָ:

 

מָתַי יוֹם  הִלָּחֲמוֹ לְבַדּוֹ / מָתַי יִוָּדַע לַשֵּׁ"ם יוֹם אֶחָד

מָתַי יוֹם גּוֹג וּמָגוֹג יֵיאָבְדוּ / מָתַי יֻשְׁלַם שֵׁם וְכִסֵּא יַחַד

מָתַי הֵרִים כְּאֵילִים יִרְקְדוּ / מָתַי פָּרָה וְדֹב יִרְעוּ יַחַד

מָתַי דְּגֵי־יָם וָעוֹף יִרְעָדוּ / מָתַי יִהְיֶה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד

מָתַי אַקְרִיב קָרְבָּן בְּמוֹעֲדוֹ / מָתַי צִיּוֹן תְּמַלֵּא עַם אֶחָד:

 

מַדּוּעַ בֵּן־אִמָּהּ בֶּטַח בָּדָד / מִשְׂתָּרֵר בְּגַאֲוָה וְחֶרְפָּה

מַדּוּעַ אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי בָּדָד / גּוֹלֶה נָדַח בְּאֶרֶץ עֲיֵפָה

מַדּוּעַ כֹּל־טוּבִי מִמֶּנִּי שֻׁדַּד / עֵינִי תָּמִיד כָּל־יוֹם לְךָ צוֹפָה

חָנֵּנִי, אָבִי, הַמְצֵא לִי תְּרוּפָה:

 

מֶלֶךְ מְלָכִים, רָם עַל כָּל־רָמִים / חֹן עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְטוֹבָה אוֹת

כִּימֵי צֵאתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם / הַרְאֵנוּ נִסִּים וְגַם נִפְלָאוֹת

הִנֵּה גִּזְרַת בֵּין הַבְּתָרִים / וַעֲבָדוּם וְעִנּוּם אַרְבַּע מֵאוֹת

וְיִצְעֲקוּ וַיֵּדַע אֱ־לֹהִים / חָשַׁבְתָּ לָהֶם קָשִׁי הָעַבְדוּת

בַּמְּצָרִים עָשִׂיתָ שְׁפָטִים / מִיְּמֵיהֶם דָּם, וּצְפַרְדֵּעַ רְבָבוֹת:

 

מַכָּה שְׁלִישִׁית בָּהּ נִקְדַּשׁ שְׁמוֹ / בָּא עָרֹב עָשָׂה בָּהֶם נְקָמָה

מִקְנָם אָבַד (דֶּבֶר), וְהִפְלָה אֶת עַמּוֹ / שְׁחִין פָּרַח בְּאָדָם וּבְהֵמָה

בָּרָד יָרַד כַּאֲבָנִים עָלֵימוֹ / אַרְבֶּה נָח בְּכֹל־גְּבוּל מִצְרַיְמָה

חֹשֶׁךְ עָב, שְׁלֹשֶׁת יָמִים לֹא קָמוּ / בְּכוּרֵיהֶם הִכָּה שׁוֹכֵן רוֹמָה

וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִים בְּיָד רָמָה:

 

נָא, רְפָה שְׁבָרֶיהָ, כִי מָטָה / כְּלֵיל שִׁמּוּרִים יִהְיֶה הַלַּיְלָה

זֶה־כַּמָּה נַפְשִׁי בְּחַיַּי נָקְטָה / צָרוֹת תְּכוּפוֹת חוֹזְרוֹת חֲלִילָה

כְּלָל: רְשָׁעִים רֻבָּם חֲרָטָה / בְּנֵי עַוְלָה יָצְאוּ מִכְּלָלָא

כָּל־יוֹם יוֹסִיפוּ עַל עֻלִּי מוֹטָה / אֵין יוֹם שֶׁאֵין מְרֻבָּה קְלָלָה

זְכוֹר מָה הָיָה לִי וְהִבִּיטָה / הַסְּתָו עָבַר גַּם קַיִץ כָּלָה

בֵּן קָרָאתָ אוֹתוֹ אַף אִם חָטָא / עוֹבֵר עַל פֶּשַׁע מַרְבֶּה מְחִילָה

נָא, אָבִי, הַרְחֵב אֶת אֶרֶץ חִטָּה / אֶרֶץ צְבִי הִיא לְעַם סְגֻלָּה

בִּזְכוּת קָנָה בְּמֵאָה קְשִׂיטָה / מָקוֹם אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלָה

הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה / יַקְרִיב לְךָ קָרְבַּן מִנְחָה וְעוֹלָה

קָרֶב־נָא אֶת שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה / וְיִהְיֶה נֵס־מִצְרַיִם טְפֵלָה

הַתְּאֵנָה אֶת פַּגֶּיהָ חָנְטָה / חֹן, כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה

תִּתְבָּרַךְ, יוֹצֵר מַעֲלֶה וּמַטָּה / תִּתְקַדַּשׁ, אֵ־ל חַי נוֹרָא עֲלִילָה:

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 154 מנויים נוספים

מרץ 2020
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  
רשימת הנושאים באתר